בעקבות האיומים שהשמיע החמאס לאחר החיסול בדובאי התחלתי לשאול את עצמי: מדוע זה "לגיטימי" (מתקבל כסוג של מובן מאליו) כשמדינות וארגונים תוקפים והורגים אזרחים כשמנגד, תקיפת בכירים נחשבת לקו אדום ושבירת חוקי משחק ?

מסתבר שזה בסדר גמור כשחמאס וחיזבאללה יורים על אוכלוסייה אזרחית וגם כש(להבדיל) ישראל וארה"ב פוגעות באזרחים, כל אחת במאבקיה, אבל אם מחסלים דמות בכירה (כמו מורנייה או הברנש בדובאי ולהבדיל רחבעם זאבי) אז הצד הנפגע ממהר להכריז שחוקי המשחק נשברו.

מה לעזאזל זה אומר? שלהרוג חף מפשע זה O.K. אבל להרוג פוליטיקאי או איש צבא זה פשע נוראי? למה זה לא יותר הגיוני שבכירים יחסלו אחד את השני מאשר שהם ישחקו בחיים של האזרחים כאילו היינו בובות בידיים שלהם. הרי אם מנהיגים היו מחסלים אחד את השני במקום את אזרחי הצד השני מהר מאוד היה לנו פה שלום עולמי בגלל המחיר הכבד שהיה נתבע מהם.

למישהו יש מחשבה בעניין?

שחייל "בן של" מרסק את המטוס השני שלו ונהרג כל המדינה עומדת דום
שחייל משיכון ד' בחור נידח נהרג בפעילות מבצאית במקסימום המשפחה מקבלת טלפון מהנשיא.
יש מעמדות בעולם, לא כולם שווים באמת.

זה מה שעומד מאחורי ההחלטה של ארגון טרור או מדינה כשהם מחליטים לא להוריד את ההנהגה של הצד השני? אתה ברצינות חושב שחאלד משעל לא מוריד את נתניהו ולהפך כי הם מודאגים מהאפשרות שהאוכלוסיה האזרחית בצד השני תתבאס מזה?

אני חושב שיש הסכמה שבשתיקה בין הנהגות. אין הסבר אחר. מנהיג אומר לעצמו שאם הוא יחסל את המנהיג או המשפחה של הצד השני אז הוא עצמו ומשפחתו יהיו חשופים ככה שעדיף להרוג את ה"סתם אנשים" שנמצאים ב"חסותו" של אותו מנהיג כדי להעביר מסר/ללחוץ.

הרי שום כח עליון לא עוצר את נתניהו מלשלוח מטוס אחד לפרלמנט הפלסטיני בעזה כשכל הנהגת החמאס המקומית מאכלסת אותו ולהוריד אותו. הוא פשוט דואג שאם הוא יעשה את זה אז הוא עצמו וחבריו בכנסת יהפכו למטרה.

רק להזכיר שביבי דווקא כן ניסה לחסל את משעל ב96
הסיבה היחידה שהם לא מנסים זה הם יודעים שנסיון כזה יסוכל לפני הביצוע (לדעתי כחלק מהפקת הלקחים בעקבות החיסול של רחבעם זאבי הי"ד)

החמאס אז לא היה בהנהגה הפלסטינית. הוא היה עוד אחד מארגוני הטרור. אני מתכוון לגופים כבדי משקל כמו מדינות או ארגונים כמו החיזבאללה והחמאס שהם "בעלי בית" במקומות בהם הם פועלים.

כוונתי היתה שיש סמלי שלטון שפגיעה בהם תחשב הרבה יותר קשה וכואבת ממה שהיא באמת.

לא יקרה שום דבר מיוחד אם נחסל את נסראללה,אסד,אבו מאזן,אחמדינג'אד
הפיגועים במילא זה רק תירוץ והאיומים נשמעים תמיד

אני לא זוכר מה היה עם יאסין אבל רחבעם זאבי נרצח בעקבות החיסול של בכיר החזית העממית. כלומר, פוליטיקאים יודעים שעל חיסול של בכיר אצלהם יכול למות בכיר אצלנו והשאלה היא האם זה מה שמונע מהם להוריד את ראש הנחש בצד השני: פחד.

שאלה נוספת,מאות ספקטרום,אפשר לשאול לגבי תגובת צהל כל פעם,שיש ירי רקטות:למה תמיד מגיבים?האם צהל כל פעם שוכח את העובדה,שעומד מולו ארגון עוין?כי אם לא,אז למה כל פעם להגיב,להפציץ מנהרות ונקודות ירי רקטות,ולא פשוט להפציץ אותם כפעולה שגרתית לכל דבר,בלי קשר לירי מהצד השני?
כנראה שגם פה יש איזשהם קוים אדומים.

שלום בכל מחיר-פילוסופיה של עבדים.
Ceterum censeo "Palaestinam" esse delendam
אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?

זה לא בדיוק קו אדום, בתפיסה הנוכחית של הממשלה צריך להראות לאירופים שיש סיבה טובה לתקיפה.

לדוגמת מלחמת לבנון, היה רק צריך את הטריגר "הנכון" כדי לשחרר מבצע גדול כנגד התקפות שבועיות של חיזבללה.

כלומר,חולשה מול העולם.

שלום בכל מחיר-פילוסופיה של עבדים.
Ceterum censeo "Palaestinam" esse delendam
אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי student1 למה כל פעם להגיב,להפציץ מנהרות ונקודות ירי רקטות,ולא פשוט להפציץ אותם כפעולה שגרתית לכל דבר,בלי קשר לירי מהצד השני?

שאלה מעניינת. לא חשבתי על זה וזה מול הפרצוף שלי. אם יודעים על מנהרה שמבריחים דרכה אמצעי לחימה אז למה מחכים לתירוץ לתקוף שהרי תקיפה מקדימה של כל המנהרות תחסוך מראש את הצורך להתמודד עם ירי עתידי על ישראל.

כשאני חושב על זה אז התקשורת היא זו שמדווחת על התקיפות תגובה של צה"ל אז למה הם לא שואלים את השאלה שהצגתי למעלה: אם ידעתם מראש על קיומה של המנהרה, למה לא תקפתם אותה? ואיך בכלל אנחנו אמורים לדעת שלא סתם יריתם לכיוון של כלום ורק סיפרתם לנו שיריתם על מנהרה כשאין עיתונאים בשטח?

מוזר לי שהתקשורת לא מתעסקת בשאלות כאלו.

ישחקו הנערים לפנינו



ואם הכוונה אינה ברורה, קישור לידיעה נוספת