קופידון כבר מת ואפרודיטה גוססת
אפילו ונוס כבר רופסת
חיצי האהבה קבורים בחצר
מאז שאותך ראיתי הולכת עם מישהו אחר
רגשי האהבה הפכו לשנאה ורצון לנקמה עזה
בליבי נמסיס חיה וגם היא לך בזה

שיר נחמד אבל די קצר.

והערה קטנה: ונוס ואפרודיטה הן אותה אלה, אחת רומית והשנייה יוונית.

Alas, poor Yorick! I knew him, Horatio: a fellow of infinite jest, of most excellent fancy

הכוונה הייתה שלא משנה איך קוראים לו/לה, האהבה מתה

התפנית הזו מזכירה לי אמירה שקראתי מתישהוא..(חח טוב טוב לא מתישהו לבגרות במחששת ישראל)
"כל זמן שהינו יחדיו היינו כמספריים טובים ומועילים.אחר שנפרדנו חזרנו להיות שתי סכינים חדות"

אתה כותב ממש יפה..
שאלה:
למה רומק?PP

מצוין!
אהבתי, קצר ולעניין - כמו פגיעת חצו של התינוק המעופף