לאחר צפיה בתכנית על ההנדסה הבריטית בערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק נותרתי עם תהייה מרכזית
על משהו שנטען שם ביחס לספיטפייר. לטענת המגיש, צמד הרדיאטורים בגחונו של המטוס
הביאו לכך שהוא יהיה מהיר יותר מכפי שתוכנן מראש בגלל שהאוויר שזורם דרכם נדחס במידה
מסוימת ונפלט במהירות גבוהה יותר מאשר נכנס.

האם זה יתכן שאוויר ידחס בצורה כזו? כאמור, אין ברדיאטור מדחס, יש שם רק רשת צינורות
שמקוררים על ידי האוויר הזורם.


לצורך המחשה- הרדיאטורים הם צמד המלבנים בגחון.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://cache.gizmodo.com/assets/resources/2007/07/spitfire.jpg]

אם הבנתי נכון את ההסבר. הדבר דומה. במקצת. למנוע מגח סילון,
כלומר אוויר בכמות X נכנס לפתח, ההולך וצר, ונפלט החוצה בעוצמה בגלל עוד אוויר שנכנס מקדימה.

כל זאת בתקווה שהבנתי נכון את ההסבר.

וכאן לא נוצרה אנרגיה, אלא הופסדה בחיכוך והדחיסה (שכזכור מחממת ומאבדת אנרגיה)

אבל- (בלי לראות את התוכנית) אם ניקח אוויר לתא סגור, ונחמם אותו מספיק- הלחץ של אותו אוויר יעלה, ואם אז נפתח בו פתח קטן- יהיה לנו סילון שידחוף....

אם הרדיאטורים הם "קופסאות" האוויר שנכנס אליהם- כמות X בלחץ Y, מתחמם ולכן הוא מנסה לצאת, וככה הוא דוחף אחורה- קיבלנו מנוע "סילון אויר" שמקבל את האנרגיה שלו מהשמן החם שיוצא כתוצר לוואי מהמנועים הרגילים- זה די מועיל בסה"כ.....

יפה הוספת והבהרתה.
מעניין מאד.

רק הערה קטנה: במנועי סילון / מגח הלחץ לא עולה כתוצאה מתוספת החום.
הדוגמה שנתת מתאימה יותר למנוע otto.

התופעה נקראת Meredith Effect ונוצרת עקב חימום האויר שמעלה את הלחץ (בדומה למגח סילון הפועל במהירויות על קוליות אבל בהיקף הרבה יותר קטן).

סיכום של המאמר בקישור הבא (לא קראתי אותו עד הסוף מחוסר זמן, בואו נקרא יחד)

עריכה: ה"שמל" אמר בערך אותו הדבר.

הקסמים של הספיטפייר לא מסתיימים כאן: מעבר לאפקט של הרדיאטורים, גם 12 צינורות הפליטה של מנוע המרלין עוצבו כך שהם מוסיפים כמה עשרות ק"ג של דחף. זה נשמע מעט, אך המשמעות היא תוספת של כ-15-20 קמ"ש למהירות המרבית. עוד ביטוי לגאוניות של המטוס היפהפה הזה.

לא שונה מכל מטוס מקביל מאז ועד היום. אני לא בטוח שזה לא היה קיים במטוסים אחרים לפני כן - למשל בהוקר הריקיין שטס שנה לפניו ב- 1935.

מוזמנים לבקר באתר הצילומים שלי

אם אתה מתכוון לכך שכל צינור פליטה מייצר דחף כלשהו - אתה צודק, ברור. אך לא כל מטוס קרב בוכנתי תוכנן מלכתחילה כך שצורתם של צינורות הפליטה תמקסם את הדחף הזה ותספק תרומה משמעותית לביצועיו. אגב, במנועים רדיאליים זה בלתי ישים.

לא בטוח שהיתה כאן תוספת דחף משמעותית, ובעיקר כשדש הרדיאטור היה במצב סגור או כמעט סגור. התכונה מוזכרת מעט מאוד בספרות על הספיטפייר. דוחות ניסוי גרמניים ואמריקאיים במטוס אינם מזכירים זאת כלל.

כמו כן, רק מדגם VII היה סידור רדיאטורים סימטרי תחת הכנפיים - כפי שהראו בתוכנית. עד אז בצד ימין היה הרדיאטור הגדול ובצד שמאל מצנן השמן הצר והארוך.

שפונדרה
Good People, Good Food
http://www.shpondra.com/

http://cr4.globalspec.com/thread/54...ling-and-Thrust

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

משעשע, מעניין, גם הוא הגיב בביטול לגבי תוספת הדחף, ולמעשה מאותה סיבה שאני הגבתי. בשנים האחרונות תכניות הטלוויזיה עוברות תהליך של רידוד וטמטום,באנדלית זה נשמע יותר טוב- Dumbing Down. כמובן שזה לא פוסח על תכניות תיעודיות או אינפורמטיביות.

כמו : לספיטפייר היו 6 אקדחים/רובים בכנפיים ...

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

אין לי נתונים, אבל איכשהו...נראה לי שזה המצב

אחת הבעיות עם כונסי אוויר היא שקשה מאוד לאלץ את האוויר לשנות כיוון זרימה במהירויות גבוהות. לכן הרבה פעמים כונס האוויר של המצנן הופך למחסום. במקרה הזה יוצרים בגאומטריה של הכונס אפקט ששובר את שכבת הגבול ונותן לאוויר לזרום בחופשיות ואף להאיץ לתוך המצנן. למעשה מתקבלת זרימה במהירות גבוהה יותר ממהירת הטיסה (עקב עליית הלחץ בתוך הכונס), וגם פחות גרר (ומכאן שיפור בביצועים ברמה זניחה, אבל קיימת).
...אבל כל זה לא היה שווה הרבה כשהגרמנים השתמשו במנועי דיימלר עם הזרקה ישירה, שנתנו לאווירונים שלהם לתמרן תימרונים קיצוניים בהרבה מאלו של המטוסים המערביים עם הקרבורטורים.

אסף.