|
21-03-2010, 10:44
|
|
|
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
|
|
לפתח קשרים טוב עם כולם
השאלה היא תמיד האם זה "פיתוח קשרים" כשמשהו רגיל, או פיתוח קשרים כמאמץ מרוכז למצוא "בן זוג" שבהכרח משתמע כפוגע בבן הזוג הנוכחי, אם לשאול אנלוגיה זו. חלק מה"דיבורים", שאני יכול להבין אותם מפני שביני ובין עצמי גם אני נרגן ורוטן על האמריקאים (במקרה שלי זה גם על רקע אישי משום שהעבודה שלי היא מולם, והבדלי התרבות העצומים תמיד יוצרים מתחים), על "למצוא חברים אחרים" הרי לא יכול להזרק לאוויר סתם ככה, ובהכרח תהיה להם השפעה אם יאמרו ברצינות. אל תשכח גם שעם כל הכבוד לכך שחוגים נרחבים בארה"ב אוהדים את היחסים המיוחדים עם ישראל ללא קשר לאובמה - שאת ממשלו אולי הם מתעבים אפילו - אבל אמריקאים, בניגוד לישראלים, לעולם לא "יחרבנו" על הקפטן של הנבחרת שלהם למול אורחים, ולכן ככל שאתה חבר אמת שלהם, אם אתה מדבר נגד הממשל שלהם, בסופו של יום הם יקחו את הצד של אמריקה, לא של ישראל. זה אגב שבהחלט לא מוריד ממידת הידידות שלהם.
שלא תבין לא נכון: אני לא רווה נחת מה"יחסים המיוחדים" הללו, אבל בניגוד לשתי הקצוות המיוצגות כאן (אלה שאומרים "בואו נמצא פטרון אחר" לעומת אלה שאומרים "זה פטרון נדיב - לפעמים צריך להתכופף במקלחת ליד הסוטים של הכלא, כי זה משתלם לפטרון שלנו"), אני חושב שהתלות של ישראל ב"שנור" השחיתה את המערכת הפוליטית ואת ה"מחשבה הלאומית", החלישה מאוד את היצר הלאומי הבריא, תמורת אתנן של F-16 - שיותר ויותר מסתבר שאינו בהכרח הדבר הראשון שמדינה צריכה כדי לשרוד במעמד יציב.
האמריקאים חלשים- אמריקה במשבר הרבה יותר רחב ממה שיכול לצפות אדם בודד, אפילו אם הוא אמריקאי. ארה"ב, שהיא "סופר מעצמה" שמאז רומא האימפריאלית היו מעטות שהגיעו לדרגת השכלול הזו, נמצאת היום ב"משבר המאה השלישית" שלה (שוב, שיעור היסטוריה): אותו מנגנון מורכב שהביא לכך שהיא עליונה פוליטית, כלכלית וצבאית על כל מדינה אחרת בעולם, מזה כמאה שנה, הביא לכך שהיום היא מורכבת מדי, ואינה יכולה להתמודד ביעילות אל מול כוחות שבינתיים עלו, ועברו אבולוציה שמעמידה אותם בעמדה טובה מול ארה"ב. אדם נחלש מזוהה קודם כל בכל שהוא מפסיק להיות תומך/מסייע של חבריו, אלא מתחיל לכרסם בהם, או לראות בהם "מחצב" שממנו אפשר "לכרות" תועלות שונות שאין הוא יכול עוד להשיג בעצמו, ובאופן שאינו נדלה. אדם נחלש רוצה לרצות את יריביו, משום שאינו יכול עוד לעמוד במאבקים, אבל מתוך נסיון הוא מסיק מסקנה (שגוייה) שידידיו יחלקו אתו את הסיכון "על חשבונם". המאריקאים "יורים לכל הכוונים":בתוך זמן קצר הם תקעו מחטים, סכינים ואפילו חניתות בגב של דרום קוריאה, ישראל, בריטניה ופולין. הם לא עושים זאת מתוך אידאולוגיה של ריצוי הנבלים של השכונה (כפי שאורי כתב לדוגמא) אלא להערכתי מתוך חולשה ומשבר פריפראליים, שחוצים את כל המערכת, ודוחפים אותם לפאניקה של "כיבוי שריפות בכל מחיר", על חשבון המחשבה לטווח ארוך.
בספר שקראתי לאחרונה נידונה תופעת שריפות היער העצומות שתוקפות את אמריקה בשנים האחרונות. נטען שם שבעבר תקפו שריפות בלתי ניתנות לשליטה את יערות ארה"ב, אבל כבו לבד, אחרי שכילו חלקות יער "חלשות" וע"י כך בטווח הארוך תרמו ליתר איזון בטבע. אחרי מלחמת העולם ה II הצבא האמריקאי מכר עודפים עצומים של כלי טיס, במחירי רצפה. לפתע כיבוי שריפות יער ע"י ריסוס מים מהאוויר הפך זול וזמין, והשריפות דוכאו במהירות. היעילות האמריקאית גרמה לרשויות להזניח את חקר האיזון הטבעי של היערות, ובמקום זאת להגדיל את צי מטוסי וצוותי הכיבוי, ולשכלל אותם. התוצאה: בתום חמישים שנות שקט אבד האיזור במערכת הייערות - הפרת האיזון הביאה להתפרצות שריפות ענק ששום צי מטוסים לא יכול לכבות עוד. מצד אחד אי אפשר לכבות את כל השריפות, מצד שני המערכת האזרחית אינה יכולה "לסבול" שריפות כלל, נערכת לכיבוי בכל מחיר, וע"י כך "מעודדת" עוד שריפות גדולות יותר. תוסיף לזה תנודות אקלים שהביאו לבצורות וגלי חום תכופים, תקבל אובדן שליטה - וזה דווקא כאשר המערכת בשיא שכלולה.
אני מוצא את הדוגמא הזאת כמאלפת במיוחד אם בוחנים את מצבה של ארה"ב באופן כללי.
_____________________________________
.
|
|