20-11-2010, 10:10
|
|
|
חבר מתאריך: 07.07.06
הודעות: 15,705
|
|
אז מה זו בעצם 'טיפת חלב'? [או בשמה הבלתי ידוע: "התחנה לבריאות המשפחה"]
המודעות לטיפול בתינוק הרך והדרכת האם כפעולות מצילות חיים הייתה קיימת בקרב אנשי בריאות עוד בראשית המאה העשרים. הנרייטה סאלד והרופא בנו גרינפלדר פעלו בנושא בסמוך למלחמת העולם הראשונה ונשות הדסה בירושלים לאחריה. ויצ"ו וההסתדרות עם קופת החולים שלה ועירית ת"א הצטרפו למלאכה.
http://www.peopleil.org/piGallery.a...ryid=4691&cId=2
הצורך במערכת זו גדל עם בוא גלי העליה של ראשית המדינה. הארץ מלאה מעברות. תינוקות חדשים נולדו לעתיד חדש ולרבים מהאמהות הייתה זו סביבת תרבות לא מוכרת אולי אפילו מדכאת ומאיימת. שרשרת ההדרכה הבין דורית אבדה וההנקה לא תמיד התאפשרה. הצפיפות חשפה את התינוקות למחלות זיהומיות ותנאי הקור והמחסור הזיקו גם הם.
אחיות צעירות בתנאים לא תנאים נשלחו למעברות ולשכונות המתפתחות ברחבי ארץ במה שנקרא כמדומני תפלי"ת. תינוקות שלא עלו במשקל הואכלו וטופלו. אמהות הודרכו וכשהגיעו החיסונים זכו הילדים גם להגנה מהמזהמים המאיימים. כשהארץ התפתחה והמעברות נסגרו פסקה גם ההאכלה בתחנות והמערך עבר להתמקד בחיסון, הדרכה ואיתור מוקדם.
האם אחיות טיפת חלב מצילות חיים?
כן, בהחלט. אין רופא שלא זוכר מקרה של ילד בסכנה בריאותית שזהוי מחלתו החל בעזרת אחות טיפת החלב. בדרך כלל הרבה יותר מאחד... שלא לדבר על החיסונים ועל ההדרכה שמונעת מראש מצבי סיכון.
תפקיד האחות בטיפת החלב הוא קשה. העצמאות והאחריות, הצורך לאבחן ולקבל החלטות וגם לבצע פעולות שגרה חודרניות בד"כ ללא נוכחות - אינו מטלה קלה. אחות טיפת החלב היא לא רק אחות אלא גם עובדת סוציאלית, יועצת הנקה, מאבחנת התפתחותית ואדמיניסטרטורית בלית ברירה והכל ללא תוספת שכר...
לאחרונה עומדים אנו בפני הסכנה שבהפרטת טיפות החלב והאחיות שעומדות בחזית מוצאות עצמן חשופות מכיוון העורף...
האחריות לקופות חולים? טיפת חלב במדינת ישראל העברת
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/982212.html
עד כאן הסטוריה ופוליטיקה וכעת תכל'ס. מה עושים בטיפות החלב?
הביקור הראשון נעשה לערך בסוף החודש הראשון בחיים. אז אמור לקבל הרך הנולד את החיסון הראשון מחוץ לבית החולים. האחות מעריכה את משקלו ומידת התפתחותו, מעיינת במכתב השחרור ומוודאה כי ההמלצות שלא תמיד מובנות - ייושמו. מזרזת את הזקוקים לבדיקת תינוק מוקדמת, מודדת ומחסנת.
לא לכולם ברור איך מלבישים ואיך רוחצים תינוק, לא כולם יודעים מה צריכה להיות טמפ' החדר, מתי אוכלים ואיך מאכילים. איך משכיבים במיטה ומה צריך להיות ליד התינוק ומה אסור שיהיה בקרבתו.
בהמשך יחוסן התינוק בגילאי 4,6,12 חודשים וישקל וימדד במועדים אלו וגם בינהם. אי עליה מספקת במשקל הינה סמן חשוב מאין כמוהו לזהוי מוקדם של מצבי חסר וחולי. הערכה התפתחותית בסיסית תעשה במספר נקודות זמן כגון גילאי 3,6,12 חודשים והערכת שמיעה סביב גיל 8 חודשים ושלילת 'חסר דם' סביב גיל שנה - הכל בתלות בלוח הזמנים הצפוף של התחנה. לעיתים הסבר פשוט יכול לשפר את עתיד הילד.
השכבת גב עודפת הפוגעת בהתפתחות המוטורית, השכבת בטן בשינה שיש בה מהסכנה בחודשי החיים הראשונים, טכניקות הנקה שגויות, סביבה דלה - הכל משמעותי לעתיד והכל ניתן לתיקון בעזרת הסבר.
אז למה קיימת לעיתים תחושת מבחן בעת הבקור בטיפת החלב? קרוב לודאי כי העיסוק בנתונים 'מדידים' יש בו מגורם הלחץ. הן על האחות והן על ההורה. העומס על התחנות הוא רב וההדרכה ניתנת לכל שכבות האוכלוסיה ולא תמיד יותאם ההסבר האישי לאדם המסויים שמול האחות מה שעלול להתפרש בטעות ע"י ההורה כמתן הוראות או התנשאות. העומס וכובד האחריות שעל כתפי האחות גם תורמים את שלהם ועם זאת - רוב המפגשים בטיפות החלב הינם נעימים ומועילים.
|