האם אפשר לקבל מידע מתי החלו לייצר את מרגמה ה- 52 מ"מ. (לי ידוע שעוד בשנות הארבעים).
שמעתי שצהל החליט להוציאה מהשרות.
האם יש למישהו מידע מבוסס על השנה בה הוחלט להוציא וממתי היא הוצאה סופית ?
האם יש למישהו תמונה טובה של מרגמה על בסיס את וכן תמונה של צוות בעת הפעלתה ?
תודה לכולם

את מרגמה 52 החל לפתח בשנת 1934 צוות של ההגנה בראשות דוד ליבוביץ' (אבי הדווידק'ה). הפיתוח היה מבוסס על מרגמה בריטית כל שהיא.
יכול להיות שדגמי ה-52 הראשונים של ההגנה לא היו דומים למרגמה הנוכחית, ושהנוכחית היא למעשה פיתוח על בסיס מרגמת 2 אינץ' הבריטית שנכנסה לייצור בסוף שנות השלושים ורק בזמן מלחה"ע קיבלה את הצורה הנוכחית, כולל הפס הלבן שמשמש כאמצעי כיוון גס.

לגבי הסטאטוס של המרגמה היום בצה"ל, אין לי מושג ואני לא חושב שצריך לפרט כי לא צריך לעזור לחיזבאללון לדעת מה יש ומה אין למחלקת החי"ר שמסתערת עליו.

אני כן יכול להעיד שבראשית שנות התשעים היה לנו פקליסט מרגמה תותח (no pun intended) שבתרגילי מחלקה היה משחיל מקבצים די יפים ולדעתי למרות שאולי מרנ"ט כזה או אחר נותן יחס משקל\אש טוב יותר, האפקט הפסיכולוגי של מרגמה עדיף ואויב מחופר מוריד את הראש יותר עמוק כשנופלים עליו פצמ"רים. לזה בדיוק נועד רתק.

אז לא הייתי אומר שהיא קבר יוצאת משירות

אתה יכול לפרט על קרדום 52? להביא לינק או משהו?

באתר הרגיל של סולתם מצאתי קרדום 81\120 בלבד

קרדום 52 מ"מ? בשביל מה זה טוב?
ה-52 מ"מ יעילה לטווח של כמה מאות מטרים ושוקלת משהו כמו חמישה קילו. אין שום יתרון בלהרכיב אותה על מערכת רכובה עם כינון ממוחשב וממוכן לא מבחינת טווח ולא מבחינת משקלים. למעשה, זה הופך אותה ליותר פגיעה מפוגעת.

בהתחשב בכך שמחליפה של המרגמה 52 מ"מ הוא המטול M-203 זה נשמע מוזר בעליל.

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

או שנכון לומר שפיצלו את התפקידים שלה בין מרגמה 60 (שהייתה גם קודם והיא כבדה יותר) ובין מטול. אבל כאן נראה לי שאנחנו גולשים לענייני מי עושה מה והאויב מאזין.

וקרדום עם מרגמה 60 יש? זה קצת כמו נזם זהב באף חזיר רק הפוך.

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עבדול אלהזרד או שנכון לומר שפיצלו את התפקידים שלה בין מרגמה 60 (שהייתה גם קודם והיא כבדה יותר) ובין מטול. אבל כאן נראה לי שאנחנו גולשים לענייני מי עושה מה והאויב מאזין. וקרדום עם מרגמה 60 יש? זה קצת כמו נזם זהב באף חזיר רק הפוך.

גם לי זה נראה מיותר לחלוטין. אני חושש שהאמירה לעיל בקשר לזה היא טעות.

מרגמת ה 52 מ"מ הנה פיתוח בריטי במקור ונועדה לשמש כנשק מסייע לטווח קצר.
המרגמה כונתה בצבא בריטניה "מרגמת 2.5 אינטש " והיא הוכנסה לשימוש בתחילת מלחמת העולם השנייה.
התע"ש אשר פעל בתקופת המנדט הבריטי במחתרת העתיק את הדגם הבריטי עקב פשטות הייצור של הקנה והתחמושת ומרגמת ה 2.5 אינטש שימשה את לוחמי הפלמ"ח במשך כל אותן שנים, ההבדל העיקרי בין הקנה הבריטי המקורי לקנה מתוצרת התע"ש היה בחצובה עליו הוא הושען כשהחצובה הישראלית/עברית דמתה במבנה שלה ל"רגלי ברווז"...(אחפש תצלום של זה).
עם הקמת המדינה והפיכת התע"ש למפעל חוקי ובעל תקן המשיכו לייצר את הקנים והתחמושת באופן סדור ותקני כולל סוגים נוספים של תחמושת כשהמרעום העיקרי שהותקן על הפצצות הנפיצות ובעלות מילוי הזרחן היה מרעום הקשה מיידי שכונה מ.י 12 אשר הווה העתק של המרעום הבריטי המקורי, עם השנים הוחלף המרעום הנ"ל ולתחמושת הותקן מרעום מתקדם יותר גרמני במקור שכינויו "דיל 111 ".
התחמושת שפותחה עבור מרגמת ה 52 מ"מ כללה פצצות בעלות מילוי נפיץ (בשלב מסויים הוסף להן גם רסס), עשן קילוח, תאורה, זרחן לבן וכמובן פצצות לאימון ירי שהכילו שעווה.
פצמ"ר ה 52 מ"מ הוחלף על ידי מרגמת ה 60 מ"מ.

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

דבר דבור על אופניו!
הכל ברור ומסודר.
מדהים איך שאתה חוזר על ההסבר כאילו העתקת את התגובה שלך שאותה כתבת באשכול ישן מלפני שש שנים...

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

בלי לפגוע במומחיות ובמשנה הסדורה, משום מה אני זוכר, מאז למדתי את המרגמה בשנת 1970, כי היא נקראה ע"י האנגלים מרגמת 2" ולא 2.5. שכן 2 אינטש הינם כ50.8-- מ"מ ואילו 2.5 הינם כ-63 מ"מ.
והנה פרטים אודות המרגמה מהרשת:

The British Army began producing the 2 Inch mortar in 1938. Small, simple, and relatively easy to use, it was very portable. It also had greater range and firepower over hand and rifle grenades, enhancing the ability of infantry platoons to screen their movements with smoke grenades, or attack targets behind cover with high explosive rounds.

The mortar had a short barrel making it necessary for a soldier to aim it by hand, rather than using a bipod or support, but this contributed to its portability. The short barrel made it necessary to be fired by trigger, rather than simply dropping mortar rounds into the barrel.

Although it originally had collimating and cross-level bubbles to aim it, these were determined to be unnecessary and were dropped in favor of a white aiming line painted on the barrel, which did not affect the accuracy of the mortar in trained hands.

Because of the simple and straightforward design of this light mortar, it was kept in service until the 1970s.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://wiki.wwiionline.com/images/thumb/3/31/2inch-mortar.jpg/150px-2inch-mortar.jpg]


The photograph above shows a Sergeant using a mortar equipped with a telescopic sight.

[edit]
Shell Information

Here is some information courtesy of Wikipedia about the specifications of the types of shells used.

HE (high explosive): 2 lb 2 oz (1 kg).

SMK (smoke): 2 lb (909 g)

ILL (illuminating) (Korean war): 1 lb 5 oz. (596 g)

ראה:
http://wiki.wwiionline.com/index.php/2_inch_mortar

.

כמובן שחצי האינטש הזה השתרבב בטעות.

הנה ציטוט ישן של הר לבני:

ציטוט:

במקור נכתב על ידי לבני ב4.11.07 מרגמת ה 52 מ"מ היתה מהנפוצות בשימוש בצה"ל עד שהוצאה משימוש בתחילת שנות התשעים (כיום ה 60 מ"מ היא ה"קטנה" ביותר)..... מרגמת ה 52 מ"מ היתה בשימוש צה"ל (גם במג"ב) וצבא ירדן והיא למעשה בריטית במקורה. ההסטוריה של המרגמה הזו מתחילה אי שם בתחילת שנות הארבעים (אולי אפילו שלהי ה שלושים) כשבצבא בריטניה נוצר צורך מבצעי במרגמה קלה אשר תינשא ותתופעל ע"י חייל בודד ולה יהיה טווח יעיל של מאות מטרים בודדים (הטווח היעיל נאמד על כ 300 מטר), אגב - המרגמה הזו ידועה יותר בכינוייה מרגמת 2 אינטש. למרגמת ה 2 אינטש פותחה במהלך השנים תחמושת מגוונת החל מתחמושת נפיצה (פצצה שכזו הכילה 100 ג"ר חנ"ם), תאורה, עשן קילוח, זרחן ואימונים. בתקופת המחתרות טרום הקמת המדינה יוצרו הן קנים והן תחמושת ע"י התע"ש של ה"הגנה" וכשהוקם צה"ל ותע"ש הפכה להיות מפעל "רשמי" המשיכו לייצר את התחמושת כמעט על פי אותו מפרט בריטי ישן (כולל המרעום שהיה מרעום הקשה מכאני פשוט בשם מ.י 12), עם השנים שופרה בתע"ש התחמושת ולפצצה הנפיצה הוסף אלמנט של רסס מבוקר (דומה מאוד לרסס רימון ה 26) ובשלב מסויים הוחלף המרעום למרעום הקשה מכאני יעיל, חדיש ואמין יותר המכונה "דיל 111". כאמור - מרגמת ה 52 מ"מ (2 אינטש) היתה נפוצה ביותר בשימוש צה"ל וכן בצבא ירדן (גם בקרב ארגוני המחבלים בדר' לבנון עד מבצע של"ג) אך כיום היא הולכת ונעלמת ומפנה את מיקומה למרגמת ה 60 מ"מ. ואגב - תחמושת המטול מחליפה כיום את השימוש ברימוני רובה ולא בפצמרי"ם.... אלו היו שישים שניות על מרגמת ה 52 מ"מ... לבני.

אשכול "מרגמות ברך"
אם אחפור עמוק יותר אמצע את האשכול מ2004 או 2005 שבו הוא כתב, פחות או יותר, את אותו הטקסט.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

האמת - בכלל לא זכרתי את האשכול ההוא......
ו b.a - הצדק עמך כמובן, אכן חצי האינטש המיותרים זו טעות שלי....
טעות שאני גם יודע מהיכן היא נובעת כשמה שמשעשע הוא שזה גם קשור למרגמות....

תודה על התיקון.

לבני.

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

אתה מכיר את הבדיחה על החצי אינטש הנוסף.

.

מישהו הולך להיות מובך בקרוב?...

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

אבל אני מנסה לעזור ללבני. לי זה מזכיר עניני מלוכה. אלא שיש לקחת במדידות שישנן כל מיני גירסאות של אורך ויחידות.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://wiki.wwiionline.com/images/3/31/2inch-mortar.jpg]



תמונה מעניינת של מרגמה 52 שבה נעשה שימוש בכוונת טלסקופית, מדוע לא המשיכו עם זה ?

בצה"ל מרגמה 52 כנשק מסייע מחלקתי היתה כמובן ללא כוונת כלשהי (אלא אם כן נכנה את הפס הלבן "כוונת"), והרגם ידע לפגוע היכן שצריך רק עפ"י ניסיון ותרגול.

! This is Sparta

אבא שלי ז"ל היה רגם טוין {2} ב1948 בקרבות על משטרת אירק סוידן . אני הייתי רגם 52/60 פלוגתי היחידי בפלוגה בשנות השמונים. הסיבה כל הרגמים האחרים נפלו רפואית העסק כבד מעוד ולאורך זמן רוב האנשים נפגעים בעיות גב ברכיים וכ"ו . בנוסף הכלי דורש אימון רציף כדי לקבל תוצאות טובות בירי נפיץ{מאות פגזים לרגם } ולרוב הרגמים לא פוגעים . בשביל לירות תאורה או עשן M-203 עושה את העבודה ואין צורך בסחיבת משקלים כבדים .*מרגמה 60 מ"מ מתחילה לתת תשובה טובה ברמת המחלקה פלוגה עם דיוק סביר יותר וכוח אש טוב יותר למרחקים הנכונים ברמת הפלוגה .

לדעתי כוונת ברזל במקום הקו הלבן .

לאו דווקא.
שים לב למרגמה 52 עם ברז והתקן כינון בפלמ"ח (לקוח מאשכול משנת 2002 שבו לבני כתב, פחות או יותר, את אותם הדברים כנ"ל )

מחלקה של הפלמ"ח עם הנשק. המקלעים: מימין הChatelleraull הצרפתי, משמאל הברן האנגלי. בתווך מרגמה 2 אינץ'.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

ציטוט:

במקור נכתב על ידי לבני פצמ"ר ה 52 מ"מ הוחלף על ידי מרגמת ה 60 מ"מ.

לא הבנתי.
בתקופתי מרגמה 52 הייתה פק"ל מחלקתי, ו-60 מ"מ נשק פלוגתי.
אתה רוצה לומר שהיום בכל מחלקה יש מרגמה 60?

לא יודע אם מחלקתי או פלוגתי או אחר...

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

אז אני יענה, בתור אחד שחלק מהתפקידים שלו זה היה רגם 1 במרגמה 60מ"מ אז כיום יש רק את ה-60 מ"מ סולתם כנשק מסייע פלוגתי, אין יותר 52 מ"מ או כל מרגמה אחרת ברמה המחלקתית.

מתוך "התעשיה הבטחונית בישראל" מאת יוסף עברון.
מבוססת על המרגמה הבריטית עם בסיס חדש.
תחילת ייצור ב:1942
שימו לב לבסיס המרגמה בתמונה.

מדוע ייצרו בהגנה ובתע"ש בקוטר 52 מ"מ. הרי המידה "2 הבריטית היא 50.8 מ"מ ?

מדהים לגלות שלמרות שהמרגמה 52 היתה אחד מהפק"לים הבסיסיים ביותר, נדיר למצוא תמונות שלה - רק נסו לחפש בגוגל תמונות ותראו מה תמצאו. הנה שתי התמונות הטובות היחידות שמצאתי: הראשונה מתוך מדריך ישן של Jane's, השניה מהאלבום הפרטי שלי - "מסדר" יציאה לניווט, עם פק"ל מרגמה ומארז שישיית תאורה למקרה חירום.




פרט מעניין שחמק מזכרוני: הברז אינו צבוע, ובוהק בצבע פליז זהוב.

בתקופת הסדיר שלי (95-98) המרגמות 52 החלו להיעלם מהנוף, והמקום היחיד שיכולת למצוא אותן הוא כפק"ל תאורה בסיורי ג'יפים - בסופה הממוגנת יש אפילו תפס ייעודי בין הספסל האחורי לדלת, שמאפשר אחיזה נוחה של כלים בקוטר גדול כמו מרגמה 52 או פדרל 37 מ"מ.

ועוד עניין מעניין ולא ממש ברור: בספר לזכרו של אברהם מקוב ז"ל, ממהנדסי התחמושת הראשיים של תע"ש בשנות ה-60 וה-70 וממציאי פגז החץ ופצצת פפ"מ, רשום ערך קצרצר על "נ"ש - נשק שקט". בפירוט רשום שמדובר בפצמ"ר 52 מ"מ שתוכנן ע"י מקוב בשנים 68-70, והיה סוג של פצמ"ר מעומעם שצליל היציאה שלו הוחרש כמעט לגמרי. בנוסף נרשם שחוץ מצה"ל, גם הצבא השווצרי קנה כמות גדולה של תחמושת זו. מישהו מכיר עוד פרטים בעניין?

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

ב2005 עוד היו לנו כאלה בקו, (גבול שלום שקט), להרמת תאורות.
בפעם היחידה שניסינו, כל הפצצות היו נפל.....

חביות 2#3 היה הופכות אצלי לאבק.....

שונרא מאי 1992-מרץ 2006.
R . I . P

משהו לא מסתדר לי עם הקביעה שהמרגמה הייתה במקור מבוססת על ה-2 אינץ' הבריטית.

מתוך ספרו של אליהו סחרוב, מראשוני תע"ש:

ציטוט:

The Haganah command decided in 1934 to develop locally a 52-mm (2 inch) mortar, which would be a copy of the British model. David Leibovitz (one of the founders of Ta’as, lsrael's military industry and developer ofthe famous Davidka of the War of Independence) was given the assignment to produce the mortar. At the time, Leibovitz was a teacher at the agricultural school at Mikveh Israel and was in charge of the workshops there. The designing of the shells was assigned to Yisrael Yoshpe, who later became Ta'as's expert in metal casting. Yoshpe specialized in casting adaptations of civilian products in the course of his work at the Pa’amon casting factory. ... Production oft he mortar was a milestone in the history of Ta`as. The mortar gave to the Haganah’s meager arsenal a real weapons system, the first of its kind that was effective and had what was then considered a long range. It represented an invaluable reinforcement for the defense alignment of the settlements all over the country and served as the backbone of the central operational units, such as the district mobile companies, the units of the field companies, the held force, the Palmach, and others. The experience and know-how gained by Ta’as in the production of those first mortars opened new horizons, expanded the scope of production, and served as a foundation for the development of the 81-mm mortar (3-inch), which became the heaviest weapon ofthe Haganah and the Palmach from 1936 to 1939, the years of the Arab Revolt. Later, at the start of the War of Independence, the 81-mm mortar became the near-standard weapon of the IDF, used in lieu of artillery, since at that time we had no largecaliber guns at all.

כאמור במקור זה, תכנון המרגמה 52 החל בשנת 34, ומרגמת 81 שהייתה מבוססת עליה שימשה את ההגנה בשנות המרד הערבי. (נתקלתי באזכור לכך שמרגמה 52 מ"מ נכנסה לשירות רק בשנת 1943, אבל זה היה איזכור פחות מפורט וייתכן ומתייחס לקליטתה ביחידה מסויימת של הפלמ"ח).
הבעיה היא שמרגמת 2 אינץ' הבריטית המוכרת והדומה למרגמת 52 הצה"לית נכנסה לשימוש רק בשנת 39 (לפחות ע"פי ויקיפדיה), ובנוסף, היא אולי דומה במבט שטחי אבל מנגנון הירי שלה לא מבוסס על ברז ומספר (3?) פטישים המכים בנוקר אלא על מנוף המושך קפיץ:


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://gallery.kitmaker.net/data/22691/000119.JPG]

הספר של סחרוב מקוון?
אם כן אנא תן קישור אליו.
אם לא, אנא ציין את שם הספר, שם ההוצאה והשנה בה יצא.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

חלק מהגרסה האנגלית של הספר של סחרוב נמצא ב-google books.

אין ברשותי עותק קשיח אך בעברית הוא נקרא "מעש בצל - פרקי זכרונות" הוצ' משהב"ט 1990.

תרגיל פלוגתי של גולני באחד הכפרים הסוריים הנטושים של רמה"ג, כנראה מתישהוא בסוף שנות ה-60. התמונה צולמה שניות לאחר הירי - יש עדיין אבק/עשן באויר, והיד של הרגם עדיין על הברז.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

תמונה חלקית עם המרגמה ששימשה אותי
בסדיר ,תדיר.
אוי כמה כאב כמה מכות כמה משקל ,אוי המרגמות .
למרגמה 52 ממ שנסחבה על הגב היה כושר מוזר ,בכל פזצטה
היה היתה מגיחה בחצי סיבוב מהיר מהגב ונופלת תמיד על ההאצבעות
אך כמה שזה לא היה נעים .
אימון בסיסי טוב הביא אותי מהר מאוד לפגיע היכן שדרש המפקד
לא צריך 50 פגזים בשביל לפגוע .
רגם 2 היה תמיד .

במקומותינו נקרא רגם ה52 אינסטאלאטור,על שום הצירוף של ברז וצינור 2 צול.

דעתי על יעילות הכלי היתה שנויה במחלוקת - תמיד נראה לי שיחסי עלות מאמץ- תועלת אפקטיבית של כלי מגושם למדי הדורש מיומנות אישית לא מבוטלת אינה מצדיקה את ההשקעה כאשר יש תחליפים דוגמת הM 203

הM-203 הוא לא תלול מסלול ואע"פ שצה"ל הגדיר אותו כמחליף אני לא בטוח שהוא לחלוטין מחליף אותו.

רוב האנשים שעבדתי אתם שהיו..אהמ...מבוגרים () מספיק לזכור את ה52, עשו זאת בערגה.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

תכל'ס התכלית היחידה של המרגמה היתה לעשן.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

ותאורה.
שאמנם נזקקת פחות היום אבל לא לחלוטין.

האנשים שדיברתי עליהם כיוונו גם לנפיץ, אבל שדה הקרב המודרני ברובו פחות מתאים לזה.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

לתאורה יש מטול, ידנית וכו'.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

אכן, שימוש במרגמה כנשק תלול מסלול (בנפיץ) לטווח היותר רחוק היה בעיתי מאחר ודרש מיומנות נדירה ,
לעומת זאת,ירי לטווח קרוב בכינון ישיר, בבמיוחד בלש"ב, היה יכול להיות אפקטיבי למדי.

איכשהו שימוש בנשק המסורבל והאיטי הזה לירות נפיצים לטווחים בהם נק"ל מתחיל להיות כבר יעיל נראה לי כמו משהו שדורש תעוזה של מסרס איילים לפלנדי.

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

אין מה להשוות בכלל!
לא בזמן התאורה, לא בטווח, לא בעוצמה ולא בדיוק.

בסדיר עשינו קו שטחים ומשום מה הוגדרתי בחלק מהזמן כמטוליסט.
בסופות היו לנו מרגמות 52 שעליהם הטענים (וחלק מהתותחנים והמט"קים) עברו הכשרה.
איכשהו אירגנתי לעצמי ריענון פיראטי כדי להיזכר בהכשרה שעברתי מאד מזמן.

באחד הסיורים הליליים עצר אותו סמח"ט (אולי מח"ט) הגיזרה והתחיל לתחקר:
מה אתם עושים אם זורקים אבנים? מה אם זורקים בקת"ב? אם עליתם על מטען? נפתחת אש וכו'
אח"כ הוא עבר איתנו על הפריטים בסופה כולל ערכת המחסום וכל בורג.
אחד החיילים בסופה היה זיסמן שכבר הזכרתי פעם שבהכשרתו היה טען, אך הוחלט שבשל חוסר בתותחנים הוא יהיה תותחן.
אותו זיסמן עלה כתותחן למבצע ענבי זעם ולגמרי בטעות הצליח להרוג חמישה מחבלים.
בעקבות הצלחתו כתותחן הוא נשלח להיות תותחן בצוות המח"ט (ובמקביל סמב"ץ במפקדת החטיבה).
בגלל עומס המשימות בקו קיבלנו אותו לתיגבור הפלוגה לחמישה ימים.
עכשיו הוא אצלי בסופה ולא ממש מכיר את הפק"לים.
אחרי שרוקנו את הסופה, פרסנו מחסום וקיפלנו אותו בהצלחה ואפילו החלפנו גלגל כי הסמח"ט רצה לראות שאנחנו יודעים לתפעל את הג'ק. לפתע נזכר הקצין שיש עוד משהו שעליו הוא לא שאל...
"זיסמן," הוא פנה אל החייל האחרון שאיתו היינו רוצים שהוא ידבר, "אם היו מבקשים ממך עכשיו להרים תאורה לתוך הוואדי, מה אתה עושה?"
ניסתי להציל את המצב ולהציע ירי עם המטול אבל הסמח"ט משך את מנשא הפלסטיק שאליו הוצמדה המרגמה ושם אותו בידיים של זיסמן... "אתה יודע להשתמש במרגמה, נכון?"
"בטח!" אמר זיסמן. תמיד הייתה לו בעיה של עודף ביטחון עצמי, "אתה מכניס את המרגמה לשקע כתף... מכניס פצצה... לוחץ על ההדק" כולנו, כולל הסמח"ט, מחזיקים את עצמנו שלא לפרוץ בצחוק גדול.
הסמח"ט עוד שאל אם הוא לא שכח להוציא את הניצרה.
נאלצתי לירות בעצמי מטול ומרגמה.
נהג הסיור ירה ידנית.

בערך שש שנים אח"כ אני במילואים בהר עיבל.
תחילת האינטיפאדה השניה.
בכל לילה מטפסים אלינו משכם או מהעצירות כמה חמושים בודדים. מסתתרים מאחורי בולדר, מרימים את הנשק מעל הראש ויורים עד שנגמרת המחסנית ואז רצים בחזרה הביתה.
הטנק של המוצב ועוד "משהו" (לפעמים "משהם") יוצאים למארבים מסביב כדי לנסות לתפוס אותם כשהם מטפסים למעלה או בירידה ולתקוע אותם.
אין לנו כמעט אמר"לים.
בעמדות פיזרנו כמה שיותר משקפות שדה (יום).
בשלב מסויים ניסנו לשים בכל עמדה מטול ותאורות.
ה7 של הגדוד נמצא בגיזרה והוא לטובתינו.
שבת. אחד הלילות האחרונים.
יש אס"ק רציני וכבר התרגלנו לירי שלהם שרובו לא יעיל ולא מכוון.
אני עם דביר בעמדה לכיוון עצירה א-שימליה וטלוזה.
מפטפטים.
יש ירח מלא ואני מרים משקפת ומזהה תנועה בשיחים די רחוק.
שיט! בגלל ארוחת השבת החברה של הטנק עוד לא יצאו למארב.
מדווחים בנל"ן ולא בקשר.
קיבלו את ההודעה שלנו אבל כלום לא קורה.
התנועות מתקרבות קצת ונעצרות.
מחוללים שוב לחמ"ל: מה קורה? מקבלים תשובה ש"מטפלים בזה"!
אנחנו רחוקים מאד ממרכז המוצב ולא יכולים לראות ולשמוע את מה שמתרחש שם.
הקשר שקט.
שומעים את הטנק מניע.
סוף סוף!
מישהו מגיע בריצה. המ"פ שלנו והמ"מ של החי"ר.
"איפה התנועות?"
אני מראה להם וגם הם מזהים שמשהו זז שם אבל אי אפשר לראות מה זה.

הטנק מתחיל נסיעה והתנועות מפסיקות.
מתחילים דיבורים בקשר ויש אישור לתאורות.
ה7 של הגדוד לא מוכנים.
המ"פ מתעסק בהכוונה שלהם ואני נשלח להרים מטולי תאורה לכיוון.
כבר יש בעמדה שישה חיילים וקצינים חוץ מדביר וממני, כמעט כולם עם משקפות בכיוון.
לאחד יש עכבר ולאחד שפנפן.
מרים מטול ראשון אבל אין לי סיכוי מול הרוח. רוחות הפיסגה סוחפות את הפצצה בחזרה אלינו ומסביב לפסגה (למזרח ודרום).
שוב מנסה מטול, הפעם במסלול פחות תלול וגם הפעם הפצצה בכלל לא מגיעה אל מעל לתח"ש, היא נפתחת מטרים בודדים מאיתנו ונסחפת לימין (למזרח).
וכך פצצה אחרי פצצה, גומרים את אספקת מטולי התאורה לכל הקו, כשהיורים מתחלפים כולל החי"רניקים שכבר מתאספים מרחבי המוצב כדי "להראות לשיריונרים מה זה".

ואז, מוציאים שתי פצמ"רים מה7 קטן של הטנק (60).
הן נפתחות אחת אחרי השניה במדוייק מעל לנקודה ונותנות זמן תאורה ארוך ועוצמתי.
כל העיניים מופנות אל הנקודה המוארת ושום דבר לא קורה ולא זז.
אם היה שם מישהו, הוא כבר מזמן הלך הביתה, אנחנו כבר כמעט שעה יורים מטולים לכיוון שלו...

לפחות העברנו משמרת קצת פחות משעממת

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

תמונה מספר 1 בבופור עמדה זיפן 8 שנת 1987
תמונה 2345 סנור תצוגת הורים 1987

האמת שמעבר לקיטורים על המרגמה היא תמיד היתה חלק מהרתק (יתרון בפני עצמו), ולא לשכוח את הוו מתכת בפצצות העשן שהיה מיועד לסלול ח-10 לטווחים של כמה מאות מטרים. לי יש רק זכרונות טובים מהכלי והשימוש בו.

מה שאני לא אשכח זה את האובססיה של יצחק מרדכי למרגמה הזו. בתקופתו כאלוף פיקוד הצפון הוא ממש הכריח כוחות לקחת אותה איתם, גם אם הם לא רצו! נחכתי פעם בתחקיר לפני ביצוע חוצה קו אדום של סיירת גולני, שבה הוא שאל אותם אם יש להם אחת, הם ענו שלא, והוא הנחה את המ"פ להוסיף את הפק"ל הזה לכח. היה משעשע מאד לשמוע את תגובות הלוחמים בחוץ להנחיה, הן לא היו אוהדות במיוחד. בהמשך הכוחות כבר למדו לכלול מרגמה.(מישהו אמר לי שהוא היה רגם בעצמו כחייל).

I think, therefore I am. I think

בנוסף, כשיצאו למארב לילי היה אפשר לקחת רק נפיצים ותאורות.
אבל, כח שיצא למארב ארוך יותר היה צריך לסחוב פק"ל יום ופק"ל לילה.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

ועוד אחת לאוסף:

התמונה הזו היא מכריכה של ספר?

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

כן, לא רואים?

ואתה לא חושב שמגיע קרדיט לפחות לזה שצילם את התמונה, או לזה שכתב את הספר?
מלבד זאת, אולי אנשים ירצו לעיין בו?

המחברים הם אליעזו, שפילברג, רוני פתאל, והספר הוא בהוצאת משרד הביטחון.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

ממה היה עשוי מארז התחמושת ב67?
כבר אז הוא היה מפלסטיק?

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il