אני יוצא מנקודת הנחה שהפלח הכי גדול של תקציב צה"ל הולך למשכורות אנשי קבע-קצינים+נגדים.

האם אין יותר מדי קצינים? ואנשי קבע?

יש מספר לא מבוטל של תפקידים שאין אפשר לבטל כי הם עמוד השדרה של הצבא-קצין שלישות,רס"ר, קצין לוגיסטיקה, מפקד מרפאה או קא"ר, ק.ת"ש וכיוב'.

קיימים המון תפקידים שנראים לי כ"כ מיותרים ונראה שהסיבה העיקרית שהם הוקמו היא כדי להקל על קצינים אחרים לדוגמא- קצין בדרגת סרן כ-עוזר של רמ"ד בדרגת רס"ן.דוגמא נוספת היא רס"ר ו-ע.רס"ר באותה יחידה ,הרי שאם ביחידות מקבילות (הן מבחינת האנשים והן מבחינת רמ"פ יכולים להסתדר עם רס"ר אחד גם האחר לא צריך עוזר ) .
דוגמא נוספת היא קביעת תקנים ושינוים דבר שיכול לחסוך לצבא המון כסף.
לדוגמא קחצ"ר שהוא תא"ל אחראי על הרבה (בצורה ניכרת)יותר חיילים ותקציבים מאשר קחנ"ר(קצין חינוך ראשי) מדוע אם שניהם באותה הדרגה? אי אפשר להסתפק בדרגת אל"מ ובכך לחסוך למשלם המיסים כספים חיונים או להשקיע את אותו הכסף בפיתוח תשתיות צבאיות, מו"פ וכיוב'?

מה משרד הבטחון/צה"ל עושה בנושא, ומה עוד ניתן לעשות?

קודם כל, אני מסכים איתך שיש בעיה מסוימת בכך שחלק גדול מתקציב צה"ל הולך למשכורות. אבל בסופו של דבר לכל דבר יש תקן ולתקן הגיעו גופי התכנון של צה"ל אחרי הרבה מחשבה. בסופו של דבר, אנשי הקבע הם האחראים על ההמשכיות וההעברת הידע המקצועי אל החיילים המתגייסים שמצטרפים לצבא ובכך הם (אנשי הקבע) מכשירים את החיילים מחדש כל פעם (כי רוב החיילים מתשחררים אחרי שלוש שנים), בנוסף אנשי הקבע (בעיקר הנגדים) בעיקר בחילות התומכים (חימוש, לוג', רפואה וגם שלישות) צוברים ידע ומתחזקים את המערכות לאורך השנים ועוזרים לפתח את המערכת הצבאים ולשפר אותה לאורך הזמן.
אני מסכים איתך שלעיתים נראה שבמפקדות יושבים הרבה יותר מידי פלאפלים אך זהו המצב בגלל גודל הצבא והצורך שאנשים שעברו מספיק תפקידים ואירועים (הן במטה והן בשטח) יגיעו לתפקידים הבכירים כשהם מוכנים הן נפשית והן מקצועית. אתה לא רוצה שמישהו שהתפקיד האחרון שלו היה מג"ד יהפוך פתאום להיות מאו"ג ויקרוס נפשית במצב של מלחמה או אירוע משולב. בסופו של דבר צה"ל מבקר את עצמו הן חיצונית והן פנימית כדי לבדוק זאת, אך אני מסכים שבמשולש הג'וב (צריפין-קריה-תל השומר) יש הרבה אנשים שיושבים שם ולוקחים את הכסף שלך ושל ההורים שלי.
אתה מציין פה מקרה של רס"ר וע. רס"ר, יכול להיות שבמקרה הספציפי הזה באמת יש אבטלה סמויה (במיוחד כשאתה מציין שביחידה בעלת מאפיינים דומים יש רק רס"ר אחד), אבל אלה הם פניי הדברים בצה"ל ואני מסכים שיש צורך לבדוק היכן יש אבטלה סמויה בצה"ל וכפל תפקידים. אם זאת, כשיש קצין בדרגת רס"ן ולו יש ע. בדרגת סרן, לא בהכרח שיש אבטלה סמויה אלא שתחום האחריות של הרס"ן הוא כל כך גדול ולכן צריך מישהו בדרגת סרן (כלומר תפקיד שלישי או רביעי) עם מספיק ניסיון וידע שיעזור לו לנהל את תחום האחריות. למשל, קצין מטה תומך בחטיבה הוא רס"ן, לא פעם ולא פעמיים תמצא שהע. שלו הוא סרן וזאת משום שע. קח"ש חטיבה צריך להיות מישהו שהיה ממח"ג ואז קח"ש בגדוד ואם הוא עשה תפקיד ממח"ג ראשון ושני (בגלל מורכבות תפקיד הממח"ג השני) מאוד הגיוני שע. קח"ש חטיבה יהיה סרן.
בנוגע לקחצ"ר ולקחנ"ר, בסופו של דבר מפקד חיל הוא מפקד חיל, ומפקד זרוע הוא מפקד זרוע. קבעו תקן שמפקד חיל יהיה קצין בדרגת תא"ל ושמפקד זרוע יהיה קצין בדרגת אלוף. אפשר לשאול גם למה הרב הראשי הוא תא"ל, אפשר היה לשים שם סא"ל וזהו הרי הוא מפקד על כזו כמות קטנה של חיילים שלא באמת צריך מישהו עם חרב על הכתף כדי לנהל את זה כנ"ל לגבי הפרקליט הצבאי הראשי, או למה מפקד חיל הים הוא אלוף הרי בסופו של דבר גודלו של חיל הים הוא כמו חיל "רגיל" אז למה מח"י הוא אלוף? התשובה היא כי זה התקן וזו החלטה כדי לא לגרום לזילות של אף אחד מהחילות ובחיילי צה"ל המשרתים בתפקידים הללו.

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=489976

אֲהוּבָתִי לֹא הָיְתָה בַּמִּלְחָמָה.
הִיא לוֹמֶדֶת הִיסְטוֹרְיָה וְאַהֲבָה
מִגוּפִי, שֶׁהָיָה בִּשְׁתַּים, שָׁלשׁ.

אני מסיק ששירתת ביחידה של זרוע היבשה, ולא התקרבת למפקדות או עבדת בחברה ממשלתית.

א. למה יש הרבה אנשי קבע? למה לא?! כל מנהל, גם צבאי, רוצה אצלו מקסימום יכולת ולשם כך הוא צריך כמה תקנים שהוא רק יכול להשיג. תוסיף לכך דאגה לאנשים שעובדים איתך כבר 10-20 שנה, אפילו אם שיאם מאחוריהם, וחוסר מוטיבציה לחסוך בסעיף כ"א (שממילא אי אפשר לנצל לדברים אחרים. היתה פעם תוכנית שאיפשרה להמיר תקן מובהק ב-2 או 3 תקני ראשוני- לזכרוני היא מומשה בהיקפים קטנים, בגלל הרצון למצוא סידור לאנשי קבע שחיפשו קידום).
למשל- רס"ן דמיוני א', שהתחיל את שירותו בתחום מצלמות הסרט. הוא היה חייל ונגד ביצועיסט, יצא לקצינים, היה קצין טכני טוב והגיע למטה חה"א. שם הוא טיפל בפרויקט בתחום ועשה זאת מצוין. אח"כ הוא עבר למדור אחר, וגם שם היה לא רע בכלל. איש נחמד, חביב, שמסתדר עם כולם.
אלא מה- הבחור כבר סרן ותיק, מצלמות הסרט יצאו מהשימוש, לבחור כבר אין ראש להיכנס לתחום אחר, והוא כבר בן 35. אם יימצא לו תקן רס"ן, תוך 3 שנים (בגיל 38) כבר אי אפשר לשחרר אותו והוא ממשיך לפנסיה תקציבית בגיל 42-45. אם לא, הוא ישוחרר ויצטרך לעבוד עוד 35 שנה כד להגיע לפנסיה. הרע"ן והרמ"ח שמכירים אותו תופרים לו תקן ("רמ"ד אחזקה"- הם הרי לא רוצים אותו בתפקיד עם שיקול דעת), וכולם מרוצים- חוץ מהקצינים והנגדים שעכשיו א' מסתובב להם בין הרגליים.

ב. כללית, השאיפה לא צריכה להיות לחסוך בעלויות אלא לעמוד במירב היעדים בעלות הקיימת. איני בטוח שמה שמפריע לעמידה ביעדים הוא חוסר תקציב (שבוזבז לכ"א), אלא פשוט חוסר תכנון, חוסר תיאום ואי דבקות במשימה. אם נסתכל על הבעיות הידועות של לבנון 2006: שהייה בבתים (דבל), שהייה ביישובים (כפר גלעדי), אי מוכנות להתקפת טילים (חנית), תספוק הכוחות בשטח- כמה מהן היו בעיות ידועות שלא טופלו מחוסר תקציב? למשל, 12 אנשי המפקדה של גדוד הצנחנים במילואים שנהרגו בבית הקברות של כפר גלעדי. הם עברו לשם בגלל נוחות, ובקיבוץ עצמו היו מאות חיילים. ברור שהיה צריך לאתר מראש כמה עשרות אתרים מתאימים למפקדות מילואים, או אפילו לא לגייס חלק (כי הן ממילא לא יכלו להיכנס ללבנון). מי היה אחראי להרחיק אותם מיישובים- אוגדה 91? לוגיסטיקה פצ"ן? אט"ל? קחצ"ר?

סתם הערת אגב - היום אפשר לשחרר משירות כל אחד, בתנאים אחידים, כשהחריג זה מי שנמצא בתקופה של בערך שנתיים או שלוש מגיל הפרישה שלו. המושג "38" הלך לעולמו.
(תנאים אחידים = מי שלא מקבל רס"ר או רס"ן ועברו 7 שנים מיום כניסתו לקבע, משחררים עקב פקיעת החוזה; מי שהתקן שלו קוצץ - גם אם הוא בן 38 וגם אם הוא בן 31 - יכול לעלות לוועדת סיום שירות או איכשלאקוראיםלזההיום; מי שלא מתפקד כמצופה ממנו - גם אם הוא בן 40 - יכול להשתחרר בדיוק כמו מישהו בן 25. יש לזה כמובן הרבה היבטים וזה לא תהליך כל כך קליל, אבל זה פשוט יותר מאשר פעם)

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

לשחרר בטח שאפשר. השאלה היא האם המפקדים מעוניינים בכך- או שהם נלחמים במערכת כדי להשאיר בשירות קצין לא טוב, אפילו במחיר הבזבוז והנזק הנגרם (קצין צעיר שלא מתקדם, עודף בירוקרטיה, החלטות מקצועיות שגויות ומעוכבות).

אם תבדוק טוב טוב, תגלה שכנראה אין בכל צה"ל אף מפקד ששולט באופן ישיר ובלעדי (בלי מפקדי משנה) על יותר מ-20 אנשים, וגם על זה אני בספק.
תמיד יהיה ע. או ס. או מ"כ, או ראש צוות. מוטת השליטה שלך מוגבלת ולכן אתה חייב את העוזרים והמסייעים וכל מפקדי המשנה.
גם רס"ר בסיס גדול (מה שמכונה "מפקד המחנה") צריך סגן, ולפעמים גם צריך עוד נגד משמעת. למה? כי אם תבחן טוב טוב את תחומי האחריות תבין שיש גם עליהם עומס עבודה.

אני גם מניח שמעולם לא היית ע. רמ"ד או רמ"ד, ולכן ההצהרות שלך חסרות ביסוס. מאחר ואני מכיר כמה ע. רמ"דים שגם הם וגם מפקדיהם כרעו תחת הנטל (או כמו שאמרה אחותי... קרעו תחת הנטל) אני דווקא מאמין שחסרים בצה"ל הרבה תקנים שצריך וחשוב שיהיו - אבל לא קיימים מסיבות תקציביות נטו.

אם תבחן את זה לעומק, אגב, תגלה שבהרבה מובנים חשוב שמפקדים שאחראים על תחום מסויים יהיו בעלי דרגה מסויימת, גם אם תחת פיקודם יש פחות תקציבים ופחות אנשים מאשר בתחום מקביל, וזה בעיקר בגלל מוטת השליטה וחשיבות המעמד כמעמד.
יש חטיבות בצה"ל עם 5 גדודים, ואחרות עם יותר או פחות. למה מח"ט הוא תמיד אל"מ? כי גדוד הוא בדרך כלל בגודל מסויים וקבוע, ולכן מפקדו חייב להיות סא"ל, ומעל סא"ל רצוי לשים אל"מ.
אני מכיר מקומות שבהם רמ"ד הוא סגן, באחרים סרן, ובאחרים רס"ן ואפילו סא"ל. כל זה נגזר מתוך תחום האחריות שתחת המדור. אבל רע"ן יהיה כמעט תמיד סא"ל. למה? כי בשני מדורים יש רס"ן, ובאחר סרן... והכי חשוב - כשהוא מגיע לפורום פיקודי הוא יימצא סביבו את כולם בדרגתו, ולא דרגה מעליו - וכאן, חביבי, זה כבר חשוב.

ואישית לא יצא להכיר פונקציה מיותרת. אני כן מכיר פונקציות שאויישו על ידי דרגה בכירה או זוטרה מדי.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

אני מכיר רמ"ד שהיה סרן לאורך זמן רב, והוחלף בידי סרן אחר, ואין שום חשש שכשהוא ישב
עם שאר הרמ"דים שהם רס"נים יהיו לו בעיות אם זה. אם כבר האחרים הם אלו שהיו צריכים
להרגיש רגשי נחיתות מולו. תחתיו היו ר"צים שהיו סרנים, ואפילו "חפ"שים" שהיו סרנים, ובתקופה
מסוימת הרת"ח שמעליו התחלף ברס"ן, וגם לו לא היו שום בעיות לשבת עם שאר הרת"חים,
למרות זאת שהם סא"לים. הדרגה איננה חזות הכל בצבא.

בדומה להנחות שאתה עושה לגבי הכותב למעלה, אני נאלץ להניח שגם אתה לא הכרת מספיק,
אם באמת לא פגשת פונקציות מיותרות.

אגב, "מפקד מחנה" בבסיס גדול איננו הרס"ר שלו, אלא באמת מפקד המחנה. מדובר בקצין
באזור הרס"ן ולא בנגד באזור הרס"מ...


ובנושא אחר - נושא ה-ע'-ים איננו פשוט כל-כך. "בצבא הכל מתחלק לשלושה חלקים", כי
מסתבר שזה נוח שבגדול בכל יחידה ארגונית יש בערך שלוש מהיחידות מהדרג שמתחתיה.
(בפועל יש קצת יותר כי יש "פלוגת מפקדה" בגדוד, לדוג' וכו'). תפקידי ע' למיניהם, גם מחוץ
לצבא, מתנהגים בצורה קצת יותר "מוזרה", כי הם לא מבזרים את כל התפקידים שיש לראש
היחידה הארגונית למספר קבוצות, אלא "דוחפים הצידה" חלק (ולעתים את החלק שכאילו
לא ראוי לראש היחידה הארגונית לעסוק בו - מנהלה ונושאים "משעממים" אחרים).

אל תשווה את 8גרביים לצהל זה עולמות שונים לחלוטין.

נחמיה מוטת השליטה הנהוגה בד"כ היא 1 ל3-5, כלומר מפקד יכול לפקד על 3-5 פקודים\צוותים\חולייות\מחלקות\פלוגות\מדורים\ענפים\י חידות משנה.

רב תקציב צה"ל ד"א הולך לפנסיות לחיילים משוחררים, לא למשכורות. וממה שאני מכיר, המון תקנים בצבא הם מיותרים, המון תפקידים מונפצים, והמון תפקידים שחייל חובה יכול לעשות לא פחות טוב. ומהצד השני יש הרבה חיילים שממלאים תפקידים חשובים ומהותיים לתפקוד הכח, ומקבלים משכורות מצחיקות, בד"כ קצינים זוטרים.

לא שמתי לב שקבעתי הרבה קביעות. בכל מקרה ראיתי די פעמים את העובדה שהדרגות מדברות, אפילו צבע המדים. זה עניין של בגרות מצד הסובבים או אגו מצד הסובבים.
אגב, דוגמה כמו שהבאת על אי-מדרגיות בתוך יחידה אני מכיר בעולם התכנות בצה"ל. לפעמים

מפקד המחנה בכל בסיס (ולא מוצב או משהו כזה) בצה"ל שאני מכיר (וכזכור אני הגעתי מהצבא האחר) הוא הרס"ר. להבדיל יש את מפקד היחידה/הבסיס. זה נכון גם לבסיסי חה"א הגדולים שבהם יש מפקד בדרגת תא"ל.
הקצין התורן אחראי על "שגרת המחנה", לא על שגרת היחידה, זוכר?

שים לב בבקשה שאמרתי פונקציות מיותרות, אני מכיר כל מיני אנשים שרוקנו מתוכן את הפונקציה שלהם ולא עשו כלום בתחום שהיו צריכים לעשות בו, או כל מיני נגדים בכירים בתפקידים שגם סמל יכול לבצע בהצלחה.. ולפעמים אפילו ראיתי את זה עובדתית כשהרנ"ג השתחרר והוחלף על ידי איזה חפ"ש - אבל הפונקציה היתה חשובה!

לגבי תקציב צה"ל והפנסיה - אני מכיר שזה בערך 50-50 מבחינת היחס בין עלות המשכורות לעלות הפנסיה.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

הבאתי דוגמה בודדת וקיצונית, אבל הפרשים של דרגה אחת הם לא כאלה נוראים במקרים
רבים, וקשורים יותר לבגרות של הנוגעים בדבר כמו שקראת לזה.

אני גם מגיע מסוג של "עולם אחר", אבל אני מכיר שלושה תפקידים ולא רק את השניים
שאתה ציינת: מפקד היחידה, מפקד המחנה, ונגד המחנה, שהרס"ר איננו מפקד המחנה.
הרס"ר ממתעסק במסדרי בוקר (ובעבודות רס"ר); מפקד המחנה באמת מפקד על המחנה.

גם אני דיברתי על פונקציות מיותרות ולא על אנשים ספציפיים שלא ממלאים את התפקיד
בצורה מיטבית. זה נפוץ בעיקר בצורת כמו "ענף תו"ל תוה"ד תכנון ותכלול" והנפצות מהסוג
הזה, אבל לפעמים גם פעולה עקרונית שהצבא צריך לבצע מתבטאת במציאות בסדרה של
פונקציות חסרות תועלת וחסרות משמעות ( או לפחות החלף את "חסרות" ב"מעטות"). זה
לא שכל שינוי ארגוני בצבא היה משעמום של מישהו, אלא כי הפונקציות הקיימות באמת לא
עזרו להשיג את מטרות הארגון, הצבא.

יש דבר כזה "מב"ס" (מפקד בסיס) ועליו שמעתי סיפור משעשע.

חיילת חדשה ביחידת חיל אוויר מסויימת שאלה מה זה מב"ס, וחברותיה אמרו לה "מסתובב בבסיס" והיא החליטה שזה סלנג מקומי חביב.

אז היא הלכה לשוטט בבסיס, כשהיא לבושה בצורה מרושלת למדי, ונתקלה בסגן מפקד הבסיס. הוא שאל אותה מה היא עושה, והיא אמרה שהיא מב"ס. הוא ענה לה שהוא סמב"ס והיא שאלה אם זה "סתם מסתובב בבסיס".

שבת.

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

ראשית אני מבקש לומר שאני לא קובע עובדות נחרצות וכוללות מאחר ולא ביקרתי בכל הצבא לא ראיתי דוחות של כלל צה"ל ואני לא שייך לשום ועדה בנושא, בנוסף, אני מציין רק את אשר אני ראיתי במו עיניי והסקתי בהסתמך על עובדות ידועות ודוגמאות שאני מכיר . אני רוצה להבהיר שהדוגמא שנתתי לגבי הרמ"ד וע.רמ"ד היא לגבי יחידות רמ"פ ד' ,

בוא נקח לדוגמא את הקריה (אחד הבסיסים ששירתתי בו) . (ביחידה של כ-300 חילים) שם לדוגמא, לכל הקצינים,אבל לכולם, בלי יוצא מן הכלל, ואני מדגיש כולם-,היה זמן לצאת באמצע יום לכ-שעתיים שלושה. קצינים רבים שהיו גרים באיזורים מרוחקים פחות -אור יהודה וכאלו שמרוחקים יותר- חיפה, היו מתחילים בערך ב-10 ומסימים בערך ב-4 וחצי.אני מדבר על קצינים רבים סגן וסרן ומעט סר"ן. הם בשום פנים ואופן בשום סטנדרט אי אפשר לומר עליהם שהם- בעומס.

ברור לי למשל, שבמקומות כמו מרכז תובלה למשל שזה מקום עם אוכלוסיה מיוחדת יותר במובן הת"ש. או בסיס כמו מחו"ה אלון זקוקים ליותר מקצינת ת"ש אחת ומובן גם שדרגתה תהיה גבוהה יותר משל קצינות ת"ש בבסיסים אחרים בגלל העומס.

הדוגמא שהבאתי לגבי תקנים של קצינים ,---יגאל אלון בספרו-"כלים שלובים " עמ' 149 תיאר את המצב טוב ממני, אני אצטט משפט : ""התפתחות הקצונה הסדירה בעשר השנים 1982-1973, ממחישה טוב יותר מכל תופעה אחרת את מגמת ניפוח התקורות המאפיין היותר בולט של בניין הכוח הצבאי של ישראל בין מלחמות; אך היא ממחישה אפילו טוב יותר כיצד גרם ניפוח אינפלציוני של מערך רווי-תקורות לדפורמציה מבנית שלו, שסופה היה הרס עצמי. -עודפי קצונה שהצטברו בעקבות ניפוח מתמשך של פירמידת הפיקוד של צה"ל יצרו בדרך זו פיחות מתמשך במעמדה והובילו בסופו של תהליך דינמי להסתאבותה."" (מנהלים אם אסור לי לצטט מספרו אני אמחוק )

בצה"ל אני חושב שאין מקום לראיה של "מעמד" או "סטטוס" כמו בחברה, מאחר וצה" ל אינו חברה של צבא העם.
שבת שלום!

http://en.wikipedia.org/wiki/Parkinson%27s_Law
http://en.wikipedia.org/wiki/Peter_Principle

כל בירוקרטיה סובלת מבעיות מהסוג הזה במידה כזו או אחרת.

http://en.wikipedia.org/wiki/The_Dilbert_Principle

הבעיה היא שבצה"ל התפקידים לקצינים נמשכים יחסית מעט זמן, והקידום הוא בשיטת "למעלה או החוצה".

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

ואני מבין שבירוקרטיות סובלות מבעיות שכאלו, הבעיה היא שחברה מסחרית שעושה זאת -פחות משנה לי מאחר והכסף שהם מבזבזים בסופו של דבר הוא שלהם, והפסד הרווח והיעול והקדמה הוא שלהם.
אבל כאשר מתבזבזים משכורות גבוהות (או ממוצעות במשק שהם גם גבוהות)במשך שנים,ולהכפיל את זה בכמות רבה של אנשים -נוצר מצב שמתבזבזים סכומי עתק של כספי ציבור.
דבר שאסור שיקרה.

א. לגבי תפקידים מיותרים: בד"כ הם לא גלויים לעין כמו תפקיד "מנהל מוזיאון נמל אשדוד" (שלא קיים. המוזיאון, זאת אומרת), כי הרי בצה"ל יש גופי תכנון וארגון שמחפשים תקנים. מה שאפשר למצוא הוא מפקדים שמארגנים לעצמם גופי שליטה, אחזקה, תכנות, הנדסה, "חשיבה אסטרטגית" וכו' כדי לא להזדקק לגופים קיימים בצה"ל.

ב. לא ממש עוזר לציין "זה דבר שאסור שיקרה". למשל, האם מותר לחברת חשמל לקדם עובדים שלה בדרגות השכר גם אחרי שהם פורשים, או אף מתים? ובכ"ז זה קורה. זה ייגמר רק אם נבין קודם למה הארגון מרשה לעצמו התנהגות כזו.
אגב בעניין זה: נגד שהכרתי, ביחידה עם רמת פעילות גבוהה ומשכורת בהתאם, לא ממש הבין למה הוא צריך גם להישאר במחלקה אחרי 17:00 כשיש עבודה. הוא ציין שגם ככה הוא "קורע את התחת" בהשוואה לאחיו. כתהיתי איפה אחיו עובד, הוא ענה- בטלויזיה הישראלית

תשובה רק לגבי הפינה הקטנה שלי של העולם הנקרא צה"ל:
אצלנו יש פחות מדי קצינים (ומכיוון שכך אנו עובדים כמות שעות מאוד גדולה ביום/ בלילה/ בסופ"ש).
פחות מדי נגדים ומשק"ים (ומכיוון שכך אנו מקבלים תמיכה מנהלתית וכו' לא מספיק טובה).
כמעט כל תקן ממולא בעצם ע"י דרגה אחת נמוכה מהתקן. (תפקיד שהוא תקן רס"ן ממולא לרוב ע"י סרן וכו').
מכל אחד סוחטים את המקסימום עד כדי פגיעה לעיתים בתפקידו העיקרי (יש תפקיד, יש הצ"ח, יש פרויקט, יש נ.ע.ת וכו').
בקיצור, בבסיס שאני משרת (אחד הגדולים בצה"ל..) זה לא קרוב למציאת (בממוצע, אני בטוח שיש פינות בבסיס שהן שונות..).
בסוף-זאת רק הפינה שלי, לא יודע איך זה במקומות אחרים.

!Ya Gotta Believe

"אצלנו יש פחות מדי קצינים (ומכיוון שכך אנו עובדים כמות שעות מאוד גדולה ביום/ בלילה/ בסופ"ש)."
א. האם כוונתך לצ"א או קצונה ובכלל (תעופה, תחזוקה, מטה ומנהלה וכו')?
ב. מה הסיבות לכך? כיצד לראייתך ניתן לפתור זאת (ט"ק וט"א)?
ג. כיצד בכל זאת נוצר מצב בו הזרוע "כבדה" בסא"לים-אל"מים אבל "חלשה" בסרנים ורס"נים (בהנחה שאתה מסכים שזה המצב)?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי strong1 "אצלנו יש פחות מדי קצינים (ומכיוון שכך אנו עובדים כמות שעות מאוד גדולה ביום/ בלילה/ בסופ"ש)." א. האם כוונתך לצ"א או קצונה ובכלל (תעופה, תחזוקה, מטה ומנהלה וכו')? ב. מה הסיבות לכך? כיצד לראייתך ניתן לפתור זאת (ט"ק וט"א)? ג. כיצד בכל זאת נוצר מצב בו הזרוע "כבדה" בסא"לים-אל"מים אבל "חלשה" בסרנים ורס"נים (בהנחה שאתה מסכים שזה המצב)?

1. קצונה בכלל אבל בעיקר צ"א.
2. הסיבות? זה עולה הרבה כסף, הפיתרון בהתאם.
3. ממש לא מסכים שהזרוע כבדה, סא"ל יש בכמות הנכונה אבל אל"מ/ תא"ל חסר בצורה ברורה (חסרים תקנים- לרל"א/ רמ"ט מפקדי בח"אות וכו' יש משרה גדולה מדי וצריך תקני אל"מ תא"ל נוספים, כמו שבוצע כשפיצלו את תפקיד רל"א לתפקידי רל"א ורלמ"ס לאחר תאונת היסעורים).

!Ya Gotta Believe

אם מישהו בתקן הוא סרן במקום רס"ן אם הוא באותו תפקיד צריך להיות לו אותו כח במקרה וזה השפעה או ארגון של מבצעים/רכישות שהוא אמור לעשות, וזה יותר זול לצבא.

איך זה פוגע ביחידה?

להגיב למי שאתה רוצה לענות לו.

אֲהוּבָתִי לֹא הָיְתָה בַּמִּלְחָמָה.
הִיא לוֹמֶדֶת הִיסְטוֹרְיָה וְאַהֲבָה
מִגוּפִי, שֶׁהָיָה בִּשְׁתַּים, שָׁלשׁ.

LOL

נתחיל מהזוית שבה אני יושב.
לפני שנה היה לנו רס"ר אחד בבסיס-היום יש שניים באותה דרגה.
לפני שנתיים היה לנו צוות טכני של 3-4 אנשים שהסתדר לא רע-היום יש 10 חבר'ה שמסתובבים בזוגות.
לפני שנתיים היתה יחידת מטה משלושה חיילים ונגד-היום יש שם קצין,נגד ושבעה חפ"שים.
יחידה תומכת שצמצמה את הפעילות שלה כמעט לאפס במשך חמש השנים האחרונות מחזיקה אותו התקן של חיילים והוסיפה תקן קבע.

אלה רק רצף של דוגמאות לניפוח מוגזם לפעמים וחוסר יעיללות,מצד שני יש לא מעט יחידות אחרות שחסרים להם מפקדים,מש"קים וחיילים ומתבססים על מילואים/הצ"חים/קבע זמני.
הבעיה היא שבד"כ היחידות האלה הם גם האיכותיות יותר והמורכבות יותר למילוי.

הבעיה הנוספת שאני נתקל בה לא פעם ולא פעמיים ונוצרת עקב ריבוי תקנים ותפקידים (לעיתים רבים מדי) היא בעיית תיאום,אני עובד הרבה עם יחידות משנה ושת"פים מחוץ ליחידה.במקום שקמב"ץ א' ידבר עם קמב"ץ ב' והתיאום הסופי ייהיה בין המפקדים נוצר מעגל ארוך ומיותר שבו מפקד שרוצה לתאם משהו מחפש קמב"ץ-קמב"ץ מחפש חייל-שמחפש מש"ק-שמחפש קצין-שמגיע למפקד-שמחזיר תשובה, וחוזר חלילה.עם כל התקלות,בירוקרטיה וסחבת שיכולה להצטבר בדרך.
כדי להמנע מכך יצרנו (היחידה וגורמי השת"פ) "ערוצים ישירים" של תיאום שאמנם הרבה יותר נוח אבל הרבה פחות מקצועי ומאורגן.

אבל המחסור ב-כ"א הזה שאני מכיר קיים אך ורק ב-חיילי חובה, ואני חושב ושאחת הסיבות שניתן לפתור חלקית בעיה זו בצורה נורא פשוטה, הרי שאם יוציאו פחות חיילי חובה לקצונה- כך יהיו יותר חיילי חובה.
וכך גם חסכנו כסף למשלם המיסים. וגם איכות הקצינים כנראה תגדל , כך אולי תהיה יותר עבודה לחלק מן הקצינים אבל שוב -הם יצדיקו יותר את המשכורת שלהם.
כך המערכת מרוויחה המון. (שוב אני לא מדבר על יחידות עם רמ"פ גבוהה)