שמתי לב שבאשכול הקודם התפתח דיון על קטרים בנק"ל.

1.אני מנסה להבין אחת ולתמיד,כיצד נקבעים קטרים בכלי נשק?
(הן נק"ל והן ארטילריה)
לדוגמא:מדוע 9 מ"מ ולא 8? או מדוע 5.56 ולא 5.50?
אני יודע שאחד השיקולים לקביעת קליבר בנשק הוא המרה מאינץ' לס"מ או משהו בסגנון הזה...
ידוע לי גם שיש את השיקול של "כוח עצירה" (יכולת של קליע לעצור תוקף) אך לפי מה שהבנתי יש לא מעט ויכוחים בעניין..
עוד שיקול זה המהירות והאופן שבו הקליע מתנהג בזמן שהוא נע.

אפשר קצת סדר בבלאגן?

2.עברתי על המאמר הזה:
http://www.shotgun.co.il/shotgun/lead
שבו מדברים על הסכנות שבעופרת.
מהמאמר הבנתי שאחרי ירי היורה צריך להתנקות היטב היטב אז מה עושה חייל או אזר בשטח אחרי שירה בנשק לדוגמא?
הרי בשטח לא כ"כ אפשר ליישם את מה שהם מציעים..
האם המאמר נכון או שהכותב "מגזים" ופשוט נוקט בגישה מחמירה יותר?
אגב:אם מחזיקים קליע שבו עדיין יש עופרת זה יכול להזיק ?

אני לפחות שמעתי שיוג'ין סטונר יצר את הקליע הנ"ל ע"י קיווץ של קליע ה7.62X51 פי כמה פעמים.

לפי אתר Ammo Oracle, ה-M193 הוא הסבה של כדור לציד חיות קטנות של רמינטון:

ציטוט:

Meanwhile, there was a faction of the US Military and the Congress which supported the idea of a lightweight, select-fire rifle firing a mid-power, small-caliber, high-velocity (SCHV) cartridge. After seeing the ArmaLite AR-10, they discussed their desire for a scaled-down model. ArmaLite engineers Jim Sullivan and Bob Fremont scaled down the AR-10 to fit the hot varmint cartridge of the day, the .222 Remington. During some preliminary military testing, it was decided that the .222 Rem wasn't quite powerful enough. Though the .222 Remington Magnum existed and had the power they were looking for, the severe shoulder angle would have prevented positive feeding in a semi-auto, and so it was decided that the best solution was to lengthen the .222 Rem case. The result was the 5.56×45mm cartridge, designed by G. A. Gustafson, which Remington released commercially as the .223 Remington. This cartridge has virtually identical ballistics as the .222 Mag and, over time, the wide availability of .223 guns and ammo has lead to the demise of the .222 and .222 Mag cartridges.

ברור שצורת הקליע נקבעת ע"י המהירות המתוכננת עבורו, וצורת התרמיל- ע"י כמות אבק השריפה הנדרשת, והצורך להיכנס למחסנית, להיטען ולהיחלץ אוטומטית מבית הבליעה.

מה שמעניין אותי- מדוע קיימת המגרעת מסביב לבסיס התרמיל. הרי השימוש בשחלות/"פסי עשיריה" לא נפוץ במיוחד. האם זה נדרש לייצור, או נעשה בזה איזשהוא שימוש בירי שלא שמתי אליו לב?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור מה שמעניין אותי- מדוע קיימת המגרעת מסביב לבסיס התרמיל. הרי השימוש בשחלות/"פסי עשיריה" לא נפוץ במיוחד. האם זה נדרש לייצור, או נעשה בזה איזשהוא שימוש בירי שלא שמתי אליו לב?

השן החולצת נתפסת בחריץ הזה.

קוטר הוא רוחב הקליע.
קליבר הוא אורך הקנה חלקי קוטר הקנה, הגובה של הקנה.
כל קוטר יכול להיות במ"מ או באינטשים.
קליע רובה סער מקובל במערב, בימינו הוא NATO 5.56מ"מ או 0.22 אינטש.
קליע קלשניקוב AK-47 הוא 7.62מ"מ.
קליע אקדח מקובל (לפחות בארץ) הוא 9מ"מ.
מקלע כבד: 12.7 מ"מ או 0.5 אינטש.

לכלי נשק אחרים יש קטרים אחרים.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

קאליבר הוא קוטר הקנה, אורך הקנה נמדד לפעמים בקאליברים.

אבל לא על השאלה שנשאלה ... הוא שאל כיצד נקבעים קטרים ולא מהם

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

קוטר הנשק נקבע כפי שנקבע רוחב המאיץ של מעבורת החלל .
ברור שאין הבדל הנדסי בין 5.56 ל-5.5: הסיבה היא היסטורית.

ההסבר על המאיצי מעבורות חלל מוכר לי,סיפור נחמד,אני מבין שבחלק מהמקרים השיקול לקביעת הקוטר היה דומה?

לגבי הקלאש',עד כמה שזכור לי הרוסים עברו לקוטר 5.45 כשפיתחו את הAK74.

מה לגבי השאלה השנייה ששאלתי?

אין איזו שיטה קסומה להגיע לקוטר כלשהו, כל תיכנון הוא תוצר של חישובים שונים מתחומים שונים (למשל צורה רצויה של הקליע, משקל ומיקום מרכז הכובד) ושקלול שלהם לצורה מסויימת ולקוטר מסויים שעונים בצורה הכי טובה על דרישות התיכנון והגיוניים מבחינה קונסטרוקטיבית.
אחרי זה מבצעים אופטימיזציות ומכניסים שינויים לתכנון, או שמסתמכים על קליע קיים ויוצרים קליע חדש המבוסס עליו.
בנוסף יש שיקולי יצור, לתכנן את הקליע והתרמיל זה יפה אבל עכשיו צריך לתכנן את המכונות שייצרו אותם ביצור המוני וזול (ועדיין מדוייק למדי).

לגבי העופרת, אני לא יודע כמה צריך להזהר אבל כמו שכתוב בקישור הגוף לא צריך עופרת ככה שאין זהירות רבה מדי. יכול להיות שהוא קצת מפריז ויכול להיות שלא, אני לא האיש לחוות דעה. אני רק יכול לספר שמלבד המדריך במטווח במקלט תת קרקעי שיריתי בו פעם אחת לא שמעתי מעולם התיחסות רצינית לעניין ממדריך ירי (וגם שם הוא דיבר על רדיואקטיביות משום מה ולא על שטיפת ידיים שיער או חלל הפה מחלקיקי עופרת).

לגבי השיקולים לבחירת קליבר/קוטר:
טוב... עכשיו אני מתחיל להבין את העניין הודות להסבר,עושה רושם שתחום הנק"ל זה.. עולם שלם ושיש לא מעט פרמטרים שצריך לקחת בחשבון לפני שמתכננים כדור חדש או נשק.

לגבי העופרת:
טוב ברור שהיא לא טובה לגוף והגוף לא צריך אותה,אך נראה שאם מדריכי ירי (שיורים הרבה!) לא מתייחסים לעניין ברצינות אז כנראה שמדובר בסיכון יחסית קטן אך קיים.
בעניין הרדיואקטיביות יתכן שהוא התכוון לגז הראדון,הינה מידע נוסף:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8...%93%D7%95%D7%9F

ציטוט:

במקור נכתב על ידי grish22 ....לגבי העופרת: טוב ברור שהיא לא טובה לגוף והגוף לא צריך אותה,אך נראה שאם מדריכי ירי (שיורים הרבה!) לא מתייחסים לעניין ברצינות אז כנראה שמדובר בסיכון יחסית קטן אך קיים.

ממש לא מדוייק. אני כותב מתוך ניסיוני כמפקח מטווחים.
הבעיה של העופרת שהיא רעילה מאד. בזמן הירי מתפזר באוויר המון אדי ושרידי עופרת.
במטווח פתוח. הבעיה קיימת אבל היא פחות חמורה.
לעומת זאת במטווחים סגורים, יש חובה לבדוק לפני כל ירי. את תקינות מערכות האיוורור. יש חובה לנקות את משטח הירי לאחר כול מקצה יורים.
אני מכיר מספר מדריכי ירי שקיבלו הנחיה רפואית להפסיק להייות נוכחים בזמן ירי "רטוב" בגלל הצטברות של עופרת בדם.
לגבי התייחסות להוראה הרפואית...... טוב. זה כמו עם עישון, יש גם רופאים שמעשנים.

שאלה על קטרים ספציפיים:
1.האם כדור 7.62X25 של הTT נחשב למוצלח?
הרי הכדור שימש את הTT,פפ"ש,פפ"ס,פפ"ד(?) ומאז הכדור נזנח,נכון?
2.אני יודע שקיים כדור 9X19 פראבלום,אז מה הייתה הסיבה לתכנן עבור המאקרוב כדור חדש(9X18)?
3.האם לכדור של AK74 הכוונה ל5.45 יש עדיפות על הכדור 5.56 שנפוץ במערב?

לגבי 1 השבתי באשכול הרלוונטי
2)הרוסים החליטו ללכת על אקדח קטן וקל משקל ובימים ההם זה חייב ללכת למנגנון הכבדה שכבונוס
הוא גם זול ופשוט יותר ליצור .
מנגנון מהסוג הזה לא מסוגל להתמודד עם הלחצים שיוצר ה9X19 (פראבלום) אוו כדור צבאי אמיתי אחר אז לא היתה ביררה אלה להסתפק בכדור חלש יותר שכן יוכל לעבוד בביטחה במנגנון הנ"ל .
האופציה המערבית הזמינה מסחרית באותה עת היתה ה0.380ACP מה שמכונה "9 קצר " אוו 9X17 .
הרוסים רצו יותר חזק והתחילו לפתח כדור ע"פ אקדח ניסוי של בראונינג מתחילת המאה והגיעו לאיפה שהגיעו .
מענין לצין שבשנות ה60 חברת וולטר המערב גרמנית פיתחה גם כן כדור דומה שנקרא 9
POLICE במטרה לעדכן טכנולוגית את אקדחי הPP והPPK שלה לשימוש משטרתי ,ואף יצרו סדרות של הכלים ביצור סידרתי .
הקליבר לא ממש התקבל בזרועות פתוחות ושוק המשטרה הארופי העדיף ללכת ל 9 פראבלום .

בסופו של יום ה9X18 מבחינה מעשית מציג את אותה בליסטיקה כמו ה0.380APC .
הכדור עלו בראוניג עבר היה חזק מזה אבל היתה בעיה לפתח כלי שיעמוד בלחצים שהוא פיתח
באונינג ידע להודות בכישלון שלו ולזהות דבר טוב שהוא ראה אחד ועזב את הענין והלך לכיוונים אחרים כמו ה0.45APC וה9 פראבלום,הרוסים לא.
על החלק המיקצועי יש להוסיף כמובן שמבחינת תעמולה הצבא הרוסי לא יכל לאמץ קליבר קפיטלסטי משוקץ ........

3)תלוי את מי שואלים ,אם אתה שואל חלק מיוצאי ברה"מ לשעבר אז כמובן שמה שאימא רוסיה
יצרה תמיד טוב יותר .
אם אתה שואל כל אחד אחר שיודע לקרוא טבלה בליסטית בסיסית הוא יבין מיד שהקליבר שקול ל5.56 במשקל 55 גרין שנורה מקנה 16 אינטש .

פעם היתי סמל ראשון אבל נתקע לי החשבון ....

ציטוט:

במקור נכתב על ידי רס"ר 3)תלוי את מי שואלים ,אם אתה שואל חלק מיוצאי ברה"מ לשעבר אז כמובן שמה שאימא רוסיה יצרה תמיד טוב יותר .

אוסיף ואמור, שישנם כאלה העוסקים במלאכת השכנוע ש "מה שאמא רוסיה יצרה תמיד טוב יותר" דרך קבע.

או"ם שמום.

תודה רבה על התשובה המושקעת (בעניין הקטרים)
אני מבין שבעולם הנשק לכל מ"מ וכל עשירית המ"מ יש לא מעט חשיבות והמ"מ האלה (לכאן ולכאן)
משפיעים על תכנון יתר המנגנונים בנשק..

ורגע,אמרתה שעל שאלה 1 (תחמושת של TT) ענית באשכול הרלוונטי,הייתי שם ולא מצאתי את התשובה,אני מפספס משהו?

נ.ב אני שם לב שברוב המקרים מדינה שפיתחה X תטען שהX יותר טוב מהY שפותח במדינה אחרת.

http://www.mouseguns.com/compare.htm

או"ם שמום.

ציטוט:

שאלה טובה . יש הרבה גרסאות ללמה עברו לדעתי מדובר בעוד מיקרא של נצחון הפוליטיקה על המיקצועיות והשכל הישר .

פעם היתי סמל ראשון אבל נתקע לי החשבון ....

ציטוט:

במקור נכתב על ידי grish22 שאלה על קטרים ספציפיים: 3.האם לכדור של AK74 הכוונה ל5.45 יש עדיפות על הכדור 5.56 שנפוץ במערב?

From what I have read, both are optimized for assault rifle efffective to 400-500m with a flat trajectory and light recoil and are about equal

In terms of wounding capability, the bullets designs are different. 5.45 is designed to yaw early while 5.56 fragments. 5.56mm fragmentation produces larger wounds but is dependant on high velocity (ie shorter ranges) while 5.45mm yawing is consistant regardless of velocity

detail here

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh....45#post3816906

Sorry for the English... I was a bad student in Hebrew school

אבל אפשר לענות לי בעברית

ציטוט:

במקור נכתב על ידי grish22 ש 2.עברתי על המאמר הזה: http://www.shotgun.co.il/shotgun/lead שבו מדברים על הסכנות שבעופרת. מהמאמר הבנתי שאחרי ירי היורה צריך להתנקות היטב היטב אז מה עושה חייל או אזר בשטח אחרי שירה בנשק לדוגמא? הרי בשטח לא כ"כ אפשר ליישם את מה שהם מציעים.. האם המאמר נכון או שהכותב "מגזים" ופשוט נוקט בגישה מחמירה יותר? אגב:אם מחזיקים קליע שבו עדיין יש עופרת זה יכול להזיק ?

לא נעים לי לספר, אבל באופן כללי "להיות חייל" זה לא הדבר הכי בריא בעולם... חייל במבצעית, כל שכן במלחמה, חשוף לדי הרבה חולערות שמציאות של עשירית מהן בבית ספר בעיר אמידה בשרון כבר היו מובילים לשאילתה בכנסת.

כחייל אתה תהיה חשוף להרבה אזבסט, כלור או סתם אוכל מאוד מאוד לא בריא. באופן כללי אתה תחיה בסביבה עתירת חומר להמוני מחקרים בעשרות ז'ורנאלים. רק תחשוב על היום הראשון באל"ל במילואים באיזה אוגוסט:

1. עד הערב אתה ניזון מעוגות הבית, ערגליות ומשקאות מוגזים זולים שיוצרו רק לשימוש של עניי עזה או חיילי צה"ל.
2. אתה יורה עשרות מקצים מתוך מבנה מקורה אזבסט, שלא פעם הוא שבור.
3. אתה מצוי במבנה כזה, סגור חלקית, שבו לא פעם במשך כמה דקות יש אדים של אבש"ש שרוף.
4. אתה אוטם את האוזניים באטמים שמגנים עליך רק חלקית.
5. ארוחת הערב מבוססת על 4 ביצים, 3 דני שוקולד, 4 פרוסות לחם לבן וגביע גבינה 9% שומן.
6. ברור שאתה לא מתקלח, או שוטף פנים כל היום. לכל היותר אתה שוטף ידיים במים לפני האוכל. זה אחרי ירי של מאות כדורים.
7. אם אין לך מזל להיות מצוייד מאמא טבע בראיה פגומה, אתה יורה ללא משקפי מגן
8. אתה מבלה כמה שעות באמצע היום בשמש של אוגוסט, לרוב ללא הגנה.

עכשיו לך עם כל אחד מהסעיפים בנפרד לרופא המומחה המתאים ותשמע מה יש לו להגיד...

.

לא נשמע נחמד במיוחד...
עכשיו אני מבין שירי זה רק סיכון בריאותי קטן יחסית ואחד מן הרבים,אך בכ"ז אני תוהה ספציפית לגבי העופרת וסכנותיה..

ובינינו? גם לחיות זה לא ממש בריא,הרי גם בחיים הרגילים אנו חשופים לכל מיני חולרעות,לא?