12-02-2010, 11:06
|
|
|
חבר מתאריך: 11.09.06
הודעות: 10,353
|
|
אני מסיק ששירתת ביחידה של זרוע היבשה, ולא התקרבת למפקדות או עבדת בחברה ממשלתית.
א. למה יש הרבה אנשי קבע? למה לא?! כל מנהל, גם צבאי, רוצה אצלו מקסימום יכולת ולשם כך הוא צריך כמה תקנים שהוא רק יכול להשיג. תוסיף לכך דאגה לאנשים שעובדים איתך כבר 10-20 שנה, אפילו אם שיאם מאחוריהם, וחוסר מוטיבציה לחסוך בסעיף כ"א (שממילא אי אפשר לנצל לדברים אחרים. היתה פעם תוכנית שאיפשרה להמיר תקן מובהק ב-2 או 3 תקני ראשוני- לזכרוני היא מומשה בהיקפים קטנים, בגלל הרצון למצוא סידור לאנשי קבע שחיפשו קידום).
למשל- רס"ן דמיוני א', שהתחיל את שירותו בתחום מצלמות הסרט. הוא היה חייל ונגד ביצועיסט, יצא לקצינים, היה קצין טכני טוב והגיע למטה חה"א. שם הוא טיפל בפרויקט בתחום ועשה זאת מצוין. אח"כ הוא עבר למדור אחר, וגם שם היה לא רע בכלל. איש נחמד, חביב, שמסתדר עם כולם.
אלא מה- הבחור כבר סרן ותיק, מצלמות הסרט יצאו מהשימוש, לבחור כבר אין ראש להיכנס לתחום אחר, והוא כבר בן 35. אם יימצא לו תקן רס"ן, תוך 3 שנים (בגיל 38) כבר אי אפשר לשחרר אותו והוא ממשיך לפנסיה תקציבית בגיל 42-45. אם לא, הוא ישוחרר ויצטרך לעבוד עוד 35 שנה כד להגיע לפנסיה. הרע"ן והרמ"ח שמכירים אותו תופרים לו תקן ("רמ"ד אחזקה"- הם הרי לא רוצים אותו בתפקיד עם שיקול דעת), וכולם מרוצים- חוץ מהקצינים והנגדים שעכשיו א' מסתובב להם בין הרגליים.
ב. כללית, השאיפה לא צריכה להיות לחסוך בעלויות אלא לעמוד במירב היעדים בעלות הקיימת. איני בטוח שמה שמפריע לעמידה ביעדים הוא חוסר תקציב (שבוזבז לכ"א), אלא פשוט חוסר תכנון, חוסר תיאום ואי דבקות במשימה. אם נסתכל על הבעיות הידועות של לבנון 2006: שהייה בבתים (דבל), שהייה ביישובים (כפר גלעדי), אי מוכנות להתקפת טילים (חנית), תספוק הכוחות בשטח- כמה מהן היו בעיות ידועות שלא טופלו מחוסר תקציב? למשל, 12 אנשי המפקדה של גדוד הצנחנים במילואים שנהרגו בבית הקברות של כפר גלעדי. הם עברו לשם בגלל נוחות, ובקיבוץ עצמו היו מאות חיילים. ברור שהיה צריך לאתר מראש כמה עשרות אתרים מתאימים למפקדות מילואים, או אפילו לא לגייס חלק (כי הן ממילא לא יכלו להיכנס ללבנון). מי היה אחראי להרחיק אותם מיישובים- אוגדה 91? לוגיסטיקה פצ"ן? אט"ל? קחצ"ר?
|