21-04-2010, 00:34
|
 |
מנהל בפורום מדע, טכנולוגיה וטבע | ☺
|
|
חבר מתאריך: 29.10.06
הודעות: 9,713
|
|
|
הקסם האחרון
סתיו, הודיעו בחדשות. הפכפך אפשר לומר.
היום יש קצת רוח ומעונן, אבל לא קר. עדיין.
צעדתי ברחוב הריק. 10 בבוקר - כולם בעבודה או בבית הספר.
לי אין מה לחפש שם.
הרמזור התחלף לירוק, סתם כך באוטומט.
אין באמת מכוניות שעומדות בתור, ואף לא הולכי רגל שיחצו במעבר החצייה.
חציתי את הכביש באלכסון, סתם כדי להכעיס.
בין מכוניות חונות ובלי שום סימון לבן על הכביש או שלט על המדרכה.
החולצה המרופטת שלבשתי לא היתה עבה במיוחד,
אבל זה בסדר, עדיין לא קר.
תוך כדי השיטוט עברתי ליד חלון ראווה של מאפיה,
בתוכה שלושה אופים הציגו את מרכולתם.
אומרים שיש שלושה דברים שאנשים הכי אוהבים להריח,
אחד מהם, נדמה לי שזה הראשון, הוא לחם טרי. מעניין איך זה מריח.
ברחוב שאליו הגעתי לאחר הליכה קצרה, יש בתים רק בצד אחד.
בצד השני גבעה מכוסה פרחים צהובים ואדומים כמו בכל שדה מופקר.
טיפסתי על הגבעה, יבשה וקשה, מתבונן על הטביעות שהשארתי מאחוריי.
כפפותיי הלבנות התלכלכו מעט. נו מילא, נשארה עוד הופעה אחרונה ודי.
המשכתי ללכת בשביל שלצידו שורת ברושים,
ממלמל חרש משפטים לא ברורים.
בסוף הגעתי לעיר אחרת.
בה הכבישים סואנים, הרחובות מלאים.
כולם נועצים בי מבטים כשאני עובר,
אני מצידי בוהה בחזרה ולא מוותר.
הערב הגיע, כבר מאוחר.
פי עדיין יבש וגרוני ניחר.
מימיני חומת מתכת, אזור בנייה.
מתחת לקרש יש פתח ואני חומק פנימה.
בניין קטן, חמש קומות, רק השילדה בנוייה.
את רגליי משרך אט אט בין הברזלים והפזורה.
הגיע ליל, עכשיו מתחיל להיות לי קריר,
עומד ומתבונן מהגג על העיר בצד שמאל, ועל השדה מימין.
פרפר לילה צהוב, מהשדה כנראה מגיע,
עם סופו של היום גם סופו קרב - הוא כנראה יודע.
בשבילו יום אחד הוא כמו חיים שלמים,
את ידי אני מושיט אבל הוא בהתעלמות מופגנת, ממשיך לעופף במרומים.
נו מילא, היה שלום עולם,
רגל אחת קדימה, יד על כובע הצילינדר - ותראו איזה קסם... אני נעלם.
--------------------------------------------------------------------------------------------------
מה דעתכם?
_____________________________________
|
ראשי
צ'אט
דווקא קטע טוב 
)
.
מצב כלאיים
