01-02-2011, 23:41
|
|
|
חבר מתאריך: 01.01.09
הודעות: 5,552
|
|
אינני בטוח שהניתוח שלו כל כך מדוייק
ערביי ישראל כמוהם קהלים רבים במדינת ישראל סובלים לשיטתם ותפיסתם מהפלייה מתמשכת.
אם ניקח את ערביי ישראל - צריך להעמיד אותם לקיר ולשאול אותם באופן חד-משמעי - האם הם מעדיפים מבחירה להסתפח לרשות הפלסטינאית, הלוא שם נמצא עמם?
האם הם מסכימים לחילופי אוכלוסין מרצון, באותה מתכונת שבוצעה בין תורכיה לבין יוון בתחילת המאה?
אני משוכנע ובטוח שלרגע לא היו מוכנים להחליף את מקומם ולהחליפו בכל מקום אחר בארצות ערב שלא מובטחת להם פנסיה (חלקם נהנים מפנסיה תקציבית), האם מובטחים להם במדינות ערביות, דוברות את שפת האם שלהם ובעלות אותה דת, שרותי רווחה, בריאות, ביטוח לאומי וכו'?
אני מאמין כי התשובה בגוף השאלה. אינני אומר שאי אפשר לשפר את תנאיהם, האם האם חברה זאת התגייסה לטובת המדינה בה היא חייה מאז קום המדינה? האם נוטלים באופן כלשהו חלק במאמץ הלאומי של מדינת ישראל, בשירות כלשהו (הס מלהזכיר את המילה לאומי) לטובת הקהילה?
מכאן שאין להם מה להלין וכל המאמר אינו לוקח בחשבון את היחס הלא מידתי בין הקבלה לבין הנתינה של אותה אוכלוסייה.
פרט לכך, די להתבונן (בקנאה רבה) על בתיהם בכפרים. רואים זאת בבירור בואדי ערה.
שלא כמוהן אוכלוסייה יהודית התורמת את חלקה למדינה בהרבה עיירות פיתוח ושכונות עוני אינם זוכים ליחס מידתי בהשוואה לתרומתם של המדינה.
גם את הנושא הזה צריך היה לבחון כותב המאמר.
|