"בין ברושים" - המנגינה שקובעת אם נשארים שבת או יוצאים הבייתה...
יום שישי מאובק בשטח אימונים כלשהו. זעתרה, חתירה, משאבי שדה, תקוע, נבי מוסא, זעורה ול'ההם' אפשרי גם בזק או החמאם או מה שלא יהיה. הטיוליות מונעות. הא' נשלף מהקיטבג. הנגמש"ים תודלקו והציוד כבר נוקה וסודר בפעם העשירית.
רק מנגינה אחת קטנה מפרידה בין חייל עייף לבין הבית: 'בין ברושים' היא המנגינה של יום שישי אחה"צ בגל"צ. כאשר אתה שומע אותה אתה כבר יודע אל נכון אם הטיוליות הפליגו בלעדיך וכל שנותר הוא להשתרע על מיטת שדה ולפשפש בצ'ימידן ולחפש דבר מתיקה מנחם רגע לפני השמירה. האפשרות הטובה יותר היא שהראש המתנמנם ונופל מטה לצלילי אותה המנגינה ממש. עוד שעה שעתיים והיא תפרוק את כולנו בתחנה המרכזית, ביד אליהו, ברכבת צפון ועם קצת מזל אולי בבניני האומה. אז נגרר עם המטען הכבד מיוזעים וגאים אל האוכל של שבת ואל תנומה ממושכת.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי .ישראלה היפהפיה שמתחילה ב ""בין ברושים" - המנגינה שקובעת אם נשארים שבת או יוצאים הבייתה..."
מקסים, מקסים, מקסים! זו המנגינה שמלווה את ליל שישי בביתי מאז שאני זוכרת את עצמי!
זה לא ליל שישי אמיתי בלי המנגינה הזאת, המבוססת על השיר "לפנות ערב" שכתב יעקב שבתאי
והלחין סשה ארגוב, והחותמת שעה של שירים עבריים לליל שבת ברדיו מ-7 עד 8 בערב ("זמר שכזה", נקראת התכנית)
לפנות ערב
מילים: יעקב שבתאי לחן: סשה ארגוב
בין ברושים יורד הערב,
הסתכלי, הצל קרב אלינו,
יחפים נלך בשדות השלף
כי היום, יפתי, עובר.
על כתפך ידי תנוח
וצלי על יד צלך פוסע,
מן הים עכשיו נושב הרוח
כי היום, יפתי, עובר.
בואי נשב, הכל רוגע,
בין עצי הפרדס היום שוקע
בעלי גפנים הצל נוגע,
בחורשת האקליפטוס כבר החושך מתחבא.
אך... אור שקיעה מאיר פנייך,
צמתך בתוך ידי מוטלת,
ושחורות שחורות הן שתי עינייך,
והיום, יפתי, עובר.
שימי ראשך אצלי על ברך,
בצמה השחורה אקלע לך פרח,
ציפורים שרות את שיר הדרך,
על חורשת האקליפטוס כבר הלילה מכסה.
אך... בין ברושים עולה ירח,
הסתכלי, כל כך שקוף הלילה,
במרחב שדות ינשוף צורח
ואחריו יללת התן.
והנה הביצוע המפורסם של עדנה גורן (אגב, פעם, כשהייתה לי תקופה של "רק שירים עבריים", קניתי דיסק משיריה המפורסמים, שנמצא אצלי עד היום. ) :
נערך לאחרונה ע"י s27 בתאריך 07-02-2011 בשעה 21:47.