הייתה אמורה גם לממש איזה חזון חברתי הזוי, אבל לדעתי בעיקר ליצור מאזן דמוגרפי בלתי הפיך שיביס לחלוטין את הזרמים הלאומיים: בל נשכח שכל זה שייך לימי פוסט תאצ'ר שהיא משהו כמו הביבי (מודל 1996-9) של השמאל הבריטי (שהקדנציות שלה היו עבורו חלום בלהות, בעיקר מפני ששברה את חוט השידרה של האיגודים המקצועיים ובו זמנית בדיוק בזמנה נסק גבוה המעמד הגבוה של בני ה"בועה הבורגנית" של אנשי הפיננסים וההיטק): מאחר והפוליטיקה הבריטית מאופיינת בהצבעה שבטית על בסיס אזורי (או כמו שאומרים שם על מחוזות בחירה מסויימים "גם מטאטא יבחר כאן, כל עוד יש לו סרט כחול" (סמל של אחת המפלגות)) הצפת בריטניה בההגרים לא לבנים, שהם מצביעי שמאל מסורתיים (עד כמה שהם ותיקים שם...) הייתה אמורה להוות שובר שוויון היסטורי - בעיקר משום שאלה מתרכזים במחוזות שסביב ערים גדולות, וגם משום החיבור האוטומאטי שלהם למעמד הפרולטארי המאוד קנאי של בריטניה. כמובן שמה שמייחד את בריטניה פה זו העובדה שהתוכנית האלה נחשפו ושלא היו יוזמה של איזה "הזוי".

עוד עניין: לבריטניה, בניגוד למדינות אחרות, היה מושג מאוד מעורפל של אזרחות לעומת מעמד ה"נתינות". באופן פילוסופי (המייצג מהלך חוקי) זה נתן לנתיני מדינות שהשתייכו לחבר העמים הבריטי, קרש קפיצה די בטוח להגירה לאנגליה. זה מצב פשוט אבסורדי ומעורר רחמים: כשאני רציתי ללמוד לתואר מתקדם בבריטניה הערימו עלי קשיים עצומים (כשבטיפשותי התחלתי את התהליך לבד מול מוסד אקדמי שם, כשהייתי בשנת חופש אחרי התואר הראשון): בו זמנית כאשר הבטתי ימינה ושמאלה, באופן וירטואלי כמובן (בדקתי בספרי החוקים ותנאי הקבלה תנאים המתייחסים לאזרחי מדינות אחרות) גיליתי שישנם תנאים מקלים, עד ממש מזמינים, עבור יוצאי מדינות שעם כל הצניעות אני יכול להגיד שכמעט כל אחד מאיתנו היה מועיל למדינה והאקדמיה הבריטית פי כמה מה"כל אחד" המקביל של אותן מדינות. זה היה נכון גם לאקדמיה וגם לתנאים של קבלת אישור עבודה ושהיה בבריטניה (ואני לא מדבר פה על מעמדי כישראלי, אלא רק על מעמדי כ"לא יוצר מדינת עולם שלישי X"). בהמשך הדרך "חיברו" אותי לעורכת דין יהודיה המתמחה בטיפול בענייני הגירה וממנה שמעתי הרבה דברים של "מאחורי הקלעים" שהעמידו את הממסד הבריטי בעיני באור תמוה לחלוטין.

.