הכלי האמצעי בתמונה התחתונה...

שלהי שנות השבעים תחילת השמונים, מדובר על הכלאה בין תובת טנק (M 48 ? ) עם צריח ותותח 155 מ"מ.
הכלי מעולם לא הוכנס לשימוש מבצעי ולמיטב ידיעתי אף לא נמכר ללקוחות זרים כל שהם.....

סליחה על איכות התצלומים, צולמו באמצעות הסלולארי שלי.....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

תובת צנטוריון (לא מגח, ניתן להבחין ע"פ זר ההינע).

...
תודה על התיקון.

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

ציטוט:

במקור נכתב על ידי לבני הכלי מעולם לא הוכנס לשימוש מבצעי

שאלתי עליו כבר כאן וכאן. כנראה שהתשובה לשאלה שלי שלילית.

"היטלר מת, סטלין מת ועוד כמה ששכחתי את שמם

ובכל זאת עדיין נשפך כאן דם"

...
בחיי שלא שמתי לב.....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

התותח עצמו הוא M-71 ("חתרן") שקיים בצה"ל בתצורה נגררת. לפי הבלוג הרוסי StrangerNN M-72 שגם הביא את התמונה המצורפת, מדובר בפיתוח משנת 1986 של צריח אוניברסלי קומפקטי וקל (14 טון כולל תחמושת) המאפשר התקנת ארטילריה על תובה של כל טנק (כמעט). אגב, ניתן לראות שהתמונה צולמה בחצר האחורית של מפעל סולתם ביוקנעם - באותו מקום גם צולמו מספר תמונות מוכרות אחרות של השולף, SEMSER ואחרים.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

אם אני זוכר נכון מקורו ב CRASH PROGRAM של אמצע שנות ה-70 שנועד לבחון אפשרות לתומ"ת מתוצרת מקומית במקרה שממשל פורד יעצור את אספקת ה M109 ושאר משלוחי הנשק לצה"ל סביב הסכמי הביניים והמשך הנסיגה מסיני. משהתפוגג הצורך המקורי, נבחן המוצר בעיקר לטובת ייצוא, לאור ריבוי תובות שוט (ודומיו) עודפות ברחבי העולם. מן הסתם כיוונו לידידינו היקרים בדרא"פ (שהיו כבר בתוך אמברגו הנשק) אבל הממזרים הלכו דווקא על פיתוח עצמאי משלהם והתוצר המוצלח התעלה כידוע על רוב מקביליו בעולם.

הפיתוח של ה G6 לא היה כל כך עצמאי (כמו רוב הפיתוחים הדרום אפריקנים של התקופה).
ג'ראלד בול תיכנן עבורם את התותח,והם תיכננו את כל השאר. (בכל מה שקשור לרק"מ אופני,דרא"פ היא ה-מעצמה,כך שלא הייתה להם בעיה בנושא הזה).

באתו הקשר,נראה שהקשר של ישראל לשוט הדרום אפריקני לא הסתיים בתומ"ת הזה. (ראה את האוליפנט).

רק ברשותך הערה קטנה

>>בכל מה שקשור לרק"מ אופני,דרא"פ היא ה-מעצמה,כך שלא הייתה להם בעיה בנושא הזה

צריך לקחת דברים בפרופורציה. הנדסית, בתקופה ההיא רוב כלי הרכב מתצורת דרא"פ התבססו על מכלולים מכניים מתוצרת חברות בריטיות כמו דיימלר, רוטס, לילנד וכו', חלקם עוד מתקופת ממלחמת העולם השנייה, או במכלולים מתצורת פנהרד הצרפתית או שיבוטים שלהם, כך שקשה לכנות זאת "מעצמה". כמותית, בוודאי שלא מדובר על "מעצמה" אלא בדרדק, להערכתי כל כלי הרכב האופניים שיצרה דרא"פ יחדיו מסתכמים בפחות מסד"כ של דיוויזיה סובייטית אחת ואולי גם פחות מזה.

יתכן שבדברייך אתה מתכוון לתצורת ה V שהדרא"פים אימצו כפתרון כנגד מוקשים ושרבים משום מה מייחסים להם את "המצאתה" אבל אפעס מדובר במיתוס ותו לא. הם בוודאי לא היו ראשונים ליישם תצורה שכזאת אלא פשוט חיקו כלי רכב אופניים קודמים, כמו למשל שריונית ה BA-64 הסובייטית וה 222 הגרמנית, שנכנסו לשימוש עוד בראשית מלחמת העולם השנייה, 40 שנה ויותר לפני שכלי הרכב המקביל ירד מפס הייצור של ארמסקור.

אם כבר המעצמות בייצור כלי רכב קרביים אופניים (בכל הקשור בשיריוניות ונגמ"שים אופניים) הם ברה"מ, בריטניה וגרמניה בסדר הזה, אחרי זה צרפת וארה"ב ובמאסף דרא"פ ומדינות נוספות דוגמת איטליה.

הגיעה במייל

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

התמונה מתוך קטלוג סיב"ט, מהדורת 1989/90. ותודה ענקית לגולש מ' על התרומה הנפלאה!

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

לא זכרתי שנכתב עליו, אבל הכלי הזה נראה לי מאוד מוזר - גם הצריח קטן מאוד, לפחות ממה שנראה לי חיצונית, וגם בלם הלוע נראה לי קטן מדי, בטח מול מה שבדוהר/רוכב.
אגב, בפוסטר, הכלי העליון הוא כמובן הרועם (כינוי חיבה היה "תומ"ת טלוויזיה" ...)

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

פעם כינו אותו נ"רגל שטוחה"

.

מאיפה האנשי צוות היו אמורים להיכנס?

דרך הדלת

.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי amirsgv בלם הלוע נראה לי קטן מדי, בטח מול מה שבדוהר/רוכב.

ככה זה ב M-71, הנה, תראה:

לעולם אשא דגלך בגאווה

מה זו ה"חבית על עמוד" שמסתירה את גלגל המתח שבתמונה?

"היטלר מת, סטלין מת ועוד כמה ששכחתי את שמם

ובכל זאת עדיין נשפך כאן דם"

אבחנה טובה! אולי מד מומנט שבודק כמה הרתע מעמיס על המזקו"מ?

הצעה לתומ"ת מבוסס M47 פטון לצבא ספרד, האם מדובר בצריח של הM-72? (בכל מקרה מאוד דומה)

(את פרס "הקפצת העשור" אשמח לקבל במייל)