27-02-2010, 21:21
|
|
אדמין לשעבר
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
|
|
המושגים שלנו לשלווה אינם שונים - אבל עובדתית, לא הייתה נטישה של יישובי הגוש
אתה יכול להסביר זאת בכך שהמתיישבים מתעללים בילדיהם, או בכך שהם
פנאטים דתיים סהרוריים ורשעים - אבל העובדה היא שלולא גורשו, כנראה
שהיו ממשיכים לחיות שם, באותו אופן שבו חיו במשך עשורים (ז"א, לא בדיוק
באותו אופן - עד מלחמת אוסלו, לא היו לפלסטינים פמצ"רים למרר להם את
החיים, אבל גם עם הפצמ"רים הסכינו אותם אנשים מופלאים).
אני מכיר אנשים שחיים בי-ם במשך 20 שנה, ולא יכולים לךמצוא בה אף
נקודה, חוץ מעמק רפאים, קניון מלחה והתחנה המרכזית. מגורים במקום
מסויים אינם ערובה להיכרות עימו, כשם שאי-מגורים במקום אינם ערובה
לאי-היכרות עימו. עובדתית, נתת דוגמאות גרועות בנוגע לשכונות
ירושלמיות שמעבר לקו הירוק.
המשך חיי האדם שנטישת הרצועה עלתה לנו, הייתה, הווה ותהיה גדולה
יותר מהמשך השהות שם (למרבה המזל, בעופרת יצוקה, פעלנו בכוח - לו
פעלנו בשיטה שהייתה גורמת לפחות הרוגים אצלם, כנראה שכמות
ההרוגים במבצע, הייתה "מפצה" על כל "שנות השקט" שמאז העקירה...).
אין שום שקט בגזרה, וההבדל היחיד הוא, שכעת מי שחיים בחשש זה אנשים בתוך הקו הירוק, ולא אנשים מעבר לו. העודה שפתאום ת"א מאויימת גם מכיוון הרצועה, זה רק בגלל פינוי דרום הרצועה (השליטה שלנו
על ציר כיסופים, המוביל גלוש, אפשרה ניתוק הרצועה, ומנעה בפועל
הברחת רקטות ארוכות טווח, גם אם כאלה הוברחו במנהרות מרפיח עוד
קודם לגירוש, מה שכלל לא בטוח).
לטעון שלא הייתה מחאה אזרחית טרם הגירוש, זה בדיחה תפלה. הפגנות של מאות אלפים התקיימו. העובדה שנמנעו מהפרות חוק, וקיבלו גם צווים
אנטי דמוקרטיים (כמו מניעת נסיעת חובשי כיפה לדרום הארץ...), לא
מלמדת על העדר מחאה. אכן, העובדה שההפגנות הלא-אלימות לא מנעו את הגירוש היא נכונה. מה לעשות שהפגנות לא באמת יכולות לשנות משהו, אלא אם כן הן הופכות למרי אזרחי בפועל, דבר שמסוכן ביותר לכל מדינה, בעיקר למדינה כמו ישראל. הנהגת הימין נזהרה, ובדין, לא לתת
למחאה להגיע לשם. אולי אתה רואה בכך "כישלון", אבל בפועל, מזלנו שהם
היו אלה שהחליטו על אופי המחאה. לו הדבר היה קורה אצל מנהיגים-
ממומני-אירופה, הם בהחלט היו יכולים להחליט לשפוך התינוק עם המים,
ולצאת במחאה שהייתה קורעת את הצבא, מפרקת את המשטרה, ולעזאזל
הכל...
|