|
04-04-2010, 13:37
|
|
|
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
|
|
"אבודה" זה מונח קצת טוטאלי מדי בשבילי
בתגובה להודעה מספר 21 שנכתבה על ידי looklook שמתחילה ב "המערכת פגומה, מקולקלת, חלקים ממנה הרוסים - אבל היא עדיין לא אבודה."
אז אני לא אשתמש בו. להערכתי, משילוב של הרבה נסיון אישי ולא מעט "נסיון לאומי" שדווקא אני שואב לא מעט מקריאת אחרים פה, המערכת לא נמצאת במצב שבו ניתן להבריא אותה בפרק זמן סביר, ולכן אם רוצים להיות "היסטריים" אפשר לקרוא לה "אבודה". ה"הבראות" עליהן אתה מדבר הן או קפיצות מוכרות בגרף הכללי של הדופק הדועך, או אירועים שאתה מנתח ביתר אפטימיות.
בילין, בורג ושאר הירקות כן "יצאו" מהמערכת – הם יצאו מהמערכת האלקטורלית, וזו המערכת עליה נשענת דמוקרטיה: הם יצאו כי הם הבינו שאין להם שם השפעה, אבל לא עשו זאת בשלב שבו היה ברור להם שהשפעתם (מבחינה אידאולוגית, לא השפעתם בפוליטיקאים משופשפים שבכ"ז יש כפתור הצבעה אחד ממאה ועשרים מול הכסא שלהם) אלא איכשהו בשלב שבו היה ברור שיש אלטרנטיבה למערכת האלקטורלית, ושלמעשה בהשענם על הכוח שצברו דרך האלקטוראט, הם יכולים ללכת ל"שוק הפרטי" ומשם למשוך בחוטים. זו הדינמיקה שאתה לחלוטין לא מבחין בה: "פיצוח הקוד" שמייצר את השמאל הקיצוני המשפיע... לא עוד "יוצאי סיירת, מלח הארץ" או אפילו יוצאי צבא, או אפילו צברים, או אפילו אנשים שדומים לאלה... השמאלן הקיצוני היום לא צריך שום דבר שקשה להשיגו בשביל להשפיע על מדינת ישראל – אפילו להצביע הוא לא צריך. הוא בכלל לא צריך את הלגיטימציה שלך (הוא לא חושש שתקרא לו "משתמט יפה נפש" ולכן הוא יעמוד בשורה הראשונה של העצרת, מה שלא היה מעז לעשות לפני שני עשורים) כי לא הוא, ולא הקהל שלו לא סופרים אותך בכלל. הם לא רואים אותך ולא מקשיבים לך!
אם תבדוק פעם מה היחס בין מאסת ההתעניינות בישראל ובין המאמצים לקרוא/לתרגם/להבין פורומים/בלוגים כמו "פרש" לדוגמא, אתה תתקף הלם – למרות שהישראלים הם מגדולי הברברנים מבחינת הבעת דעותיהם האמיתיות, כמעט ואיש לא טורח לבחון מה אומר ה"ישראלי הממוצע"- לעומת זאת יש המון מסקנות על "מי אני ומי אתה", שכמובן, וזה לא מקרי, כמעט לחלוטין מחטיאות את מי שאנחנו באמת – ואני לא מדבר על "מי שאנחנו חושבים את עצמינו" – אלא על "איך באמת נראה לעיני האנגלי/שבדי שיפגוש אותנו באופן לא אמצעי, או יעקב אחרינו במצלמת "אח גדול". אתה יוצא מתוך אמונה יהודית טובה שבסוף הרוב הם אנשים טובים (בטח היהודים), אבל זו טעות במקרה זה. "הם" כבר מזמן לא מתעניינים באמת, או אפילו חותרים לה בכלים שהעדר שימוש בהם היה מזעזע את אותם אנשים עצמם בכל מקרה אחר של "חיפוש אחר האמת הבלתי מוטה". השימוש בכלים הכאילו מקובלים של "חוק שווה לכולם", "הגינות", "חתירה לאמת" או הנשק הסודי של כל מי שיש לו הגמוניה על האמת "אד הומינום" – הוא רק כסות דקה למצב מעוות שבו אין לך שום זכויות ראויות לשמן, ולכן כל תקווה של במערכת היא תקוות שווא. המערכת, בדיוק כמו מש"קית ת"ש, יכולה להיות כלי עזר אבל מי שחושב שלא ירעב רק בהסתמכו על המש"קית – סופו לרעוב.
"אם תרצו" או התנועה הפוסט רפו"לית "השומר החדש" הן כלי נשק התקפי, אבל נראה לי שאתה תולה יותר מדי תקוות בהן (בלי לזלזל חו"ח, ולא פירטתי אם יש לי בכלל חלק בהן!) ואפילו בפי עשר תנועות כאלה. עברנו כבר את מחסום ה"דה לגיטימציה", עברנו אפילו בהרבה. אי אפשר עוד לעצור את השתוללות הכנופיה השמאלנית קיצונית, על כל זרועותיה (שאינן מתואמות בכלל, מה שהופך אותן ליעילות מאוד!) באמצעים בהם אתה תולה תקווה. האמת? הבלאו הזה הוא לדעתי או מקרה בודד של מוג לב שמה שעשה "גדול עליו" או שהוא קוספירטור לא רע בכלל: בעזרת רוח גבית חזקה של :סופת הטירוף" שלנו הוא יכול לחזור לארץ ולצאת עם עונש שמפחיד קיצוני בערך כמו שפליק בטוסיק מפחיד אחד שהולך קבוע לדאנג'ן – אני אפילו לא בטוח שישב בכלא על זה. כל הט-ר-ר-ם הזה, לדעתי, בכלל מיועד לנתב את האווירה בדיוק למקום אליו אתה הולך: כמה מאות אלפי ישראלים יזדעזעו עמוקות, ועשרות מליוני לא ישראלים ישתכנעו שישראל היא אכן דרא"פ, רק ממזרית הרבה יותר. איש לא יתעניין ממש בעובדות, או ב"מה היה חושב אם זה היה קורה במדינה שלו". ימים (לא רבים) יגידו, ואני די בטוח שאני צודק.
מה ה"פתרון"??? אני לא אוהב לחפש פתרונות פלא, בטח לא לבעיה כה מורכבת, אבל אני חושב שהצעד הראשון הוא להבין שישראל ירדה באחת 2 ליגות (בעצם זה לקח כמה שנים, אבל רובינו לא הבנו) מבחינת מקומה ב"מדד הלגיטימציה": וגם אם זה קרה בעיקר כתוצאה של שילוב ה"גנגסטריזציה של השמאל הקיצוני" (שהזכרתי יותר באריכות כבר כמה פעמים) עם שנאת ישראל המוכרת הישנה והטובה, יש להפסיק לרחם על עצמינו, ולהתרגל לכך שזה המצב.
_____________________________________
.
|
|