משפט מורגנשטרן נמשך – לאן נעלמו 400 מיליון בקבוקים ? \ רון דניאל

ב-17 לפברואר התקיים דיון נוסף במשפט מורגנשטרן. תזכורת קצרה – תאגיד אל"ה שכולל את תאגידי המשקאות קוקה קולה, טמפו, יפאורה תבורי ומי עדן, תובע את מורגנשטרן, יוזם חוק הפיקדון על בקבוקי משקה, בגלל ביקורת שהעביר מורגנשטרן על פעילות התאגיד.



משפט מורגנשטרן מזכיר את המשפט של משה בדש נגד תאגידי המזון, (גם במקרה זה 'קוקה קולה' היה צד במשפט – אך כנתבע ולא כתובע) ואת המשפט של האחים עופר נגד מיקי רוזנטל, יוצר הסרט 'שיטת השקשוקה'. בשלושת המקרים אזרחים מן השורה מצאו את עצמם במאבק מול התאגידים הגדולים, לאחר שחשפו לכאורה שחיתויות שבהן היו מעורבים אותם תאגידים.



עיתונאים רבים רוצים לסקר את משפט מורגנשטרן אך חוששים לעשות זאת, בגלל שהנתבע במשפט הוא שותף בתאגיד התקשורת 'קשת', ויש לו השפעה רבה על ענף התקשורת בישראל. זאת הסיבה לכך שכמעט ואין סיקור של המשפט הזה בתקשורת...

הדו"ח של המשרד לאיכות הסביבה

הדיון האחרון במשפט מורגנשטרן עסק בין השאר, בדו"ח שהוגש בשנת 2002, דו"ח שמחשב את כמות הבקבוקים שנאספו לצורך מחזור. תאגיד אל"ה מחויב כידוע להחזיר סכום מסוים על כל בקבוק, כך שהחישוב הכללי קובע כמה ישלם תאגיד אל"ה בתמורה לבקבוקים שהוא אוסף. מכאן שככל שהכמות קטנה יותר, כך התאגיד צריך לשלם פחות כסף...



במהלך הדיון התברר שכמות הבקבוקים שעליה שילם התאגיד בפועל, קטנה בהרבה מהכמות שכתובה בדו"ח המשרד לאיכות הסביבה שהוגש בשנת 2002...



לפי הדו"ח שהגיש המשרד לאיכות הסביבה בשנת 2002, כמות הבקבוקים הייתה למעלה מ-900 מיליון. אך לפי דו"ח שהגיש תאגיד אל"ה עצמו בשנת 2003, כמות הבקבוקים הייתה קצת יותר מ-500 מיליון (!)



לאן נעלמו 400 מיליון בקבוקים ...??



צמצום כמות הבקבוקים גרם לכך שבעלי אל"ה גרפו לכיסם סכום משוער של 100 מיליון ₪ - על חשבון המדינה ומשלם המיסים...

עדויות סותרות ומנהל לא תקין

במהלך הדיון התגלתה בדיון סתירה בין דבריו של מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה לשעבר, ובין סמנכ"ל הכספים של תאגיד אל"ה – הגברת אסתי מצא. מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה הסביר כי הדו"ח הוכן לפי נתונים שהתקבלו מתאגיד אל"ה. ואילו הגברת מצא טענה בעדותה שהתאגיד לא דיווח למדינה כלל באותה תקופה על היקף הפעילות בתחום איסוף הבקבוקים... האם מישהו מהם לא אומר את האמת ... ?



עוד התברר בדיון כי בבואו לחשב את כמות הבקבוקים, המשרד לאיכות הסביבה מסתמך על נתונים של תאגיד אל"ה. משמעות הדבר – לא רק שאין פיקוח, התאגיד הוא זה שמדווח על הפעילות של עצמו... במצב נורמאלי המשרד לאיכות הסביבה צריך לפקח על תאגיד אל"ה, אך בפועל לא רק שלא היה פיקוח – תאגיד אל"ה הוא זה שמסר את הנתונים...



כמו שאומר הפתגם העממי הידוע – נותנים לחתול לשמור על השמנת...