01-10-2010, 10:45
|
|
|
|
חבר מתאריך: 03.04.02
הודעות: 1,320
|
|
|
יתכן ויש כיוון... ה"גאפירים"...
הייתכן שמדובר באחת היחידות של ה"גאפירים"?....או גורם עצמאי שתופס טרמפ על היכולת של הגאפירים לנוע עם נשק ברחבי הארץ? ....
למי שלא מכיר את המונח:
באפריל 1936 הכריז 'הועד הערבי העליון' בהנהגתו של חאג' אמין אל חוסייני על שביתה כללית. 'המאורעות', או כפי שכונו בפי הערבים - 'המרד הערבי' - החלו. במקביל לשביתה, פרצו ארועי דמים. הערבים פגעו ביהודים בדרכים שונות: ירי על יהודים שעבדו או עברו בישובים ערביים, התנכלויות לתחבורה יהודית, שרפת שדות תבואה ועקירה וגדיעה של עצי פרי ויערות. הישוב היהודי התארגן להגן על עצמו. ההגנה שיפרה את פריסתה ודרכי ארגונה מאז מאורעות תרפ"ט, אך לא די היה בכך. הנשק והפעילות של ההגנה היו בלתי ליגאליים מבחינת הבריטים, אך אלו מצד שני גילו אוזלת יד בהגנה על הישוב היהודי. מכיוון שכך, פנתה הנהלת הסוכנות היהודית לממשלת המנדט, שתגייס מספר גדול של שוטרים מיוחדים לחיזוקה של המשטרה, אשר כוחה לא הספיק לשמירה על הסדר והבטחון. לאחר מסע ומתן ולחצים ממושכים נענו השלטונות והחלו לתת רישיונות ונשק במקומות שונים שהיו נתונים בסכנה. הרישיונות ניתנו במסגרת של 'שוטרים מוספים' או 'גאפירים'.
'גאפיר' פירושו שומר פרטי בערבית. זהו כינוי ששרד עוד מימי השלטון העות'מאני לשומר שגויס על ידי מוסדות או אישים לצרכים פרטיים בהסכמת המשטרה. ה'גאפירים' לבשו מדים דומים למדי המשטרה אך היו מזוייזנים ברובי צייד ולא ברובים צבאיים וקיבלו את משכורתם ממעסיקיהם. מתכונת זו נמשכה במסגרת השלטון הבריטי החל מ- 1926 , אך במאי 1936, בעקבות לחץ הסוכנות היהודית, גויסו עשרות גאפירים במסגרת שיתוף פעולה לגאלי של הישוב עם הממשל על מנת להתמודד עם המאורעות. לכל מפקח משטרה מחוזי הותר לגייס בשעת הצורך 'שוטרים מוספים'. גיוס זה, הרחיב את היקף הנוטרות וסייע להפיכתו לגורם משמעותי בכוח המגן היהודי בארץ ישראל. התחלת הפעילות של הגאפירים היתה צנועה למדי: ציודם היה דל, והם נשלחו רק לישובים אחדים בעמק הירדן ובאזור עין חרוד. אך בשל המאורעות נאלצו לשטונות המנדט להגדיל את מספר הונטרים. בספטמבר של אותה השנה כבר גוייסו יותר מ- 2,800 נוטרים. הם קיבלו מדים אחידים וכלי נשק טובים והחלו להראות כבר בשלב זה, כיחידה משטרתית לכל ענין ודבר. גם פעילותם התרחבה. הם הורשו לצאת מגבולות הישובים ולשמור גם בשדות ובמטעים.
התחזקות כוח הנוטרים שינתה לטובה את מצב ההגנה בישוב היהודי והסוכנות פעלה להמשך מגמה זו של חיזוק כוח המגן היהודי. בהצעותיה לממשל הבריטי כללה השתתפות של הישוב היהודי במימון הנוטרות. בראשית ינואר 1937 אישרה ממשלת המנדט תכנית, שהגישה לה הסוכנות, להגדיל את מספר מספר הנוטרים ולהפוך אותם ליחדה משטרתית מגובשת ומאורגנת. לפי תוכנית זו חולק חיל הנוטרים לעשרה גדודים, שהתאימו, פחות או יותר, לחלוקה האזורית של ה'הגנה'. לכל גדוד ניתן שם עברי ונקבע לו צבע מיוחד. גם הציוד וההכשרה שקיבלו הנוטרים השתפרו, מספרם גדל ונוספה גם היכולת לגייס 'אנשי מילואים'. כוח זה קיבל את מהבריטים את הכינוי 'משטרת הישובים העבריים' (Jewish Settlement Police).בנוסף לגדודים אלה היה כוח של משמרות נעים (מ"ן) של כ- 400 נוטרים, נוטרים שסופחו לצבא, נוטרים "פרטים" של חברת החשמל, ועוד יחידות סיוע מקומיות שונות של נוטרים.
בסוף יולי 1939, עם סיום המאורעות, הקיפה הנוטרות 22 אלף מאנשי הישוב היהודי, שברשותם היו כשמונת אלפים כלי נשק מסוגים שונים. היא התקיימה עד תום המנדט הבריטי בארץ ישראל עם תהפוכות שונות שהושפעו ממידת שיתוף הפעולה של הישוב עם ממשלת המנדט בתקופת מלחמת העולם השניה ובתקופת המרי.
התרומה של הנוטרות להתחזקות 'ההגנה' היתה גדולה. המסגרת הזו אפשרה לארגון היהודי, שהיה מחתרתי לקבל לגיטימציה (חלקית לפחות) לאימונים ולהחזקת נשק. רבים מהנוטרים הפכו מאוחר יותר לקציני קבע בצה"ל או לבעלי תפקידים חשובים במטכ"ל.
http://tnuathaavoda.info/zope/home/...rms/1173606797/
וכן - לאש ולמגן - תולדות הנוטרות העברית.
נערך לאחרונה ע"י The_Merlin בתאריך 01-10-2010 בשעה 10:58.
|