סידרת סקירות - כלי הבט"ש בחיל הים, מהדבור ועד הסילון
הגולש לוגיין ששב אלינו אחרי תקופה ארוכה, יזם את האשכול הזה ובכוונתו להעלות סידרה של סקירות על כלי הבט"ש של חיל הים.
אנחנו מברכים על היוזמה ומודים לו על הנכונות וההשקעה.
כפי שחלקכם כבר הבין, לוגיין מכיר את נושא האשכול מקרוב.
הוא בחר להיעזר בנו לשם העלאת הסקירות מסיבות טכניות של האתר ומסיבות ב"מ, כמובן שמייד נרתמנו
וסייענו בהיבטים הטכניים ובבדיקות והאישורים מול הצנזורה.
אתם מוזמנים להתרשם, לערוך דיון ולהוסיף משלכם.
אשכול עבר על כלי הבט"ש כאן
אמנם לא על ספינות הבט"ש שירתתי ועברו מאז כבר למעלה מעשרים שנה, אבל למיטב הבנתי לא חלו יותר מדי שינויים ובשל כך אענה (ויתוקן אם יהיה צורך)...
כאמור, למעט מפקד הספינה שהנו קצין בוגר קורס חובלים שאר הצוות מרכב מחיילים בסדיר אשר מחולקים ע"פ תפקידים כגון מוכמי"ם, נשקים, מכונאים, ואולי עדיין ...ימאים.
כל אלה הנם חיילים אשר בסיום הטירונות הגיעו לבה"ד חיל הים ושם חולקו ע"פ קריטריונים מסויימים לקורסים יעודיים במסגרתם רכשו את המקצוע, כל קורס נמשך כמובן זמן מסויים (בתקופתי למיטב זכרוני הכשרות עבור ספינות הדבור נמשכו החל מחדשיים ועד כארבעה חדשים), בסיום הקורס מוצבים החיילים בספינות ע"פ הצורך.
_____________________________________
V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!
את התיאור של הצוות והחיים בספינה אני אפרט בסקירה נפרדת.
על רגל אחת, המפקד הוא חובל בדרגת סגן/סרן. הסגן הוא סדירני"ק או בקבע ראשוני בד"כ בדרגת סמ"ר והצ'יף (מכונאי ראשי) גם סמ"ר.שניהם מחויבים לעבור קורס מקצועי לפני התפקיד.
הצוות מתחלק לשיט (ימאים/נשקים) והשטה (מכונאים). לכל אחד יש מסלול התקדמות בספינה על פי סדר הסמכות.
הקורס והטירונות קצרים מאוד- חודש טירונות ו3-4 חודשי קורס. עיקר ההסמכות מבוצעות בספינה.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Fang שמתחילה ב "סידרת סקירות - כלי הבט"ש בחיל הים, מהדבור ועד הסילון"
תודה רבה לFANG ול-לבני על היעוץ והעזרה בחלק הטכני והתוכני.
מקוה שתהנו.
הערה, בעקבות דיון קצר עם לבני, הערה לגבי המטל"ר.
המערכת נקראה בזמנו "הסקה מרכזית", והוצבה גם על הדבורים בסיני. המערכת כללה 36 רקטות 56 מ"מ שיועדו להפגזת חוף ובעיקר להרתעה.
עקב סרבול המערכת וההפעלה שלה היא יצאה מהתו"ל העיקרי של הדבורים וכיום אפשר לראות אותה בתצוגות בלבד (ביחד עם טילי הגבריאל המותקנים לתצוגה).
הערה לגבי המטל"ר.
המערכת נקראה בזמנו "הסקה מרכזית", והוצבה גם על הדבורים בסיני. המערכת כללה 36 רקטות 56 מ"מ שיועדו להפגזת חוף ובעיקר להרתעה.
עקב סרבול המערכת וההפעלה שלה היא יצאה מהתו"ל העיקרי של הדבורים וכיום אפשר לראות אותה בתצוגות בלבד (ביחד עם טילי הגבריאל המותקנים לתצוגה).
כמה הערות לא-עקרוניות , גם לגבי נושאים מה-PDF :
* הדגם הראשון של המק"כים היה צריח "0.5 דו-קני עם הפעלה חשמלית , זהה לדגם שהיה על ה-PBR's האמריקאים בויאטנאם . הוא הוצא משרות עקב תקלות רבות . מסתבר שמים מלוחים גורמים יותר נזק ממים מתוקים...
* המקל"ר הוצא מהשרות בדבורים בעיקר עקב תקלות-הפעלה שגרמו למספר פצועים . (הגיעו למסקנה שעדיף M16 עם מטול...)
* ה-"הסקה מרכזית" שאני הכרתי (ואף יצא לי להיות על דבור בביצוע ריקוט בדר' לבנון) היתה עם מטל"ר 107 מ"מ קוריאני .
* תצורת החימוש עם טילי "גבריאל" היא תצורת-יצוא בלבד .
* במהלך שירותי בסדיר ובמיל' יצא לי להפליג על כל סוגי הדבורים והדבורות , והכיף הגדול ביותר היו ההפלגות עם דבורת ה-AD , שידעה להגיע ל-45 קשר...
* אנקדוטה קטנה : בסוף 72-תחילת 73 לא היו מספיק דבורים לבט"ש הדוק . ה-"געש" היתה אחת הספינות ש-"נודבו" לסייע למערך הבט"ש : הורידו לנו את מוצב-3 ושמו "במה" עם 20 מ"מ , ובתצורה זו "תפרנו" 700-600 שעות-ים בחודש בסיורי בט"ש...
* בשורה התחתונה : בד"כ הכבוד והיקר בכל הקשור לכ"ש בחה"י הולכים לצוללות ולסטי"לים , ויש נטייה להפחית בכבודם של כלי-הבט"ש (כשם שאצל הירוקים הכבוד והיקר הולכים ליחידות המיוחדות - והרבה פחות מכך ליחידות הרגילות) , וחבל שכך . הדבורים הם ה-"גולני"/"גבעתי" של חה"י : "קריעת תחת" של שירות שוחק עם צוות שהוא (לטוב ולרע) משפחה לכל דבר ועניין . שירות מומלץ למי שרוצה להיות "החי"רניק של הים"...
תודה על הסקירה המקיפה !
_____________________________________
A friend in need - is a friend indeed
נערך לאחרונה ע"י avishon בתאריך 21-01-2011 בשעה 15:25.
עיקר המידע שיש לי על התקופות העתיקות מקורם במור"קים וסיפורים. את הקוטר של "הסקה מרכזית" אני מכיר רק מהתצוגות שהיינו מתקינים. תודה על התיקונים, אשמח להעזר בך לסקירות הבאות שידברו על הדבורה בין היתר.
דבורת הAD שאתה מדבר עליה היא הסימן 2 אני מניח, כיום יש כאלה שמגיעות ל52 קשר (ראיתי את הGPS בעצמי) ומסתובבות כמעט במקום.
"בסוף 72-תחילת 73 לא היו מספיק דבורים לבט"ש הדוק .
ה-"געש" היתה אחת הספינות ש-"נודבו" לסייע למערך הבט"ש : הורידו לנו את מוצב-3
ושמו "במה" עם 20 מ"מ , ובתצורה זו "תפרנו" 700-600 שעות-ים בחודש בסיורי בט"ש..."
מתוך הזכרון החרוט: שם המשימה היה סיורי "דנה 3" אחפש בכדי להעלות את התמונה של אח"י חץ (סער 3) עם האורליקון במוצב 3 במקום הטילים
בתגובה להודעה מספר 18 שנכתבה על ידי לוגיין שמתחילה ב "לא חשבתי ש360- דבורן,דבורן..."
ציטוט:
במקור נכתב על ידי לוגיין
...דבורן,דבורן אבל לא עד כדי כך דפ"ר...
...תותח 76 נגד חסקה?...
ראשית : לא התכוונתי לפגוע , ידידי , ואם כך הובן - קבל את התנצלותי העמוקה . מטרת האייקון היתה להצחיק - ובשום פנים ואופן לא להעליב . שנית : "דבורן" בהקשר של 20 מ"מ זה -לטעמי- יתרון גדול . גם כשהייתי על סער4 והיו לנו 20 מ"מ "משלנו" , רמת ההפעלה לא הגיעה לזו של הדבורנים...
לצערי , אתה -כמו רבים- לא מכירים את איכויות ה-76 מ"מ , ובטח ובטח שלא את רמת-הצליפה שהיתה בתחילת שנות ה-70 . רמת-צליפה זו הושגה עקב שני גורמים שלא קיימים מזה שנים רבות ב-ש/3 : ירי-חי (לא ירי וירטואלי במאמ"ן...) של כמויות גדולות של פגזים , מרביתו בשיטת "מכוון-תותח" (ולא "ירי מערכת/קו ראייה מכוון" או "ירי מערכת" נטו) .
רק כדי לתת לך מושג כמה ירי בוצע ע"י כווני סער3 באותה תקופה : שני אימונים ספינתיים בשבוע = 8 אימונים בחודש = 128 פגזים , אימון פלגתי אחד בשבוע = 4 אימונים בחודש = 64 פגזים , אימון שייטתי אחד בחודש = 16 פגזים . בשורה התחתונה : כוון סער3 היה יורה באותה תקופה ל פ ח ו ת 200 פגזי 76 מ"מ בחודש , מבלי להחשיב כל מיני אימונים חריגים ויציאות למבצעים ("ניסוי קנים" של לפחות 4 פגזים...) .
באשר למטרות עליהן ירינו : המטרה באימונים הספינתיים היתה "מטרה ספינתית" : עמוד אלומיניום בקוטר שני צול ובגובה כ-3 מ' , מהם כ-2 מ' מעל המצוף בקו המים . לא פעם ולא פעמיים מטרות אלו הוטבעו בפגיעה ישירה . מטרה נוספת היתה "מטרת פח"ע" : מעין דוברה קטנה (2 מ' על מטר) המורכבת משני לוחות-עץ מחוברים , וביניהם "משפך" מתכתי . המטרה היתה נגררת ע"י דבור/סטי"ל , ובזמן הגרירה ה-"משפך" היה גורם להרמת נד-מים (אחרת אי אפשר לראות את המטרה...) . גם מטרות אלו הושמדו לא פעם ולא פעמיים בפגיעה ישירה . לא מיותר להזכיר גם את המטרות האויריות הנגררות ע"י מטוס-תובלה , שגם כמותן נפגעו...
בשורה התחתונה , כשאתה מתאמן ה ר ב ה בצליפת מכוון-תותח על מטרות קטנות מאוד : מתקבלת רמת צליפה גבוהה מאוד , וחסקה היא בהחלט "מטרה לגיטימית" ל-76 מ"מ , ובטווחים גדולים יותר מאלו של ה-20 מ"מ...
בתגובה להודעה מספר 19 שנכתבה על ידי avishon שמתחילה ב "[QUOTE=לוגיין]
...דבורן,דבורן..."
כל מילה בסלע....מזכיר נשכחות.
בתחילת שנות ה 70 הלימוד, השינון והתרגול היו ללא סוף.
וזכורים תרגולי הצליפה על מטרות בחופי סיני, באזור הברדוויל. על החוף הונחו חביות עם דלק והסטי"לים חלפו בזה אחר זה בצליפות, ביצעו ירי "מכוון תותח" . היה מרשים ביותר ומלהיב בעוצמה. בהתרגשות רבה חזינו בצליפות חברינו הכוונים. זה היה מן Road Shaow של כ 10 סטי"לים בהפלגה בשורה (מסדר 1) יורים כל אחד בתורו על החביות ופירמידות החביות בחוף. מיותר לציין שפגיעה היתה מדליקה את תכולת החבית.
הנסיון והמקצוענות של הכוונים בירי "מכוון תותח" באו לידי ביטוי במלחמת יוה"כ, בירי על מטרות בחוף. לאחר ימי הלחימה הראשונים, כאשר ספינות חיל הים של סוריה ומצריים (שעוד נותרו) לא יצאו עוד לים. ביצענו אז ל"כניסות" קרובות לחוף במטרה לגרום נזק ולהטריד ולהביא לכך שכוחות מהחזית יופנו להגנת החופים. מאגרי דלק, מעגנים ותחנות מכ"מ חוף נפגעו בצליפות הכוונים.
מעמדת בקרת האש (בבטן הספינה, שתי קומות מתחת למכוון) קיבלנו במלחמה אישור לעלות לגשר ולצפות במטווח והצליפות.
בתגובה להודעה מספר 19 שנכתבה על ידי avishon שמתחילה ב "[QUOTE=לוגיין]
...דבורן,דבורן..."
זה משהו שאני לא מבין. חה"י קיצץ כלים מאז שנות ה80 בקצב די קבוע. ועדיין מגבלות התקציב (שקובעות את צריכת התחמושת) הולכת ויורדת כל הזמן.
כשאני הוסמכתי תותח יריתי בחודשיים של אימונים קרוב ל700 פגזים. תותחנים היום "זוכים" למטווחי הסמכה של 20-30 פגז בקושי.ואז עוד מגיע סא"ל יוצא שייטת ודבר על זה שמטווח אמיתי לא חייב לכלול הרבה כדורים אלה "שעה במצב-פגז,לתקן שעה-פגז". לך תסביר לו שאין תחליף ליירי רציף ותיאום תותחים-מא"ג,ולזה אפשר להגיע רק עם כמות טובה של תחמושת.
מתקשר טיפה לעניין הקומבינות והצבא, כדי לעמוד בכשירות אמיתית (ולא על הנייר) צרכתי הרבה יותר תחמושת מכל הסוגים ממה שהוקצא לי לאימונים וה"להטוטים" שעשיתי בשביל זה היו גורמים לפוליטיקאים שלנו לקנא. וזה רק כדי שהתותחנים שלי באמת ידעו את העבודה.
מגמת הקצוץ בכל דבר אפשרי שוחקת דברים שאסור שישחקו, באימונים בהם נכחתי בסטי"לים כמות הירי הייתה שבריר ממה שאתה אומר.
עוד בתקופת לבנון,כל דבר בין אם זאת פרה שצפה לה או חבית מיד היינו מתמקמים ומתחילים לירות...אחלה אימון וההקצאה לא הייתה נרשמת כאימון אלא מבצעית..
כך שמרתי על התותחנים שלי בכושר.
לגבי מה שאמרת על רצף ירי,מי שלא מבין את הקרב הימי לא יבין מדוע חייבים רצף ירי בגלל העובדה שאין לך היכן להסתתר וירי על המטרה בצורה רציפה חשובה בלהוריד את הראש של האויב ולגרום לו לא לפגוע בך...
_____________________________________
"אני לא יודע במה נילחם במלחמת העולם ה-3 אבל אני בטוח שברביעית נילחם באבנים ומקלות.."
נערך לאחרונה ע"י RedGti07 בתאריך 08-03-2011 בשעה 17:45.
בתגובה להודעה מספר 19 שנכתבה על ידי avishon שמתחילה ב "[QUOTE=לוגיין]
...דבורן,דבורן..."
ציטוט:
במקור נכתב על ידי avishon
מטרה נוספת היתה "מטרת פח"ע" : מעין דוברה קטנה (2 מ' על מטר) המורכבת משני לוחות-עץ מחוברים , וביניהם "משפך" מתכתי . המטרה היתה נגררת ע"י דבור/סטי"ל , ובזמן הגרירה ה-"משפך" היה גורם להרמת נד-מים (אחרת אי אפשר לראות את המטרה...) . גם מטרות אלו הושמדו לא פעם ולא פעמיים בפגיעה ישירה .
ידעתי שיש לי איפשהו איור של המטרה , אז חרשתי את המחשב ומצאתי את האיור ה מ ק ו ר י שלי משנת 76' שאותו סרקתי בזמנו :
באשר למטרה הספינתית , מצאתי ברשת תמונה של משהו דומה (רק שאצלנו לא היה דגל...) :
אתה מעלה בי עכשיו.
בשארם השני שלי בתור תותחן פירקתי מטרת סילון (ציור עליון) כזאת במטווח לילי מטווח של 500Y בים של 1.5 מטר.כשהחלקים התחילו להתעופף באוויר לא חשבתי שאני הוזה מרוב מי מלח בעיניים.
700 שעות ים בחודש? זה משאיר לך בערך שעה לתדלק ולהעמיס אוכל...
אני הדור שיצא מלבנון ובמאי 2000 שברנו את שיא הפלגה בשעות ים והגענו לכמעט 500 שעות ים בחודש אחד וגם זה נגמר בספינה מפורקת...
_____________________________________
"אני לא יודע במה נילחם במלחמת העולם ה-3 אבל אני בטוח שברביעית נילחם באבנים ומקלות.."
זו ספינה חיפאית מב"ח, צוות מב"ח והכרמל כשהוא עוד ירוק ברקע.
אין מה להסתיר יותר מדי בדגם הספינות , תעמוד על ראש הנקרה או בחוף אכזיב יום אחד ותבין למה אני מתכוון.
עניין חוסר הדיוק פשוט מעצבן אותי, לא כי המלש"ב שקורא את זה באמת מבין מה או איזה סוג הכלי, אלה כי מי שכותב את הדברים האלה לא מבין על מה הוא כותב, וככה גם נראות הכתבות.
אישית לגבי הכתבה, יצא לי להיות במילואים באותו יום של הכתבה, שוב פעם, עבודת הכתבים שם מאוד אכזבה אותי ולו מהסיבה הפשוטה שהם לא הפגינו ולו עניין מזערי בנושא הכתבה שלהם. מהצד זה נראה כמו "טוב צריך לראיין את א,ב,ג לתת כמה תמונות ויאללה, לשלמיה לסגור את הפינה של הכרטיס צפונה". פשוט עצוב.
עוד נקודה שהכעיסה אותי באותו עניין
"רוח הדבורנות" שהם ציטטו בכתבה הופגנה מאוד באימון הסיירת שהם באו לצלם, היה זה אימון סיירת של מפקד אהוב שעוזב וכל ספינה נתנה את הנשמה בתחרויות החוף. ה"כתבים" הלכו באותו הזמן לכל מקום חוץ מהרציף: שק"ם, שלמיה, לטייל. מי שחזה במדדים של אימון סיירת בחוף ובים יבין יותר טוב מכל הסבר מה זה רוח הדבורנות.
ואחרון חביב, אל דאגה אני עובד על הסקירה של הדבורות. בשאיפה נסיים בקרוב.
1. רס"ר הסטי"ל אחי קשת (הראשונה) פגע והפיל לים טיל סטיקס בדרכו אלינו בתותח אורליקון באחד מלילות הקרב במלחמת יום הכיפורים.
רקע: היינו בנחיתות מבחינת טווח הטילים ב 1973. סטי"לי האוייב הסורי והמצרי (קומר ואוסה) שיגרו אלינו את טיליהם (סטיקס) כשהם עם החרטום אלינו בטווח 40 ק"מ בערך. טילי הגבריאל שלנו היו ניתנים לשיגור בטווח 18 -20 ק"מ. דקות ארוכות הפלגנו מול ספינות האוייב "חרטום מול חרטום", הם כדי לנעול עלינו את מכ"מ בקרת האש ולשגר את הטילים ואנחנו בכדי לקצר טווח מה שיותר מהר. לאחר ירי טילי הסטי"ל של האוייב ומכיוון שהטילים היו עצמאיים די מהר לאחר שיגורם, פנו סטי"לי האויב לאחרו חזרה לנמל כשהטילים שלהם במעוף בדרכם אלינו. אנו המשכנו בהפלגה במהירות מירבית בכדי לרדוף ולהגיע לטווח היעיל לשיגור הטילים שלנו תוך כדי כל שטילי אוייב טסים אלינו כשהם נעולים עלינו. ע"פ נוהלי הקרב ביצענו תמרוני התחמקות והפעלנו אמצעי שיבוש בל"א בכדי לגרום לטילים לסטות ממסלולם. כולם סטו, אף טיל אוייב לא "נפגש" בספינה ישראלית. אבל חלק מטילי האוייב (500 ק"ג חומר נפץ!!) הצליחו להגיע קרוב אלינו. רס"ר הספינה שלנו היה במצב: "טיל, טיל, טיל מול חרטום" בעמדת הקרב שלו כתותחן אורליקון והוא ירה ופגע בפגזים בטיל שבדרכו אלינו והפילו לים.
2. שם התותח נובע ממקום ייצורו הראשון, בעיירה אורליקון שע"י ציריך בשוויץ ולימים גם בארה"ב ואולי בספרד ובעוד מקומות.
3. חיל הים הצטייד מיד עם הקמתו בתותחי אורליקון מעודפי מלחמת העולם השניה ומתישהו בשנות ה70 נרכשו סדרות של תותחי אורליקון במכרז של עודפים בהולנד.
נערך לאחרונה ע"י kufxh בתאריך 16-05-2011 בשעה 22:06.
קורס הלוחם של הדבורנים הוא מאוד קצר. והחייל מגיע לספינות עם הסמכות מינימליות לנק"ל ואיש משמרת. במהלך השרות בספינה ועם הזמן החייל מחוייב לעמוד בסדרת הסמכות ע"פ המגמה שלו (מכונאים ושייטים), תותח האורליקון בהיותו (בעבר) הנשק העיקרי של הספינה הוא הסמכה חובה לשתי המגמות והוא שלב חשוב בקבלת סיכת הדבורן (התנאים אליה הם ביצוע X הסמכות בספינה, ודעה של הסגן והמפקד שהחייל בשל).
בגלל שהדבורנים לא עושים מסעות למינהם (או ממש מעט) אז המבחן גם כולל מלבד בדיקת הידע התפעולי גם מבחן פיזי ומנטלי. בד"כ זה טקס שכל הצוות משתתף בו, החיילים מעודדים, שרים ודוחפים את החבר שלהם בזמן המבחן שנערך ע"י הסגן/מפקד או בד"כ שניהם.
למבחן עצמו קודמים מספר מבחנים חלקם עיוניים וחלקם מעשיים (תיקון תקלות, הכרת חלקים,מעקבי תחמושת, מקרים שקרו ועוד נושאים רבים), אבל השיא הוא מבחן המעצורים במעשי, וזה החלק שאנשים מכירים כ"מבחן".
אורך המבחן כ 4-6 שעות והוא כולל תפיסות עמדה מהירות, תפעול מעצורים, תגובה לפקודות ועוד. כל זה מתחיל בקצב נוח וככל שהקצב עולה עולות גם ההתקלות. תפעול המעצור אחרי ריצה עם הקנה הרזרבי (20 ק"ג), תוך כדי זרנוק של מים לפנים, תוך כדי טלטולים, ביכסוי עיניים וכו'.
בסוף המבחן הלוחם נחשב מוסמך תותחן ומבצע מטווח סיכום ביציאה הבאה לים.
תותח ה20 מ"מ "אורליקון"-
תותח וותיק מאוד עוד מימי מלחמת העולם הראשונה, אבל יעיל ואמין. אני אישית מאוד אוהב אותו כי מי שהגיע לרמת ירי טובה מספק בקלות תוצאות מעולות. היתרון הגדול ביותר של התותח הוא שלא משנה מה התקלה או איזה חלק נפגע/נשבר/ לא מתפקד. אפשר בתנאי ים לפרק אותו, להחליף חלק ולחזור לירות בלי בעיות. התותח הזה הוא כמו לגו שאפשר בקלות להחליף כל חלק בעייתי.
הבעיה היא שישראל בשנים האחרונות הייתה מהמדינות היחידות שהחזיקו מערך מתפקד של תותחים והתחמושת מאוד נדירה ולא מיוצרת כמעט מחוץ לישראל. לכן המחיר של הפגזים הוא גבוה (57 דולר לפגז) ותותח ממוצע יורה בחודש 100-200 פגזים, חיל הים החליט לקצץ.
תותחי החרטום הוחלפו כבר ברוב כלי השיט לתותחי טייפון מתקדמים אבל את תותחי הירכתיים מחליף בימים אלה המק"כ. זוהי ירידה חדה בעצמת האש, כדורי המקלע לא מתקרבים לנזק שגרמו הפגזים. המחשבה היא שתותח החרטום היעיל יותר יפצה על הירידה בירכתיים, אבל דעתי פשוטה, אם רצו להחליף את האורליקון, היה צריך להחליף בתותח 20 מתקדם יותר, לא במקלע כבד.
...מבחן המעצורים במעשי, וזה החלק שאנשים מכירים כ"מבחן"...
אחד המבחנים היותר-פרודוקטיביים שהכרתי במהלך שרותי בחה"י , ולכן גם תותחני הדבורים היו בזמנו מקצועיים יותר בתיפעול ה-20 מ"מ מאשר עמיתיהם בסטי"לים .
הדברים לא נאמרים כגנאי - אלא כעובדה (בדומה לעובדה שימאי הנט"קים היו הרבה יותר מקצועיים בעבודות-חבל מאשר ימאי הסטי"לים) גילוי נאות : הח"מ הוא סטי"לן במקור ...
יום אחד עוד מישהו יבכה על ה"חסכון" הטפשי הזה. לעיתים מעט כסף חוסך הרבה דם. אני עוד זוכר את כל מיני הרעיונות המטופשים לחסכון באמצעים ערב מלחמת יום הכיפורים ואת המחיר שעם ישראל שילם על כך.
בהחלט סקירה מעולה.ללא ספק מערכת ה-SPIKE R שידרגה את הכלים.אחרי סרטוני עופרת יצוקה ניתן כבר לדבר על זה.הטיל שידרג את ספינות הבט"ש מכלי הגנתי לכלי התקפי,ומדוייק להפליא.
היה לי העונג לירות את טיל הניסוי הראשון שנורה מדבורה.זאת הייתה חוויה מדהימה!
_____________________________________
"אני לא יודע במה נילחם במלחמת העולם ה-3 אבל אני בטוח שברביעית נילחם באבנים ומקלות.."
בתגובה להודעה מספר 52 שנכתבה על ידי RedGti07 שמתחילה ב "בהחלט סקירה מעולה.ללא ספק..."
רק עכשיו שמתי לב להודעה הזאת.
אני ומערך הב"מ של חה"י לא חברים טובים. לאורך השנים הם פסלו לי לא מעט תמונות מדהימות ובלתי מזיקות ומצד שני אפשרו הדלפות רציניות.
כל מערך הב"מ בחה"י עובד עקום ומנוהל ע"י אנשים שלא מבינים דבר וחצי דבר מהשטח, וגם לא טורחים לבדוק ולברר.
אז אתה צודק, בעופרת יצוקה נחשפה היכולת הזאת של הספינות, וזו באמת יכולת מרשימה שנותנת מימד חדש לתפקיד של הספינות האלה בחיל. אבל בגלל שהסקירות נבדקות ע"י הצנזורה אני לא רוצה למצוא את עצמי משכתב או מקצץ נושאים, אז אני שומר על קווים כלליים בלבד בקווים רבים.
אני מבין אותך.מה שמצחיק שרפאל פירסמה את זה בברושור של ה-NTD לפני שנים כאשר רואים את המערכת מותקנת על דבורה.רק הפירסומים של סרטי הירי בעופרת יצוקה נתנו הצצה ראשונה ליכולת הנ"ל בצורה רשמית.
כל כך הרבה שנים עברו ומחירי הנדל"ן עלו...כי בזמנו כשיריתי טרחו לומר לי:"מבסוט? העפת דירה באוויר!"
_____________________________________
"אני לא יודע במה נילחם במלחמת העולם ה-3 אבל אני בטוח שברביעית נילחם באבנים ומקלות.."
לוחמי הדבור האחרון המפליג בים התיכון גרים בו, אוכלים בו וישנים בו. הכירו את הצוות של 912, חלק מעולם שהולך ונעלם. לפלגה 916 שמוצבת באשדוד אין זמן לנוח. הזירה שבאחריותה נחשבת לזירה חמה, בה פעילות הבט"ש (בטחון שוטף) רבה. רוב הכלים העוגנים לצד הרציפים בנמל אשדוד דומים - דבורות ושלדגים. אך יש יוצאת דופן אחת, ספינה הנושאת את המספר "912" בגאווה. זו לא דבורה ולא שלדג, מדובר בכלי יחיד מסוגו - הדבור. ולא סתם דבור - הדבור האחרון בים התיכון.
כבר שנתיים שה-912 הוא הדבור היחיד המפליג בים התיכון. "לא בכדי הדבור הזה הוא הדבור האחרון- הפלגה לא מוכנה לוותר עליו, למרות הדבורות החדישות יותר", אומר המפקד הנוכחי על הספינה, קצין מילואים. המפקד הנוכחי חזר בתשובה וממשיך לשרת בתור מילואימניק בדבורים. כל יום הוא מעביר פינת רוח יומית ויוצר שיח בין הלוחמים. "היום דיברנו על מצוות הדין. כל אחד נתן דין לעצמו ושפט את חברו במטרה לעזור לו להתגבר על מכשולים", הוא מספר.
בנוסף למפקד, מי שעוד אחראי על ההתנהלות הוא הסגן, נדב ראלף. נדב היה לוחם על ה-912, יצא לקורס סגנים וחזר לספינה שלו. "כשיוצאים לקורס סגנים לא תמיד חוזרים לאותה ספינה", מסביר נדב, "אבל אי אפשר שלוחם מדבורה יהיה סגן על דבור, זאת ספינה שונה לגמרי. אז חזרתי הביתה".
כמוהו גם הצ'יף של הספינה - הכינוי ללוחם האחראי על מערכת המנועים, אשר כמובן לא דומים למנועים עליהם לומדים בקורס צ'יפים. "כשהייתי בקורס למדתי יחד עם כולם על הדבורות והמערכות שלהן ובלילות למדתי על המכונה של הדבור לבד. עכשיו אני מוסמך על שני הכלים גם יחד". החברים, שעכשיו באחריותו של נדב, נותנים קרדיט: "לפעמים אנחנו מתווכחים, אבל תמיד זה נפתר כי אנחנו זוכרים שהוא היה כמונו לפני רגע".
לוחמי הדבורות לא מכירים כלי אחר למעט הספינה שלהם. הם גרים בספינה, מבשלים בספינה ואוכלים בספינה. כששואלים אותם על בעיית הצפיפות, הם עונים בביטול שאין דבר כזה אצלם - "מסתדרים". המטבח קטן, אך זה לא מונע מכל הצוות לעזור בבישולים המרהיבים בהם הם מתגאים בכל הזדמנות - "בדבורות אין טבח" מספר לוחם ב-912, "ואצלנו אין מישהו שלא עוזר בבישולים, גם אם בדבר הכי קטן. זה מבצע צוותי".
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Fang שמתחילה ב "סידרת סקירות - כלי הבט"ש בחיל הים, מהדבור ועד הסילון"
אחרי קריאה ראשונה של הסקירה החדשה : ש א פ ו ! (אין סמיילי עם כומתה כחולה ...)
הרבה כבוד לבט"ש של חה"י הנושא בעול הסיזיפי של אבטחת חופי המדינה , ולא-כל-כך זוכה לחסות תחת הילת היוקרה התקשורתית של ש/3-ש/7-ש/13...
ואסיים בנימה אישית : לחה"א לקח המון שנים עד שהופנם הצורך בקצין בכיר ביותר שיהיה אחראי לתחום המסוקים . חה"י עדיין (לצערי) לא הפנים צורך דומה , ולכן לא מאוגדות פלגות הבט"ש לשייטת אחת... ("ש/9" , לטעמי , כי יש פלגות 914 , 915 , 916)
בתגובה להודעה מספר 56 שנכתבה על ידי avishon שמתחילה ב "[b][color=blue]אחרי קריאה..."
בעקרון קיימים מספר תפקידי מטה בקריה שמרכזים את נושא הדבורים בינהם רע"ן שבורים, קצין דבורים ענף שטח ונגד מכונות ראשי.
אל תשכח שכל זירה היא מאוד יחודית בתצורות ההפעלה, איומים וכלים. לא כל מה שמשליך על פלגה אחת נכון לפלגה אחרת. המבנה כרגע מעניק הרבה יותר חופש לכל פלגה בנפרד ומכפיף אותה למז"ר המקומי. לדעתי כמשדובר בשגרת בט"ש זה נכון יותר מאשר יחידה אחת של דבורים במסגרת שייטת כלשהיא
בעקרון קיימים מספר תפקידי מטה בקריה שמרכזים את נושא הדבורים בינהם רע"ן שבורים, קצין דבורים ענף שטח ונגד מכונות ראשי. זאת בדיוק הפואנטה אליה אני חותר : צריך "אבא" לדבורים . לטעמי , כל גורמי המטה שהזכרת צריכים להיות תחת מטריה אחת , וזה כבר באמת לא משנה אם יהיה מש"ט-דבורים או קד"ח ("קצין דבורים חילי" , כפי שהיה קס"ח בעבר=קצין סטי"לים חילי , שריכז את כ ל עבודת המטה הקשורה לסטי"לים) .
...אל תשכח שכל זירה היא מאוד יחודית בתצורות ההפעלה, איומים וכלים. לא כל מה שמשליך על פלגה אחת נכון לפלגה אחרת... וואללה , אחרי "יום-יומיים" שהייתי בחה"י , האמן לי שלא שכחתי ...
...המבנה כרגע מעניק הרבה יותר חופש לכל פלגה בנפרד ומכפיף אותה למז"ר המקומי.
לדעתי כמשדובר בשגרת בט"ש זה נכון יותר מאשר יחידה אחת של דבורים במסגרת שייטת כלשהיא... דבריך נכונים בהיבט הפיקודי , אבל לאו-דווקא להיבט זה אני מכוון... בראייתי , ה-"אבא" וה-"מסגרת" אליהם אני מכוון נדרשים להשגת שיפור בהתייחסות של פיקוד חה"י לדבורים . אם נרצה או לא , ההבדלים בהתייחסות של פיקוד חה"י לסטי"לים ולדבורים הם עצומים , ולטעמי - לא תמיד בצדק...
בתגובה להודעה מספר 58 שנכתבה על ידי avishon שמתחילה ב "[QUOTE=לוגיין]
בעקרון קיימים..."
במידה מסויימת אני מפונק בקטע הזה.
דיברתי על זה פעם עם מפקד מב"ח, והוא קינא בי על הכוח שיש לנו להיות ההגורם הפוסק בזירה, בזמן שהוא מפקד על ספינה קטנה בבסיס גדול בין צוללות וסטי"לים- והקול שלו נבלע.
התפקידים שלי היו תפקידי שטח, אז אני מכיר טוב את מערכי הפיקוד והשליטה אבל בלוגיסטיקה אני לא מבין יותר ממה שצריך כדי לספק לספינה או לפעילות את מה שצריך. ככה שקשה לי לחוות דעה על הנושא שדיברת עליו.
מצד שני אני לא חושב שתפקיד סא"ל/תא"ל נוסף בקריה יגרום לשינויים מורגשים בשטח, כיום רוב מה שמגיע מהמטה זה בדר"כ הגבלות ומנהלות שהולכות ומתנתקות מהמציאות. גורם מטה נוסף נראה לי כמו עוד בירוקרטיה, אבל שוב, קטונתי.
היחס לדבורים ביחס לכלים אחרים הוא באמת מעצבן לפעמים, במיוחד כשמנסים להנחית עליך תפיסת עולם שלא מתאימה לבט"ש או למציאות, לדעתך קצין מטה בכיר מספיק הוא תשובה טובה לזה? או שכמו כל דבר זה יהפוך לתקן סא"לי נוסף בקריה?
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Fang שמתחילה ב "סידרת סקירות - כלי הבט"ש בחיל הים, מהדבור ועד הסילון"
להוציא את תותח ה 20 מ"מ מהסד"כ והחלפתו ב0,5
הינה טעות אשר תעלה לנו ביוקר בעתיד!
חיסכון במחיר התחמושת הינו תירוץ עלוב,
ההיסטוריה מלמדת אחרת,
בתחילת מלחמת העולם השניה התנגדו ראשי חיל האויר המלכותי הבריטי להתקין תותחי 20 מ"מ,
רק לאחר שהוברר להם שמאות מטוסים גרמניים שנפגעו מאש מקלעי ה03 הצליחו לחזור פגועים בחזרה לבסיסם,
הוחלט להתקין תותחי 20 מ"מ,
מקלעי ה03 לא היו בעלי יכולת פגיעה כמו של ה 20 מ"מ,
עם כול הכבוד ל05 עוצמתו לא משתווה לפגז 20,
דה עקא!
תותחי המטוסים המודרניים מבוססי כולם בקוטר 20 מ"מ וכן גם מערכות הוולקן פלאנכס,
למרות היות התותח ידני, הוכח לאורך ההיסטוריה שמפעילים הצליחו לפגוע בהצלחה במטרות אוייב,
לכן הפתרון הגיוני בכלי הבט"ש צריך להיות, מע' טייפון בחרטום ותותח מופעל ידנית 20 בירכתיים.
בתגובה להודעה מספר 60 שנכתבה על ידי ran saar שמתחילה ב "הוצאת תותח ה20 מ"מ מהסד"כ-טעות"
היה צריך להוציא משרות תותחים מקליבר שאיש לר משתמש בו אבל התחליף היה צריך להיות
תותח בקוטר 30 מ"מ שקיימים בכל מקום ומיוצרים ע"י כולם
התחמושת שלהם זולה יותר ואפקטיבית הרבה יותר
זה הפיתרון החכם אבל כמה אנשים החליטו לחסוך כמה שקלים אז יצא מק"כ
אם נתעלם לרגע מעלות התחמושת...
תותחי ה20ממ בעייתים בכל מיני תחומים.הם מאוד מסורבלים לתפעול בלילה(יסכימו איתי טובי התותחנים בפורום).המחסנית שלהם כבדה מאוד והירי בהם לא מדוייק כמו ה0.5.התותח נוטה לתקלות מוזרות ולמעצורים וכבר ראיתי בזמנו אפילו טעות של תותחן מיומן שירה את הקנה למים.בהתחשב ביכולות הטייפון שקיימות היום.ואני מהדור שקיבל בברכה לראשונה את הטייפון,ניתן לומר בוודאות שמפעיל מיומן לא ישאיר סיכוי לסירת מחבלים.אם באמת יהיה צורך בירי של הירכתיים לדעתי מספיק ה-0.5.
לגבי הנזק של פגז 20 מול ה-0.5 אין ספק שיש הבדל. התרחישים של התקופה המודרנית בהתבסס על נסיון של צבאות אחרים הם דווקא התקפות נחיל על ספינה.כדוגמת הספינות שנקנו מחיל הים על ידי סרי לנקה בתחילת שנות האלפיים שחלקם הוטבע על ידי המורדים הטאמיליים בהתקפות נחיל של אופנועי ים.לדעתי קצב האש ,יכולת תימרון על החצובה ומעבר ממטרות שונות ,והדיוק של ה-0.5 ייתן מענה טוב יותר לתרחיש זה.
_____________________________________
"אני לא יודע במה נילחם במלחמת העולם ה-3 אבל אני בטוח שברביעית נילחם באבנים ומקלות.."
אין ספק שהטייפון כנשק יעיל וטוב בהרבה מהתותח 20. על הנושא הזה אף אחד לא מתווכח, הנקודה היא שה0.5 הוא פחות טוב מהתותח 20 בירכתיים, ואתה לא רוצה להסתמך רק על נשק אחד שיהייה כבד מספיק בספינה.
מבין החסרונות שציינת לגבי התותח אני אני מסכים רק לגבי ענייןהמחסנית. תקלות יש בכל נשק, כמות המק"כים שנפגעו כשלא תיאמו קנה-נקריה היא בערך זהה לכמות הקנים שפלטו תותחים. ומעצורים יש גם בכל נשק, יותר או פחות זה פונקציה של טיפול. בתותח 20 פשוט אפשר לטפל בכל מעצור בים בלי צורך בנשקיה ב99% מהתקלות. ולגבי הדיוק, גם המק"כים שנכנסו הם מחוסרי כוונות והכל פונקציה של אימונים, בסופו של דבר מדובר בכלי שיושב על חצובה ומאוזן מכנית, זה כבר לא משנה הגודל שלו.
הירידה ל0.5 היא תוצר של חשיבת בט"ש. כל כלי שהוא מעל חסקה ממוצע לא יושפע כלכך מהירי הזה.
לגבי נחילים והתמודדות איתם, קצב האש הוא מה שקובע כאן, והתמרון. קצב אש של תותח קל מהיר ירי משתווה לזה של מקלע כבד. ואם חסקה שם עלי חרטום אני מעדיף לתקוע בו פגז נפיץ אחד מאשר כמה קליעים של של מקלע. אם כבר מק"כ אז יכול להיות שתצורה כפולה (שני מקלעים מקבילים על החצובה) היה יכול להיות יעיל מספיק. לגבי הסרי לנקים, שים לב שהם העמיסו את הספינות שלהם בהמון מקלעים קלים בדפנות, זה לא מנע מהסירות נפץ של הטמילים להצליח לסגור טווח ולהתפוצץ.
בקיצור, גם אני בדעה שהיה צריך להחליף את אורליקון, אבל בתותח קל אחר מודרנ ייותר ומתאים יותר לים ולא במקלע.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Fang שמתחילה ב "סידרת סקירות - כלי הבט"ש בחיל הים, מהדבור ועד הסילון"
"אחד הדברים שטיפלתי בהם ולא הייתי מוכן להשלים עימם היה נושא הניצים. בסיירת אילת היו שש ספינות מדגם נץ הודעתי למז"ר שבכוונתי להעלות הסתייגויותי מהפעלת ה"נצים" באילת במסגרת דו"ק מח"י. ואכן כשהגיע תורי לדבר קמתי ואמרתי למח"י. "אני לא לוקח אחריות במקרה ויתרחש אירוע בט"ש באילת עם כלי השייט הנקרא נץ "
אני לא מכיר את הכלי ספציפית, הוא היה בשרות הרבה שנים לפני תקופתי.
מהתיאור נראה כמדובר בכלי קטן וישן. כזה שהועלה לחוף והורד לצורך עיבוי מערך או משהו בסגנון. מהתיאור עולה שזה היה סוג של ספינת סיור קטנה, בסגנון הצרעות כיום אני מניח, חיפשתי קצת תמונות אבל לא מצאתי משהו משמעותי.
בהתחשב בעובדה שזו הייתה ספינה שהופעלה ע"י מילואימניקים בלבד ולא עמדה בדרישות הבט"ש של שנות ה70 מראה שכבר אז הייתה בדרך החוצה.
בתקופה המדוברת שירתו במערך הבט"ש שלל כלים משנים קודמות, ברטרמים,ייתושים וחברים אחרים. אני חושב שהתייחסתי לזה בסקירה הראשונה על הדבור, חה"י בעשורים הראשונים היה שמיכת טלאים מאוד צבעונית ולא אחידה, לקח זמן לעבור לסטנדרט אחיד, הנץ המדובר כאן היה שאריות מהתקופה שקדמה למערך הבט"ש בתצורתו המודרנית (כזה שאני מכיר)
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Fang שמתחילה ב "סידרת סקירות - כלי הבט"ש בחיל הים, מהדבור ועד הסילון"
ערוץ 2 הצטרף להפלגה של הדבורים דרומית למיצרי טיראן .
בכל פעם הספינות הקטנות האלה עוברות בערך 220-230 מייל (מייל =1853.5 מטר) לעיתים קרובות בים מאוד קשה, הפלגה שלפעמים מביאה את הספינה והצוות לגבו היכולות שלהם.
עד לפני שנה בערך ההפלגות נחשבו סודיות ולא דובר עליהן כלל, עם ההפתחות של חה"י לתקשורת לאחרונה גם החלק הזה נחשף. http://www.mako.co.il/news-military...e4290331017.htm
טרחה איומה לארגן את המטווח הזה. גם מבחינת ימאות וגם מבחינת מי"ק. אבל ברגע שנכנסים ופותחים באש זה שווה את זה, במיוחד אם הצלחת לגרום לה להמריא באוויר ולחזור הביתה בלי מגלש.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Fang שמתחילה ב "סידרת סקירות - כלי הבט"ש בחיל הים, מהדבור ועד הסילון"
סדרה של סרטונים וסרטים מיוטיוב על לוחמה במים מוגבלים ולו"ז ימי במלחמת העולם השנייה ומלחמת ויטנאם:
ספינות הPT- סט"ר פטרול אמריקאי:
1) סרט ראשון מוצלח יותר לדעתי המתמקד בכמה דברים שונים- תכנון הספינה, דגמים שונים וסגנון החיים בספינה כזאת. נוגע בזירת הפסיפיק ובים התיכון ובסגנון הלחימה השוחק שמלווה לחימת לו"ז, מארבים, תקיפת שיירות ופטרול.
נקודה מעניינת לגבי החילוץ של מקארת'ור, הפלגה של 350 מייל באוקיינוס השקט על ספינה קטנה וקלה, שחוקה אחרי חודשי פעילות זה לא דבר של מה בכך בכלל!
2)ספינות הPT אמריקאיות בזירת הפסיפיק- מבנה הצוות והחלוקה לסיירות, לחימה במים מוגבלים ומול כלי שיט עדיפים בגודל, מספר מבצעי לו"ז ומעורבות במבצעים שונים בזירה. נגיעה נוספת בנשיא קנדי ובמלחמת ווייטנאם:
1)חלק ראשון מסט תעודה בריטי בשני חלקים הכולל תיאורים של סט"רים גרמנים ובריטיים וקרבות הלו"ז וסיורי הצייד ההדדיים במימי התעלה האנגלית. המעבר בין סיורי בט"ש שוחקים לפעילות מבצעית התקפית. הפעילות בנורווגיה ומארבי שיירות.
1) פרק בשני חלקים שצולם בשנות ה60, מספר על ענף זה של הצי האמריקאי/ משמר החופים. כלי שיט שונים שנבחנו ווריאציות לכלי הסיור ( שימו לב לכלי השיט האזרחי ממנו פותחה ה Swift boat- אותו כלי שיט בסיסי ממנו פותחו הדבורים הישראלים). חגורות הבט"ש השונות שנפרסו בחופי ונהרות וויטנאם כולל מבנה תחנות חוף, בדיקות מיקוש וחבלה וזיהוי כלי שיט חשודים.
חלק ראשון: מתמקד בחגורות הבט"ש בים ובדגמים השונים של ספינות הבידוק והסיור-
חלק שני: מתמקד יותר בPBR ספציפית, ובפעילות בנהרות והתעלות הפנימיים. שת"פ מסוקים ושת"פ עם SEALS. מבנה יחידות פשיטה בסד"כ גדודי/ פלוגתי מנוייד ונתמך ע"י הצי בנהרות.
2) River Patrol - סרט תעודה של הצי האמריקאי, גם הוא מתמקד ב"צי המים החומים" בויטנאם, מתאר מנקודת המבט של ספינת האם, סיורי מסוקים וPBR, שימו לב לבידוקים כולל מגלה מתכות והקרבה לויטנאמים, ולשת"פ ההדוק בין הסירות למסוקים.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Fang שמתחילה ב "סידרת סקירות - כלי הבט"ש בחיל הים, מהדבור ועד הסילון"
כשהים בגובה 5 מטר ואתה מקיא את נשמתך אל הגלים, כשאתה מתגונן מהברד עם השכפ"צ וכשאתה נתקל בלהקה של עשרות דולפינים. לכבוד יום העצמאות התלווה הצלם אסף פרידמן ללוחמי ספינת דבורה שמסיירת מול חופי הרצליה, ושמע מהם על החוויות שלא ישכחו לעולם ועל חברות אמיצה שהתפתחה על פני מים סוערים
בתגובה להודעה מספר 89 שנכתבה על ידי strong1 שמתחילה ב "בוא אלינו לים: האנשים שמאחורי ספינת הדבורה"
תודה על הכתבה!
חבל שכלכך קצרה ומעט תמונות...
אי אפשר לתאר את חווית השירות בים במילים.
אגב, פציעה של לוחם עקב תנאי ים (אני מניח שקרה לו משהו אם השתמשו במילה פציעה) היא דבר מאוד חמור שלא עוברים עליו בשקט. על אף הסערות והגלים, המיומנות שרוכשים בשירות אמורה למנוע כזה דבר וממה שזכור לי מקרים כאלה נדירים.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Fang שמתחילה ב "סידרת סקירות - כלי הבט"ש בחיל הים, מהדבור ועד הסילון"
כדי להכין את לוחמי חיל הים לאחד התרחישים הכי חמורים שיכולים לקרות על סיפון הספינה או בבטן הצוללת, עורכים להם תרגיל ריאליסטי של ספינה מלחמה שעולה כולה באש. הצצה לסימולטור הכי לוהט בצה"ל
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Fang שמתחילה ב "סידרת סקירות - כלי הבט"ש בחיל הים, מהדבור ועד הסילון"
שלום לכולם, אני קורא ותיק וכותב חדש
רציתי להעלות שאלה לגבי תכנון השלדג הראשון.
לפי מקורות שונים באינטרנט השלדג הראשון תוכנן במספנות ישראל, לאחרונה נתקלתי בשמועה שהכלי תוכנן ע"י מתכנן ידועה מתחום היאכטות ושורשי הספינה נעוצים בספינת מירוץ. האם מישהו יכול לאשר או לשלול את המידע?
מפקדי פלגות הבט"ש של חיל הים בראיון משותף ומיוחד על הלקחים שנלמדו מ"צוק איתן" והאתגרים באבטחת אסדות הגז של ישראל אל מול האיומים הביטחוניים מהדרום ועד לצפון
בתגובה להודעה מספר 103 שנכתבה על ידי לוגיין שמתחילה ב "ועל אלה נאמר-כשהספינו היו מעץ..."
מעניין לראות שההיסטוריה חוזרת במידת מה.
שהאסטרגיה של העימות האסימטרי מכניס גם רעיונות דומים בשינויים רלוונטיים לימינו.
מעניין אם גם אצלנו מאמצים גישה כזו.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Fang שמתחילה ב "סידרת סקירות - כלי הבט"ש בחיל הים, מהדבור ועד הסילון"
בעקבות הסערה ירדנו לאילת והצטרפנו להפלגה עם הלוחמים שמגיעים הכי דרומה שיש || הכירו את לוחמי פלגה 915 ששומרים עלינו בגבול המצרי המשקיף לסיני || מיוחד: תיעוד בין גלים
מיוחד: מבט על החיים בספינת הדבורה, שם הלוחמים הימיים מבצעים סיורים, משימות מבצעיות, וגם ישנים, אוכלים ומתקלחים. אז איך 10 לוחמים מסתדרים 24 שעות, 7 ימים בשבוע בתוך בית קטן שמתנדנד על הגלים? גלו בכתבה
מה עושים כאשר לוחם נפצע בלב ים ויש צורך בפינוי מיידי? לוחמי פלגה 916, האמונה על הזירה הימית עם גבול רצועת עזה, תרגלו השבוע חילוץ מכלי שיט על ידי מסוק "ינשוף". בעוד מקפיצים מסוק על מנת לספק טיפול מהיר ויעיל ללוחם שנפצע, חבריו לצוות מייצבים אותו על האלונקה שעתידה לעלות למסוק. "כאשר אחד החיילים נפגע יש צורך בטיפול מיידי, גם אם אין אפשרות לחזור לחוף", אמר מפקד דבורה 838, סגן גיא בנספך. "בעזרת שיתוף הפעולה עם חיל האוויר אנחנו יכולים להעניק את הטיפול הטוב ביותר לכל חייל במהלך מקרה קיצון".