היחס באשכול למשט הוא כאל מבצע לוגיסטי של החמאס שחובה לעצור, למרות הסיבוך הנילווה של נוכחות אזרחים ותקשורת.
הראיה שלי היא הפוכה- זה מבצע תעמולה/יחסי ציבור/לוחמה פסיכולוגית, שבמיקרה גם מעביר אנשים וציוד.
לכן הפיתרון הוא תקשורתי ולא טכני-מבצעי:
1. הצעה של ד"ר גיא בכור- משט נגדי של יאכטות ישראליות שיקראו לשחרור שליט
2. עיכוב בירוקרטי מסיבות מכס, בריאות, תקינות כלי השיט, דרכונים וכו'. עדיף להתעמת על סוגיות בירוקרטיות ולא על "מצור ישראלי על עזה", ובינתיים העיניין התקשורתי ייפחת.
3. הצעת פיתרון חליפי: פריקה בנמל אשדוד בפיקוח ישראל והתחייבות להעברה דרך UNRWA או גוף בינ"ל לעזה. תמיד אפשר לנכות את הכמויות ממה שעזה מקבלת ממילא.
4. הסכמה למעבר של חלק מהקבוצה לעזה.
5. הכפשת מארגני המשט, ותהייה כצד הם משתפים פעולה עם החמאס, למשל.
שיטות דומות הפעילה מצריים
נגד "צעדת החופש מקהיר לעזה" לפני כמה חודשים. מישהו זוכר אותה?
את מה שמוצע כאן הייתי שומר כמוצא אחרון, או למיקרה של משט שידוע בוודאות שנושא נשק/מבוקשים.