19-09-2010, 15:33
|
|
|
חבר מתאריך: 19.09.10
הודעות: 3
|
|
אני לא יכול שלא......
... לקפוץ למראה התמונות האלה.
א' מקרה הטנק שטבע בניצנים היה מחזור אחד או שניים לפני שהגעתי למקצועות נט"ר, בסביבות פברואר 1970 והמדור עדיין געש והתרגש מהמעשה. ממש לא זוכר מי היה המדריך האומלל
ב' תצוגת החילוץ, שם זורקים טנק לואדי ואחרי זה גוררים אותו החוצה. אז כשכבר הייתי מדריך נט"ר שוט עם דרגות (רב"ט!) והכל, הנהג האמיץ שהיה יושב בתוך הטנק השתחרר מהשירות. אני חושב שזה היה רוני .....מה שמו...
כשבא היום של התצוגה הבאה לפני חניכי קק"ש, חיפשו נהג מתנדב ומשום מה כולם הסתכלו עלי.
" בסדר, בסדר, אני אזרוק את הטנק לואדי"
וזה מה שהיה. הפעם הראשונה הייתה מפחידה, אבל לכל דבר מתרגלים. לפני השחרור הקפדתי להכשיר יורש ראוי. זה היה זיגלמן? לא זוכר ממש
ג' "הנהיגה החולית" שלנו כחניכים הייתה קטסטרופה.אז הטנקים היו מתאמנים בשטח שמדרום לדרך הגישה , ושם היו דיונות איומות ונוראיות. לא היה טנק אחד שלא נתקע בחול, כל הכבלים נקרעו וחילצנו טנקים עד לבקר המחרת.
אחרי זה התאמנו רק בשטח בצפוני ובמחזור השני כמדריכים כבר עברנו הסבה לקונטיננטל, וזה היה עולם אחר
(בסוגריים, פגשתי שוב את המטאור הנוראי באימון ההקמה של הגדוד אליו הצטרפנו עם תום השירות, ושוב, איך לא, במלחמת יום כיפור, שם סחבנו את הטנקים הזקנים חצי שנה עד השחרור- יאמר לזכותם שהתנהגו למופת)
באשר ל"אזרח מוריס", באנו כמה פעמים כמילואימניקים להשתלמויות בג'וליס ויצא לפגוש את מוריס, שאחרי הרבה שנים נראה אותו דבר. מה שהיה יותר מעניין הוא שפתאום תפשתי אותו מתחבק עם "פיני", אחד המ"מים בפלוגה.
"מה זה?"
"מורים הוא האבא שלי"
וואלה!
דוד
נערך לאחרונה ע"י dBu24 בתאריך 19-09-2010 בשעה 15:58.
|