לאחרונה קראתי את ספרו של רא"ל יעלון- "דרך ארוכה קצרה" וקטע שקראתי בעמודים 55-56 גרם לי לתהות במה מדובר. יעלון מציין כי המג"ד הקודם של 890 הודח, והוא נקרא בבהילות למלא את מקומו. הוא אינו מציין את שם המג"ד ואת פרטי ההדחה במפורש. מי הוא המג"ד המדובר שהודח? האם זה מתי הררי שפיקד על הגדוד בשל"ג (כי אם כן לא ברור לי כיצד מי שהודח מפיקוד על גדוד ימונה לאחר מכן גם למפקד בה"ד 1 וגם למח"ט 35)?

להלן הקטע המדובר:

בוגי על הפיקוד על גדוד 890

"לאחר פינוי אש"ף מביירות הסתיים תפקיד בלבנון, ויצאתי לקורס פיקוד ומטה. החלטתי ללכת לקורס מתוך שאיפה לקבל תפקיד מג"ד בחטיבת הצנחנים, ואחר כך להתמודד על תפקיד מפקד סיירת מטכ"ל. כחודשיים וחצי לאחר תחילת הקורס נקראתי בדחיפות ליטול פיקוד על גדוד 890, אשר מפקדו הקודם הודח, לאחר סדרה של תקלות מבצעיות ותקלות בטיחות בגדוד, במהלך מבצע של"ג ואחריו. גדוד 890 שקיבלתי היה במשבר. לסדרת תקלות הבטיחות והתקלות המבצעיות, שחלקן הסבו לגדוד הרוגים ופצועים, נוספה הטראומה של הדחת המג"ד. עם קבלת הפיקוד על הגדוד שמעתי קולות שאמרו, "איזה מזל נאחס (ביש) לקבל גדוד במשבר". אגב, ביטויים שכאלה שמעתי עם כניסתי לעוד שלושה תפקידים במהלך שירותי הצבאי. כאשר סיימתי תפקידים אלה, היו שאמרו לי, "איזה מזל היה לך לעשות את התפקיד בתקופה טובה כל כך..." למדתי להבין את אמירתו של נפוליאון בונפארטה, "אני לא צריך גנרלים עם שכל, אני מעדיף גנרלים עם מזל..."למדתי שבשביל "מזל" צריך שכל, אך ניתן להבין אמירה זו טוב יותר כאשר נזכרים באמירתו של הארכיאולוג והרמטכ"ל לשעבר, יגאל ידין. מספרים שלאחר שמצא את המגילות הגנוזות במדבר יהודה, הוא נשאל איך הוא מסביר את המזל שהיה לו. הוא ענה: בשירותי בצה"ל למדתי שבשביל 'מזל' צריך נוהל קרב טוב" (כלומר תכנון וביצוע מוקפדים) למדתי שהפיקוד והמלחמה הם אמניות, ודווקא בשל היות המלחמה "ממלכת אי- הוודאות", חשיבה ותכנוון מוקדמים, ירידה לפרטים מבלי לאבד את "התמונה הגדולה", ענווה ונסיון, שהוא המפתח ל"חוכמת המעשה"- הם ערובה להצלחה, ל"מזל". לשמחתי יכולתי לחוש שהיה לי "מזל" כאשר סיימתי את תפקיד מג"ד 890, כמו את שלושת התפקידים הנוספים שבעת שקיבלתי אותם שמעתי הערות על "חוסר מזל" בעיתוי: מפקד סיירת מטכ"ל, מפקד אוגדת איו"ש, והרמטכ"ל. שלושה שבועות לאחר שקיבלתי את הפיקוד על גדוד 890 אירעה תאונת האימונים הראשונה והאחרונה בתקופתי כמג"ד. בתאונה זו נהרג החייל אריה קרול ז"ל מהתפוצצות רימון, במהלך אימון בשטח בנוי ברמת הגולן. גם בתחום התאונות למדתי שה"מזל" פועל כפי שפועל בהכנות ובביצוע בקרב. הצלחתי להוריד את שיעור התאונות לסוגיהן ביחידות עליהן פיקדתי, וכך בצה"ל כולו תחת פיקודי כרמטכ"ל. על גדוד 890 פיקדתי כשנתיים, מדצמבר 82'. במהלכן התמודד הגדוד בהצלחה עם פיגועי חיזבאללה וארגונים אחרים באזור עין- זחלתא, צור וצידון, וכן בהשלטת סדר ושקט במתח שבין דרוזים לנוצרים בהרי השוף בלבנון. הגדוד סיכל פיגועים רבים, ובהיתקלויות הרג מחבלים. לגדוד היו כמה פצועים, ואף לא הרוג אחד. ההצלחה היתה פרי חשיבה יצירתית בכל הרמות, מתח מבצעי גבוה בגדוד, שבירת שגרה באופן שלא יאפשר חשיפת נקודות תורפה בפעילות המבצעית והמנהלתית, ומשמעת מבצעית. באמנות הפיקוד ובאמנות המלחמה, ההצלחה- או המזל- נמצאים בפרטים הקטנים." (מתוך הספר "דרך ארוכה קצרה" מאת רא"ל במיל' משה "בוגי" יעלון)

תודה מראש על המידע

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

כי הוא היה מג"ד 890 ביולי 1981, אבל בספר "מלחמת שולל" כתוב שהוא היה רל"ש הרמטכ"ל בזמן של סברה ושתילא, אז זה כנראה לא הוא.

תודה אבל זה בטוח לא זכרין
ע"פ אתר חטיבת הצנחנים:
http://www.zanhanim.org.il/show_ite...1909&itemtype=3
יהודה הררי 1949-54
אריק שרון 1954-55
רפאל איתן (רפול) 1956-58
יהודה רשף 1958-60
מנו שקד 1960-61
אריק רגב 1961-63
צורי שגיא 1963-65
דוד ביטון 1965-69
יאיר תל צור (מג"ד במלחמת ששת הימים)
דן שומרון 1967-69
שי תמרי 1969-71
מתן וילנאי 1971-72
יצחק מרדכי 1972-74
יעקב קרן 1974-76
עופר כהן 1976-78
אריק מורן (כרייז) 1978-80
זאב צל (זכרי) 1980-81
מתי הררי 1981-82
משה יעלון (בוגי) 1982-84
הלל בר 1984-85
עמוס בן חיים 1985-87
בני גנץ 1987-89
גדי שמני 1989-90
אבי רודשטיין 1990-91
יאיר גולן 1991-92
רחמים כהן 1992-94
דרור ויינברג 1994-96
הראל כנפו 1996-98
מוטי ברוך 1998-2000
יהודה יוחננוף 2000-2002
אמיר ברעם 2002-2004
השלמה שלי:
יהודה לוין 2004-2006
קובי כץ 2006-2008
יקי דולף 2008-2010

כך שגם אני לא יודע מי המג"ד המדובר

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

נחמיה תמרי החליף את איציק מרדכי וקדם לעפר כהן (אסון הנ"ד).

עם העברת המפתחות לעפר כהן הלך נחמיה למודיעין האמיתי

לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.

זה מעניין אבל מה זה קשור לשאלה שלי
ואגב ללכת למודיעין האמיתי זה בעיני לעזוב את מה שמכונה, בצדק הצבא האמיתי

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי marloweperelab89035 זה מעניין אבל מה זה קשור לשאלה שלי ואגב ללכת למודיעין האמיתי זה בעיני לעזוב את מה שמכונה, בצדק הצבא האמיתי

מעל תגובתי קיבלת כבר תשובה
מתי הררי

לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.

לא בטוח שזה היה מתי הררי.
כרונולוגת זה הגיוני אבל באמת לא יכול להיות מג"ד שהודח שמגיע לאחד המקומות המשפיעים ביותר על מפקדי העתיד.
ואח"כ גם מונה למפקד חטיבת הצנחנים ועוד גם אחרי למפקד חטיבת המבצעים בחטיבת המבצעים המטכל"ית.

נבדק. זה היה הררי. אבל ההדחה היתה אחת מהקפריזות של רפול שמיהר להדיח, ולעתים כשהתערב מי רק לאיים בהדחה על מג"דים לאחר תקלה מבצעית או תרגילית. ובהתאם לכך לקחו את ההדחה בחשבון כשקודם

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ilanb נחמיה תמרי החליף את איציק מרדכי וקדם לעפר כהן (אסון הנ"ד). עם העברת המפתחות לעפר כהן הלך נחמיה למודיעין האמיתי

אילן שלום,

ברשימה שהובאה לעיל מצוין אחרי איציק מרדכי, יעקב קרן. האם גם הוא היה מג"ד? ואם כן, מתי?

קרן היה מג"ד אחרי מלחמת יום הכיפורים ונהרג במובלעת הסורית מאש ארטילריה סורית. דבר מוזכר בין השאר במכתבי יוני
להלן קישור לדף היזכור:
http://www.zanhanim.org.il/show_ite...=10&template=15

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

קרן היה תקופה די קצרה ונהרג אם זכרוני אינו מטעני ביום האחרון של ההתשה (ההתשה של אחרי יום הכיפורים) בעת שנסע עם הג'יפ לוודא שכולם מוגנים כראוי.

לסורים היתה שיטה כשהיו מכריזים הפסקת אש או הפוגה בחצי השעה האחרונה הם היו ממטירים ארטילריה כמו גשם. לזה נערנו במוצבים המג"ד עבר לבדוק וחטף פגז בכניסה לבסיס כשחזר מהסיור בקו. אז קיבל את הגדוד נחמיה ולאחריו עפר כהן.

לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.