נו טופ. נתחיל מההתחלה: אני לא ממש מה שיהדות צפון צפונבוניה הייתה מכנה 'יציר תרבות'. עם זאת, עוד בעבר הרחוק מאוד הייתי מפיק הנאה רבה בפעמים בהן כן הלכתי להצגות. עברו יותר משניים וחצי עשורים בהם הפכתי לאחראי למימון שלי וגם הזמן הפנוי לא היה קיים בשפע ולכן התאטראות הפכו למעין זכרון מעומעם. רעייתי שתחיה החליטה לפני מספר חודשים שאם אפשר כבר כלכלית אזי הגיע הזמן לפנות זמן בחרנו במנוי ל'הבימה' בגלל המחיר והתחלנו לבקר... בין לבין צצו הצגות גם ב'קאמרי' או בתאטרון ב"ש ולימדו אותנו איך דברים יכולים וצריכים להראות. ומצאנו את עצמנו מבואסים עד מאוד וסופרים הצגות לסוף המנוי ב'הבימה' ולהלן נימוקי חבר השופטים:

[1] אין ח-נ-י-ה!! כלומר, באופן תאורטי יש חניה ואפילו ניר עליו כתוב 'חנית חינם'. בפועל המגרש הקטן מכיל הרבה פחות משצריך להכנס לתוכו. הפקקים ברחוב פנקס מתחילים שעה לפני ההצגה. הכניסה לתוך החניון נראית כמו שבץ-נא וחצי שעה לפני ההצגה כבר מוצב שלט 'החניון מלא' והקהל נבעט לחניון שכונתי שמלא אף הוא או לדרך חיפה לחנות ליד 'תיכון חדש'.

אז... אל תבטיחו חניה אם אתם לא יכולים לקיים. זה אומנם מנהג לאומי והבימה הוא לכאורה התאטרון הלאומי - אבל לא צריך לאמץ כל מנהג באסטיונרים מגונה

[2] אולם ההופעות הינו ב'בית החייל'. בית החיל הוא אולם בסטנדרטים ישנים. הכניסות אינן נוחות לנכים, יש צורך בעזרה להפעלת מעלונים. הלובי צפוף, הבמה אינה נראית היטב מחלק מהמקומות. מה שהיה מצויין כדי לצפות בשלאגר 'אימי הגנרלית' בשנות השבעים אינו בהכרח אי אי אי היום. במיוחד אם 'הבימה' מתיימר להפגין יכולות גבוהות משל תאטרון הבורקס - ולכך עוד נחזור.

[3] ההצגות א-ף פ-ע-ם לא מתחילות בזמן. נראה כי קיימת ממש אידאולוגיה בנושא. מה שחשוב זה כנראה למכור קפה ועוגות עד הרגע האחרון בדלפק שצמוד לדלתות האולם.

[4] הסאונד מחפיר. ההצגות רצופות בתקלות קול. חלק גדול מדברי שחקנים נבלע.

[5] ההיצע נראה טוב על נייר הכרזות: בוסתן ספרדי, השוטר אזולאי ושאר מחזות מתורגמים המתוארים כקומדיה. התוצאה בשטח דלה. דלה מאוד. הזוג המוזר וחתונה מושלמת - הם תרגומים של קומדיות מצבים שמתאימות להומור אנגלוסאקסי חד וגם זה בדור אחר. זה היה יכול להצחיק אלמלא העובדה שהחדות מופקדת בידי ישראלים... השוטר אזולאי הינו יומרה לחקות קטעים קלאסיים מתוך סרט מעולה. שום מקוריות וכשמנסים לחקות משהו זה בד"כ יכול רק להתקלקל. חוץ מההצדעה של מוני מושונוב אין מה לראות ובהצדעה ניתן לצפות על גבי הפוסטרים שמפרסמים את ההצגה. החותנת - הצגה חביבה וטובה בלי יומרות ועליה לבדה לא הייתי מלין.

[6] ככל שאני מרגיש פחות ופחות נחות בתוך הקהל התרבותי - אני מבין יותר ויותר כי מישהו לא ממש מתייחס אלי ולקהל ברצינות. בהצגה בוסתן ספרדי היו שחקנים כמו רובי פורת שובל שהתיחסו לתפקידם בכל הרצינות כאילו אין זו ההצגה הכמעט אלף ויישר כח על כך. השירים מקסימים כתמיד אבל דווקא כוכב ההצגה 'יעקב כהן' היה בטוח שהוא עושה טובה לקהל שבא לצפות בו. דקלום מהיר של טקסט הפתיחה היפה, גניבת ההצגה שלא במובן החיובי, הצחקה בלתי פוסקת של שחקנים אחרים מה שגרר בלבול חוזר בטקסטים או מעין העברת דאחקות על הבמה. הדבר חזר ביתר שאת ב'זוג המוזר' שם יצפאן וכהן הציגו טקסטים של ריב וכעס תוך התגלגלות מצחוק. אותו משחק מוחצן ומוקצן החוזר על עצמו כאילו מדובר בהופעת סטנד אפ נמוכה בתוכנית של צביקה הדר ולא בבמה המכנה עצמה משום מה 'התאטרון הלאומי'. שכחת טקטסים, בת צחוק או פניה לקהל הם סבירים כתקלה או כאתנחתא פה ושם. כאשר ב4/5 הצגות זה קורה מספר פעמים - זהו זלזול. 'כמו שדברים נראים הרי שהיידה אימי הגנרלית' יכל לשוב לבמה הותיקה של בית החייל ואיש בקהל לא היה מבחין שאין מדובר בהצגה של הבימה

[7] מסילה לדמשק, נפגעי חרדה.... פרנצ'סקה פוליטיקה

__________________

הקאמרי: חניה בשפע, אולם מרווח [כן, כן אני יודע ש'כבר הבימה עוברת' רק ישלימו תמ"א 38, יבקשו אישור מהנדס ויגמרו טיח] המאפשר חוויה וראיה טובה של הבמה. נגישות, סאונד מצויין לעיתים אפילו עם תזמורת מאחרי הבמה. תפאורות איכותיות. רפרטואר מחזות מעולה [הנפש הטובה מסצ'ואן, משרתם של שני אדונים, ינטל, כנר על הגג ועוד...], כוכבים שעושים את ההצגה ולא כאלה שסוחבים אותה מאחרים כמו שמיניסטים בהופעת סיום, דיוק בזמנים וכמובן משחק מוקפד ומקצועיות רבה של כל הצוות מסדרנים ועד שחקנים.לאחר כל מחזה בקאמרי מצאתי עצמי נובר ברשת ומחפש לקרוא על ההצגה. מגשש אולי עלה ליוטיוב במלואו שיר כלשהו ממחזה כלשהו [לא...] ומשחזר את ההנאה.

http://www.youtube.com/watch?v=RTf09_AuwrE&noembed