04-05-2010, 18:48
|
|
|
חבר מתאריך: 31.01.07
הודעות: 1,048
|
|
מכובדי: אפשר לומר שאנחנו תמיד מהמרים. על הכל. ביום יום.
כשאתה חוצה כביש- אתה מהמר. עובדתית, כך וכך אנשים נהרגים בחציית כבישים.
נסיעה באוטובוס - הימור.
טיסה - כנ"ל.
מדינה משקיעה כך וכך מיליארדים בלהק של מטוסי קרב חדישים, ומזניחה למשל את זרוע הטילים שלה, או את חילות היבשה המתמרנים שלה - לא הימור?
אז נא לא להפחיד בהימורים. זה אינו הימור פרוע - כי אם סיכון מחושב.
אם יקום המנהיג הישראלי שיאמר לעולם: איראן זבשכ"ם. אנחנו לא מתכוונים להוציא לכם את הערמונים מהאש. לא נסכן חיילים, מטוסים, אזרחים, תשתיות וכו' במלחמת טילים הרסנית - כדי לסכל איום קלוש על בטחוננו, ואיום גדול על בטחונכם. גם לא נשלם במטבע קשה של ויתורים מדיניים הרסניים לא פחות תמורת איום לא קיים.
הכרזה כזאת היתה טורפת את הקלפים. ואני אגב לא היחיד שחושב כך.
היום לצערי ביבי שבוי בסיוט שהוא אינו מסוגל להשתחרר ממנו. ביבי חי בסרט.
האם אסטרטגיית איפוק מול איום גרעין איראני היא הימור מחושב או פרוע? האם הסיכון הוא בלתי נסבל?
ומי אמר לך שאיראן תאיים שהיא תגיב גרעינית למשל על כל פעולה שלנו בלבנון או סוריה?
מתי בפעם האחרונה שמעת מדינה מאיימת על מדינה בעלת ארסנל גרעיני בהשמדה?
ומדוע לדעתך ישראל אינה יכולה להציב איום נגדי, שייצב את המערכת במאזן אימה: הלא ישראל יכולה לומר בפשטות: כל שיגור של טיל אירני, או זיהוי הכנות לשיגור טיל אירני - יפורש כשיגור עוין של נשק גרעיני, והתגובה תהיה ב הרסנית מעבר לכל דמיון - גרעינית, נגד מטרות צבאיות ואזרחיות.
ומה תעשה איראן אז? מה יעשה העולם?
הרי אם איראן תכניס נשק גרעיני לאיזור - ישראל תצא מן הארון הגרעיני, תבצע ניסוי, ותכריז על כל הארסנל שלה. זה יצית מירוץ חימוש גרעיני באיזור . ואידך זיל גמור. אתה חושב שזה מה שהאמריקאים או הרוסים או הסינים רוצים פה?
אתה מבין לאיזה מצב לא יציב נכנס האיזור כולו אם איראן מתחילה לשחק בגרעינים?
והיות וכולם יודעים את זה - אני, ואתה, וביבי, ואובמה, ופוטין, ומי לא - המצב הזה לא יתגשם.
האיראנים ייעצרו. לא יודע איך -אבל הם ייבלמו.
השאלה שאני שואל: למה שאנחנו נשלם את מחיר בלימתה של איראן?
הרי זה אינטרס בראש ובראשונה של המערב, יפן, רוסיה וסין! הנפט שלהן בסכנה. הכלכלה שלהם תקרוס אם יהיה פה משבר נוסח 1973. ע"פ הפתגם הידוע הטוען כי "לערבים יש נפט-ולנו יש גפרורים".
אני מזכיר גם את התקדים של מלחמת המפרץ הראשונה: עיראק פתחה בפרובוקציה, כיבוש כוויית, ולאמריקנים לקח חודשים ארוכים עד שארגנו קואליציה בינלאומית, בחסות האו"ם ומועה"ב, ותקפו את עראק.
ומה עשתה ישראל אז? גירבצה. וטוב שכך. עיראק פלשה לכווית - לא לישראל. זו היתה בעייתה של ארה"ב - לא שלנו.
ב- 2003, כנ"ל: עיראק אפילו לא איימה על ישראל, כמו ב- 1991. לא היו לה טילים. היא לא היתה מעורבת במתקפת 11/09. לא היה לה כורים גרעיניים פעילים ולא נשק אב"כ. ובכל זאת - עיראק נכבשה כליל, מנהיגיה וצבאה האדיר הושמדו. למה?!
וכך גם היום: איראן היא איום על המפרציות, סעודיה, ארה"ב, כלכלת העולם כולו. דרכה של אמריקה לא להשלים עם איומים לכלכלתה לקיומה - היא מחסלת אותם כשהם קטנים ולא מאיימים כ"כ.
ואנחנו, כמו תמיד, פסיק עלוב לעומת גודל הכוחות המשתתפים פה: זה משחק של מעצמות גדולות.
אז מדוע אנחנו נדחפים בראש, רק בגלל שאחמדיניגאד מחנטרש איום כל שני וחמישי? הרלא ברור שנשיא איראן מנסה באמצעות איום על ישראל לגייס תמיכה פנימית וכלל ערבית ומוסלמית במדינתו. למה ליפול למלכודת שלו? רוצה לאיים -שיאיים עד פסח.
אמריקה עובדת לאט אבל יסודי. יש רק תסריט אחד אפשרי: איראן מתפרקת מהיכולות שלה.
אם באמצעות דיפלומטיה - יופי.
אבל אני צריך להזכיר לך כמה לילות יידרשו לצבא ארה"ב לחסל את הצבא האירני ככוח לוחם ולפזר אותו לכל עבר?
לכן, לדעתי, אנחנו משחקים משחק מסוכן מאד. אנחנו משולים לחמורים שקופצים בראש.
איראן אינה הבעיה שלנו.
|