ראיתי לאחרונה תמונה של פגז ארטילרי 105 מ"מ מתקן כיוון של תע"ש. ושאלתי היא האם ניתן לשדך לפגז זה חיישן לייזר ע"מ שיוכל לפגוע בדיוק רב יותר ואולי גם לפגוע במטרות נעות?
ושאלה נוספת יש חיישנים עם קירור ויש חיישנים ללא קירור, האם מישהו יכול להסביר את ההבדלים הטכניים בין חיישנים אלו?
וגם מה המשמעות של המונח "SAL" מבחינה טכנית?

חפש טילי נ"ט להט המשוגרים מהקנה.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

ואני מכיר את הלהט, והשאלה היא האם ניתן לשדך בין הרב"ת של הלהט, ובין הטווח הארוך של ה-GAM כ-23 ק"מ. שילוב בין השניים יוכל לתת לארטילריה את היכולת לפגוע בטנקי אויב מטווחים רחוקים, הרבה לפני כניסת טנקי אויב לטווח הטנקים שלנו.

לפי דיווחים מהעת האחרונה היכולת הזאת כבר קיימת.

אם זה נכון זה יפה מאד, ישנם הרבה צבאות שעדיין מחזיקים את ה-105מ"מ כולל האמריקאים באפגניסטן.

התייחסתי ספציפית ל- "לתת לארטילריה את היכולת לפגוע בטנקי אויב מטווחים רחוקים, הרבה לפני כניסת טנקי אויב לטווח הטנקים שלנו", אפרופו חשיפת טיל התמוז.

ואני מזכיר לך מה אמרו הגששים:


אולי שאני אעשה תה?
לך תעשה תה.
עם נענע?
עם נענע.
אבל אין נענע.
אז בלי נענע.
שיהיה הרבה חם?
חם.
חזק?
חזק.
חריף?
חריף.
סמיך?
סמיך.
רך?
רך.
פריך?
פריך.
קצת סומסום למעלה?
קצת סומסום למעלה.
אולי איזה ביצה קשה על יד זה?
ביצה על יד זה.

אז אתם רוצים בורקס...

הפגז הזה הוא הבורקס שלנו..לא?
לא נורא: העיקר שיעוף לשמים, ויצוד לו טרף.

אז זו שאלה קשה. בשלב זה של הזמן ה-GAM הוא עדיין פגז ארטילרי מתקן מסלול בעזרת GPS אם נוסיף לו חיישנים נוספים, יתכן שהוא יקרא טיל.

אני בתור טאייר יש לי פנצ'ר

הוא מקבל את הדחף שלו מלוע הקנה של התותח, ולא ממנוע בעירה, ולפיכך הוא נחשב "פגז".
זה שיש לו תכונות של רש"ק מתקדם, זה כבר משהו אחר.

זה לא עשה אותה לפגז אני מניח.
מסכים שההבחנה די מטושטשת - במיוחד לאור הפיתוח האחרון.
ואני הראשון שתומך בשבירת מסגרות וניתוץ פרדיגמות.

קיימים פגזים אשר מכילים מה"ר דוגמת פגז 130 מ"מ האיראני אשר כבר נדון בפורום (למיטב זכרוני מכיל גם שתת).

גם השתת נמצא שם לאותו צורך, ובתום הבעירה הפגז עדיין נע כפגז.

תרשה לי לחלוק . אכן המה"ר (מנוע הדף רקטי) נועד להגדיל את הטווח- ראה את ה-130 האירנית, אולם השתת נועד להקטנת עד ביטול הגרר הנוצר בבסיסו של הפגז (השלמת צורה אווירודינמית). אני מסכים איתך שבתוצאה הסופית הטווח גדל, אולם לעניות דעתי אנו מדברים בו על שני אלמנטים שונים. השתת אינו "דוחף" את הפגז אלא משמש כפיצוי אווירודינמי . אני הגבתי לNARION אשר טען להבנתי שפגז אינו יכול להכיל מנוע רקטי בשונה מטיל. ובינינו בלי סמנטיקה הרי מנוע שיוט של טיל (או פגז/תחמושת מתקנת מסלול)הינו מה"ר לכל דבר עם אופציית הניהוג (מנוענעים,מסיטי דחף,כנפוני שיוט וכו'... מבלי להיכנס למכלולי האלקטרוניקה), שבת שלום.

השתת והמה"ר נועדו שניהם להגדלת טווח הפגז בשני אופנים שונים.
ובכל זאת יש איזה הבדל קטן: ברקטה או בטיל - המנוע הרקטי הוא אמצעי ההנעה היחידי.
בפגז - אמצעי ההנעה העיקרי הוא התחמיש וההאצה בקנה התותח, ואילו המה"ר והשתת הם רק אמצעים משלימים. בנוסף לכך, אם תרצה, אפשר להוסיף גם כנפונים נשלפים, המשנים את מסלול הפגז מבליסטי טהור (או בליסטי עם תיקוני מסלול) - לאווירודינמי, דבר המוסיף עוד לטווח.

א. פגז 105 מ"מ מונחה לייזר- אני מניח שאפשרי, קח בחשבון שזה לא פיתרון קסם כי עדיין צריך כוח מציין בשטח, בזווית מתאימה ביחס לכיוון הירי+ מערכת שו"ב בינו לארטילריה.

ב.

ציטוט:

יש חיישנים עם קירור ויש חיישנים ללא קירור, האם מישהו יכול להסביר את ההבדלים הטכניים בין חיישנים אלו

על רגל אחת, אם נשווה גלאים מקוררים מקובלים לגלאים לא-מקוררים מקובלים (בולומטריים):
מבחינת עיקרון הפעולה שלהם, הוא שונה לגמרי.
מבחינת היכולות, גלאי מקורר בן אותו דור רגיש יותר, קטן יותר ויכול לעבוד עם אופטיקה באורך מוקד ארוך יותר (מה שסה"כ מאפשר רזולוציה טובה יותר על המטרה). מנגד, הוא מחייב מקרר (כלומר- רעש, נפח, הספק, מחיר וזמן הכנה לפעולה). עדיין, מכשיר לא מקורר קל וזול של ימינו יתן תמונה טובה יותר מטאס (תרמי מקורר) שנחשב בזמנו פאר היצירה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור א. פגז 105 מ"מ מונחה לייזר- אני מניח שאפשרי, קח בחשבון שזה לא פיתרון קסם כי עדיין צריך כוח מציין בשטח, בזווית מתאימה ביחס לכיוון הירי+ מערכת שו"ב בינו לארטילריה. זה בהחלט נכון ועוד תוסיף בעיות של מזג אויר. אחד הפתרונות הוא התקנת מכ"מ מילימטרי שאינו מושפע ממזג אויר ואינו מצריך ציין לייזר, אלא יכול לחפש ולהתביית על מטרה בצורה עצמאית לחלוטין בהתאם לפרמטרים מסויימים כגון צורה, כאשר המבנה של טנק שונה ממשאית וכו'. זה מביא אותי ל-2 שאלות. 1. האם ניתן להתקין מכ"מ כזה בפגז בקוטר של 105 מ"מ? 2. איפה נתקין את ה-IR?האם אפשר טכנית להתקין אותו בצורה שתקפיץ אות מחוץ לפגז לאחר שיעבור את נקודת הגובה המקסימלית כך שהוא לא יפריע למכ"מ? ב. על רגל אחת, אם נשווה גלאים מקוררים מקובלים לגלאים לא-מקוררים מקובלים (בולומטריים): מבחינת עיקרון הפעולה שלהם, הוא שונה לגמרי. מבחינת היכולות, גלאי מקורר בן אותו דור רגיש יותר, קטן יותר ויכול לעבוד עם אופטיקה באורך מוקד ארוך יותר (מה שסה"כ מאפשר רזולוציה טובה יותר על המטרה). מנגד, הוא מחייב מקרר (כלומר- רעש, נפח, הספק, מחיר וזמן הכנה לפעולה). עדיין, מכשיר לא מקורר קל וזול של ימינו יתן תמונה טובה יותר מטאס (תרמי מקורר) שנחשב בזמנו פאר היצירה. הבנתי -תודה