12-11-2010, 14:35
|
|
|
|
חבר מתאריך: 11.09.06
הודעות: 1,860
|
|
לב מטופש
"אל תיקח אותה" הוא בכה.
"בואי" הושטתי את ידי ומשכתי אותה בחוזקה. הוא כרע על ברכיו, שבור.
"אל" מרר בבכי.
היא התבוננה אחורה כשהוכנסה לכרכרה, עיניה לחות אך גרונה לא הפיק צליל. השלמה עם הגורל אני מניח. הכרכרה נעלמה מן הדרך הראשית, מותירה אחריה רק שובל חלש של בושם וגופרית.
הוא התבונן אליי בעיניים קרועות לרווחה. "למה?". השבתי מבט אליו – הוא היה צעיר, לא יותר מ18. מצווארו נתלתה שרשרת חצי לב מטופשת. כרעתי ברך מולו.
"ילד, בדרך כלל בשלב הזה אני מציע עסקה נוספת – בשביל שתוכל להמשיך להיות עם אהובת לבך". עיניו נאורו לפתע. הוא לחץ את ידי והחל להצהיר על המוכנות שלו. "אל תתלהב ילד", שחררתי את ידי, "הפעם זה לא יקרה".
התרוממתי ולפני שהספקתי להזיז רגל הוא נתפס בחוזקה למכנס. "בבקשה! אני מתחנן! אין לי חיים בלעדיה!". הוא התבכיין והתפתל על רגלי.
"בסדר, בסדר" נערתי אותו מרגלי. "הנה", זרקתי לידו סכין, "היא תחכה בצד השני".
ביד רועדת הרים את הסכין. קולו רעד –"אני לא מבין".
"עוד תבין" השבתי והתרחקתי בצעדים מדודים.
ושם הוא נותר, בחשכת הליל, עם להב בוהק ולב שבור ומטופש.
_____________________________________
|