תנועת בני עקיבא לא מתחרדת - לו הייתה מתחרדת, לא היו בוגריה ממלאים את היחידות הקרביות, את האוניברסיטאות ועוד ועוד- אך תנועת בני עקיבא בהחלט נוטלת על עצמה עוד חומרות ואיסורים מה שגורם לעוד ועוד דתיים לאומיים להדיר את רגליהם מבני עקיבא, לאחרונה - פתחה תנועת הצופים הדתיים סניף סמוך לאזור מגוריי - הם לא עשו את זה כתוצאה מהעדר ביקוש. עזרא, בני עקיבא, הצופים הדתיים ובני נוער שכלל אינם חברי תנועה - כל אלה מצוים בציונות הדתית בשפע ולא יהיה נכון לשפוט את כלל הדתיים הלאומיים לפי החלטת הקומונר (מדריך-על בבני עקיבא) על אורך החצאית.
כחניך בני עקיבא לשעבר צר לי לראות לאן פניה של התנועה מועדות. אין כאן מקום לסימנטיקה - חומרות , נידויים ואיסורים הם פועל יצא של התחרדות.
בנוגע לזרם הקונסרבטיבי - אני לא חושב שהזרם עצמו הוא קוריוז, אבל ההשפעה שלו על חיינו במדינת ישראל היא קוריוז. אם בעתיד הוא יקיף אחוז ניכר יותר של האוכלוסייה , ממילא יהיה לו כוח פוליטי ויהיה צורך להתחשב בו - כרגע אין צורך כזה. יש עוד תנועות דתיות כמו הרה-קונסטרוקציה. אף אחד לא מתכוון למנוע, כמובן מקונסרבטיבי ישראלי מלנהל את חייו לפי רצונו, אבל הם עדיין זרם שולי במדינת ישראל - וההתייחסות בהתאם.
המילה קוריוז אינה במקומה, גם לא במקרה של השפעה שולית (קוריוז משמעו דבר מוזר ומשעשע ובטח לא לזאת התכוונת).
לגבי הקשר בין יהדות ספרד (הדתית) ובין יהדות אשכנז (כנ"ל) לא הצלחתי ללחוץ על הקישורים, למרות שניסיתי בכמה דפדפנים. לגבי אי חיבה השוררת בין הזרמים - ובכלל זה מלחמת הקטניות ומקרי אלימות - הם בשוליים וגם לו היו מתרחשים כל יום מחדש, עדיין לא היה שום קשר בינם לבין דת ומדינה אני מבקש ממך להתייחס להערה שלי על מהות הדיון ולא לסטות ממנו לנושאים שהם אולי מעניינים אך לא שייכים לנושא.
צר לי אבל גם אני לא מצאתי את הקישורים הללו.
בכל אופן, מדובר במספר כתבות (והאמת שהיו עוד אך לא התייחסתי אליהן).
1. כתבה אחת מתייחסת להיתר שניתן על ידי רבנים מעדות המזרח להשתלת איברים, דהיינו הקלה באיבחון על מוות קליני, הרבנים האשכנזים האשימו אותם ב"רצח".
2. זילזול מופגן בידענות של רבנים ממוצא מזרחי תוך כדי השמתם ללעג בהשוואה לידענות של רבנים אשכנזים.
3. הצבעה על שבאבניקים ממוצא מזרחי שממררים את חייהם של תושבים ממוצא אשכנזי.
לעניות דעתי, כאשר יש שאלות כבדות משקל מתעוררת מחלוקת בין שני הזרמים.
ד"א "מלחמת הקטניות היא רק דוגמא אחת כיצד אפשר לקיים שתי אורחות חג מבלי להחשד באכילת חמץ. האינטרפטציה לאכילת חמץ היא קוריוז בפני עצמו).
אתה שוב חוזר על הטענה כאילו בעבר לא היו פערים קשים בין חילונים לדתיים, הפעם אתה טוען שמגילת העצמאות הייתה מקרה בודד שאין להסיק ממנו על ריבוי מחלוקות - ובכן , זו שגיאה, המפד"ל פירקה פעם את ממשלת בן גוריון על חילול שבת, ויכוח ניטש גם על מערכת החינוך של המעברות ואפשר להמשיך עוד ועוד - דבר לא השתנה בתחום זה.
לגבי החלטות דתיות שהתקבלו בלחצים קואליציונים - זה נשמע רע מאוד נכון? כשקוראים לזה תהליך דמוקרטי בפרלמנט זה נשמע יותר טוב, נכון? כך השיטה עובדת, לטוב ולרע בכל תחום - מדת ועד איכות הסביבה וחינוך.
אתה אומר שאילו החוקים ההומניים של התורה היו מתקיימים לא הייתה כלל מחלוקת בישראל ואני אומר - מדוע שלא תשתמש בחוקים הומאניים אלה (ורק בהם, לא ביתר החלקים של התורה שפחות מתאימים לימינו) על מנת להגדיר את המדינה היהודית ולהפחית מחלוקות בישראל?
לגבי הביטוי "תינוק שנשבה" - זה ביטוי שמבטא את היחס ההלכתי לחילונים, השימוש בו במסגרת ויכוח כדי להוכיח עליונות הוא מכוער מאוד. אבל האם בגלל שפגשת כמה דתיים (כנראה חרדים) שהשתמשו בו עלינו להפריד את הדת מהמדינה לחלוטין ולא להשתמש באלמנטים היפים הנמצאים בה ושעל פי טענתך שלך - יכולים למנוע מחלוקות בישראל?
הביטוי "תינוק שנשבה"הוא לא פרי "פגישה לילה מקרית". הביטוי הזה הביע את היחס הפטרונאלי בוויכוחים עם שומרי מסורת. הוא ביטוי מעודן בהשוואה לביטויים הנהוגים כיום לתיאור הזרם החילוני (לא צריך לחזור עליהם!)
אם, כפי שציינת בסיפא שלך , ישראל איננה דיקטטורה דתית כמו איראן, אני מציע שלא נשתמש בביטוי דיקטטורה של המיעוט כשהוא מכוון למיעוט הדתי, בעיקר אם נזכור שההחלטות אותם אתה מאזכר (ואתייחס אליהם) התקבלו בכנסת בצורה דמוקרטית תוך ניצול הכוח היחסי של אותן מפלגות קטנות. וכן , במדינה דמוקרטית מפלגות קטנות לפעמים מצליחות להיות לשון מאזניים ולהנות מכוח העולה במעט על כוחן היחסי, זו השיטה וכרגע אין בנמצא שיטה טובה יותר מדמוקרטיה.
לגבי החקיקות הספציפיות שהזכרת
"חוק טל" - המצב לפני חוק טל היה פטור מוחלט לבני הישיבות החרדיים. חוק טל היה ניסיון לתקן זאת, ניסיון שלא עלה יפה . אבל עצם הניסיון מעיד על כך שיש נסיגה בחקיקה הדתית מפטור מוחלט לפטור חלקי ומותנה.
רק כדי לסבר את האוזן בין השנים 1985-1998 עלה מספר המכריזים על "תורתם אומנותם" ב-237%.
את שאר המידע ביחס לחוק טל ו"הנסיגה [או הנסיקה לצורך העניין] אפשר ללמוד מתוך הנתונים המופיעים בקישור הבא
חוק טל לא נכשל משום שאין לו תמיכה בקרב הציבור, אלא משום הנסיגה ומשיכת היד של הגורמים שהיו אמורים על החזרת הפרופורציות ביחס למתגייסים מקרב המשתמטים משירות צבאי בתואנה זאת.
.
"נסיעה ציבורית בשבת" - יש ערים בהם יש תחבורה ציבורית בשבת והדבר מוכיח שחקיקה דתית מגוחכת דווקא נסוגה.
נא הסבר לי פשר המשפט "משום שחקיקה דתית מגוחכת נסוגה".
אילו לדוגמא, היתה נגרמת תאונה רבת נפגעים של בני נוער [מחזה נפרץ במחוזותינו], זק"א היתה מחללת שבת, כדי לסייע בזיהוי נפגעים. שכן פיקוח נפש דוחה שבת.
אילו היותה תחבורה ציבורית במקומות הבילוי, חיי רבים היו נחסכים ובמקום לחלל שבת גם בהיתר, היה אפשר להלל את מי שהתיר. שכן "כל המציל נפש אחת בישראל כאילו הציל עולם ומלואו".
אז לא כדאי להקדים תרופה למכה באמצעות יציאה מהקבעון של הדת והתאמתה לרוח התקופה?
"סגירת נתיב התעופה של ישראל בשבת" - אל על טסה בשבת, בעבר אל על לא טסה בשבת - האם זו התקדמות בחקיקה דתית? לא! ההפך!
אל-על אינה טסה בשבת. מטוסיה כן טסים. הם מוחכרים לחברת בת של אל-על בשם סנדור היוצאת לאירופה בשבתות.
הקומבינה עובדת וכל הצדדים יוצאים מרוצים. והעיקר שאל-על לא מחללת שבת.
"כשרות" - מלבד חוק ההונאה בכשרות שנועד למנוע ממכר מוצרים לא כשרים לאנשים דתיים ובקושי נאכף - אני לא מכיר חקיקה דתית נוספת בתחום.
מן הסתם אתה מכיר אינטרסים אחרים הקשורים בדיני הכשרות. כמו למשל אי מתן תעודת כשרות למקום הפועל בשבתות. "השוט המונף הזה" אין לו ולא כלום לדיני הכשרות. בפסיקה כנגד ההחלטה לא להכשיר מקום בו התקיימו ריקודי בטן קבע השופט תיאדור אור כי לרבנות אין היתר לאסור על המקום מלקבל תעודת כשרות ( בג"ץ 465/89 אילנה רסקין נ' המועצה הדתית ירושלים, ניתן ב-27.5.90). (או לחילופין הקונדיטוריה באשדוד שאינה מקבלת היתרׂ/
הבד"צ אינו בית דין על פי חוקי מדינת ישראל, אך כוחו רב בשל יכולתו "לרומם או להשפיל" מקומות עבודה רבים כמו מסעדות, בתי מלון וכו'.
בתי קברות אלטרנטיבים? חיתון מחוץ לישראל המוכר בישראל - כל זה לא היה בעבר. כפי שאמרתי , מדינת ישראל גם בדרך להכיר בנישואים אזרחיים לאלה שאינם יכולים להתחתן אחרת.
המצב נכון לעכשיו הוא:
מדינת ישראל היא הדמוקרטיה היחידה בעולם שבה השלטון אזרחי דמוקרטי, אולם אין אפשרות לערוך בה נישואין אזרחיים.
ישאל עם זאת מכירה לצורכי רישום ובתנאים מסויימים בנישואין אזרחיים, הנערכים בחו"ל כפוף לדרישות הקבועות בנוהל ובחוק.
אשמח לקבל קישור כלשהו המזים את העובדות הללו
לסיכום, גם אני "הייתי שם" , יש רבנים טובים ויש רבנים רעים כפי שיש מנהיגי ציבור טובים ורעים. יהדותה של המדינה לא צריכה להיות מושפעת מעובדה זו כפי שאינה צריכה להיות מושפעת מפלגים חרדים קיצוניים המנאצים את המדינה ומבזים את יום הזכרון. הם לא "היהדות" ולכן לא נדחה את הדת היהודי כאלמנט מרכזי בהגדרתה של מדינת ישראל. ההפך, ניקח מהיהדות את הערכים החיוביים שניתן ללמוד ממנה ואותם ננחיל לעם יחד עם דמוקרטיזציה, ערכים אוניברסליים ועוד ועוד. מדינת ישראל לא צריכה לשאוב את ערכיה רק מהדת היהודית אבל אין לדחות ערכים חיוביים רק מכיוון שהגיעו משם. זו דעתי
מאחר וגם אני "בא משם" , אני תוהה מה פירוש ההגדרה "רבנים טובים ורבנים רעים"
אם נאמר שיש "רבנים טובים" - נקבל את הרושם שיש רבנים שמוכנים "ליישר את הבננה", או במילים אחרות מוכנים לעקוף פה ושם פסיקות, העיקר ללכת עם הזרם.
לעומת זאת אם נאמר "רבנים רעים" , אז נסכים כי יש רבנים הפועלים BY THE BOOK וכי הללו לא יתכופפו בשום מקרה בו צריך לגלות הבנה ו/או חמלה, יש איסור וצריך לקיים. יש היתר , צריך לבדוק אם הוא לא פוגע באיסור אחר רחמנא ליצלן.
התורה מלאה מעשים טובים וכוונות טובות. הדרך לגיהנום מלאה במפרשים ומפרשנים למיניהם.
מתחילת העימות בינינו אנו מנסה להבהיר כי הדת היהודית מלאה בגינוני רעות, אחווה, מעשים טובים והליכות שבין אדם לחברו.
לעומת זאת הדת היהודית נאנסה בידי רבנות עושקת, מתירה את דמם של רבים וטובים מבין בני עמינו.
אינני מאמין כי השמאל והימין במדינת ישראל מתכתשים באופן הפרוע ביותר (אינני מתייחס לשוליים הזויים) . בטח לא באופן בו מתכתשים הזרמים השונים ביהדות - חסידי גור בחסידי חב'ד (המקרה האחרון ארע רק השבוע בערד), מקרה ההפרדה של בנות ממוצא אשכנזי לבין בנות ממוצא ספרדי.
האם לזה אתה מתכוון "בוא נפיק את הדבר היפה מהדת"?
אילו היה ניתן להפקיע את הדת מידיהם ולקיימה באורח פלורליסטי, הומני שיקיים את אותו משפט שאתה ציטטת "ואהבת לרעך כמוך" שיש המפרשים אותו בדרכים שונות כדי לתת לו משמעות מעשית, נוכל סוף סוף לחזור לאותה נקודה שבה נתנו כבוד לתורה, ביקור בבית הכנסת היה יותר מאשר היכל תפילה, משמעותם הדתית, יהודית ומסורתית של החגים הייתה מקבל משנה תוקף, כפי שאני לפחות זוכר אותה מילדותי.
אני מאמין כי אנו מיצינו פחות או יותר את הנושא.
אם אני מבין היטב את כוונתך - הרי שאני מסכים עם השאיפה שלך למצות את היפה שיש בדת היהודית, שאין ספק כי היתה נר לעמים אחרים.
יחד עם זאת, צריך להכיר ולהודות בכוחה המשחית של דת, אם משמשת כקרדום לחפור בו, בידיים של בני עוולה המשתמשים בה לקידום מטרות פרטיות/פוליטיות וחברתיות.
ראה מה קורה בקהילות אחרות בעולם ולאן מובילה פרשנות מוטעית הנתונה בידי מטיפים,כוהני דת ואנשי מסתורין למיניהם.
אסור לנו להגיע לקו האדום הזה. לנו אין את הלוקסוס הזה ואינני מאמין כי אי פעם תינתן לנו הזדמנות אחרת לקיים אורח חיים על פי השקפת עולמו, תוך מתן כבוד לזולתו.
ערב טוב והיה לי כבוד ונעים להתעמת איך ידידי!