11-04-2010, 10:57
|
 |
L'enfer, c'est les autres
|
|
חבר מתאריך: 21.11.01
הודעות: 29,238
|
|
המלה מוזכרת בתנ"ך מספר פעמים:
'תבואהו שואה לא ידע, ורשתו אשר טמן תלכדו בשואה יפול בה' - תהילים לה, ח.
'יום שואה ומשואה, יום חשך ואפלה' צפניה א, ט"ו.
נראה שגם אז הייתה לה משמעות בדומה למה שאנו משתמשים בה כיום:
ציטוט:
|
העתיק במפרשי התנ"כ, שידועים לנו, הרב סעדיה גאון (942-882 ), מפרש את המילה שואה : שוחה , גומץ, בור ( ראה : הרב סעדיה גאון, תהילים, תרגם :הרב יוסף קאפח). ואז הוא מבהיר כי "תבואהו שואה לא ידע" : מצב של דיכאון עצום יגון ושברון לב שלא ידע גורמיהם. הסוגר של משפט זה בתהילים הינו : ורשתו אשר טמן תלכדו בשואה יפול בה . ללמדך שמי שהניח את השוחה האיומה הזאת יפול בה.
|
http://hitchadshut.wordpress.com/2010/04/11/שואה/
על-פי מילון אבן שושן, חורבן, הרס, כיליון. לראשונה הופיעה המילה "שואה" לציון השמדת היהודים באירופה בימי מלחמת העולם השנייה עוד בעצם ימי המלחמה עצמה – האזכור הראשון מופיע כבר ב- 1940 ואחר-כך בשנים 1942-1943 בפיהם של עדי ראייה שנמלטו, מנהיגים של תנועת העבודה הציונית וסופרים והוגים בארץ-ישראל (ראה אוריאל טל, "על חקר השואה והג'נוסייד", יד ושם קובץ מחקרים י"ג, עמ' 39-40). המונח HOLOCAUST שימש כותבים אחדים בשפה האנגלית עוד בזמן המלחמה לצד מונחים נוספים כגון השמדה, אסון וקטסטרופה, כדי לתאר את גורלם של היהודים באירופה תחת השלטון הנאצי. ואולם מאז אמצע שנות השישים רווח בארצות הברית המונח HOLOCAUST. העברית משתמשים במילה "שואה", ומלה זו בצורתה העברית, נפוצה כיום גם בלשון הכתובה באנגלית
http://www1.yadvashem.org/odot/prog...uy.asp?gate=5-1
יש גם ערך בויקיפדיה בדיוק בנושא http://he.wikipedia.org/wiki/שואה_(אטימולוגיה)
ומתוכו, קטע רלוונטי שמראה עד כמה המלה לא הייתה נפוצה כתואר למשהו לפני ה"שואה",
ציטוט:
מאז נטבע הפך המונח לכינוי הבלעדי לחורבן יהדות אירופה, אולם היו שראו בכך טעות, כמו המשורר אורי צבי גרינברג, שלחם כנגד השימוש במילה. בנאום שנשא גרינברג לרגל קבלת פרס ביאליק בשנת 1955 אמר:
ציטוט:
|
טעות איומה משתרשת והולכת בשימוש במלה שאינה הולמת, לא בכלל ולא בפרט, את משמעות האסון ותוצאותיו-לעתיד-קיומנו: אסון כיליוננו בארצות הגויים באירופה. הטעות בשימוש השגור במילה "שואה". איני יודע מי העלה את המלה הזאת. ודאי לא הייתה כוונה רעה בכך. אבל היא מסמלת היטב את מצב היסח-הדעת שבא והולך וגובר עלינו עם טביעת מלה זו... הרגשות ורצונות סקולריים של חלקי עם מנוונים מעין אלו, הניעו את האנשים להתרפק ולהידבק בביטוי אומלל וכוזב זה: שואה. ביטוי ההולם את מהותם של שאננים, של עריקי המציאות היהודית הכאובה.
|
לטענת גרינברג, מבטאת המילה אסון בלתי נמנע ובלתי צפוי, כמו אסון טבע, ובטביעת המונח מקופלת התייחסות לאירוע השואה ככזה. לטענתו, חילון האומה והרצון להתחמק מלראות בפעולות ההרג שהופנו כנגד יהודים לאורך ההיסטוריה מהלך אחד רציף, הן שהביאו לטביעת המונח המיוחד ולאי שימוש במילה המסורתית "חורבן". מלחמתו של גרינברג כנגד השימוש במונח לא צלחה והוא, כאמור, המונח הבלעדי לאירועי חורבן יהדות אירופה במלחמת העולם השנייה.
על השינוי במשמעות המילה עמד המשורר מאיר ויזלטיר בשירו "מילים":
מֶה הָיְתָה הַמִּלָה שׂוֹאָה
שְׂנָתַיִם לִפְנֵי הַשּׂוֹאָה?
הִיא הָיְתָה מִלָה לְרַעַשׂ גָּדוֹל,
מַשֶהוּ עִם הֲמֻלָּה.
|
_____________________________________
..
נערך לאחרונה ע"י זיו בתאריך 11-04-2010 בשעה 11:11.
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
