27-01-2011, 18:12
|
|
|
חבר מתאריך: 02.08.04
הודעות: 387
|
|
אז קודם אתה קורה לי אדם "שמדבר שטויות" ואח"כ אתה בעצם ממליץ לה לעשות את מה שאני המצלתי מחתחילה...
"...הרי היא הבהירה לך שכל העניין מעניין למפקד שלה את התחת וחבל לבזבז את הזמן על שיחות נפש איתו, עולה מן ההודעה שהיא בן אדם רציני והיא לא סתם כתבה שהמפקד לא מתחשב בה כי היא סגרה שבת או שטות כזאת או אחרת, מה שאני מבין מזה הוא שהמפקדים שלה הם פזמיניקים שקרובים לשחרור שלהם שמה שמעניין אותם זה להסתובב בבסיס ולצעוק עד מתי ולהתחפשן, לכן אין מה למצוא אצלם אוזן קשבת או התחשבות..."
אני חושב שכולנו הבנו שהיא בן אדם וחיילת רצינית שרוצה לתרום, ולכן המלצתי לה:
1- לא להקשיב לכל אחד כאן בפורום מכיון שמה שעבד בשביל X לא יעבוד בשבילה באותו הסיטואציה.
2- קב"ן. למה? "הגעתי למצב שבו אני מבקשת מאנשים שישבו איתי בשמירה פשוט כי אני מפחדת להישאר לבד עם הנשק." זה כבר עניין רציני, מעבר לחייל שפשוט שבוז על המקום שבו הוא משרת.
יש הבדל בין חייל שפשוט לא "טוב לו" בתפקיד/יחידה מסויימת, לבין חייל שנופל למצוקה נפשית אמיתית, שיכול להיות להביא לתוצאות קשות מאוד.
לחייל "שפשוט לא בא לו" או שבאמת לא אוהב את התפקיד שלו, אפילו מסיבות מוצדקות (סגל פיקודי רע, איכות כוח אדם גרוע, תפקיד שפשוט מתיש ולא ממצא) יש לו/ה 2 אופציות:
א- לנסות לשנות את התפקיד/ יחידה ע"י תהליך מקובל של שיחות עם המפקדים; טופס 55 (מעבר ליחידה אחרת). זה מצריך לתת פייט רציני (צריך סבלנות, זהו מערכת ענקית שלא קופצת לשרת אותך) ולקוות שיצא לך מזה משהו. אם לחייל יש עילה מוצדקת לשנות מיקום/תפקיד, והוא מתמיד בנסיונות שלו ויהיה סבלני, יצליח.
ב- הבן אדם פשוט צריך להתבגר ולהבין שבחיים לא תמיד יש לנו את העבודה הכי כייפית, אבל אפשר לנסות להוציא את הטוב שבמצב (להתחבר לאנשים טובים לדוגמא) ובסופו של דבר זה ייגמר (השירות בסופו של דבר מגיע לסוף. זה נראה ארוך במהלך השירות, כמשתחררים פתאום שמים לב איך הכל עבר כ"כ מהר).
אני ממליץ לה לפנות לקב"ן מכיוון שהיא במצוקה נפשית, ולכן אם אפשר לעזור לה בשלב מוקדם, זה יכול להיות משהו משמעותי וחשוב, כדי לעצור את הדיכאון, ולשקם אותה ולהחזיר אותה למסלול תקין תוך כדי שירות.
קב"ן זה לא "כרטיס יציאה החוצה", אבל זה כן מקום (עם הקב"ן הנכון) שבו אפשר לעשות סדר מכל הבלבול והכיאוס הנפשי שהחייל/ת נמצאת בו.
הקב"ן יכול לעזור לחייל/ת לעבור את התקופה שבתפקיד, או אפילו, אם נחוץ, לשנות תפקיד.
מה שחשוב לי כרגע זה לעזור לחיילת הזאת לצאת ממצב נפשי ירוד מאשר לתת לה טיפים באיך לצאת מהיחידה שלה. הרי מי מבטיח לה שהיא "תיפול" ליחידה שהיא כן רוצה? להפלט מיחידה זה רק חצי מהעבודה; לאיזה יחידה/תפקיד היא תגיע זה ממש לא בידיים שלה ויכול להיות מצב שהיא רק עשתה לעצמה רע. התוצאה תהיה שהיא עשתה המון בלאגן ורעש ויצאה מהיחידה- רק שבגלל כל הרעש והבלאגן, שום יחידה ותפקיד איכותי לא ירצו בה והיא תיפול לתפקיד ומקום שהיא ממש לא רוצה להיות בו.
אז אני לא הבנתי את הטענות שלך אלי, ומבקש ממך שאם יש לך משהו להגיד, נא הגד זאת בצורה מנומסת, ולא לצאת בצורה אגרסיבית ומזלזלת.
_____________________________________
|