תקליד בגוגל "יידוי אבנים" תקבל בד"כ ערבים וחרדים .
http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=22869
מתוך עיתון " שער העיר ערד "
Sunday, 23 January 2011
מאת: שלום בר אבי.
בכביש ערד באר-שבע נזרקו שוב הערב (א') אבנים על אוטובוס של אגד, שימשה נופצה וחיל נפצע קל מאוד בפניו. נוסעי האוטובוס מספרים על רגעי אימה בזמן ניפוץ השמשה ואבן גדולה חדרה לאוטובוס. החיל קיבל טיפול ראשוני ושוחרר לביתו. לפני מספר שבועות נזרק לעבר אוטובוס שנסע באותו הנתיב מבאר שבע לערד נזרק חזיז שאף הוא גרם לבהלה רבה בקרב נוסעי האוטובוס. "לולא מיומנותו של הנהג שהשתלת על ההגה בזמן זה היה יכול להיגמר באסון כבד", אמר תושב ערד שנסע באוטובוס ההוא והערב חווה זריקת אבן גדולה מאוד. גם בכביש דימונה באר שבע הושלכו אבנים הערב האירוע הזה הסתיים ללא נפגעים. להערכת גורמים במשטרה האירועים הללו הן ככל הנראה תגובת המגזר הבדואי מהחלטת בית המשפט המחוזי הערב שפסק כי קק"ל יוכלו להמשיך וליער שטחים בהם מיושבים בדואים וקבע כי העותרים הבדואים יחויבו בתשלום הוצאות משפט למדינה בסך של 10.000 שקלים לקופת האוצר. המשטרה תתגבר את הסיורים והאבטחה בצירי התנועה בכבישי הנגב בימים הקרובים.
תגובות
הוסף תגובהחיפוש
מתוך עיתון הארץ 2004
( לא קל לקריאה , למעשה מאד עצוב -עמי61 )
האינתיפאדה הבדווית בדרך, השאלה היא רק מתי [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif] מאת אמנון ברזילי [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif] כל גורמי הביטחון מסכימים: התקוממות בדווית צפויה בצפון הנגב. התרחישים, שחלקם מפורטים בניירות עמדה, כוללים חסימת צירים ראשיים, התנגשויות עם כוחות הביטחון וירי על מכוניות חולפות. הבעיה היא שכולם מתייחסים להתפרצות כגזירת גורל ולא נעשה די למנוע אותה [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
window.fbAsyncInit = function() { FB.init({appId: '129097530444640', status: true, cookie: true, xfbml: true}); }; [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/printed/P250504/h.0.2505.30.1.9.jpg]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif] אום בטין, צפון הנגב. ראש מועצת הכפרים הלא-מוכרים, ג'אבר אבו כף, טוען כי ההצהרות הלוחמניות מצד בדווים ויהודים נועדו לקדם מטרות פוליטיות [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif] תצלומים: דודו בכר [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif] הכתובת כתובה על הקיר באותיות גדולות במיוחד: אינתיפאדה בדווית בצפון הנגב בדרך. להערכה הזאת שותפים, בין השאר, משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון, המשרד לביטחון פנים והמועצה לביטחון לאומי (מל"ל). חלק מהגופים האלה כבר הכינו ניירות עמדה על סכנת התפרצות האלימות הצפויה של הבדווים. ממלא מקום ראש הממשלה, אהוד אולמרט, עומד בראש ועדת שרים שמונתה לפני כשנה לטיפול במגזר הבדווי, בניסיון לבלום את התהליך. אבל לכל ברור שלא די בכך. בלשכת שר הביטחון, שאול מופז, הבעיה הבדווית מוגדרת "פצצה מתקתקת" או "חבית של אבק שריפה".
גם ועדה פרלמנטרית עוקבת אחר ההתפתחויות. אחד מחבריה, ח"כ חיים אורון, חבר קיבוץ להב הגובל ביישוב הבדווי לקיה, אומר כי "הפצצה לא רק מתקתקת, היא משמיעה קול גדול". כל התוכניות לפיתוח הנגב - חוצה ישראל, מסילת הברזל לדימונה ולירוחם, עיר הבה"דים, הקמת היישוב גבעות בר - עתידות להיתקל בהתנגדות אלימה, בגלל הבדווים המתגוררים באזור. אולם למרות זאת, עדיין אין ודאות מה אורך פתיל ההשהיה. גם לא ברור מה תהיה הסיבה המיידית שתצית את התבערה. מרי אזרחי על רקע קיפוח הבדווים או התקוממות על רקע דתי-לאומי, בנוסח הפלשתיני ולאות הזדהות עמם.
במארס השנה, ביום עיון שהתקיים באוניברסיטת חיפה, הזהיר הגיאוגרף פרופ' ארנון סופר מפני אינתיפאדה בדווית העומדת לפרוץ בקרוב מאוד. ראש המרכז לחקר החברה הבדווית והתפתחותה, פרופ' עליאן אל-קרינאווי, מסכים: "הבדווים הם פצצה מתקתקת שעלולה להתפרץ קשה מאוד".
באפריל השנה נתפסה כנופייה בדווית שהבריחה אמצעי לחימה שנועדו לשימושם של ארגוני טרור ברשות הפלשתינית. היתה זו הכנופייה הבדווית השלישית שנתפסה כשהבריחה נשק. במערכת הביטחון סבורים שזה רק קצה קרחון.
ימים אחדים אחר כך התגלה כי ידיים אלמוניות הסירו עשרות שלטים של מע"צ בכבישי הנגב. העבריינים לא נתפסו. החוקרים מייחסים את העבירה הייחודית לגורמים בדוויים אך מתלבטים בין שתי הערכות. הערכת אחת: הסרת השלטים, חלקם תמרורי אזהרה, נועדה לגרום לתאונות דרכים. אפשרות חמורה שנייה: השלטים הוברחו לארגוני הטרור ברשות הפלשתינית כדי לייצר מהפח רקטות אל-קסאם. וכך, הקו העובר בין עבירות פליליות לעבירות חבלניות שמבצעים גורמים בדוויים הולך ומיטשטש.
אדמת מריבה
מערכת היחסים בין ממשלת ישראל לבדווים עומדת בסימן המחלוקת ההולכת ומחריפה על קרקעות הנגב. הבדווים טוענים כי הנגב (כ-12 מיליון דונם) היה בבעלותם הבלעדית. עד קום המדינה התגוררו בנגב כ-90 אלף בדווים. במלחמת השחרור נמלטו או גורשו מרביתם למצרים ולירדן. בגבולות מדינת ישראל נותרו כ-11 אלף בדווים. בשנות ה-50 וה-60 הועברו השבטים הבדוויים בכפייה ל"אזור הסייג", בצפון הנגב. אחת המטרות בריכוז הבדווים היתה להפסיק את אורח חיי הנדודים שלהם וליצור בעבורם יישובי קבע.
עד שנות ה-90 הוקמו שבע עיירות בדוויות. אולם אלה הוקמו ללא תשתית תעסוקתית ושיעורי האבטלה בהן כיום הם הגבוהים בארץ. פרופ' אל-קרינאווי, מרצה באוניברסיטת בן-גוריון ותושב העיר הבדווית רהט, אומר כי הקיפוח, האפליה, ההזנחה והעדר שוויון בין האוכלוסייה הבדווית לכלל האוכלוסייה בישראל הם הגורמים העיקריים לתחושת הניכור של הבדווים במדינה.
על פי נתוני פורום "הכרה", קואליציה של ארגונים לזכויות אדם ושלום למען זכויות הבדווים, אוכלוסיית הבדווים בנגב מונה כ-140 אלף תושבים (על פי נתוני יולי 2003). מחציתם חיים בשבע העיירות שהקימה הממשלה, והמחצית השנייה - ב-46 כפרים לא-מוכרים ("הפזורה"). הם מחזיקים ברשותם כ-300 אלף דונם ונאבקים לשמר ברשותם עוד כ-450 אלף דונם. במשך השנים הצטמצם היקף השטחים שבמחלוקת. הבדווים [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/printed/P250504/h.0.2505.30.2.9.jpg]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif] אום בטין, צפון הנגב. פרופ' סופר: המצב קודח, על סף רתיחה [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif] מוכנים להסתפק היום בהכרה בבעלותם על כ-1 מיליון דונם נוספים. הוויכוח הוא על גובה הפיצוי. ממשלת ישראל מוכנה להגיע להסדר כספי עמם ולשלם להם כ-85 דולר לדונם בעד השטח שבמחלוקת. הבדווים רואים בהצעה עלבון. התביעה הכספית שלהם נאמדת ב-10 מיליארד שקלים.
חבר הכנסת הבדווי טלב א-סאנע מאשים את הממשלה באחריות להידרדרות של חלק מהחברה הבדווית לפשע. לדבריו, "הפשע הוא תוצאה של העוני, החזרה אל הדת היא בגלל היאוש, ותחושת האחווה לפלשתינאים היא הזדהות עם סבלם של המדוכאים. אנחנו חלק מהעם הפלשתיני. אני מודיע לך", הוא אומר עוד, "האינתיפאדה תפרוץ כי מדובר באזרחים בדווים מקופחים באופן שיטתי. מצבנו יותר גרוע מאלה שבמחנות הפליטים. תזכור מה היה ערב האינתיפאדה הראשונה, בדצמבר 1987. עד אז הכל היה בסדר. ואז היתה תאונת דרכים והכל התפוצץ. השקט אצלנו הוא מדומה. יש סף לסבלנות. אנשים יכולים לספוג ופתאום להשתגע".
המאזן הדמוגרפי של הדרום
בדיונים המתקיימים במשטרת ישראל ובשירות הביטחון הכללי מרבים לעסוק במה שמכונה שם "אובדן כושר ההרתעה" בקרב הבדווים. רוב הבדווים מתגוררים בשטח שבמשולש באר שבע-ערד-דימונה. חלקם באוכלוסיית הנגב כ-25%. אבל הבעיה, כפי שהוצגה בדיונים פנימיים במשרד ראש הממשלה ובמערכת הביטחון, מורכבת יותר. באזור זה, הכולל את המטרופולין באר שבע, מתגוררים כ-220 אלף יהודים. מכאן ששיעור הבדווים הוא איפוא כ-40% מכלל האוכלוסייה. הגידול הטבעי של הבדווים כפול משל היהודים, ועל פי תחזית משרד הפנים, ב-2020 יגיע מספר הבדווים לכ-340 אלף נפש. אז הם יהיו רוב מוחלט בצפון הנגב.
"כשאתה מסתובב בשטח", אומר קצין משטרה בכיר, "אין סממנים של ריבונות ישראלית בתוך השטח הבדווי הגדול". הבעיה העיקרית היא בנייה ללא רישיון של 30 אלף מבנים, בהם עסקים על צירי הדרך, תחנות דלק פירטיות, מבני מסחר. אבל, אומר הקצין בדאגה: "אני לא בטוח שהמשטרה מסוגלת לעשות שם את העבודה".
בתום סדרת דיונים במשרד לביטחון פנים, השר צחי הנגבי הכריז על הפשיעה הבדווית כיעד מועדף. ההכרזה הביאה בחשבון את האיום המרחף של התפרצות התקוממות בדווית. לפני כעשרה חודשים הורה המפכ"ל המיועד, ניצב משה קראדי, בתפקידו כמפקד המחוז הדרומי, על הקמת יחידה מיוחדת - "בלימת חירום", בת 120 שוטרים - שתפעל במגזר הבדווי. היחידה פועלת בשיתוף גורמים ממשלתיים נוספים לאיתור והריסה של מבנים לא חוקיים, למניעת יידוי אבנים על כלי רכב הנוסעים בכבישי הדרום (תופעה המוגדרת "נפוצה" במחוז הדרום), נגד עבירות רכוש, בעיקר גניבות, שמבצעים בדווים בבאר שבע וביישובים היהודיים מסביבה ונגד כנופיות בדוויות הגובות דמי חסות.
במסגרת הלימודים במכללה לביטחון לאומי (מב"ל) יוצאים החניכים, שמתוכם ייבחר הפיקוד העליון של צה"ל, המשטרה, המוסד והשב"כ, לסיור של שלושה ימים בצפון הנגב. המטרה: ללמוד ולהבין מקרוב את בעיית הבדווים. בסיורים האחרונים מתלווים אל החניכים שני מומחים לסוגיה הבדווית. אחד מהם הוא ניצב משנה ד"ר פנחס יחזקאלי, מדריך במב"ל לענייני משטרה ובעבר מפקד משטרת באר שבע, והשני פרופ' ארנון סופר.
אחת הבעיות הקשות היא נישואי בדווים עם נשים פלשתיניות. לפי הערכה, מדובר ב-14 אלף נשים פלשתינאיות המתגוררות ביישובים הבדוויים. לכולן משפחות ברצועת עזה ובהר חברון. ילדיהן בעלי אזרחות ישראלית, אך חלקם מפתחים הזדהות פלשתינית. בסיורים בשטח ובפגישות שקיימו חניכי מב"ל עם מפקדי המשטרה במרחב אמר יחזקאלי שהוא מזהה אצל הבדווים מגמה ליצור רצף טריטוריאלי של כל השטח - מצפון הנגב ועד להר חברון שבשטח הרשות הפלשתינית. הוא סבור כי תביעות הבדווים להסתפח לרשות הן שאלה של זמן.
אחד מתלמידיו במב"ל, גונדר-משנה אלי צצאשוילי, הכין בהנחייתו עבודה על הבדווים בנגב. עיקריה פורסמו בספטמבר האחרון בכתב העת של מב"ל, "ביטחון לאומי". צצאשוילי, לשעבר מפקד כלא באר שבע, רואה במגמת הבדלנות בקרב הבדווים את הסכנה העיקרית. מחאת הבדווים, נאמר במחקר, מוצאת ביטוי בשני כיוונים שליליים: "נטייה להתחזקות דתית המשפיעה על גיבוש אוריינטציה ערבית פלשתינית", וכן "שימוש באלימות ספונטנית או יזומה לשם קביעת סדר היום של בעיית הבדווים". על בסיס זה, הוא קובע, הולכים הבדווים ומתקרבים לחברה האיסלאמית, "הרואה בישראל ישות שאין להשלים עם קיומה".
סופר, העומד בראש המרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה, מספר כי בתום סיור שקיים בצפון הנגב "חזרתי נרגש ומזועזע ממה שראיתי על השתלטות הבדווים על השטח, ומיד כתבתי מכתב לראש הממשלה אריאל שרון ולכל הקודקודים במדינה". במכתב, שכותרתו "תהליכים בקרב הבדווים בנגב הצפוני - איום על כל הנגב ויותר?", מזהיר סופר כי "אי אפשר לדחות את הטיפול בסוגיית הבדווים אלא אם המנהיגות הישראלית מוכנה להרים ידיים ולוותר על כל הנגב".
בין השאר כותב סופר: "בנגב התחברה הדמוגרפיה הפראית ביותר בתולדות העולם המודרני (ואולי בכלל) עם התפשטות פיסית מרחבית בהיקפים ובחוצפה שלא הכרנו עד היום, כששתי התופעות מלוות במעשים בתחום הפלילי והחבלני. מול התפתחות זו מציג הממסד הממשלתי כולו חולשה ופיק ברכיים ואינו יודע מה לעשות... הבדווים מבינים זאת היטב והנגב הפך הפקר".
על פי מדד החום, אומר סופר, המצב במגזר הבדווי קודח, על סף רתיחה, וחמור יותר מהמצב בכל המגזר הערבי. לפני כחודשיים שוחח על כך עם ראש הממשלה שרון ואמר לו: "הולך להיות אסון. תהיה אינתיפאדה בקנה מידה גדול, שאתה לא יכול לתאר לעצמך. אם הייתי ראש הממשלה, הייתי מרכז מאמץ לאומי כולל לטיפול בבדווים".
יידוי אבנים בכבישים
על פי מסמך שגובש בשנה שעברה על ידי אגף מל"ח (משק לשעת חירום) במשרד הביטחון צפויה התקוממות בדווית בתוך עשר שנים. בשיחה ל"הארץ" אומר סופר, שהחול אוזל מהר יותר. "אני אומר שתוך חמש שנים מהיום תפרוץ האינתיפאדה הבאה בצפון הנגב. ההידרדרות תתחיל ביידוי אבנים, חסימת כבישים וירי של בדווים על מכוניות של ישראלים. זה יהיה בהיקפים שיהודים לא יוכלו לנסוע בדרום. צריך לשים לב, כל ארבעת הצירים בנגב - תל שוקת-ערד, באר שבע-דימונה, באר שבע-רמת חובב-ירוחם וכביש גבולות-רביבים - נמצאים בשליטה של בדווים. הדרום הפך לבן ערובה של הבדווים".
סגן ראש מל"ל למדיניות חברה ותשתיות, ד"ר ראובן גל, אומר: "האינתיפאדה במגזר הבדווי לא תפרוץ בגלל אירוע בודד או על רקע הריסת בית אחד. היא תתרחש בדרך של אסקלציה". גל, בעבר הפסיכולוג הראשי של צה"ל, עומד בראש גוף המטה של ועדת השרים המיוחדת בראשות אולמרט. הוועדה החליטה להקציב 1.1 מיליארד שקל לתוכנית שש-שנתית לטיפול במגזר הבדווי בנגב. ראש המועצה האזורית הר הנגב, שמואל ריפמן, אומר שבמפתיע ממשלתו של שרון עושה למען הבדווים יותר מכל ממשלה אחרת, להוציא את ממשלת יצחק רבין.
אולם נוכח הר הבעיות במגזר הבדווי, לד"ר גל תחזית קודרת: "ההתנגשויות והעימותים עם הבדווים ילכו וייעשו יותר קשים. המשטרה לא תוכל לטפל בכך לבד. יידרשו כוחות נוספים. אולי צבא. וכך אתה מגיע לתרחיש הנורא".
לדברי גל, "הסכנה של פרוץ אינתיפאדה בדווית היא לא בגלל שהם גוף מיליטנטי, או שהם אויבי המדינה, אנטי-ישראליים, נוטים לחמאס או לחיזבאללה. הם מהווים סכנה על אף שהם אינם כאלה, ולמרות שחלקם משרתים בצה"ל, בגלל שלוש תופעות: הבעיה הדמוגרפית, סכסוך הקרקעות והמעבר מחברה חקלאית-נוודית לחברה עירונית. אנחנו אוהבים לשבת על מחצלות ושרפרפים באוהל בדווי ולשתות קהווה. אבל האם אנחנו באמת מוכנים להכיר את שאלת הכבוד הבדווי, שהוא יותר חשוב מכסף?" גל סבור, כי מדינת ישראל חייבת לפעול בדרכים יצירתיות יותר כדי להשיב לבדווים את כבודם האבוד.
ראש המועצה המקומית עומר, פיני בדש, סבור כי אין להסתפק בוועדת שרים. "עם כל הכבוד לאולמרט, יש למנות שר בכיר, חזק, עם תקציב גדול, שיקבל לידיו את התיק הבדווי. רק זה יכול לעצור את האינתיפאדה הבדווית. לדעתי, היא תפרוץ תוך 4-3 שנים, כשנתחיל לפחד לנסוע בצירים בלילה כי יירו עלינו. בעצם זה קורה בפועל. אוטובוסים מבאר שבע לערד ולדימונה ממוגנים היום נגד אבנים".
ראש המועצה האזורית של הכפרים הלא-מוכרים הבדווים, ג'אבר אבו כף, תושב הכפר אום בטין, סבור אחרת. הוא מייצג את הסרבנות הבדווית להתפנות מהשטחים שברשותם ולהתגורר בשבעת היישובים הבדוויים העירוניים שהממשלה החליטה להקים למענם. לטענתו, ההצהרות הלוחמניות מצד בדווים ויהודים, על איום באינתיפאדה בדווית, חסרות בסיס ונועדו לקדם מטרות פוליטיות. בצמרת המשטרה נוטים להאמין יותר לא-סאנע. קצין משטרה בכיר: "עצם העובדה שאיש ציבור כמו א-סאנע מצהיר בריש גלי שתפרוץ אינתיפאדה בדווית, זו כשלעצמה קפיצת מדרגה. קודם לכן איש במגזר הבדווי לא העז להתבטא כך בפומבי".
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
|