15-02-2010, 08:31
|
|
מנהל פורומי צבא ובטחון, מילואים והלוחות
|
|
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 23,839
|
|
|
המון דמגוגיה זולה בתוך ה"מאמר" של דה הרטוך.
מילה חשובה מסתתרת באמצע הפיסקה השלישית: "אם".
רק אם אותה בוגרת ש"ל מסיימת אותו וממשיכה מיד באותו התפקיד עד הפנסיה כל החישוב שמוזכר שם נכון.
בכל דרך אחרת החישוב מסתיים (בדיוק כמו כל חייל וחיילת בסדיר שלא חותמים קבע) לפני המילה "אם": שכר חודשי מקסימאלי (ולא מינימלי כפי שנכתב במאמר) זהה למשכורת בסדיר X מספר חודשי שירות. מענק שיחרור עפ"י חוק זכויות חיילים משוחררים שגם הוא נאמד בהתאם למספר חודשי שירות וניתן רק למי שמשרת שנתיים מלאות.
ולא אין מינימום 24 חודשי שירות. זה המקסימום האפשרי. רבים מהמשרתים בש"ל מסיימים אותו לאחר שנה אחת. בשונה משירות צבאי בשירות הלאומי לא נדרשת תקופת שירות חובה. אפשר לעזוב את השירות בכל עת וכדי לשרת יותר משנה יש להביע רצון מפורש ולחתום על מסמכי התנדבות מחדש.
עוד עובדה מעניינת שדה הרטוך אולי שכח אולי בכוונה לא הזכיר היא שרק מי שהשלימה שנתיים מלאות של שירות לאומי זכאית למענק השיחרור. אין לפני נתונים, אבל למיטב הכירותי עם משרתות בש"ל רק מעטות מאד יכולות להגיע לשירות של שנתיים מלאות (בין השאר בגלל שהתוכניות בהן הן מתנדבות אורכות עשרה חודשים). מאחר שדה הרטוך הוא "עורך דין ומתמחה בדיני חינוך ותמיכת המדינה במוסדות ציבור" אני מנחש שהנתונים לפניו. יתכבד ויביא נתונים שיוכיחו את טענותיו.
כמה משרתי ש"ל משרתים שנתיים מלאות?
כמה מקבלים מענק שיחרור?
וכמה זוכים בהטבת שני האחוזים?
ובעצם הטבת שני האחוזים היא הסיפור העיקרי.
לפניה מופיעה מילת ה"אם" החמקמקה.
הרי המצב הזה זול יותר למדינה מחיילים שחותמים קבע, מסיימים את הקבע וממשיכים את אותו התפקיד בתור אע"צ.
המצב הזה זהה לחיילות שמשרתות כפקידות רפואיות, שינניות או מורות חיילות (ומשתכרות בשכר גבוה בהרבה מש"ל) ויום לאחר השיחרור חוזרות לעשות את אותו התפקיד על בגדים אזרחיים עד הפנסיה (בב"ח תה"ש אותה חיילת שקלטה אותי אחרי שנפצעתי בסדיר עובדת היום באותו התפקיד ובאותה המחלקה).
אגב, אני יכול להסיר דאגה מליבו של דה הרטוך גם בלי למצוא את הנתונים המיספריים. רובן המוחלט של המשרתות בשירות לאמי לא ממשיכות לעבוד באותו התפקיד ולא מקבלות עליו פנסיה. הן מעדיפות ללמוד באוניברסיטה כמה שנים, לצאת לשוק ולעסוק במקצועות שאין להם קשר למה שעשו מיד אחרי כיתה י"ב.
אני מכיר היטב כמה עורכות דין, פסיכולוגיות, רופאות, רואות חשבון, מתכנתות, מהנדסות, אדריכליות, עיתונאיות ואפילו מפיקת קולנוע, טייסת וייננית (ועוד כמה עצמאיות בעלות עסקים משל עצמן) שכולן שירתו כסייעות למורות, מדריכות טיולים וכוח עזר בבתי חולים.
לא נראה לי שהמדינה תיתן להן משהו במשכורת או בפנסיה תמורת הזמן שהעבירו בהתנדבות כשהן חוסכות משכורת מלאה (משכורת מלאה שהייתה משולמת לעובד אחר 3,500 ש' לפחות - 715 ש' של בת ש"ל = 2,785 ש' חיסכון למדינה מידי חודש. 33,420 ש' חיסכון בשנה. 835,500 ש' חיסכון למדינה ב25 שנים! זאת בלי להזכיר את כל הזכויות הסוציאליות וההוצאות הנוספות של עלות העסקה של עובד קבוע לטובת מישרה שכזו. לא נשכח שמדובר על עובד שמזדקן במהלך שנות העבודה שלו ומקבל העלאות במשכורת. מתנדבי הש"ל מתחלפים בכל שנה ומביאים אנרגיות חדשות שנטענות לתוך התפקיד. כאמור, תפקיד שלא דורש הרבה מקצועיות כך שהותק מהווה דווקא חיסרון ולא יתרון).
מוטב שדה הרטוך יטפס על עצים שיש פירות לקטוף מהם.
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il
|