כתבה שהתפרסמה במעריב...

אנשי הדממה מדברים: אנחנו איפה שקשה
מסלול האימונים המפרך, החלוקה לשלושה תפקידים עיקריים והבדידות מתחת למים – כך מכשיר חיל הים את לוחמי העילית שלו

אמיר בוחבוט | 19/4/2010 10:15
"הגעתי לעתלית. ביום הראשון אתה בהלם ואומר לעצמך, לאן הגעתי. רצנו את מסע עשרת הק"מ ראשון ואמרתי, אם זה מסע עשרה איך אני אגיע למסע ה 80- ק"מ. זה נכון לכל דבר ביחידה. ההבדל בין האימונים הקשים על סירות פשוטות והמעבר לכלים מתקדמים. אני פושט אל החוף עם משקל קל, ואני צריך לבצע צלילות עם ציוד כבד מתחת למים. הכול נראה בהתחלה לא אפשרי. כל הזמן במסלול אתה שובר שיאים חדשים עד שאתה מגיע לסוף. מביט אחורה ואומר, אני מסוגל.



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images//archive/300x225/1/214/972.jpg]

לוחמי השייטת מתאמנים. צילום: אלי דסה

"כל לוחם פוגש את זה בפעילות המבצעית הראשונה הקשה, ואז אתה יודע שאתה מסוגל. כשאתה נדרש להפליג פעם ראשונה רחוק מאוד. מצב ים מחורבן. חורף. רוח צפונית עשרים קשר. יש לך גלים 2.5 מטר ומעלה, ואתה שוחה בקור כלבים וגמור מהים. עכשיו אתה צריך להגיע לחוף, ללכת לבצע את המשימה, להיות במצב תחת אש, לחזור את אותה דרך ולהגיע אל המזח שלנו. רק אז אתה נזכר במסע שמונים ק"מ, שזה אחד השיאים במסלול".

המונולוג הזה שייך לסרן א',‬ המדריך הראשי של שייטת ,13 בחור שרירי ואתלטי. כך, בטון קר וחסכני, הוא מסביר איך נראים חייו של לוחם קומנדו ימי בצה"ל. קצין בכיר בחיל הים ששוחתי עימו טוען מבלי להניד עפעף, כי יום אחד הוא יהיה מפקד חיל הים.

מפקד חיל הים, האלוף אליעזר (צ'ייני) מרום, אישר לכתב מעריב כניסה למרכז העצבים של חיל הים, בסיס הקומנדו הימי בעתלית שממנו יוצאות המשימות למרחקים. מקום שכף רגלו של עיתונאי לא דרכה בו זה שנים רבות וגם תמונות הועברו ממנו במשורה. רק בשבוע שעבר הודיע הרמטכ"ל כי היחידה תעוטר בשני צל"שים על מבצעיה בשנה החולפת. לא יכולנו למצוא עיתוי טוב יותר להגיע ליחידה, שנדמה כי היא נמצאת בשיא תהילתה.


המשך הכתבה בקישור: http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/096/353.html

במגזין עצמאות של מעריב יש את הכתבה המלאה עם מישהו יכול בבקשה לעלות...]

קראתי את הכתבה , ח"ח לשייטת 13 !
באמת יחידה משכמה ומעלה, ושימשיכו כך.