|
15-06-2010, 21:55
|
|
|
|
חבר מתאריך: 11.08.04
הודעות: 5,005
|
|
מפליא שעדיין נשאר משהו בבגרות . תכף השאלות יהיו בנוסח "הקף את הצורה הנכונה: מישו / מישהו". אבל זה כבר נושא אחר.
אז איך מבדילים בין גזרת עו"י לבין ע"ע? (מדגם התפעל עבר נסתר)
או: איך מבדילים בין שרשי X־ו־X (גם: X־י־X) לבין שרשי ?־X־X?
ובכן, לוקחים את הפועל ומטים אותו לבניין הפעיל או לבניין קל, או משווים לשמות עצם מקבילים.
הטייה לבניין הפעיל עבר נסתר:
1) אם מתקבלת הצורה הֵםִים (הֵקִים ; [4 אותיות]) – הגזרה היא עו"י.
2) אם מתקבלת הצורה הֵםֵם (הֵסֵב ; [3 אותיות]) – הרי שהגזרה היא ע"ע.
[אם מתקבלת הצורה הוֹםִים (הוֹרִיד ; [5 אותיות]) – הרי שהגזרה היא נפי"ו.]
עד כאן אין בעיה, אולם יש שאיננו יודעים האם הצורה הנכונה היא הראשונה או השנייה:
הִתְפּוֹצֵץ. האם זה עו"י (כמו: הִתְרוֹצֵץ ; ר־ו־ץ ולא רצץ!) או ע"ע (כמו: הִתְמוֹסֵס ; מ־ס־ס ולא מ־ו־ס...)?
נבחן את הִתְפּוֹרֵר. העבר יוצא הֵפֵר, ולכן הגזרה היא ע"ע (2).
הִתְבּוֹנֵן: העבר יוצא הֵבִין, ולכן הגזרה היא עו"י (1).
הִתְגּוֹרֵר: אי אפשר להטות לבניין הפעיל, לכן נטה לבניין קל: לָגוּר, יָגוּר. זוהי צורה מוצהרת של עו"י (כמו: לרוץ, לצוף). לעומת זאת:
הִסְתּוֹבֵב בקל יוצא סָבַב. כאן מתגלה שזה שורש ע"ע (ס־ב־ב).
[אם יוצא יָרַד: נדע ישר שהפועל הוא נפי"ו]
דרך שלישית היא ע"י הרצת המילה במוח עד להגעה לשם עצם דומה:
יְרידה, מורד (נפי"ו) ; מקום, תקומה (ע"ו) ; סביב, סביבה, וכן: פיצוץ (ע"ע).
___________________
שורשים שקיימים רק בעו"י:
ק־ו־ם, ב־ו־א, מ־ו־ג, כ־ו־ן, מ־ו־ט, ש־ו־ט, ט־ו־ס, ב־י־ן, ל־י־ץ, ע־ו־ר, ע־ו־ד, נ־ו־ף, נ־ו־ע, ע־ו־פ, שׂ־י־ח, ר־ו־ם, א־ו־ת, ל־ו־ן, פ־ו־ג.
שורשים שקיימים רק בע"ע:
ס־ב־ב, מ־ד־ד, ש־ל־ל, ד־ב־ב, ק־ש־ש, ג־ד־ד, מ־ס־ס, ת־פ־ף, א־ט־ט, ח־נ־ן, כ־פ־ף, ב־ד־ד, ר־פ־ף, ח־ק־ק.
___________________
רשימה של פעלים דומים בין הגזרות עו"י וע"ע. כדאי מאוד לקרוא את ההסבר שבסוגריים (מתוך "שפה בהקשר" (א ילת ב רגר) חלק א'):
https://2010-uploaded.fresh.co.il/2...15/86338056.jpg
https://2010-uploaded.fresh.co.il/2...15/60488213.jpg
זכור שבבגרות יתנו לך פעלים מבלבלים, אך עדיין ישמרו על מידה מסוימת של שפיות.
בהצלחה!
_____________________________________
נערך לאחרונה ע"י אור - ors בתאריך 16-06-2010 בשעה 00:22.
|
|