21-02-2010, 03:33
|
|
מנהל משבראש, בלשנות, תכנות ויהדות
|
|
חבר מתאריך: 04.06.06
הודעות: 33,133
|
|
|
איני רואה איך הדוגמאות שהבאת שייכות, שם מדובר על קרי וכתיב שיכולות להיות לה כמה סיבות, לאו דווקא שינוי ההגייה, ועם כל הכבוד לד"ר אבשלום קור ולחברו, זו עדיין רק השערה שבימי קדם היו הוגים את היו"ד שבדוגמאות (למה בשאר הפעלים באותו הפס' לא מופיעה היו"ד?)
בכל מקרה הגיית המילים כיום במקרה דנן היא באופן שונה מהנהוג
אני לא אומר שכל הצורות יוצאות הדופן המופיעות במקרא כשרות, צורות מוזרות המופיעות באופן נקודתי מראות על חריגות, ובדר"כ יש מדרשים המסבירים את אותה חריגות, אבל צורה המופיעה עשרות פעמים (לפי הנאמר שם) מעידה על תבנית
עם פסילת תבניות שכן מקובלות אני לא מסכים, אתה יכול להכריז עליהן כעל "יוצאות-דופן" או "אקזוטיות", אך לא לפוסלן
והיה כי יתחשק לי להשתמש בוי"ו ההיפוך, אתה תוכל לבוא ולטעון שזה לא כשר כי זה כבר לא בשימוש נפוץ?
אם כבר דיברתי על חריגות, אז דוגמא לחריגות ברורה שקופצת לי לראש היא הפס' "מי כָמכה באלם יהוה מי כָּמכה נאדר בקדש נורא תהלת עשה פלא" (שמות ט"ו י"א), ואני לא מתייחס לתוספת הה"א, אלא דווקא לניקוד הכ"ף במילה "כמוכה"
הביטוי "מי כמוכה" מופיע בו פעמיים, ובכל זאת בפעם הראשונה הכ"ף של כמוכה רפוייה (כמו שאמור להיות, כי היא מופיעה לאחר תנועה), בעוד בפעם השנייה היא דגושה, איך ייתכן שבאותו פסוק, אותו הביטוי מופיע ב-2 צורות שונות? זוהי פשוט אנומליה נקודתית
המעניין הוא שמצד אחד אתה פוסל צורות שהיו כשרות בעבר, בטענה שהשפה מתפתחת, אך מצד שני לא מאשר אותן למרות ש"התפתחות השפה" מכשירה אותן שוב..
נערך לאחרונה ע"י ShoobyD בתאריך 21-02-2010 בשעה 03:39.
|