אז הנה מגיע חודש חדש - ושוב עוד אתגר בפתח..

בתחילת כל חודש, ייפתח אתגר כתיבה, בו יוצג ביטוי/מילה/ציטוט/תמונה.
המטרה: לכתוב משהו שקשור לנושא האתגר.
כמו כן, קיימת האופציה שהציעה מריאל: ניתן גם להוסיף חומרים כתובים של יוצרים אחרים הקשורים לאתגר שכמובן ישמשו רק כדי להוסיף מוזה לאשכול.

חוקים, פרסים והערות:

כל משתמש יכול להעלות כמה יצירות שירצה ולקבל עליהן תגובות - אך כשהאתגר יסתיים עליו לבחור רק יצירה אחת שתיכנס לסקר.
(אם הועלו שתי יצירות ומעלה, והמשתמש לא בחר את היצירה שהוא רצה שתעלה לסקר, היצירה הראשונה שלו באשכול תעלה).

המנצח/ת י/תקבל צל"ש בפורום למשך חודש שלם, עד שיוכתר מנצח חדש באתגר הבא!

האתגר יינעל בסוף החודש.

הנושא:

הנושא הפעם מעט שונה: תבנית.
למה מתכוון המשורר?
הפעם האתגר הוא בנושא חופשי, אך הכתיבה תיעשה בפורמט קבוע:

שני בתים בני חמש שורות כל אחד.

שיהיה לכולם בהצלחה!

לפנות הבוקר כמיהה הפכה מיאוס
ובראשי אני מסמנת לך את הדלת
מגע הידיים נעשה טורדני
ועור הקטיפה שלי הולך ונאטם
וסוגרת עצמי בתוך קונכייתי הקרה

החיבוק מותיר לי טיפת חמצן אחת
הנשימה מתגלגלת ורקובה
הוורידים שלי מחשבים להתפקע
ולא אתן לך להיכנס
לא אתן.

כשאגדל ארצה להיות אופה
אולי אפילו רופא
כשאגדל אהיה אולי מהנדס כמו אבא
או אולי מורה כמו אמא
כשאגדל אהיה משהו. אבל מה?

היום אני גדול ואיש משפחה
משפחתי משפחת מלוכה
פעם חיכיתי שאגדל
היום מסתכל אחורה בגעגועים לימים
בהם הייתי בלי דאגות בחיים

שינה קצרה בים לעת ערב
ספינת חה"י לקראת ביצוע הפעולה,
דריכות מתח ואדרנלין - השעה מגיעה.
לא כל אחד יכול לו לים הגדול והפראי
אבל למען המולדת אסכן את עורי.

ניסינו להסיט אותם אל דרך הישר,
אך הם בשלהם - נחושים להגיע מחר.
את התמונות והסרטים - העולם יראה ואז אותנו יבין,
בסופו (בבוקרו) של יום, אנחנו את המשימה משלימים.
ולבסוף - בוא יבוא השלום.

מוקדש לכל אלה שלקחו ולוקחים חלק בהגנה על מדינת ישראל

סוסי מחכה לו בשלווה בחוץ מחשבותיו אינן טרודות הם.
ואת מר ליבי אינו יודע והנני כועס וזועף עליו עד מאוד.
כי הרי ממהר אני להגיע פן אאחר והוא שלו לו ורגוע.
היתכן שאינו מוכן לקראת בואי,ומתנהל בעצלתים?
מצליף בו בשוט בזעם והוא מעלני על גבו ונע לאיטו,כה עצוב.

...

יצירה זו נערכה ותפורסם בקרוב במלואה בספר.

כשתלוי אני כמו בהמה לשחיטה, פצוע ומדמם, דווקא עכשיו אני נזכר בה.
מכונית הקאמרו 75 שהייתי לי בימים שלפני העידן החדש, רזה וסקסית עם פס להבות באמצע...
היא הייתה הרוח, הרוח שנשאה אותי לכל מקום שחפצתי לחוש ברגביו, לרחוץ במימיו, לנשום באפי.
היא היתה סוס הפרא שסחף אותי איתו למרחבים הפתוחים בעולם הקודם
- היא הייתה מפלטו של החופש מן השגרה.

!!Vive in libertate aut morere - Mother fuckers אני צווח בשארית כוחותיי, והדי קולי עונים לי.
בשרי מיוסר מפצעיו, נפשי מיוסרת מכל השאר - תמונת הקאמרו הדוהרת במרחבים חולפת מול עיניי הסמואות מכאב.
איש ללא פנים כורך חבל על צווארי בשמו של זה ללא שם, השניות נמהלות זו בזו, וחיוך שקט ניסך על פניי הרזות.
Vive in libertate aut morere... אני מגחך לעצמי לשווא, בלחש קטוע שנבלע בקריאות לקוניות לפרוטוקול בשמו של זה ללא שם,
הקאמרו הדוהרת מפלחת את עננת העשן התעשייתי שהיתה פעם המשפחה שלי, 200 קמ"ש! 250 קמ"ש... אני מגיע ל 300!!.... הנה זה בא... ---.

אחד הטובים שלך בעניי.

קל יותר לקבור מציאות מאשר להפטר מחלומות- דון דלילו

כיף לשמוע, תודה רבה

יושב בשעת הדמדומים עם סיגריה מקומטת,
על אבן שברירית שנוטה ליפול בשפת המיים.
מביט אל הים כה גועש הוא ,כה מסכן אנוכי.
הגלים הרסניים, מתנפצים לנגד עייני.
החכה בידי האחת לחם רך ביד השניה.

...

[ השיר אינו אמיתי למרות שיש לי חבר מאוד קרוב ואנחנו הולכים לדוג הרבה ביחד חבר אמיתי ובאמת מדברים הרבה על החיים ולפעמים יוצא שדגים בחוף בשעת דמדומים,ברוך ה' הוא חי וקיים ]

יצירה זו נערכה ותפורסם בקרוב במלואה בספר.

כאחת שדגה הרבה, התחברתי ממש. הסיטואציה אכן יכולה להעלות זכרונות, כשיש כ"כ הרבה זמן לחשוב.

תודה רבה.

ברגליים קלות אצעד לביתך,

בעיניים קרועות אתבונן במראך,

בידיים קרות אלטף שיערך,

בשפתיים סדוקות אלחש שמך

ובאוזניים חדות אשמע את בכייך.



בפחד ירוצו רגלייך,

עצומות יהיו שתי עינייך

וכשתהדפני בידייך

שפתייך רוטטות ידרשו:

"אנא לא, רק עוד רגע".

דבר מוזר, האהבה,
היא תמלא בחיים את כל גופך
היא תקרע את ליבך
תגרום לך לייחל למותך
מאירה, אפלה - דבר מוזר, האהבה.


דבר מוזר, האהבה
היא כל כך רעה , היא כל כך טובה
היא תביא לייאושך
ותמלא אותך בתקווה
מהפנטת, מייסרת - דבר מוזר, האהבה.

אהבתי. ח"ח.

"הקם להורגך, השכם להורגו"

"תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר"

והעיר שהייתה בשבילי הכל
מלבד מקום מסתור
כשנותרתי לבדי במלחמה
עם פלוגות של אושר
ושממה.

ועכשיו אני מדברת
ופתאום זה קצת מפחיד
שיש כאן שמש מאירה
אבל זה לא משנה
כי אין מי שיראה אותה.

"הקם להורגך, השכם להורגו"

"תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר"