בעקבות ההצלחה של הסקירות האחרונות אנסה לתרום את חלקי בנושא הטקסטיל הצבאי ומערכות נשיאה צבאיות. ע"פ הנחיות ההנהלה אוריד את הדפים בנפרד
את המאמר המלא כולל תמונות ניתן להוריד כאן

מה-טוב פתרונות המחשה
www.mathov.co.il

מערכות נשיאה צבאיות





" תרמילינו היו אויב אכזרי במסע ממושך זה. בטוחני כי אנשים רבים גוועו, אף כי היו מחזיקים מעמד יפה עד קץ הנסיגה, לולה אותו משא ארור שנשאנו על גבינו. תרמילי היה אויבי האכזר ביותר. לעיתים חשתי כי עוד מעט קט והוא מכריעני ארצה. יותר מפעם אחת חשתי כי אגווע תחת לחצו האיום. את התרמילים, לדעתי, צריך היה לנטוש ברגע הראשון לתחילת תנועת הנסיגה לאחור. מוטב היה לאבדם כולם, אם היה באבדה זו כדי להציל את הבחורים האומללים שבעו כבולים אליהם לאורך הדרך."

רובאי הריס, עוזרו של מיג'ור גנרל רוברט קראופורד

הדיביזיה הבריטית הקלה, 1809 [1]

א. שכבות הציוד ע"ג חייל החי"ר

חיילי החי"ר בכל העולם נושאים על גבם מגוון רחב של ציוד מסוגים שונים. ניתן לחלק את הציוד למספר קבוצות, או כפי שיוגדרו בהמשך, מספר מעטפות הנישאות ע"י החייל:

שכבה ראשונה: (למעשה, מדובר במספר שכבות) ביגוד - בגדים תחתונים, שכבת ביניים, "ביגוד צבאי", שכבות בידוד מקור ואיטום ממים.

שכבה שנייה : ציוד מיגון (אפוד \ שכפ"צ ) במיגון רך, קשה, או משולב.

שכבה שלישית: ציוד הלחימה - אפוד, חגור, ווסט....

שכבה רביעית : ציוד נוסף במנשאים- פק"ל, תד"ל, תרמיל, מנשא....



ברוב הצבאות המתקדמים בעולם מבינים שמכלול הציוד הנישא על ידי הלוחם הינו מערכת אחת בעלת יחסי גומלין הדוקים. גישה זו באה לידי ביטוי בפרויקט SOLDIER 95 של הצבא הבריטי, בפרויקטים של צבא ארה"ב וכן בצבא הקנדי. צה"ל עדיין מתעלם מההיגיון הברור הנ"ל וממשיך לתכנן ולייצר פרטי ציוד ללא שום קשר ביניהם.

מערכת SOLDIER 95 הבריטית: תפיסת ציוד החייל כמערכת משולבת. מרכיבי הציוד:
שורה עליונה מימין לשמאל: מזרון, תרמיל, אפוד, קסדה, כיסוי שק"ש, שק"ש.
שורה תחתונה, מימין לשמאל: אפוד מגן, מעיל ומכנסי גשם,סוודר ומכנסי פליז, מעיל קרב רוח, כפפות, מדים, חולצת T, חולצת חורף (הסוואת שלג), מעיל רוח, קרסוליות.

א.1. שכבה ראשונה: ביגוד

התפיסה המקובלת היום[2], הן בצבאות העולם והן בשוק האזרחי, הנה זו המתייחסת לבגדים כמערכת כוללת, על כל שכבותיהם.מטרת הביגוד היא לשמור על החייל חם ויבש בחורף, קריר יחסית ויבש בקיץ, ועל כל פנים - יבש, לטובת נוחות ויכולת תפקוד. ככל שהחיל יישאר יבש יותר תעלה יכולת התפקוד המבצעית שלו, שכן תקטן האנרגיה לה יידרש לחימום גופו או לצינונו ע"י הזעה. על כן רואים צבאות העולם , צורך מבצעי בהותרת החייל יבש.



כל שכבת ביגוד אמורה להתאים לשכבה שמעליה, לטובת סילוק זעה מהיר ושמירה על חום (בחורף) ואוורור (בקיץ). לשם כך יש לתכנן את כל מערכת הביגוד (ומובן גם את שאר השכבות: המיגון, ציוד הלחימה והמנשאים) כשהבגדים "מקושרים" זה לזה בתכנונם. ככל הידוע לי, נכון לזמן כתיבת מסמך זה, קיים רק צבא אחד בעולם שלרשות חייליו יש,בשימוש סדיר,מערכת ביגוד שלמה שפותחה לפי תפיסה זו. זוהי מערכת soldier 95 ומחליפתה soldier 2000, של הצבא הבריטי. המערכת כוללת את כל שכבות הלבוש, החל בתחתונים נושמים, דרך מדים העשויים בד"כ שילוב של כותנה וניילון, עבור לבידוד וכלה בהגנה נושמת כנגד גשם. כל השכבות שעשויות להלביש כשכבה חיצונית (מדים, מעיל, ביגוד גשם), צבועות באותה סכמת הסוואה. כל הבגדים פותחו מתחילה במקביל ובמקושר. גם פריטים נלווים מהשכבות העליונות - כגון אפוד, שכפ"ץ ומנשאים - פותחו במקביל ובתיאום עם כל מרכיבי הבגד. כך למשל, נבנו כיסי החולצה באופן המאפשר גישה אליהם גם כשהחייל לבוש באפוד בריטי.



בבואנו ללמוד את תחום הביגוד הצבאי, עלינו לבחון שני מקורות עיקריים. ראשית את צבאות העולם . שנית, ואולי חשוב יותר, את שוק הטיולים האזרחי האתגרי (mountaineering and expedition).




[1] מתוך רשימותיו של הריס, בקרב הנסיגה של החטיבה לקורונה. (מרשל)


[2] הנקין,יגיל ,"ביגוד חי"ר עתידי",מז"י,תחצ"ן ,יולי 2005.עמ. 2-5

מה-טוב פתרונות המחשה
www.mathov.co.il

א.1. שכבה שנייה- מיגון

תפקיד שכבת המיגון להגן על גוף החייל מפני איומים בליסטיים. שכבת המיגון נלבשת לרוב בנפרד כאפוד מגן (שכפ"ץ). סוג החומר הממלא את האפוד יקבע את רמת ההגנה ויכולת העצירה של השכבה הזו. ההתייחסות בעבודה זו לשכבת המיגון בשכבת הגנה בליסטית בלבד.



בראייה מערכתית יש להכניס לשכבה זו גם את שכבת מיגון האב"כ (מסכה, בגד פחמי, כפפות). זהו תחום חשוב אשר גם בפרויקטים "אמיתיים" נהוג להתעלם ממנו, בבחינת ,"טחינת הראש בחול". כל תחום מיגון האב"כ חייב להיות חלק בלתי נפרד ואינטגראלי במערכת הציוד של החייל. בכל טבלאות המשקל אין זכר לציוד האב"כ למרות שאין ספק שבמלחמה ציוד זה יוסיף כמה ק"ג למשקל.







חומרי המיגון נחלקים לשני קבוצות:

· מיגון רך- לדוגמה, יריעות קבלר. זהו המיגון הנפוץ ביותר בכל צבאות העולם. מיועד בעיקר לעצירת רסיסים וקליעי 9 מ"מ.

· מיגון קשה- בעיקר לוחות קראמיים וחומרים מורכבים, מיועד בעיקר לעצירת קליעים. סוג מיגון זה אינו נפוץ בשל מחירו הגבוה, משקלו הכבד וחוסר הנוחות בלבישתו. בעשור האחרון עם התפתחות העימות המוגבל והלוחמה האורבאנית בארץ (איו"ש) ובחו"ל (קוסובו, אפגניסטן, עירק), עלתה חשיבותו של מיגון זה. די לזכור את התגובות לציוד חיילי המילואים במבצע "חומת מגן" והביקורת שנמתחה על החוסר באפודים קראמיים לחיילים.[1]

יש לזכור בכל תכנון של מיגון קשיח את תופעת ה"שוליים המתים" של פלטות המיגון הקשיח גורם המחייב שימוש בפלטות גדולות משטח הכיסוי האפקטיבי הנדרש. כמו כן מבטלת תופעה זו את האפשרות להכנת מיגון מפרקים לנוחות וגמישות גבוהה יותר. הבעיה הקשה ביותר של שכבת המיגון היא משקלה. אפוד מגן "חשמונאי קל" שוקל קרוב לשבעה ק"ג. אפוד ה- Interceptor, האמריקאי שוקל אף הוא 7.3 ק"ג.[2]



חומרים עתידניים - נמצאים היום בפיתוח מגוון רחב של שיטות וטכנולוגיות ייצור לחומרי מיגון חדשניים.חומרים אלו אמורים להיות קלים, גמישים ובעלי יכולות מיגון משופרות. לדוגמא, פיתוח ישראלי המתבסס על טכנולוגית הננו – חומרים, או פרויקט המבוצע במרכז לחומרים במעבדת צבא ארה"ב (ARL), בו מפותח "שריון נוזלי"- בגד הנלבש כבגד רגיל והופך לשריון קשיח ברגע שפוגע בו רסיס או כדור.[3]



למרות ההתקדמות הגדולה בטכנולוגיות הייצור, והנדסת חומרים, נוטים לשכוח שהמיגון מונח על גוף האדם. הגוף, לצערנו אינו כה מתקדם ומוגבל ביכולת קבלת העומסים וההלמים. יתכן מאוד שהקסדה תעצור את הכדור, אך מחמת הפגיעה, המפרקת תשבר. כך גם לגבי פגיעות באפוד המגן. האמריקאים מדווחים על כמות גדולה של פגיעות ראש וטראומות מוחיות, לאנשים שספגו פגיעה באפוד.[4]



קיימים מספר צורות אפודי מגן:

· אפוד בצורת "מעיל" הנסגר במרכזו ע"י צמדנים (וולקרו), או אבזמים. אפוד זה נוח מאוד ללבישה והסרה, אולם חלוקת החזית לשניים יוצרת נקודת חולשה באזור הרגיש ביותר בגוף החייל. צורה זו הייתה מקובלת באפודי מגן נגד רסיסים. צורה זו אינה ישימה באפודים קשיחים (בין השאר בשל בעיית החוזק בשולי הפלטה).

· אפוד חזית מלאה





שכבת המיגון מעלה מספר בעיות קשות בשילובה במערכת הכוללת:

· כל חומרי המיגון אינם חומרים אטימים וקיימת בעיה קשה של נידוף הזעה דרכם.

· שכבות המיגון הקשיחות יוצרות הפרדה בין גב החייל לבין התכנון האורגונומי של מערכת הגב של המנשא. עובדה זו מבטלת את יכולת מערכת הגב של המנשא להעביר את העומסים לאגן ולגב התחתון.

· רוב האפודים הקיימים תלויים על הכתפיים ומעבירים לשם את משקלם.

· קיימת בעיה בהתאמה אישית של מידות אפודי המגן לחייל ספציפי.



אפודים רבים כוללים פאוצ'ים התפורים ישירות עליהם ומבטלים את הצורך בשכבת ציוד הלחימה, דוגמה קיצונית לכך, הוא השימוש שעושים האמריקאים בעירק, במערכות ה- MOOLE.



רמת המיגון של כל חומר מוגדרת במספר בין 1-5. הרמה שבין 1-2 היא רמה נמוכה בעיקר לרסיסים ומתאפיינת בחומרים גמישים כמו הקוולר. רמות 3-4 מבטיחות הגנה גבוהה גם מקליעים. החומרים המשמשים ברמת מיגון זו, הינם בעיקר חומרים קרמים קשיחים וכבדים יחסית. יש לציין ברמה זו את מיגון ה"דינמה" המצוי כיום באפודי ה"חשמונאי". מיגון זה קל יחסית לקראמי. קיימת גם רמה 5, אך זו אינה בשימוש שוטף בארץ.




[1] דוח מבקר המדינה ‎54א', עמ' ‎171 - מעקב אחר תיקון ליקויים.

• [2]Harold Kennedy ,"Army Striving to Lighten Load for Combat Soldiers", National Defense, 2005

[3] "Troops to test Liquid Armur", The SUNDAY TIMES, 3-9-06


[4] By Gregg Zoroya," Key Iraq wound: Brain trauma", USA TODAY, 3/3/2005.

מה-טוב פתרונות המחשה
www.mathov.co.il

א.1. שכבה שלישית- ציוד לחימה

ציוד הלחימה נישא באופן מסורתי באפוד- חגור הנחגר לאגן ונתמך ברצועות כתפיים.

את אפודי הקרב הקיימים בעולם ניתן לחלק לארבעה קבוצות עיקריות[1]:

· חגור- חגורת מותן צרה (4-8 ס"מ) אשר עליה תפורים, מושחלים או מחוברים פאוצ'ים

לנשיאת הציוד. החגורה עצמה נתמכת בד"כ, ע"י כתפיות צרות (2-6 ס"מ) מסוגים שונים (H או X מאחור). ברוב המקרים החגורה והכתפיות אינם מרופדות. לעיתים מחוברים תאים גם על הכתפיות. החגורה נרכסת מלפנים וכל המערכת ניתנת לכוונון חד פעמי ע"פ מידת החייל. החגור מעביר את רוב העומס לאגן. חלק קטן מהמשקל עובר לכתפיים. החגורים היו בשימוש בצה"ל עד תחילת שנות השמונים שאז הוחלפו ע"י האפודים.



· אפוד- האפוד הינו למעשה חגור מרופד. חגורת המותן הורחבה ל10 -20 ס"מ, ועליה חוברו

הפאוצ'ים, לרוב בתפירה קבועה. החגורה נתמכת ע"י כתפיות אינטגראליות רחבות. החגורות והכתפיות לרוב מרופדות. הכתפיות משמשות (בחזית ומאחור כאזורים נוספים לחיבור פאוצ'ים. האפוד נסגר לרוב מלפנים. קיימים מספר אזורים לכוונון מידות האפוד לרוב בצד ובחזית (מידת ההיקף) ובחיבור הכתפיות לחגורה (לאורך\ גובה). האפוד, בדומה לחגור, מעביר חלק מהעומסים לאגן. העברת עומסים זו "תעבוד", רק אם האפוד "ישב" על האגן. בפועל לובשים החיילים את האפוד רכוס באזור הבטן. אם זאת האפודים החדשים, הכוללים ציוד רב המחובר לכתפיות מהחזית ומאחור, גורמים להעברת עומס רב לכתפיים.

· ווסט - הווסט בניגוד לאפוד אינו התפתחות של החגור ( כלומר מבוסס על חגורה) אלא התפתחות של בגד. הווסטים האזרחיים המודרנים יוצרו לדייגים, צלמים ולעוד פעילויות שטח. הווסט הצבאי מבוסס על אותו עקרון – בגד עליון, ללא שרוולים, עשוי מבד או רשת ומגיע עד קו המותן. על הבגד תפורים הפאוצ'ים בפיזור ע"פ הצורך. הווסט נסגר מלפנים ע"י רוכסן רצועות או צמדנים. חסרונו הבולט של הווסט הוא בהעברה מלאה של העומס לכתפיים. אין העברת עומסים לאגן.

· "טלית קטן"- מתבסס על משטח קדמי מלא המאפשר שטח נשיאה גדול. גם מערכת זו מעבירה את כל העומס לכתפיים.



כפי שראינו האפוד והחגור מעבירים את העומסים באופן יעיל יחסית לאגן. לעומתם צורת הווסט והטלית- קטן, נסמכים על הכתפיים. אולם יתרון זה הינו חיסרון בנשיאה משולבת של תרמיל או מנשא. כתפיות האפוד והחגור מפריעות לכתפיות התרמיל- מנשא הן בגב והן בכתפיים. בנוסף, הרכיסה הנמוכה מתנגשת עם חגורת האגן של התרמיל-מנשא.

קיימות שיטות נוספות, הנפוצות פחות, לנשיאת ציוד על גוף החייל:

· תיק קדמי: נישא על החזה, בדומה למצנח או לתיק הטיולים המתחבר לרתמת התרמיל. יתרונו הוא בשימוש הכפול שנעשה באותה רתמת נשיאה. כמו כן מאפשרת צורת נשיאה זו איזון בין משקל התרמיל האחורי לקדמי. אין כמעט

[2] אפשרות לשלב בין צורת נשיאה זו לאפוד

לחימה פעיל.

· תיק צד: נלבש ע"י חגורה בהצלבה על הצוואר. פתרון שאינו נוח לזמן ארוך וקשה לשלבו עם שאר הציוד.

· ערכות ירך: החל בנרתיקי אקדח החגורים על הירך ונקשרים אל חגורת המותן או האפוד, עבור לנרתיקי רימונים או ערכות פאוצ'ים שונות וכלה בערכות גדולות כדוגמת ערכת האב"כ.

היתרון התפעולי הוא גדול: גישה נוחה מאוד למקום לא מנוצל. החיסרון הוא בהעמסת משקל על הרגליים ובקשירת חגורות אל הרגל. קשירה זו גורמת לעייפות בשרירים ולחיכוכים ושפשפות. זהו פתרון טוב לנשיאת משקלים נמוכים לטווחים קצרים (לדוגמה ציוד של יחידות לוט"ר[3]).



אפוד הלחימה



תפקידו של אפוד הקרב הוא לשאת את ציוד הלחימה, ציוד הקיום וציוד העזר המיידי של לוחם החי"ר. ציוד זה יכלול בין השאר (הפריטים המודגשים ימצאו כמעט תמיד בכל אפוד)[4] פרוט של ציוד הנישא ע"י חייל ישראלי, ניתן למצוא בפרקים ה.3 ו-ה.4 :

· תחמושת לנשק אישי- כמעט תמיד במחסניות (4-8 מחסניות באפוד). זהו הפריט לו נדרשת הזמינות הגבוהה ביותר ולכן ימוקם בפאוצ'ים בחזית במקום הנגיש ביותר.

· רימוני התקפה- רימוני יד לרסס, הלם או הדף (1-3). רימוני יד נוספים- עשן, זרחן, תאורה.

· סכין \ כידון- סכין פלסים, סכין "קומנדו", או כידון המתחבר לקנה הנשק.

· מים- באופן מסורתי נישאים במימיות פלסטיק או אלומיניום. בזמן האחרון מוחלפות

המימיות בשקיות שתייה (camelback), לרוב עם צינורית גמישה (בין 0.5-4 ליטר).

· ציוד חבישה בסיסי- תחבושת אישית, חוסם עורקים ועוד . . .

· מזון- במנות קרב, או מנות קיום מרוכזות.

· פנס- כולל פנס אישי, פנס סימון או איתות, פנסי כיוון לנשק או פנסי סימון חד פעמיים (סטיקלייט).

· ערכות זע"ט[5] מסוגים שונים.

· ציוד ניווט – מצפן, מפה, מד קורדינטות, מכשיר ניווט לוויני (G.P.S.).[6]

· אופטיקה- משקפת יום, אמר"ל[7] (מגביר אור כוכבים או תרמי),טלסקופים לנשק, מט"ל[8].

· ביגוד נוסף.

· ציוד מיגון, כשאינו בשימוש- קסדה, משקפי מגן, ערכת אב"כ.

· ציוד מילוט וקיום- שמיכת מילוט, שקיות חימום, מראות סימון, אבשן, נצנץ, מ.ק.

[9]מצוקה, אקדח.

· קשר- מ.ק. אישי, ואבד"ש[10]

· ציוד עזר וציוד אישי- סכין חיתוך, סרט דביק, גפרורים, שרוכים, תעודות, תרופות, נייר טואלט, משקפיים, כלי כתיבה וסימון, חוט ברזל, כלי ניקוי לנשק, אזיקונים, סוללות רזרביות.....

· ציוד "חייל עתידי"- תחום חדש ומתפתח בכל צבאות העולם המערבי.[11] ציוד זה כולל בין השאר(מדובר במערכות מדולריות): מחשב (PDA, או מחשב חזק יותר), תקשורת נתונים ותקשורת קול, אנרגיה, צג יד, צג ראש, אמצעי תפעול, מט"ל, מצלמות שונות , GPS, מוצא צפון ועוד...

הרשימה שלמעלה כוללת את רוב, אבל בודאי שלא את כל, אפשרויות הציוד הנישא באפוד הקרב.[12]

ההגדרות של קחצ"ר[13] לציוד המינימום באפוד של לוחם חי"ר כוללות (ינואר 2002): 6 מחסניות, 2 רימוני רסס, תחבושת אישית, 2 ליטר מים.



ככלל ניתן לאפיין את הקשר בין כמות הציוד הנישא באפוד הקרב, לבין רמת הצבא או היחידה הנסקרת, כיחס ישר. ככל שהצבא מודרני ומתקדם יותר, ככל שהיחידה "מיוחדת" ומוגדרת כיחידת עילית, כך יהיו כמות ומגוון הציוד גדול יותר. הסיבה לעובדה זו נעוצה במספר גורמים:

· כסף - תקציבים גדולים המאפשרים לצייד את החייל במגוון ובכמות ציוד גדולה.

· טכנולוגיה- אמצעים מודרניים יותר ומגוונים יותר העומדים לרשות החייל.

· שרידות- שיפור יכולת שרידות החייל ע"י תוספת ציוד.

· משימות- ככל שהצבא או היחידה נדרשת לביצוע משימות מסובכות יותר- כך גם נדרש ממנה ציוד רב ומגוון יותר.




[1] קאטה, מנשאפוד, 1999 , עמ, 9-41


[2] חייל צ'כי (1960) עם תיק צד




[3] לוחמה בטרור


[4] קאטה, מנשאפוד,1999 , עמ.-27-28


[5] זיהוי עמית-טורף


[6] ציוד הניווט נכלל כיום במערכות "החייל העתידי" שיפורטו בהמשך.


[7] אמצעי ראיית לילה


[8] מד טווח לייזר


[9] מכשיר קשר


[10] אביזרי דיבור ושמע


[11] ראה נספח ב.


[12] הפרוט כאן הינו כללי ומתייחס לציוד הלחימה של חייל רגלי פשוט. קיימים אפודים נוספים המשמשים לנשיאת ציוד לחיילים במקצועות ייחודיים כגון: פלס,חובש, M-203 ועוד...


[13] קצין חי"ר וצנחנים ראשי

מה-טוב פתרונות המחשה
www.mathov.co.il

א.1.א. שכבה רביעית- מנשאים



תפקידו של המנשא (עבודה זו תתייחס רק למנשאי גב), לשאת ציוד בנוסף או במקום שכבת ציוד הלחימה. פרטי הציוד הנישא ע"י החייל ניתנים לחלוקה לשני קבוצות[1]:



הקבוצה הראשונה כוללת ציוד אישי. זהו ציוד המשמש את החייל הנושא אותו. כל חילי הכוח ייקחו ציוד זה איתם. בדרך כלל מדובר בציוד שאינו נכנס לאפוד כגון מזון, ביגוד חורף, ציוד לשהייה בשטח, תחמושת נוספת וציוד התחפרות.

הקבוצה השנייה כוללת את הציוד מחלקתי . זהו ציוד ייחודי הנישא ע"י חייל בודד אשר מהווה אחד ממרכיבי היכולת של המסגרת. ציוד זה יכול לכלול בין השאר: נשק מחלקתי (מקלע, חצובה, תחמושת, מרגמה, אופטיקה, נ.ט – קל) ציוד חבלה ומיקוש, ציוד תקשו"ב, אופטיקה ואלקטרו אופטיקה למינה, ערכות הסוואה מסגרתיות וציוד רפואי. הציוד יכול להינשא ע"י חייל אחד או להיות מפוצל לכמה חיילים, לדוגמה מקלע 0.5 מתחלק לחייל הנושא את הקנה + תחמושת, חייל הנושא חצובה, וחיילים נוספים לתחמושת.





ב. חומרים וטכנולוגיות

ב.1. בדים

חומר הייצור הראשי למערכות נשיאה למיניהן, הוא טקסטיל ובעיקר בדים מסוגים שונים. בין הבדים המשמשים בתעשייה נתן למצוא את הקורדורה, פוליאסטר, ניילון 420, ניילון 60 גרם וכותנה. כמו כן משתמשים במייתרים ורצועות. וולקרו (סקוצ') הינו סוג של בד-מחבר. לא ניתן לחשוב היום על מערכת צבאית ללא שימוש בסגירת וולקרו. למרות יתרונותיו הבולטים בנוחות הייצור ובנוחות התפעול, לחומר זה חסרון גדול בשל הרעש שהוא יוצר בפתיחה[2]. כיום מפותחים בדים חדשים, הפותחות מרחב חדש של יכולות. בדים חזקים יותר, קלים יותר, בעלי יכולת נידוף ונשימה ואטימות למים. טכנולוגיות האשפרה של בדים מגדילה עוד יותר את יכולותיהם. עמידות לכימיקלים, אמידות נגד אש והקטנת החתימה התרמית- אלו רק חלק מהתוספת המצויות כיום.



ב.2. רשתות.

בשנים האחרונות תופסות הרשתות השונות נתח חשוב בכל תכנון של מערכת נשיאה על גוף. כפי שכבר הגדרנו בתחילת סקירה זו, על כל השכבות שעל גוף האדם לשמור על הגוף יבש מזעה. רכיבי השכבה הראשונה עושים זאת ע"י בדים חדשים המאפשרים מעבר הזעה משכבה לשכבה. לא ניתן להשתמש בבדים אלו בתפירת מערכות נשיאה, בשל עמידותם הנמוכה, מחירם וחוסר היעילות בשימוש בהם לתפירת מארזים.



הרשתות השונות מסייעות לנו בכך בשני צורות. הרשת שטוחה- מעבר חופשי של אוויר: ע"י החלפת חלק ממשטחי הבד האטומים ברשתות, אנו מאפשרים מעבר חפשי של אוויר ואדי מים משכבת הביגוד החוצה. דוגמה טובה לשימוש שכזה ברשת נמצא בווסט הבסיסי של מערכת ה-MOLLE.









· רשתות תלת מימדיות: קיים היום בשוק מגוון רחב של רשתות תלת מימדיות. רשתות אלו

ממוקמות בחלקו הפנימי של המוצר הצמוד לגוף האדם. החללים הרציפים הנשמרים בתוך שכבות הרשת מאפשרים הסעה של האוויר הלח לצידי האפוד \ שכפ"צ \ תרמיל ומשם החוצה.



ב.3. פלסטיקה.

מוצרי פלסטיק משמשים בכמה תחומים:

· אבזמים, תפסים (לדוגמה: חברת NEXUS)

· רוכסנים

· ידיות

· כיסויים וקליפות הגנה ודקורציה.

ב.4. ריפוד.

מטרת השימוש בחומרי ריפוד הינו חלוקת העומסים בנקודות ההשקה עם הגוף לשטח גדול יותר וכך להקטין את הלחץ בנקודה ספציפית.

בתעשיית הטקסטיל הצבאי משתמשים במגוון רחב של חומרים ובהם: פוליאתילן משוכב מצולב ("פלציב"), חומרים פלסטיים מוקצפים ("ספוגים"), ג'ל, דינמיקה ועוד...



ב.5. מערכות נלוות.

· חיווט

המודרניזציה של החי"ר, הוסיפה לציוד החיילים מגוון רחב של מכשור אלקטרוני: מכשירי קשר, מצלמות, מחשבים, ציוד אלקטרו- אופטי, צגים אנרגיה ועוד . . .

כל הציוד הנ"ל קשור בכבלים ולכל כבל בקצותיו מחברים בסטנדרט צבאי (קונקטורים). נושא החיווט החל, לכן להוות גורם משמעותי, במשקל ונוחות של הציוד הנישא ע"י החייל. פרויקטים רבים עוסקים בהטמעת כבלים ואנטנות בתוך טקסטיל צבאי ובעיקר באפודים.

· חשמל

כאמור החיילי כיום, ועוד יותר בעתיד, ישאו על גופם מכשור אלקטרוני ואלקטרו אופטי בכמויות גדלות והולכות. כל מכשיר שכזה הוא צרכן חשמל. משקל הסוללות כיום הוא נתח לא מבוטל ממשקל הציוד. כיווני פיתוח שונים כמו תאי דלק, אמורים להקל על הבעיה בעתיד. הביולוג לורנס רום מאוניברסיטת פנסילבניה פיתח[3] תרמיל הרותם את התנועה "מעלה מעטה" של הרגליים בזמן הליכה וממיר את האנרגיה המכאנית לאנרגיה חשמלית.
מערכות קירור (בדיז -רבינטקס)

[1] קאטה,משאפוד.





[3] "הפיקו חשמל במו גופכם", פופולר סיינס, דצמבר 2005, עמ. 9

מה-טוב פתרונות המחשה
www.mathov.co.il

א. מערכות נשיאה בצה"ל.

א.1. מערכות נשיאה בצה"ל, סקירה היסטורית.



כוח המגן העברי טרום הקמת המדינה השתמש לצרכי נשיאה בכל דבר זמין ללא כל ארגון מסודר.

עד תחילת שנות השמונים, לא היה חיבור ישיר בין שכבת המיגון לציוד הלחימה. ציוד הלחימה נישא בתוך "חגור" שהיה מבוסס על חגורת ברזנט עם כתפיות. השימוש במיגון היה מינימאלי. לכל חייל היה "שכפ"ץ", אך לבישתו הוגבלה בעיקר לנסיעה ברק"מ או לטיפול בחומרי נפץ. אימון חיילים רגליים עם מיגון היה נדיר ביותר. השינוי בהתייחסות לשכבת המיגון, כחלק בלתי נפרד מציוד הלחימה של החייל הרגלי החלה רק בעקבות מלחמת לבנון ב-1982. יש לציין שהמיגון בתקופה זו היה מיגון "רך" נגד רסיסים בלבד. האפוד או החגור היו נלבשים ע"ג השכפ"ץ. הציוד הנוסף נישא בתרמילי ברזנט (פק"ל ותד"ל), ובשנות ה-70, נכנס לשימוש "מנשא החי"ר". מנשא זה הורכב מגבית פלסטיק אוניברסאלית ורצועות. המנשא לא כלל חגורת אגן. מנשא זה הוחלף בשנות ה-80 ע"י מנשא אלומיניום.



פתרונות נשיאת ציוד לחימה מתקדמת החלה ביחידות המיוחדות. בסיירת מטכ"ל פתחו בשנות ה-70 מערכת נשיאה המבוססת על ווסט. וכן גרסאות ראשונות של ה"אפוד". ציוד זה נתפר בעיקר ב"אמל"חיות" היחידתיות, והפך לסמל סטאטוס של הלובש אותם[1].

בין הפתרונות שעוצבו ביחידות באותן שנים היה האב-טיפוס הראשוני של ה"שכפוד"[2]: חיילים תפרו פאוצ'ים ישירות על השכפ"ץ וחסכו את הצורך בחגור.

בשנת 1983 הוקמה חברת "קאטה", ע"י יוצאי" יחידות מיוחדות". קאטה החלה בפיתוח פרטי של אפודים ווסטים במטרה לשווקם ליחידות צה"ל השונות. בסוף שנות השמונים, הוכנס לשימוש חלקי בצה"ל ה"ווסט הקראמי". ווסט לחימה שבחזיתו (ולעיתים גם מאחור) הוכנס לוח מיגון קשיח. שיטה זו אפשרה גמישות בקביעת רמת המיגון, בין מיגון קליעי קשה (וכבד יותר), למיגון רך או ללא מיגון כלל.



בסוף שנות ה- 70 הפכו האפודים, מציוד ייחודי של "סיירות", לפריט מדף ברוב יחידות צה"ל. כאשר מדובר עדין באפוד הכולל ציוד לחימה בלבד ללא מיגון.



אפוד הלחימה הראשון של צהל היה אפוד קלאסי חגורה מרופדת עבה שכללה מקום ל – 4 פאוצ'י מחסניות, 2 פאוץ' רימונים, רימון עשן ותחבושת אישית. בגב היה פאוץ' גדול על החגורה, וכן 2 מימיות. החגורה נתמכה בשני כתפיות בצורת H ללא מיקום לציוד נוסף. החגורה הורכבה משלושה חלקים הניתנים לכוונון. כך ניתן היה לענות באפוד אחד על מגוון מידות של חיילים, וכן ללבוש אותו בנוחות על השכפ"ץ. לדעת רבים הוא היה האפוד הטוב ביותר שיוצר בצה"ל. [3]



מלחמת של"ג והשהיה בלבנון יצרו סיטואציה קרבית שבה חיילים נדרשו לשאת כמות ציוד גדולה מאוד, תסמונת זו "נצרבה" בתודעת הקצינים המובילים בצה"ל ומשפיעה גם היום על כמות הציוד אותו נושא החייל. בשנת 1995 הניעה יחט"ל את פרויקט "אפוד 2000". הפרויקט תוכנן ע"י חברת קאטה ומטרתו הייתה לייצר מערכת מודולארית הבנויה משלושה חלקים: שכבת מיגון רסיסים (מיגון רך), תוספת מיגון קליעי ואפוד לחימה.[4] הפרויקט, יישם את הידע מהשטח ואיחד בין השכפ"צ לאפוד. המוצר שנקרא בצה"ל "שכפוד" או "אפוד מגן מתקדם", הופץ בצה"ל בתחילת שנת 2000, וזכה לתגובות מעורבות. בסוף שנות ה- 90, בוצעה בדיקת התכנות נוספת ע"י קאטה. הפרויקט הידוע בשם "מנשאפוד" בדק חיבור של מנשא-שכפ"צ- אפוד.



נושא המיגון האישי עולה לכותרות במבצע חומת מגן אליו יצאו חלק ניכר מהכוחות ללא מיגון אישי נגד קליעים (אפודים קרמים). מבקר המדינה כתב בעקבות זאת: "בתחילת ‎2003 חסרו בצה"ל אלפי אפודים נגד קליעים המהווים ‎50% מסך הצרכים שהוגדרו בידי צה"ל. צה"ל טרם נערך להתאמת ציוד הקרב לרבות אפודים וקסדות. משטרת ישראל לא הכינה תכנית לצמצום הפערים שקיימים בין התקן שקבעה המשטרה לבין המצאי של אמצעי המיגון בעיקר האפודים. נמצא גם כי אין תיאום מסודר ושיתוף פעולה מבוסס על נהלים בין גופי הביטחון, צה"ל, משטרת ישראל ומפא"ת, שעוסקים בתחום המיגון האישי".[5]



א.2. המצב כיום בחי"ר.

כיום קיימים עשרות סוגי אפודי ווסטים ביחידות צה"ל השונות. ככל שהיחידה "מיוחדת" יותר כן היא תשאף לייצר בעצמה, או להזמין אצל יצרן חיצוני, מערכת נשיאה ע"פ המפרט שלה. התופעה של ה"אמל"חיות"- מיני מפעלי ציוד המצויים כיום כמעט בכל יחידה "מיוחדת" הינה ייחודית לצה"ל. חלק גדול מהפיתוח הנובע מצרכי ה"שטח" נעשה שם ע"י חיילי היחידה. הידע והתוצרים מהיחידות מופץ בצה"ל וזולג לשוק הפרטי. כך נוצר מעגל מו"פ רציף של דו- שיח בין השוק הפרטי ליחידות צה"ל השונות ובסופו של דבר גם לגופי הפיתוח הרשמיים במז"י[6] וביחט"ל.[7]



הגופים העוסקים בפיתוח מערכות נשיאה ומיגון בישראל:

· אט"ל – יחט"ל.

· מז"י-אמל"ח.

· רוב היחידות ה"מיוחדות" ב"אמל"חיות".

· חברות מסחריות, אזרחיות.



ביקור ביחידות החי"ר, יחשוף את המבקר למגוון גדול של אפודים, ווסטים, אפודי מגן ומנשאים מכל הסוגים. הבעיה העיקרית כפי שנכתב בגוף העבודה היא חוסר ההתאמה בין המוצרים השונים: הווסט אינו "יושב" טוב על השכפ"צ ושניהם מפריעים לנשיאה נכונה של המנשא. אחת מהרעות החולות בתכנון אפודים בשנים האחרונות נבעה מההתמקדות של צה"ל בפעולות שיטור בשטחים על חשבון אימון ללחימה. כתוצאה מכך לרוב הווסטים נתפרו שני פאוצ'ים גדולים בגב שהיו נוחים מאוד ללחימה בשטחים אך מנעו כל יכולת של נשיאה סבירה של מנשא. כתוצאה מלקחי מלחמת לבנון השנייה תוכנן ווסט חדש בעל גב מתפרק[8].

[1] מתוך:isayeret- אתר של יחידות מיוחדות בישראל.


[2] שכפ"ץ+אפוד


[3] מודי זמיר,סא"ל,יחט"ל


[4] מתוך הגדרות הפרויקט,יחט"ל, נובמבר 1995


[5] דו"ח מבקר המדינה ‎54א', עמ' ‎171


[6] מפקדת זרוע היבשה.


[7] יחידה טכנולוגית שייכת לאט"ל-אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה.


[8] ראה סעיף ד.1.א "ווסט לוחם ע.נ.

מה-טוב פתרונות המחשה
www.mathov.co.il

יש הרבה מה לאמר על הסקירה (המעולה, לטעמי), אך לפתיחה אעיר רק שווסטים קרמיים נראו לראשונה כבר באירוע בבית הילדים בקיבוץ משגב עם, בתחילת אפריל 1980. הפלטות הקרמיות באותה תקופה, יש לציין, היו כבדות מאוד ביחס למה שאנו מכירים כיום.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

לא ידעתי את זה. תודה
אני הבאתי את התמונה כדוגמה ל"שכפוד" הראשון (עמוד 16). לצערי לא הצלחתי להעלות את התמונות, כפי שכתבתי, אפשר הוריד את המאמר עם התמונות כאן

מה-טוב פתרונות המחשה
www.mathov.co.il

א.1. ארה"ב



צבא ארה"ב מוביל בעולם בכל האמור להשקעות בפיתוח אמל"ח. אין בכך לומר דבר על התוצאות הסופיות של תהליכים אלו, אבל כשמשקיעים כל כך הרבה כסף יש גם תוצאות טובות ולא מעט כישלונות מפוארים[1]. הדבר אמור גם בפיתוח מערכות נשיאה ללוחמי חי"ר. בשנים האחרונות מושקעים משאבים רבים בפיתוח מערכת חדשה שתחליף את מערכת ה-ALICE המיושנת[2].



הפרויקט, הידוע בשם: "MOLLE - Modular Lightweight Load-Carrying Equipment" תוכנן בעיקר עבור המרינס[3], ועבר את הקרבות באפגניסטן ובעירק. למעשה הפרויקט יצר שני מערכות שונות. הגרסה הראשונה נקראה MOLLE-1 התבססה על חגורת אגן רחבה שכללה מתאם אחורי למנשא. מערכת זו הייתה פריצת דרך תכנונית בכל ההתייחסות להעברת עומסים במערכות נשיאה צבאיות. המערכת כללה מספר עקרונות יסוד בסיסיים:

· העברת עיקר העומס לחגורת אגן קבועה.

· אפשרות להשענת התרמיל \ מנשא ע"ג מתאם חגורת האגן להעברת עומסים נכונה.

· אפשרות לניתוק מהיר של רצועות התרמיל ו"הפלתו" לאחור בהיתקלות.

· חופש מלא בתכנון שכבת הציוד עד לרמת הפאוץ' הבודד. לצורך זה פותחה שיטה של תפירת פסי בד במרווחים קבועים. לפסים אלו ניתן לחבר מגוון רחב של יחידות נשיאה (פאוצ'ים, תיקים, תאים....).



מערכת זו נוסתה פעם ראשונה באפגניסטן ונכשלה כשלון צורב. חלקי הפלסטיק לא עמדו בעומסים ונשברו[4] והחיילים לא הסתדרו עם מורכבות המערכת. בעיה נוספת הייתה המתאם האחורי שהפריע לישיבה בתוך הנגמ"שים. בשיחה שערכת עם החברה המייצרת את המערכת[5], הועלתה הטענה שהסיבה העיקרית לכישלון המערכת הייתה החדרה לקויה שלה. לטענתם לא בוצעו הדרכות נכונות והחיילים לא הצליחו להתאים את הציוד הצורה הנכונה[6].



מערכת 1 MOLLE ששימשה את לוחמי המרינס במלחמת המפרץ ובמשימות המגוונות בשנים שלאחר מכן, הייתה אכזבה ולא עמדה בצפיות. גם הדור השני לא סיפק את הסחורה. התגובות מהשטח והניסיון הכושל בפיתוח עצמי הביאו לשינוי מחשבתי.ב אוגוסט 2002 הציגה מפקדת כוחות המרינס (MARCORSYSCOM) מכרז להצעה של מנשא צבאי אשר יבוסס על מוצר מדף המיוצר ע"י יצרני תרמילים קיימים. הרעיון; שימוש בידע ובניסיון הקיים בתחום האזרחי ושיפור איכות הייצור בהשוואה למערכת הקודמת. שם המנשא: - Improved Load Bearing EquipmentI LBE. המטרה: השגת מנשא חזק וקל (מהקודם) המותאם לנשיאת משקלים כבדים (עד 50 ק"ג) שימת דגש על פשטות, נוחות שימוש ותפעול קלים, שילוב מערכת שתייה ואינטגרציה טובה יותר עם ווסט הלחימה (Outer Tactical Vest).המערכת מודולארית ומורכבת משלושה אלמנטים: מנשא גדול (130 ליטרים) המאפשר ללוחם לשאת ציוד לשבוע כולל לבוש ומזון, תרמיל לחימה פריק (45 ליטרים) ומערכת שתייה Camelback 3 ליטרים . המערכת כוללת כיסים פריקים לנשיאת פגזי מרגמה 60 או 81 מ"מ (כמות לא ידועה(. להשוואה, הנפח כולל של ה-MOLLE היה 200 ליטרים. צמצום הנפח נועד להפוך את התרמיל לפרקטי ואנושי יותר.



לניסוי הסופי נבחרו שני תרמילים. המועמדים היו תוצרת חברות גרגורי וארכטריקס שאמורות לספק 900 יחידות לניסוי. הוכנה מערכת ניסוי שמטרתה להעריך את התרמילים ע"פ קריטריונים מוגדרים ובהשוואה למערכת קיימת היא ה- MOLLE. הניסוי יצא לפועל במחצית הראשונה של 2003 וערך 8 חודשים. מערכת הניסויים כללה ניסויים רפואיים ובדיקות בתנאי שדה. התרמילים נבחנו בקריטריונים הבאים: ביומכניקה, צריכת חמצן וביצועים במשימות צבאיות שונות במאמץ. בניסוי הרפואי השתתפו 12 לוחמים. מבחני הביומכניקה כללו צעידה במהירות של 3 מייל לשעה עם כל שלושת התרמילים ובשני מערכי משקל המדמים מצבי קרב. משקל לחימה: 18.4 ק"ג ומשקל הערכות: כ 32 ק"ג. בזמן ההליכה והתרגולים, נאסף מידע על תנועת הגוף והכוחות השונים הפועלים על הגוף והמפרקים תוך כדי תנועה. צריכת החמצן נמדדה כדי להעריך ביצועים מטבוליים של הגוף. בחינת התרמילים כללה גם בדיקות בתנאי לחימה אמיתיים בעירק. הזוכה במכרז הייתה חברת ARC'TERYX. עד כה סופקו 50,000 יחידות בשנת 2004. תוכנית ההצטיידות המלאה (ל 5 שנים) כוללת 238,000 תרמילים בגרסאות שונות לכוחות מיוחדים ותרמילי פרמדיק. גודל העסקה מוערך בכ-60 מליון דולר (ראה פירוט בהמשך על מערכת הSPEAR).



אחד הלקחים החשובים מהשטח (עירק ואפגניסטן) היה מתן הכשרה טובה יותר של הלוחמים בתפעול המנשא . ולכן המערכת החדשה הוכנסה תחילה דרך ההכשרה הבסיסית של טירוני המרינס. זאת על מנת להבטיח כשירות מבצעית גם בתחום הזה .


[1] על פרויקט החייל העתידי ראה נספח ב'


[2]Farrel Tony, The Army recruits a new pack, Backpacker, May 1999,p. 26


[3] למרות שהפרויקט הוא "של המרינס- השפעתו חודרת היום, לכל יחידות צבא היבשה.

[4]Everett Harman, Peter Frykman, "Physiological, biomechanical, and maximal performance comparisons of soldiers carrying loads using U.S. Marine corps Modular lightweight load-carrying equipment (MOLLE), and U.S. Army modular load system (MLS) prototypes", U.S. ARMY RESEARCH INSTITUTE OF ENVIRONMENTAL MEDICUNE, February 1999.

[5] תערוכת AUSA,וושינגטון 6-10-2003


[6] מערכת MOLLE-2 שרכשתי ב2003, היגיע עם חוברת הסבר מפורטת וקסטת וידאו להדרכה.

מה-טוב פתרונות המחשה
www.mathov.co.il

היו גם כמה מומחים בארה"ב שלא אהבו את הקונספט, ואם אני זוכר נכון, אז אדם סטיבנס ז"ל פירט לי עוד לפני אפגניסטן את הבעיות הצפויות (כולל שבירת החלקים ובעיית הישיבה בנגמ"ש). להבדיל, זה קצת מזכיר את התעקשותו של צה"ל לפתח את 'נעל החי"ר החדשה' למרות שהבעיות בה היו ידועות כבר בניסויים וכבר אז המלצנו לאמץ את נעלי המרינס.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

התלונות על הגרסה הראשונה היו בעיקר בשל שבירה של מסגרת המנשא. הפלסטיקה שופרה וככל הידוע לי אין עם זה בעיות כיום. הבעייה הרצינית שאני מכיר היה הגודל של המחבר בגב שהפריע בעיקר בישיבה ברק"מ. אני מאמין שבפיתוח נוסף היה ניתן לשפר זאת משמעותית.
היו לי ויכוחים רבים עם אדם על המערכת הזו. אני עדיין חושב שהמעצבים היגיעו כאן לפתרון הנכון. שם לב: מדובר באחת המערכות היחידות בעולם (בנוסף למערכת שלי) שמתוכננת מראש להעברת עומסים לאגן. בגרסאות הבאות הם ויתרו על הקונצפט הזה לטובת פתרונות עיצוביים בנאלים יותר. וחבל.

מה-טוב פתרונות המחשה
www.mathov.co.il

יצא לי להרים אותה.
אני חייב לומר שהיה לי קשה איתה יותר מאשר המערכות (הלא טובות) שצה"ל סיפק, כולל המנשא האוניברסלי עם רצועית הבטן (היתה חיה כזו!). היא לא נוחה להפעלה, ומאמצת יותר את הגוף.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

יש לי מערכת כזו אצלי. אני מסכים אתך שהתוצאה הסופית אינה טובה. לדעתי הוציעו לשוק מוצר שהיה בשלפי פיתוח ראשוניים. אני רואה את הפרוייקט הזה כקונצפט מעניין ומבטיח שמחייב המשך תכן ע"מ להגיע לבשלות.

ייתכן שבסופו של תהליך יגיעו למבוי סתום. אבל הורדת העומס לאגן היא, לדעתי , משימה כה חשובה ששוה לבחון אותה לעומק.

צהל משקיע בשנים האחרונות מיליוני שקלים בכל מיני פרוייקטי חי"ר (חלקן הזויים ומופרחים). אם היו משקיעים שבריר מכספי הפיתוח שנשפחו בתכנית חייל חי"ר עתידי על פיתוח מערכת נשיאה משולבת ללוחם, המצב היום בתחום היה שונה לחלוטין.

מה-טוב פתרונות המחשה
www.mathov.co.il

אם כי ממנו לצערי אין לי פה עותק, והוא גם היה קצר הרבה יותר ממסמך הביגוד. בכל מקרה, הרעיון היה לשלב את המערכת עם הביגוד, ולנסות ליצור מערכת גב עם רווח מסויים בין הגב לדופן (למעט אזור הרצועות) ותעלות אוורור כדי להוריד את המשקל לאגן ולהגביר את האוורור ככל האפשר.
באותו זמן, כצפוי, לא יצא מזה כלום, אבל בימי 'עופרת יצוקה' ראיתי איזה אבטיפוס של שחפו"ד עם מערכת גב, שנראה במבט ראשון כאילו הוא מבוסס על העקרונות האלה - לא היה לי הרבה זמן לבחון.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

מה שאתה מדבר הוא כנראה ניסיון שבוצא אחרי "השכפוד" ונקרא "מנשאפוד" ובוצע אף הוא ע"י קאטה. בפועל בוצעה סקירת מערכות קיימות ומדגים שלא נבדק ברצינות.

אני תכננתי במסגרת עיצוב המוצר של תכנית ענוג (חייל חי"ר עתידי) לפני כעשור, מדגים יכולות של מערכת נשיאה משולבת עם מערכת גב פנימית, שהוכיחה התכנות. (תפרתי את המערכות בשממית ובמרעום דולפין). הפרויקט אפילו לא נבדק בצה"ל, אבל יחידות מסוימות שראו את המדגים ביקשו לייצר אותו ברמות שונות של הצלחה. נכון להיום תעשיה בטחונית מובילה בעתיקה את הרעיון ונכסה אותו לעצמה.

אלו כנראה המערכות שראית.

מה-טוב פתרונות המחשה
www.mathov.co.il

ציטוט:

במקור נכתב על ידי גד31 מה שאתה מדבר הוא כנראה ניסיון שבוצא אחרי "השכפוד" ונקרא "מנשאפוד" ובוצע אף הוא ע"י קאטה. בפועל בוצעה סקירת מערכות קיימות ומדגים שלא נבדק ברצינות.

בבטאון ח"א נכתב לפני כמה שנים טובות בכתבה שחשפה את יחידת הסטינגר שהלוחמים משתמשים במנשא משולב בווסט לחימה. ידועים לך פרטים בעניין? אאל"ט גם זה מוצר של קאטה.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

נזכרתי ש"יוני20" צילם גם הוא תמונות של משהו כזה (ועוד כמה אחרים).
הנה צרור ציטוטים וצילומים שלו מאשכולות ישנים:

המנשאים (זה לא תרמילים, אין להם כתפיות הם מתלבשים על מוטות עם מסילות במשהו שנקרא "פריים" שאותו אתה לובש עם רצועות מיוחדות) אז המנשאים האלה הם יעודיים לציוד מיוחד, והם גדולים כי הם חייבים להיות, ולכן אם אתה קטן... לך על קצות האצבעות אם צריך, רק אל תפסיק ללכת



הגודל של המנשא הספיציפי הזה הוא בערך 120X60 ס"מ (60 רוחב) והוא אחד מתוך שורה של מנשאים בנפחים שונים למשימות שונות. יש גם יותר גדולים (אבל אל תדאג, הרוב יותר קטנים). לגבוהים לא יותר קל כי תחשוב איפה נמצא מרכז הכובד שלהם עם המנשא הזה.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

למעשה, בשטח נוח הוא יותר נוח מתיק 'רגיל', כי אמנם העומס נופל (אם מכוונים טוב) על המותניים ולא הכתפיים, אבל *מרכז הכובד* יותר גבוה, ולכן יותר קרוב למרכז הכובד הטבעי של גברים. כמו-כן, אפשר לשים הרבה סוגי תיקים על מערכת גב חיצונית, ולהחליף בהתאם לצורך רק את הטקסטיל.
מצד שני, מנשאים כאלה פחות יציבים מתיקים עם מערכת גב פנימית, וזה חיסרון בשטח קשה.
והנה לינק לצורת ההעמסה המתאימה לכל אחד מסוגי התיקים:
http://www.princeton.edu/~oa/images/gear/packload.jpg
ואגב, כיום גם מערכות גב חיצוניות נהנות מכל השכלולים הרגילים בתחום העיצוב והחומרים, כמו שאפשר לראות בלינק הזה:
http://i12.photobucket.com/albums/a...ephantom003.jpg

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

קשה לי להבין מה אני רואה בתמונות
האם אתה מדבר על מנשא למשקלים כבדים בנוסך DANA?

מה-טוב פתרונות המחשה
www.mathov.co.il

לא, כאן רואים בבירור מנשא רגיל יושב על ווסט. 2 מערכות נפרדות (אין כאן מיגון) המנשאפוד היה ניסיון קונצפטואלי לאחד את שלושת השכבות: מיגון-לחימה-מנשאים למערכת אחודה אחת

מה-טוב פתרונות המחשה
www.mathov.co.il

מ
מממתוך "החייל כפלטפורמה"

מנשאפוד.
מתכנן: קאטה

תאריך פעילות: 1996

תיאור הפתרון: ניסיון לבדוק אפשרות להעברת העומסים בחלקו העליון של הגוף ע"י מערכת השענות אשר חובקת את השכמות והכתפיים[1]. ייעודו של פתרון זה הוא לאפשר שחרור מהיר מהמנשא. בתוך "אפוד קרב מתקדם" הושתלה חגורת אגן וכרית גב להעברת עומסים. המנשא "יושב" על נקודת השענות בגב האפוד. המנשא ניתן לשחרור מהיר. הפרויקט הציג תפיסה חדשה ושונה מהמקובל באותה עת. נתפרו כמה דגמים ראשונים ונמסרו ליחט"ל. לא ידוע לי על ניסוי מסודר שנעשה למערכת, או על תוצאותיו.

סטאטוס: הפרויקט נגנז ולא היה לו המשך[2]. הפרויקט לא נתן מענה לפתרון מיגון צידי החייל[3].

יתרונות: שיטת ה"שכמפיות" מעניינת ויתכן שגלומים בה יתרונות.

חסרונות: מערכת הגב של התרמיל לא מתפקדת למעשה בממשק עם הגוף.


[1] כונה בשם "שכמפיות"


[2] על סמך שיחה עם סא"ל מ. זמיר.


[3] על סמך שיחה עם סא"ל מ. זמיר,26-4-06.

מה-טוב פתרונות המחשה
www.mathov.co.il

יגיל, אם אני זוכר נכון הצלחנו לתפוס תמונה של המנשא המשולב בשכפוד הזה.
צריך לנבור בחומרים מעופרת יצוקה...

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

התמונות מראות מערכת שמרעום דולפין בצעו בעקבות הפרויקט שלנו. יש מערכת גב אולם אין שום התיחסות לשכבה הרביעית של המנא שהיא הבעיה העקרית.

מה-טוב פתרונות המחשה
www.mathov.co.il

פה, אגב, החיבור של רצועות ה-Molle הוא רעיון נחמד מאוד.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

לא מכיר, אשמח מאוד אם יש לך תמונות או מידע נוסף

מה-טוב פתרונות המחשה
www.mathov.co.il

לצערי לא הייתה לי מצלמה כשראיתי את היצור הנ"ל. עד שהבאת את התמונה חשבתי שמדובר בפרוייקט של מרעום-דולפין, אבל זה לא דומה בכלל.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

אשמח אם תחטט בהזדמנות

מה-טוב פתרונות המחשה
www.mathov.co.il

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

מה-טוב פתרונות המחשה
www.mathov.co.il

תודה על הסקירות גד! מבטיח לקרוא את כולן כשאמצא קצת זמן היום

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

טיפה אוף טופיק...אשמח לשמוע ממי שמכיר את הנושא והפתרונות הקיימים.
האם קיימים וסטים או מערכות משולבות (קרמי) המיועדים לנהיגה מבצעית ממושכת, או שכל יחידה הפתרונות והאילתורים שלה?

פרמטרים:
*ללא פאוצ' גב \ שקם.
*פרופיל צר שלא יפריע לתנועת הידיים.
*פלטות קרמיות גבוהות יחסית כדי לא להשען על הירכיים ולחסום כלי דם.
*פאוצ' ל PRC 624 או 710 במיקום סביר לתפעול וללא הפרעה לידיים או ללוחם לצד הנהג (האנטנה תמיד מציקה, האם קיימת אנטנת גומי גמישה וקצרה?)
*פאוצ' לעדי - רצוי אך לא חובה.

כן, קיימים.

אני מניח שמי שנדרש לנהיגות מבצעיות ממושכות גם עובר אי אילו הכשרות במקום בו יוכל גם להכיר פתרונות מתאימים.

ההקצאה שלנו היא ההקצאה של יחידת האם ולא יחידת ההכשרה, ולכן אנו נאלצים באילתורים או בקנייה מרוכזת עפ"י כספי תרומות.
כך שאם יש תמונות של המוצרים הקיימים, אשמח לשמוע עליהם.

4 סרטונים הזמינים לצפייה ב YOUTUBE והמסבירים על מבנה ארבעת הערכות הללו. ה USMC PACK וה FILBE מקורן בחיל הנחתים כמובן, השתיים האחרות בצבא היבשה האמריקני.

זהו סרט הדרכה רשמי של מחלקת האמל"ח של חיל הנחתים, חבל רק שצריך בערך דוקטורט בארגונומיקה כדי לעקוב אחרי כל שלבי הכנת המנשא, האבטוחים למיניהם וכו'.

Infantry Combat Equipment — USMC Pack System


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.








במקביל לרכש ה USMCP נראה שמתבצע במקביל רכש של ערכות ה FILBE משודרגות. הסרט מתאר את השיפורים שהוטעמו בגרסא המשופרת, חלקם נחמדים למדי.

MDM 11 - New Marine Corps FILBE Pack
http://www.defensenews.com/VideoNet...orps-FILBE-Pack









סרט המתאר את הרכבת מנשא ה MULLE של צבא ארה"ב

Survival Gear - How to assemble a MOLLE pack


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.



סרט אחר של אותו הברנש המשווה בין ערכת ה MULLE לקודמתה ה ALICE הותיקה

Bug out bag - Molle and Alice Pack Comparison


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

מסורבל, מסובך - אני צופה בעיות אמינות קשות.
יש פתרונות טובים יותר בשוק של מערכות משולבות "חצי חיצוניות" מאלו שמוצגים כאן. המערכת המועדפת עלי היא זו של mistery ranch שהמתכנן שלה הוא דנה גליסון אגדה בפני עצמו בתחום. להבנתי המערכות הללו משמשות בsocom כציוד סטנדרטי.
http://www.mysteryranch.com/militar...-alpha-bvs-pack

יצרן מעניין נוסף של מערכת דומה הוא granite:
http://‬http://www.granitegea...L-P171C32.aspx#

"!we must go on the ass but put our eyes to the sky"

[איש דגול אחד]

ואשכול קודם בנושא
http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=30416

ציטוט:

במקור נכתב על ידי strong1 ואשכול קודם בנושא http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=30416

זה מינשא נוראי. היה לקשרי מ"מ אצלנו בסדיר.

Keep your mouth shut and your pen dry until you know the facts!

אסופת מחקרים של נאט"ו מלפני עשור בנושא הנדסת אנוש וארגנומטריה של מנשאים ונשיאת מטען

http://ftp.rta.nato.int/public//PubFullText/RTO/MP/RTO-MP-056///MP-056-$$ALL.pdf