"בלאדי סאנדיי לא היה צריך להתרחש מעולם"

רה"מ הבריטי הציג את דוח החקירה על הרג 14 אזרחים בצפון אירלנד בשנת 1972. המסקנה העיקרית: היה ירי בלתי מוצדק של החיילים

חיים איסרוביץ | 15/6/2010 17:56

הפצעים נפתחים מחדש: ראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון, הציג היום (ג') את ממצאי דוח ועדת החקירה שבחנה את "בלאדי סאנדיי", אחד האירועים המפורסמים ביותר בתולדות הסכסוך בצפון אירלנד שבו חיילים בריטים פתחו באש והרגו 14 אזרחים בעיירה לונדונדרי. "מה שקרה היה בלתי מוצדק ושגוי", הכריז קמרון והתנצל בשם הממשלה.

דוח הוועדה, בראשותו של לורד מארק סאוויל, מתפרסם בתום 12 שנות פעילות, במהלכן נשמעו 2,500 עדים. מדובר בחקירה הממושכת ביותר בתולדות בריטניה ואחת היקרות שבהן. הפרסום של עשרת כרכי הדוח היה אמור להתקיים מוקדם יותר השנה, אולם נדחה בשל הבחירות הכלליות בבריטניה.

כל הכתבה:
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/...loc=42&tmp=8541

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

על הרג 6 פליטים (אמיתיים, לא זומבים טורכיים), באוניות מעפילים , נקבל דו"ח ??

או הרציחות בשבת השחורה??

ובין בריטניה של פוסט ימי האימפריה (הקו המפריד הוא אי שם בשנות החמישים). האירועים עליהם אתה מדבר - והם בהחלט לא היו מהגרועים*.

בכל מקרה אלה עניינים שלכל היותר קשורים נקודתית בשנות ה-40, ומה עוד שלא פעם הבריטים שילמו מחיר פוליטי, כלכלי ואנושי בגלל "מה שעשו".

*היו הכלניות שטבחו בעוברי אורח בת"א ב 1947 מתוך נושאי ברן - היה מפקד הצבא הבריטי במנדט שהוציא מנשר כתוב שבו קרא "לא לקנות מיהודים וע"י כך לפגוע בבני העם הבזוי הזה היכן שכואב להם יותר מכל: בכיס" - והיו אירועים אחרים, שדווקא לא הציגו פנים של חיילים בריטיים לחוצים הנאלצים לבצע באלימות משימות שלא ממש רצו בקיומן, אלא מעשים "שלא יעשו" מצד גורמים שהייתה להם יותר שליטה על "מה שעשו".

.

כוחות נאט"ו באפגניסטאן אחראים למותם של כ-600 אזרחים בשנת 2009 לבדה. לא יודע כמה מהם נהרגו בידי כוחות בריטיים, אבל אפשר להעריך שמדובר ביותר משניים שלושה.

באפגניסטאן ישנה לחימה, ולחימה קשה במתאר טופוגרפי ואנושי מאוד קשה. נכון שלפעמים הם מחסלים חתונה שלמה, על האורחים והמלצרים, ואחרי זה טוענים שזה היה כינוס מפקדים של המורדים (ועוד מכסים על זה, או שאולי אלה היו האמריקאים בעיראק?), אבל בכ"ז אין פה השוואה למקרים שבהם כוחות חמושים ומאומנים הפעילו כוח קטלני באור יום, מתאר בטוח ומוכר, וכנגד אנשים שבמובהק לא הייתה ציפיה שביניהם יהיו יותר מאשר קומץ אנשים חמושים בכל צורה שהיא.

אגב: אאל"ט בבצרה היו כמה וכמה אירועים מאוד "גבוליים" כולל כוח בריטי במתכונת "פרטיזנית" שפרץ לבית מעצר אזרחי ושלף משם עצור בריטי פלילי, תוך חיסול השוטרים העירקיים, וכן מעשי שוד מזויין של אלמנטים צבאיים (עניין שהיה משום מה נפוץ מאוד בקרב כוחות בריטיים גם בגרמניה של 1945! ואני לא מדבר על ביזה לשמה, אלא "שוד מהסרטים").

אלמנט מאוד-מאוד נפוץ אצל הבריטים זו נימת בוז וביקורתיות כלפי אלמנטים צבאיים של מדינות עמיתות/ידידותיות במערכות שבהן הם לחמו יחד/זה לצד זה. זה מין זמזום קבוע של זלזול מנומס כלפי "חוסר מקצועיות והתנהלות שלא לפי כללי ה"פייר פליי" (ביטוי מעצבן שכל מי שעמד במגע עם הבריטים בתקופת המנדט מכיר). זו גישה שהיא ממש אומנות, ויותר ויותר ברור בקריאה ביקורתית שהיא צבועה יותר ממש שרדיל לצפות מאדם הכותב היסטוריה ומתייחס לאדם מתרבות אחרת.

.

מכתבים שכתב לאהובתו הערביה נתפסו בידי הכוחות הישראליים במלחמת הקוממיות וחשפו את האנטישמיות העמוקה שלו. ועדיין, למיטב ידיעתי הוא זכה להכרה והוקרה עד סוף ימיו.
חיילים בריטים יצאו למסעות רצח וביזה לא פעם ברחובות שכונות יהודיות בתגובה לפעולות טרור של המחתרות היהודיות ובכך המשיכו מסורת "גאה" מתקופת השלטון על אירלנד. גם ביחס לערבים בארץ ישראל הם לא היו בדיוק מהעדינים וידועים הדיווחים על השיטות הברוטאליות של אורד וינגייט, למשל.
תקופה אחרת.
ועדיין, גם בישא שפלותם היו הבריטים גרועים פחות מהצרפתים או הבלגים שלא להזכיר את שכניהם או ממזרח.

(במיוחד הראשונים) שמעשי הזוועה שלהם די מוכרים, ויותר מכך: נחשבים כדבר שבשגרה, לבריטים יצא שם של כובש נאור והגון/הוגן, כמו גם לוחם הגון/הוגן - רושם שאני יכול להבין מדוע קשה יחסית לקעקע אותו (הם באמת נראים נחמדים יותר מאחרים במבט שטחי).

אין לי אמנם בסיס נתונים "מדעי", אבל מהמקורות שאני עברתי עליהם עולה שיש פער מאוד גדול בין התדמית ובין המציאות. זה כולל הרג שבויים, "הרג סתמי" של בלתי מעורבים, ביזה ופשיעה שלא על בסיס של "לקחתי טבעת מגופה" וכו'.

מה שכן מסיבות משמעתיות הבריטים הענישו יותר על מעשים כאלה, גם אם ממש לא מתוך תחושת צדק שמתעלית על זו של אחרים.

יחס הבוז לכל מי שלא היה אנגלי, אבל כן שירת במסגרת בריטית (אירים, סקוטים, וולשים, אנז"ק, וכמובן יחידות "לא לבנות") הוא מאוד נפוף בכתבים שאינם היסטוריה רשמית, או בספרי היסטוריה מדרגת היקף נמוכה (היסטוריה גדודית/רג'ימנטאלית) בעוד שבכתבים הרשמיים של ההיסטוריה הצבאית הבריטית אין ולו זכר לדעות כאלה - ללא ספק לא יד המקרה. "היסטוריה רשמית" ממדינות אנז"ק שנכתבה עד שנות ה 60/70, לעומת זאת, כתובה ללא שמץ פוליטיקלי קורקט.

וכן, מדובר כמובן על אוולין בארקר (ואהובתו הנוצריה מזרחית קאתי אנטוניוס): למיטב זכרוני הוא לבסוף עזב את הארץ מאחר והיה חשש לבטחונו. גם בריטים זוטרים הרבה יותר שעברו עבירות פשעי שנאה כנגד יהודים, הוצאו מהארץ מחשש לבטחונם: מעניין שחלקם מוכרים בשמם (מה שאומר שלהגנה/אצ"ל היו מקורות מודיעין טובים) כולל אלה שהחדירו את מכוניות הנפץ לרחוב בן יהודה או בניין הפלסטיין פוסט, מי שעצרו צוות אנשי הגנה והסגירו אותם ללינץ' בשייח גראח' ולדעתי גם אנשי הדיוויזיה המוטסת שכנקמה על רצח כמה חיילים בריטיים בבית קפה ברחוב הירקון (בידי לח"י), ביצעו מסע הרג מצריפין, דרך ראשון לציון ועד צפון ת"א (אני חושב שהם נשפטו מנהלתית, אבל לא נענשו קשות).

העובדה שאיש בישראל מעולם לא האשים ברצינות אנשים אלה, די מוציאה כל עוקץ מנסיון "לרכב על הגל" הזה היום.

.

הגנראל אוולין בארקר מונה לאחר חזרתו מא"י למפקד הפיקוד המזרחי באנגליה ולשלישו של המלך.

לפי תום שגב ("ימי הכלניות", ספר, אגב, שאורי וגל מאוד לא אוהבים, לי אין דרך עצמאית לאמת את הכתוב) בארקר טען מאוחר יותר במכתב לקאתי אנטוניוס שהיהודים ניסו להתנקש בחייו ע"י מעטפת נפץ. כדי להוסיף על השימחה כל הרומן עם הגברת אנטוניוס נעשה מאחורי גבה של הגברת בארקר שכמעט גילתה את כל העניין במיקרה. אכן עליזים היו ימי דעיכת האימפריה...

Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006

(בריטי במקורו אאל"ט) שאפילו צופי YES מולעטים בו במרווחי זמן קצובים, שירים של גדולי האייקונים המוסיקליים שיצאו משני האיים האלה (כולל החצי היותר מפורסם של הביטלס) ועוד אין ספור אתרים, נראה לי מוזר שדווקא הדו"ח הזה מעורר מחלוקת... משול הדבר לידיעה שקשיש בן 97 מטנסי הבין שלשום בבוקר שלהגיד "ניגר" זה לא יפה, לא מנומס, ולא אנושי.

בכל מקרה: איכשהו האירוע הזה סוגר שרשרת ארוכה מאוד של אירועים הקשורים בבריטניה וכוללים התפרעות של כוחות בטחון, והתפוררות מוחלטת של המידתיות וה"פייר פליי" שהבריטים כ"כ גאים בו, אל מול מחאה אזרחית - מ"קרב פיטרלו" הידוע לשימצה ודרך המון תחנות, עד ללונדונדרי וכלה ב"רביעיית גילדפורד". זה חשוב, כמובן, לא כי הבריטים קדושים, אלא כי משום מה יצא להם שם של "אימפריה, אבל עם משחק הוגן".

.

מתי יוצא הדו"ח על רצח קין והבל?

חשבתי שיש מניעה מתגובות טוקבקיסטיות כאן...

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

אי שם במחצית הראשונה של המאה ה-19 (לדעתי במנצ'סטר או ליברפול) שהסתיימה בטבח. השם ניתן כמובן בציניות, מתוך השוואת האירוע לקרב ווטרלו שנחשב למופת של אומץ.

אגב: בבריטניה, שלא חוותה יותר מדי פלישות יבשתיות, די מקובל לתת תארי "קרב" לאירועים אלימים, ואולי אחד המפורסמים הוא "קרב רחוב כייבל" משנות ה-30 של המאה הקודמת, שהייתה התנגשות רבתי בין פאשיסטים בריטיים ובין מיעוטים לא אנגליים במזרח לונדון, כולל המוני בני מהגרים יהודיים.

.