שלום לכולם,

לאור המאורעות האחרונים בכרמל, אני וחבריי לשכבת הגיל (קצת אחרי אמצע שנות העשרים) בקיבוץ החלטנו להקים מעין כיתת כוננות אש פרטיזנית בקיבוץ.

אנחנו מתגוררים בקיבוץ שנמצא באיזור מועד ביותר לשריפות (כבר היו הרבה אירועים קטנים יחסית בעבר) וכשראינו את ההתנהלות של מכבי האש והמשטרה בכל הנוגע ליישובים שעמדו בסכנה או נפגעו, זה די צרם לנו. בעיקר כל הסיפורים של חבר'ה צעירים שסיפרו איך כפו על כולם להתפנות בכוח מבלי שייכנסו בפועל כוחות כיבוי לתוך היישובים (לא באים אליהם בטענות, אבל רוצים לדאוג לעצמנו), ורק אלה שהסתננו פנימה למרות הפינוי, הצליחו באמצעים די פשוטים כמו צינור גינה או דליי מים להגן על הבתים שלהם משריפה, לעומת בתים אחרים שעלו באש דווקא בגלל שננטשו לחלוטין.

אנחנו כאמור לא מדברים כל כוח שיתערב חלילה בפעולות כיבוי הצלה או יפריע למי מהגורמים הרשמיים, אלא רק רוצים להתכונן לתרחיש קיצון כזה שבו מפנים לחלוטין את היישוב כאמצעי בטיחות והבתים נחשפים לסכנה מוגברת בגלל נטישת היישוב וחוסר פעילות של כוחות כיבוי ביישוב מבחירה (זהירות מופלגת) או שלא מבחירה (שמיכה קצרה וכו').

אנחנו יודעים שהעניין נכנ סלתחום אפור מאוד, כי חייבים להשמע בכל עת להוראות כוחות הביטחון, אבל המציאות היא קצת מורכבת יותר ואנחנו לא רוצים להגיע למצב שבתינו עולים באש רק בגלל "מציאות מורכבת". דיברנו על זה עם הקב"ט של הקיבוץ שמופקד גם על נושא כיבוי האש ושאלנו אותו אם הוא יכול לעזר לנו לארגן כוח אלטרנטיבי כזה אבל הוא, כנראה בצדק, אמר שלא יכול לשתף פעולה עם משהו כזה.

ישנן כמובן גם הדילמות הפילוסופיות של עד כמה כדאי להסתכן כדי להגן על בית, אבל זה דיון שניהלנו בינינו כבר. הפרוטה נמצאת בכיסנו ויש לנו את האמצעים להצטייד ואפילו לרכוש ידע. העניין הוא שאנחנו לא מצליחים למצוא שום מוקדי ידע "אזרחיים" שאפשר להיעזר בהם. חשבנו על דברים בסיסיים כמו קניית מסיכות מגן למניעת נזק משאיפת עשן, מצבורי מטפים, ציוד מכני כמו משורים וכו' לגיזום מיידי של עצים וצמחייה ליצירת אזורי חיץ סביב בתים, ואפילו חשבנו על צינורות כיבוי שמתאימים להתחבר להידרנטים, אבל קשה לי להאמין שיהיה לנו איפה לרכוש כאלה. בכל אופן, אני מקווה שהרעיון די מובן, אנחנו רוצים לייצר עוד קו הגנה אחרון על הבית באמצעים פשוטים ונגישים.

יש למישהו רעיונות כיצד אפשר להניע את זה או לגבי מקורות ידע וציוד ?

בררו בתחנת הכיבוי שלכם. אני מניח שהיא מכירה את המאפיינים הגיאוגרפיים והאנושיים שלכם ותוכל לייעץ לכם. אני מניח שזה גם זמן מתאים לבקש מהמזכיר לקנות קצת צינורות, מחבטים וכו' ציוד לכיבוי מיידי של שריפת יער קטנה בסמוך לקיבוץ, בלי לחכות לכבאית.

תחנת הכיבוי שתומכת בנו שוכנת "בעיר הגדולה", וגישוש ראשוני ולא רשמי נתקל בתגובות מאוד לא חיוביות.

יש לנו בקיבוץ כבאית ממש פרה-היסטורית שקב"ט הקיבוץ מתחזק ואמור להפעיל במידת הצורך אבל היא לא פונקצייה. יש גם ציוד כיבוי אבל הוא לא נגיש. במזכירות טוענים ש"אנחנו מצויידים לפי התקן" ואמרו שאם אנחנו מעוניינים, אנחנו יכולים לתרום כסף לטובת הצטיידות נוספת של הקב"ט, אבל אנחנו לא מוכנים לתרום לציוד שלא יהיה נגיש לנו לפי שיקול דעתנו אם וכאשר נגיע למצב חירום.

וזה בדיוק העניין, אנחנו רוצים לארגן לנו מענה של קו אחרון במקרה הצורך שלא יהיה תלוי באף גורם רשמי כזה או אחר.

קבל..
http://www.sos-shop.co.il/catalog_p...233&lang_key=he

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

תתחילו מיצירת אזור חיץ גם לא בזמן שריפה, והקפידו על גיזום עצים גבוהים וצמחייה שוטה, וגם לוודא כי מערכות כיבוי האש בישוב תקינות.

להצהיר הצהרות זה נחמד, לדאוג לגזום כל כמה חודשים את כל העצים מסביב לקיבוץ זאת כבר משימה קשה.

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

יותר פשוט להוציא את הפרות למרעה באיזור החיץ
או להחזיק עדר עיזים קטן


יש בסיסים צבאיים שמחזיקים במיוחד חיות אוכלות עשב
בכדי להקטין סיכוני שריפה

זה בלתי אפשרי.

אחרי שריפה קטנה שהייתה לא לפני הרבה זמן הנושא עלה שוב בקיבוץ אבל זה תמיד מאבק אינסופי בין אנשים עם אוריינטצייה בטיחותית, לכאלה שמתנגדים להורדת כל שיח ומלשינים לקק"ל על כל שכן שגוזם ענפים יבשים בעצים שליד הבית שלו ובין סתם אנשים שכמובן מסכימים עם זה שצריכים אזורי חיץ בקיבוץ, אבל רק על גופתם המתה מישהו יעז לגעת בנוף שבחצר האחורית שלהם ואוי ואבוי לנויניק אם יגזום בטעות ענף אחד מהעץ בשטח הציבורי שצמוד אליהם ללא אישורם. ועל רקע כל זה מזכירות קיבוץ שכמו בכל נושא לא מסוגלת להגיע לידי החלטה בשום דבר.

אנחנו לא יכולים ולמען האמת לא מעוניינים לעשות "תיקון". כבר מזמן נואשנו מלעשות תיקון בכל תחום שהוא בקיבוץ. אנחנו לוקחים את המצב כהנחת עבודה ומנסים להתכונן לתרחיש קיצון בנתונים הקיימים.

אם זה המצב אז הקיבוץ שלכם דומה לקן צרעות...

הכי טוב זה לשרוף את הקיבוץ
!!!

עשן מרגיע מאוד דבורים וצרעות
ולכן דבוראים משתמשים בו
כשהם עומדים לרדות דבש מהכוורת
...

האימפוטנטיות, חוסר האונים והימנעות מפעולות כלשהן באופן כללי מאפיינות לא מעט קיבוצים אם לא את רובם. זה כשל מובנה במבנה החברתי של היישובים האלה, במיוחד על רקע המצב שההתיישבות הגיעה אליו היום - מצד אחד הפרטה, מצד שני הקושי להשתנות וכן הלאה, אבל זה לא המקום. פשוט לא התאפקתי.

אני מודע לכך מסיפורים של מכר שגר בקיבוץ מסוים בדרום


פשוט לא התאפקתי להדגיש את האירוניה
כאשר אתה שואל לגבי אפשרויות הגנה על הקיבוץ מפני האש
המסקנה המתבקשת מדבריך היא שצריך לשרוף את הקיבוץ
בבחינת "עולם ישן עד היסוד נחריבה"
ושאר מילות האינטרנציונל הסוציאליסטי



ועכשיו ברצינות:
אל תתיאש ופעל בדרכך
ואל תיתן למערכת לרפות את ידיך
!!!

ומול בירוקרטיה צריך להלחם בבירוקרטיה
ואולי כדאי שתציעו לקראת אספת הקיבוץ
להקים ועדת כיבוי אש והערכות לשעת חרום
למערכת יהיה קשה להתנגד להחלטות של ועדה חשובה כזאת

הם לא יתנגדו, בטח כולם אפילו יתמכו, אבל כמו כל דבר זה לא יגיע לידי מימוש מאלף ואחת סיבות.

בכל מקרה, אני לא מנסה להציל את העולם. אנחנו החבר'ה בסה"כ רוצים שיהיו לנו כלים בסיסיים לשמור על הבתים שלנו ושל ההורים שלנו בתרחיש קיצון כזה.

הכו על הברזל בעודו הוא חם .

פנו במכתיבם רשמיים לכל הנוגעים בדבר עד ראש הממשלה , ערבו תיקשורת ואני מקווה שמיד תצא הוראה מגבוה לתקצב את הנושא.
עכשיו זו ההזדמנות שלכם להזיז משהו, אף אחד לא רוצה להופיע מחר בעיתון בתור זה שעדיין ממשיך להזניח את ההערכות לשריפה.

אתם מצידכם יכולים לפנות לכל חברה פרטית לציוד אש, כמו דורון נגב אש, להבות, וכו.
אתם יכולים לקנות אצלהם הכל , ממחבטים ועד עגלות כיבוי , הכל עיניין של תקציב.

אני חושב שהם עושים גם הדרכות .

לפעמים חרבון זה כמו קרב , אתה חוזר עם חוויות שאף אחד לא רוצה לשמוע .

הברזל הזה מתקרר מהר מאוד. גם אם היו מצליחים להעלות את הנושא לסדר היום, היו ממסמסים אותו היטב בוויכוח סיזיפי ועקר וחסר כל תועלת.

למען האמת, בינתיים גולש מהפורום שמתגורר בקיבוץ להבות הבשן הציע במסר פרטי לנסות לחבר בינינו לבין האנשים המתאימים במפעל "להבות" של הקיבוץ, אולי באמת יצא מזה משהו.

מרסס חקלאי 500/1000ל' 3 נקודות.משאבה 40 אט'
מתחבר לכל טרקטור.הכוח למשאבה מה POWER TAKE OFF של הטרקטור.

הטל ספק בכל.

תנסו גם להתנדב בתחנה הקרובה אליכם וכך גם לרכוש ידע חשוב, ואולי לרכך את הנוגעים בדבר שם לקבל יותר ציוד \ סמכות בשבילכם.

כל הכבוד על היוזמה, הרבה הצלחה

באחד הקיבוצים במרכז הארץ מצויה כבאית ישנה שלא זזה ממקומה כבר זמן רב, ולידה מכולת ציוד כבאות. בעקבות שיחה ליד שולחן יום השישי, יצאו עוד באותו לילה מספר חברים, השמישו את המיכלית, זיוודו אותה, ויצאו לכרמל. שם התייצבו באחד החפקים ובישו להתנדב. בתחילה אמרו להם להמתין במקום. לאחר שנמאס להם להמתין, הם הקימו קול צעקו ואיימו כי ילכו הבייתה. רק אז נזכרו בהם והפנו אותם לכיבוי האש, עם הכבאית כמובן, למוסד ימין אורד, שם הם נלחמו באש כתף-אל-כתף יחד עם הכבאים המקצועיים.

.

"עצמאי בשטח", גם אני חי בקיבוץ, ונראה לי שקצת נדבקתם באימפוטנטיות שאתה מדבר עליה.
היום אחרי עידן ההפרטה אתה עושה ולא מכנס אסיפת קיבוץ..
אסיפות קיבוץ זה היה טוב לפני 20 שנה ואחורה.
תאספו ותקנו ציוד כמו שרומי ואחרים הציעו ותפעלו עצמאית.
אחרי השריפה הראשונה תקבלו לגיטימציה מכווווולם, פשוט צריכים להיות הראשונים.
בדיוק כמו הראשון שקנה טלויזיה, והראשון שקנה אוטו, בהתחלה כולם קפצו עליו ואח''כ כולם קנו גם.

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

נראה לי שפספסת את העניין. זה בדיוק מה שאנחנו רוצים לעשות. לקנות ציוד (וידע) באופן עצמאי, ולא לעשות את זה באמצעות הקיבוץ. אין פה בכלל עניין של לגיטימציה.

האש לא נתקלה בטיפת מים ,מטף ,אדם או התנגדות כל שהיא.

http://www.degania-sprayers.co.il/lhe/aforums/

הטל ספק בכל.

איפה אתם נמצאים בארץ? אם בצפון דברו עם בועז מ"להבות" בכרמיאל: 0522813833.
כמו כן יש חברת המפלס, אשר הגדילה והעלתה לאתר האינטרנט את המחירון שלהם (קצת יקר).
בכל מקרה, אם אתם שייכים למועצה מקומית, פנו אליהם. ייתכן וכי הם כבר שוחחו עם ספקים שונים וניצלנו את כושר הרכישה שלהם להשגת מחירים שאזרח פרטי יכול רק לחלום עליהם - זה מה שנעשה אצלינו עם "להבות".

אתה גם יכול ליצור איתי קשר בפרטי לקבלת טיפים ופרטים נוספים

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח

תודה.

עם ציוד בסיסי כגון גרזנים, מסורים מכאניים\ידני, מבערים ותורת כיבוי הם משתלטים על שרפות.



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

סידרה של סרטים מודרניים.



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

שלום רב
כממונה על בטיחות האש מעל 15 שנה בקיבוץ גדול בכרמל יש לי קצת ניסיון
עם שריפות ובייחוד שריפות בשדות המשק והיערות הקרובים .
אשמח לעמוד לרשותך בכל שאלה ובקשה .
בברכה

אקם

אני באופן אישי. נגד פעילות "פרטיזנית".
פעילות עצמאית היא מבורכת. אולם פעילות "פרטיזנית" היא פתח לצרות.
תיארתה חברים"שהסתננו" חזרה לישוב. זה חוכמה קטנה מאד. וטיפשות גדולה. נקודה.
למזלם הם הצליחו לכבות את האש,
אבל תאר לעצמך מצב שבו הם לא היו מצליחים לכבות, ונלכדים בסופת אש, כאשר אף אחד לא מודע להמצאותם של "פרטיזנים" בשטח, הרי זה היה נגמר באסון מחריד (מעבר לאסון האיום והנורא של 43 הרוגים).

אתם רוצים לפעול, בבקשה. תוך תיאום מלא עם שאר הכוחות בשטח, ולא פעולה עצמאית של "חמקנים" קטנים וטיפשים,

אני מצטער שאני בוטה. אבל זה מחריד את מנוחתי כאשר אני חושב על תסריט אימים שבו אנשים נמצאים בשטח שבו משתוללת "סופת אש" (אגב. המונח "סופת אש" הוא מונח מקצועי המתאר בעירה מהסוג האלים ביותר שבו האש מלבה את עצמה ויוצרת סביבה אקלימית המתאימה לליבוי האש). ואף אחד לא יודע על המצאותם שבטח.

ואני כותב את זה מתוקף תפקידי כראש מערך חירום במשטרת פ"ת.