09-08-2010, 23:38
|
|
מנהל בפורום צבא וביטחון
|
|
חבר מתאריך: 26.11.05
הודעות: 10,291
|
|
רעיון הליסינג/החכרה/השכרה מבחינת המוכר הוא הרע במיעוטו.
סאאב זו חברה כלכלית שרוצה למכור את המוצרים שלה, אבל מה לעשות והגריפן שלה שהפיתוח שלו החל בשנת 1982 (האבטיפוס טס בשנת 1987 - כלומר לפני 23 שנים) נאמר זאת בלשון עדינה אין עליו הרבה קופצים.
נכון שהוא עבר שידרוגים והתאמות (האחרונה גירסת NG) אבל , אפילו מדינות סקנדינביות כמו פינלנד, נורבגיה ודנמרק שחתומות בעיסקאות שת"פ עם שבדיה על הגריפן עדיין בחרו ב F-16 ו F-18 האמריקאיים ואולי גם ב F-35.
לכן בכדי לשנע את קווי הייצור ולהוציא סחורה לשוק, סאאב מתפשרת על ליסינג לטווח ארוך מתוך תקווה שעם תום תקופת הליסינג הלקוחות (צ'כיה והונגריה) ירכשו את המטוסים כשתשלומי הליסינג יחשבו להם כמקדמות.
הבעיה שעיסקה כזו מצריכה מסאאב תחזוקה מתמדת על חשבונה אצל הלקוחות, כאן באה עיסקת ה Offset ממנה ינסה הלקוח לקטוף עוד פירות.
מה הפירות? שהמשק המקומי יופעל במקום אנשים ואמצעים משבדיה - כלומר כוח אדם לתחזוקה מקומי עם אמצעים ככל שניתן מייצור מקומי.
יתרה מזאת, הלקוח רוצה להרחיב את היריעה לעיסקת בארטר בעוד מוצרים הקשורים למטוסי הגריפן (אופסט ישיר הכולל העברת טכנולוגיה) או בכלל מוצרים כלליים כגון מוצרי חקלאות, קוסמטיקה וכו' (אופסט עקיף).
אבל, אחד התנאים הראשיים בעיסקאות אופסט הוא תשלומי כספים, רק אחוז מסויים (בהתאם למוסכם בין הצדדים) יהיה במוצרים והשאר (הרוב) בכסף.
אם מדובר על עיסקה לדוגמה של אופסט 130% אז המדינה המוכרת צריכה לספק את המוצרים בשווי 100% + לספק עוד מוצרים לרוכשת או לרכוש ממנה מוצרים רלוונטיים (בהתאם להסכם) בעוד 30%.
מאחר ומדובר בפריסת העיסקה לאורך זמן ניכנסים מכפילי שווי וערך לתוך המשוואה.
דוגמה:
מדינה S מוכרת למדינה P כמות של 300 טנקים במחיר 400 מיליון דולר כולל תחזוקה ל 8 שנים במחיר 3 מיליון דולר לשנה, זוהי עיסקת אופסט 120% המשלבת מרכיבים ישירים ולא ישירים
שווי העיסקה למעשה הוא 480 מיליון דולר (400 מיליון + 20%) ע"פ ההתפלגות הבאה (המכפילים מחושבים ע"פ ריבית, פחת, עלות מוצרים וכו')
נערך לאחרונה ע"י Fang בתאריך 10-08-2010 בשעה 00:08.
|