שום נתון מבליל המספרים שהבאת אינו נכון
שום נתון מבליל המספרים שהבאת אינו נכון.
לא שהנתונים היבשים מספרים את התמונה המלאה, אך בכל זאת אם לדייק:
הספקו של מנוע F-15E (או בגרסתו הישראלית I), הוא 29 אלף לברות ליחידה.
סך ההספק לשני המנועים יחדיו הוא 58 אלף ליברות דחף מירבי.
הספק מנועו של F-35 הוא 43 אלף ליברות מירבי.
משמע שמדובר כאן בהספק של 58 לעומת 43. הספק עודף של 35% סדר גודל לטובת F15.
אין לערך זה (כמעט) כל משמעות בהקשר של ההשוואה הלקונית שערכת "איזה מטוס לרכוש".
ההספק משמעותו בכושר המהירות הסופית, בנצילות המנועים ביחס לכמות הדלק,
ובכושר נשיאת החימוש והדלק. מטוס ששוקל פי שניים זקוק לכח מנועים כפול רק כדי להשוות
אליו כושר מאוץ, אך ייהנה בשל ההספק העודף ביחס לגרר - במהירות סופית גבוהה יותר.
אלמנט שחשיבותו הולכת ויורדת בעת המודרנית אגב.
עוד נתון שגוי שהבאת:
כושר הנשיאה של מטוס F-15I (או E זה הי נוח), הוא 49 אלף ליברות ממצב ריק,
שאותם ניתן לחלק לדלק ולתחמושת הכל בחלוקה שמבקשים, בכפוף לטווח הטיסה המבוקש.
מנגד לכך כושר הנשיאה של F35 הוא 23 אלף ליברות טיפוסי, משמע מחצית ממנו.
ניתן בחריגה לשאת יותר, אך זה אינו משהו שכדאי לעשות עם גופו של F35 שפחות טולרנטי למקרי
קיצון ממין זה, בשונה מגופו של F15 בגרסת E שעבר התאמות ייחודיות לטובת נשיאה מוגברת.
F15E משמש כמפציץ קל בחיל האוויר האמריקאי. בחימוש מלא על חשבון טווח, הוא מסוגל לשאת
בגיחה אחת מעל 12 טון חימוש.
F35 נועד לשאת בשגרה רק 2 טון חימוש בבטנו בתצורה חמקנית, ולפי נתונים אלו תוכנן ונבנה
המבנה שלו. לטווחים קצרים יותר יכול לשאת עד 6 טון תוך נשיאת חמוש תחת הכנפיים ושלילת
החמקנות, אך לא כתצורה אידאלית אלא בחריגה בלבד.
שלישית מחיר המטוסים אינו זהה והוא כרגע מוערך בכ- 85 מיליון דולר ל- F35 יחיד ,
לעומת כ- 120 מיליון דולר ל- F15I דור שני. *עוד לא התקבלה הצעת מחיר סופית בנושא מבואינג.
יש הבדלים שורשיים בין שתי הפלטפורמות כאשר כל אחת מוכוונת למשימה שונה:
מטוס ה- F35 הוא מטוס בעל נראות נמוכה או "חמקנות" איך שקוראים לה, ובשל יכולת ייחודית זו הוא
משמש למשימות שעיקרן חדירה למרחב אווירי מאוים, או לשם "מטרת קומנדו חירוגית", בא הוא מגיע
לא יודעים מכך ומבצע השמדת מטרה נקודתית. כמו אותן הפצצות תכופות שישראל עושה בסוריה מדי
מספר ימים ועל חלק מהן אנו שומעים בתקשורת.
אך משמש גם לשם הורדת מערכות הגנה אוויריות בעת מלחמה מלאה, משום שרמת הסיכון במשימה
מסוג זה למטוס שאינו חמקני היא רמה גבוה. זהו יתרונו הייחודי על פני כל יתר המטוסים של חיל
האוויר ה- F15 בכללם.
החיסרון של F35 ביחס ל- F15 הוא בטווח הטיסה ובכושר נשיאת החימוש. ה- F15I הוא מטוס
הפצצה (בנוסף להיות מטוס ירוט), משמע הוא מטוס דואלי שבאופן מפתיע וייחודי אינו משלם מחירים
בשל הגמישות הזו. הוא אולי המטוס הדואלי היחידי שיש כיום זמין למערב.
זהו בעצם יתרונו הגדול של ה F15, שמאפשר טווח גדול משמעותית ללא תדלוק ו/או נשיאת כמות
חימוש כפולה, משולשת, ואף מרובעת מ- F35 הכל כתלות בטווח.
לכן הברירה בין טייסת F15 לטייסת וחצי של F35 באותו תקציב, היא ברירת הטווח וכושר נשיאת החימוש
על חשבון תכונת החמקנות. היות וכרגע האיום העיקרי על ישראל (בעת הזו וככל הנראה בטווח הבינוני)
היא איראן, ואירן ממוקמת בטווחי רדיוס של 1300-2000 ק"מ סדר גודל, בשל הטווח האדיר שיש ל- F15
ויכולת נשיאת חימוש אדירה גם היא, הוא נהנה מיתרון יחסי שפועל לטובתו במתאר הזה כמעט ללא
תחרות.
לכן חיל האוויר הישראלי מעוניין בתמהיל גמיש של כלים, שמחד מסוגל לתת מענה אפקטיבי בטווחים
ארוכים - להלן הצורך בעוד טייסת F15i של מפציצים, והן בכלים קטנים קלים וחמקניים כמו F35.
הפטנט הוא בשילוב ובגמישות, שמתאימה לכל סוגי המתארים האפשריים.
למיטב הערכתי הזהירה, הרכש הבא שיוחלט עליו במהלך השנה הקרובה, יחולק לטייסת אחת של F15I
דור שני, ועוד שתי טייסות F35, כלים שיסופקו לחיל האוויר במהלך השנים 2024-2028.
כאשר יהיו בידי חיל האוויר הישראלי 2 טייסות הפצצה מסוג F15I ועוד 4 טיסות חמקניות, היכולת
להשמיד את מערך ההגנה האווירי ואת חיל האוויר האיראני בתוך שעות (עד ימים בודדים) תהיה אפקטיבית במיוחד.
ישראל גם מצטיידת בעוד טייסות תדלוק מעבר ל - 9 (עליהם מדווח בתקשורת הזרה).
מי שעושה אחד ועוד אחד מהר מאד מבין את התמונה, ואת וקטור ההכוונה של ההצטיידות הזו.
אני מציע לגנרלים הגדולים של איראן לחשוב לעומק את משמעותם של 250 מטוסים המגיעים אליהם
יחדיו ברגע נתון, באמצע הלילה, בהפתעה גמורה, עם סדר גודל של מעל ל- 1000 טון חימוש, עושים
את שעושים בגיחה אחת.
שיחשבו טוב טוב מה יישאר למחרת בבוקר מסוללות ההגנה האווירית ומשדות התעופה שלהם.
אם יש להם צורך כרפרנס השוואה, שילמדו את מבצע מוקד מ- 67, מה אז עשו עם 50 מטוסים בלבד
וכ- 50 טון חימוש עלובים בהשוואה, בבוקר אחד מעל מצריים.
אנחנו מדברים פה על פי 20 יותר חימוש בגיחה. אנחנו מדברים היום על חימוש מונחה בעל אפקטיביות
פי כמה לעומת החימוש הלא מונחה והעלוב שהיה זמין לפני 50 שנה בעת מבצע מוקד.
שהגנרל האיראני יחשוב מה יקרה לאחר מכן (לא בגיחה הראשונה) שהמטירה עליו 1000 טון חימוש
מונחה, אלא מה קורה אחרי 72 שעות כאלו ברציפות, בהם הוא נחבט על ידי חיל האויר הישראלי
3 פעמים ביממה. בוקר צהרים ולילה.
מדובר במעל ל- עשרת אלפי טון חימוש מונחה מדויק, שלמעשה משמידים את כל היכולת הצבאית
של מדינה ומשאירים ממנו עפר.
ישראל עובדת בשקט, בחוכמה, בהתעצמות מתוחכמת, מחושבת, שחמטאית ממש, ומכינה עצמה
ליום שאיראן תעבור את הגבול שסומן. וככל שעובר הזמן, המוכנות הישראלית מתעצמת עוד יותר
בתכנון, בכלים, באמצעים, ובמחשבה.
מעל לכל אלו יש גם את פתרון ב' שעליו לא מדברים,
והוא רק למקרה שאפשרות א' חלילה וחס לא תשיג את המטרה. פתרון ב' בוודאות ישיג את המטרה
אך במחיר יקר, כזה שישראל תנסה להימנע ממנו וככל שהדבר ניתן.
נערך לאחרונה ע"י nec_000 בתאריך 15-10-2017 בשעה 20:30.
|