שלום לכולם,
אני משתחרר מחר אחרי 3 שנים בצה"ל... לא מאמין שהיום הזה הגיע סוף סוף.. אני אמור להיות מאושר, זה מה שכולם אומרים ומייחלים לו- להשתחרר, אבל אני מרגיש את ההפך הגמור.
אני מלא חששות ופחדים, עצוב ואולי מדוכא אפילו. אני אתגעגע לחברים הקרובים, להוואי הצבאי... אהבתי להיות חייל, אפילו שהייתי חפש ג'ובניק, אהבתי להיות חלק מהאירגון הגדול הזה שמחזיק את המדינה שלנו.
שנאתי כל כך הרבה דברים במערכת ואכלתי הרבה קש, אבל איכשהו התרגלתי ולא מעט מהזמן גם נהנתי.

האמת שההרגשה הזו מפתיעה אותי, כמו כל חייל ספרתי שנים, חודשים וימים... לא ציפיתי להרגיש ככה, אבל אני באמת שבור. לא יודע איך לאכול את זה.
יש לי אמנם כיוון לעתיד הקרוב, אני מתכוון להירשם לקורס פסיכומטרי שיתחיל בינואר.. אני גם מתכוון להמשיך לעבוד בעבודה שעבדתי בה בשנה וחצי האחרונות, למרות שאני שונא אותה. עבדתי שם רק בגלל השעות הגמישות שאיפשרו לי לעבוד במהלך הצבא, אבל אני פוחד להתפטר דווקא עכשיו ולמצוא את עצמי באמת אבוד.

אולי אני מרגיש ככה בגלל הפיספוס, רציתי לעשות משהו יותר משמעותי- החלום היה קרבי, אבל מעולם לא היה ריאלי בגלל פרופיל נמוך... אח"כ זה היה לעשות משהו קצת יותר מעניין שיתרום באזרחות אבל גם זה לא קרה.


בקיצור סתם הייתי צריך לפרוק, טיפים להמשך יתקבלו בברכה...
אני לא מהרגישים בדר"כ אבל שמתי עכשיו ביוטיוב "אל הבקום אני בא" ואני ממש דומע, מזכיר לי את הטירונות כשהכרנו את השיר... מי היה מאמין?

אהלן,

אני לא מכיר אותך, אבל אם לאבחן לפי ההודעה אתה בחור שמפחד מהתחלות חדשות ושינויים ונורא קשה לך לעזוב מסגרות שהן נוחות- ג'וב בצבא ועבודה שאתה שונא.. אם תחשוב על זה, 2 הדברים האלה לא נמצאות בפסגת השאיפות שלך אבל אתה פוחד לעזוב את זה כי אתה פוחד מהשינוי, וזה ברור ולגיטימי, תמיד יש את החשש של "מה אם.." והפחד הזה מהעתיד.

אז בוא אני אגיד לך איך אני רואה את הדברים-
היה לי שירות מעולה. באמת. וגם אני לא הכי רציתי להשתחרר (למרות שסירבתי לקבע) כי תאכלס זה מפחיד לקבל את ההחלטות על החיים שלך בעצמך, אבל עם הזמן למדתי כמה דברים יש לאזרחות להציע.

אין לך תחביבים שרצית לפתח בצבא ולא היה לך זמן? ספורט, ריקוד, ספרים, טיולים.. יש המון דברים..
ועבודה חדשה זאת הזדמנות להכיר אנשים חדשים, להתפתח.. אולי להכיר מישהי? לך תדע.
לימודים זה מעולה אבל קצת רחוק, תחשוב שעכשיו זה הזמן הכי טוב להשקיע בדברים שיגרמו לך הכי הרבה הנאה. לעשות כל מה שאתה חושב שלא תספיק לעשות אח"כ, לא חשוב כמה זה משוגע.

אני בעד למצות כל רגע, כדי שבעוד 5-6 שנים לא תסתכל לאחור ותגיד "הייתי צריך להשאר בג'וב בצבא" אלא תגיד "וואו, איזה מזל שהחלטתי לא לחתום בג'וב המחורבן הזה". ואם אין לך כוח או שאתה חושש תזכיר לעצמך שהחיים קצרים ושלא תקבל אף רגע מהם בחזרה. קצת מנטרה בשקל, אבל באמת שהחיים הופכים כך למעניינים יותר.

מזל טוב ושיהיה בהצלחה.

דגל ישראל אין הוא "סך הכול ביטוי של מקל עם סמרטוט כחול לבן עליו". דגל ישראל הוא אני ואתה ואת, הוא והיא, הם הן, אנחנו וילדינו, וגם מי שהלכו ולא ישובו אלינו. ואנו כולנו, אין אנו סמרטוט.

של דיכדוך וחששות בימים הראשונים של החפש"ש. עבר לי מהר מאוד אל תדאג.
סך הכל זה טבעי שתהייה קצת ב"הלם אזרחות" נקרא לזה אחרי שלוש שנים במערכת.

המעבר מהצבא לאזרחות הוא אירוע מאוד משמעותי כי בפעם הראשונה אתה באמת בנאדם חפשי. לראשונה אתה יוצא לעולם כדי לממש את הרצונות והשאיפות שלך, ובנוסף אתה מתחיל להביע את ההשקפה שלך שעיצבת במהלך חייך.

אל תחשוב על זה יותר מדי. מהר מאוד תבין כמה אתה מאושר שהשתחררת ועכשיו יש לך זמן לעשות את הדברים שבאמת רצית.

אני אחרי החפש"ש נחתי שבוע ומצאתי עבודה. חשוב מאוד גם להבין שאם העובדה שאתה חפשי יש לך גם הרבה יותר אחריות כלפי עצמך. בסופו של דבר אתה תשתלב כמו כולם.