בעבר, בימי השוט והמג"ח העליזים, היתה בטנק מערכת ייצוב קנה בזמן נסיעה (במג"חים, אאל"ט, נוספה מאוחר יותר).

שאלתי ובקשתי: איך העסק עבד?
איך עבד ייצוב הידראולי? ייצוב חשמלי? אחר?
איך עובד ייצוב בטנקים כיום (כמובן- במידה ויש מידע על טנקים זרים. אין ענין להציג את קרבי המרכבה לציבור)?

בחיפוש שערכתי לא מצאתי מידע או שרטוטים (אשמח לגלות שטעיתי, ואכן יש כזה)

גירוסקופים... ההבדל בין יצוב הידראולי לחשמלי הוא בשורה התחתונה בדרך הפעלת המנוע שמסובב את הצריח.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

או חיישן תאוצה
או שילוב של שניהם, אתה צריך גם היזון חוזר על מצב הקנה ומוח שידע לעשות משהו מועיל עם המידע הזה בשילוב עם התכונות והקבועים הפיזיקליים של המערכת כמו זמני תגובה, מסה וכ"ו.

אני לא יודע אם ישנו שימוש בחיישני תאוצה במערכת היצוב עצמה - שכן בסופו של דבר נראה שהג'ירוסקופים מספיקים בכדי לייצב את התותח - אולי חיישני תאוצה קיימים או שייכים למערכת הבק"ש, שכן שם יכול להיות להם שימוש (בירי בתנועה למשל).
איך יעזור חיישן תאוצה, נניח, לטנק שעומד על ספינה הנמצאת במים ויורה על מטרות הנמצאות על החוף?

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

דיסקליימר-אני לא מומחה במערכות ייצוב.
למיטב הבנתי בעזרת ג'רוסקופ אתה יכול לזהות טוב יותר שנויים באוריינטציה ולמדוד תנועה סיבובית, חיישן תאוצה מודד טוב יותר תנועות קויות. שילוב נתונים משניהם נותן תוצאה טובה יותר.

לשאלתך לגבי האניה-
אם אתה מניח שהאניה רק מתנדנדת סביב ציר אז ג'ירו יכול להספיק, אם האניה גם עולה ויורדת אני מניח שעדיף לשלב נתונים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי efekt גירוסקופים... ההבדל בין יצוב הידראולי לחשמלי הוא בשורה התחתונה בדרך הפעלת המנוע שמסובב את הצריח.

ואיך המנוע החשמלי עובד?
תנועה קווית (סולונויד) או מעגלית?
זה משנה בכלל למשהו?

האמת שאת זה אני לא יודע - אני מג"חניק, לא יצא לי להתעסק עם צידוד חשמלי... ברמת העיקרון אני מנחש שפעולת הצידוד החשמלית פחות או יותר דומה לצידוד ההידראולי, רק שהחשמלית מונעת ע"י מנוע חשמלי המוזן ממצברי הטנק ולא בעזרת שמן הידראולי, ככה"נ מקרינה פחות חום וגם יותר מדוייקת וכמובן - הרבה יותר שקטה.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

אתה חושב ששקט הוא תכונה משמעותית למערכת ייצוב של טנק? אני חושב שלא...

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

תראה, לא הייתי מסתמך עליה אם הייתי מנסה אישהוא להתגנב עם טנק מאחורי מישהו מבלי שהוא ישים לב, אבל שמעת פעם את הרעש המחריד שמשמיעה המערכת ההידראולית מפעם לפעם? אז בחשמלית הרעש הזה לא קיים (או קיים - רק שקט יותר) מה שמאוד מועיל במארבים בלילות.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

את הזעקה מקפיאת הדם (טוב, כמעט...) של מדחס מצבר החנקן במג"ח 7ג אני זוכר היטב.
אני לא יודע איך להציג אותה באותיות המקלדת, אבל הצליל חי לי מאוד באזניים למרות מרחק הזמן.

ברשותך, עדיין מצחיק לי קצת לחשוב על טנק, גדול אפור ורועם, שהגיע בנסיעה לעמדתו, נכנס לשיגרת מארב ו... משתדל לשמור על שקט. ממילא הוא עוד יצטרך להניע לטעון המצברים לפני עלות השחר...

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

יש גם להנעה הזו שצריך כביכול לעשות כל כמה שעות - כמה פתרונות שלא דורשים הנעה, מתי שצריך. לא חושב שמותר להרחיב בנושא וגם לא נראה לי שאני רוצה להרחיב...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.p1000.co.il/media/products/z_29836.jpg]

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

או שאתה מצחיקול או שאתה לא יודע את החומר. אותי לפחות זה ממש הצחיק

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

אין סיבה להרחיב, כמובן.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

ציטוט:

במקור נכתב על ידי רגב06 את הזעקה מקפיאת הדם (טוב, כמעט...) של מדחס מצבר החנקן במג"ח 7ג אני זוכר היטב. אני לא יודע איך להציג אותה באותיות המקלדת, אבל הצליל חי לי מאוד באזניים למרות מרחק הזמן.

אצלי (סימן 2) היה נהוג לקרוא לזה מיצי

2 הערות קטנות (אך חשובות!)

ג'יירוסקופים סובלים מ"סחיפה" (bias) ועם הזמן הסטיה מצטברת, אפילו אם מסובבים אותם באופן רציף.
מדידי תאוצה אינם סובלים מסחיפה, שכן שגיאות המדידה שלהם אינן מצטברות.

דובר כאן על עניין הרעש - אני בטוח שהרעם עצמו אינו מעניין כל כך, אבל הוא קשור ישירות לרמת עוצמת הרעידות. כמה שהרעידות קטנות יותר גם המדידים וגם המפעילים (הידראולים או חשמליים) פועלים "טוב יותר".

החלק על הסחיפה (אצלנו קוראים לזה "זחילה") מוכר. קיזוז הזחילות של היצוב - פעולה שעושים בטל"ת לאחר תיאום כוונות - היא פעולה חשובה שאם לא עושים אותה עלולה במקרים מסויימים לגרום לחריגה מג"ג ובמקרים חמורים אף לדו"צ (כאשר הזחילות חמורות).
אני לא יודע איך זה במרכבות, אבל במג"חים הזחילה מתחילה לקרות דיי מהר לאחר שימוש לא ארוך במיוחד ביצוב.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

ייצוב של מערכת טייפון ותותחים על ספינות (כנראה ג'ירוסקופי)

ייצוב של צלפים היורים ממסוקים (למשל של יחידת קוברה האוסטרית).

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

בעבר לפחות, תותחי ספינות לא היו מיוצבים בצורה מדוייקת כפיצוי על גלים אלא משתמשים במערכת שלאחר הלחיצה על ההדק משהה את הירי עצמו עד שהגל מביא את הקנה אל מול המטרה ורק אז נוקרת.

תודה רבה על כל התשובות!

הוזכר כאן החנקן (כבוגר מרכבה 3 אין לי מושג למה הוא שימש במג"ח 7... אצלנו אף פעם לא שמעתי רעש מהמחזיר חנקן, כך שאני מניח שמדובר בשני כלים שונים לחלוטין, שאולי רק החנקן משותף להם)

כשצריך "קפיץ" (במובן המאוד מושאל והמידי רחב של המילה)- מתי משתמשים במחזיר הידראולי ומתי במחזיר חנקן? מה יש בזה שאין בזה?

להבנתי הדלה, "קפיץ" (אשמח לתיקון המושג!) ע"ב חנקן לא יסכן אותנו בזמן דליקה ולא יגרום לכתמים מסריחים משהו. האם הסיכוי לפיצוץ צינור ולדליפות הוא זהה? ומה עושים עם הרעש (אם יש)?

כמדומני שזו שאלה יותר לבוגרי פיזיקה/ הנדסת מכונות וכדו' ופחות לנו, השריונרים משנני הבד"ח (בלי להפחית מאומה מההערכה שלי לכל התשובות המצוינות שניתנו עד עכשיו).

בדומה למתלי הרכב, תפקיד השמן הוא רק לבלום את המכה (בולם שמן), בעוד תפקידו של הקפיץ (או מחזיר החנקן) הוא להחזיר את התותח למקומו.
סביר מאוד, שגם במרכבה 3 יש מנגנון משולב של בולם הידרואלי ומחזיר חנקן.

המערכת הידראולית מכילה מצבר חנקן המאפשר קבלת כוח ללא הפעלת משאבת השמן. המצבר הוא
מיכל עם חנקן בצד אחד ושמן בצד השני כאשר בוכנה או ממברנה מפרידה בניהם. מילוי המצבר מתבצע על ידי הזרמת שמן לתוכו דבר שגורם לתזוזת הבוכנה והגדלת לחץ החנקן. לאחר כיבוי המשאבה, לחץ החנקן יוצר את הלחץ הדרוש לצידוד וההגבהה.
שימוש במצבר מונע הפעלות קצרות ותכופות של המשאבה.

אוווו! מעולה! הסבר טוב מאוד - תודה!

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

וזה כמובן בטנקים עם צידוד הידרואלי. בטנקים עם צידוד חשמלי (כגון מרכבה סימן 3) אין שימוש למערכת כזו.

אז ככה:

דובר כאן על צידוד (ימינה/ שמאלה/ 360 מעלות)- הידראולי/ חשמלי/ אחר.
דובר גם על הגבהה, או ליתר דיוק על ייצוב בציר ההגבהה- הידראולי/ חשמלי/ אחר- זה מה שעניין אותי מלכתחילה.
הוזכרה כאן גם מערכת בילום הרתיעה (אחורה- קדימה, עם הירי)- הידראולי+ חנקן.

מה עושה פה רעש?
צידוד/ ייצוב הידראולי, כך אומרים הוותיקים. וגם דולף ומגעיל ודליק. רגב 06 הזכיר כאן רעש ממצבר החנקן. לא מוכר לי רעש כזה מבילום הרתיעה (הן החנקן, הן ההידראולי). אם היה רעש כזה- הבום של הירי משכיח הכל.
לכן הנחתי שבמג"ח יש עוד משהו שעובד על חנקן, ואני לא מכיר.

ועוד משהו:
נכנסנו להרבה פרטים מכניים הקשורים למרכבות, לא היי- טק, לא נשמע יכולת בלעדית, אך איפה עובר הגבול? אשמח לתגובת המנהלים.
נו, טוף, בהנחה שלא נקבל כאן תאורים מגולשינו בחו"ל על טנקים זרים.
אולי יש איזה גולש איראני שיוכל לפרט לגבי הזולפיקאר?
(הצידוד הכי טוב בעולם- 720 מעלות!)

שוב תודה על המידע והתגובות.

כל נושא הרעש ומצבר החנקן קשור למערכת ההידראולית המשמשת לצידוד והגבהה ולא לבלם הרתיעה של התותח. במערכת ההידראולית יש משאבה המופעלת כאשר מצבר החנקן מתרוקן. משאבה זו מאוד רעשנית והיא מופעלת ללא התראה מוקדמת. בזמן מארב צידוד הצריח גורם וצריכת שמן מהמצבר ולהפעלת המשאבה כאשר הוא מתרוקן. רעש זה (ליתר דיוק צרחה זו) הוא הרעש אליו התכוון רגב06.
מערכת כזו קיימת רק בטנקים ישנים (מגח ומרכבה 1 ו 2). בטנקים עם צידוד חשמלי כל הסיפור הזה לא קיים.