לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה __ ברוכים הבאים לפורום מתגייסים וסדירים__ חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > מתגייסים וסדירים
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
האשכול נעול
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 19-01-2010, 16:18
  omer k omer k אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 02.10.07
הודעות: 208
יום סיירות ינואר 2010 - מאמר

לאות תודה לכל אלו שכתבו מאמרים, ועזרו לי ולאחרים לקבל מושג על המיונים השונים,
החלטתי גם אני לתת את תרומתי לחבר'ה שיצטרכו את זה בעתיד.

המאמר שלי ייכתב בצורה טכנית, נייטרלית ומסודרת על מנת שתוכלו להבין את הדברים באופן בסיסי ופשוט. בסוף המאמר אציג גם את דעתי על יום הסיירות, ואתן טיפים.

יום סיירות ינואר 2010:

מתכונת יום הסיירות - יום אחד.

תזמון: הגעה - 7:00 (בוקר...), שיחרור - אחה"צ, 15:00 פחות או יותר.

תיאור היום:

1. מגיעים ב-7:00 בבוקר למכון וינגייט.

2. מבצעים את תהליכי הסדרת הטפסים (זימון ואישור רפואי חתום).

3. מקבלים מספר שלמעשה זה יהיה המספר שלכם במהלך היום, ורושמים אותו על החולצה הלבנה מקדימה ומאחורה.

4. עוברים בדיקת רופא שעובר גם על האישור הרפואי.

5. כל מי שמסיים את כל ההליכים הנ"ל מתרכז במקום מסוים ולאחר שמגיעים מספיק אנשים (90 איש פחות או יותר) המפקד לוקח את הקבוצה הצידה ומעביר חימום קל הכולל מעט ריצה ומספר מתיחות.

6. לאחר החימום והמתיחות, הקבוצה מובלת לאזור שבו מתבצעת ריצת ה-2000. הקבוצה מוזנקת, רצים בקו ישר קילומטר קדימה, מגיעים לנקודה בה מחכה מפקד שיסמן אתכם בטוש על החולצה, וחוזרים חזרה, כל אחד מקבל כרטיס עם מספר והוא אומר אותו לאנשים שיושבים בקו בסיום ורושמים את התוצאה של כל אחד.
חשוב מאוד לציין - המשטח בו הריצה מתבצעת לא מישורי, יש בו עליות וירידות, ברובו הוא חול קשה אך יש מעט חלקים בהם יש חול רך אך לא עמוק. כל מי שמתאמן בריצות על אספלט ומסלול מישורי וחושב שכך הוא יהיה מוכן, טועה, מכיוון שהדבר שונה מאוד ממה שיש ביום הסיירות.
לאחר סיום הריצה שותים מים, ומפנים את המקום לקבוצה הבאה שמגיעה לבצע את הריצה.

7. הקבוצה שסיימה את הריצה וסיימה לשתות ושירותים (מוקצות מספר דק' לשם כך) מתרכזת במקום מסוים, ומגיעים נציגים מטעם יום הסיירות. הנציגים יסבירו לכם על היום שאותו אתם הולכים לעבור ועוד כל מיני נהלים והסברים אחרים. לאחר מכן, כל אחד יקבל דף, בו הוא רושם את פרטיו האישיים, ובאותו דף תתבקשו לדרג את היחידות לפי רצונכם להגיע אליהן (לדוגמה - אם ברצונך להגיע למטכ"ל, סמן את מטכ"ל ב-"1", ושייטת "2") - כמובן כל אחד לפי רצונו.
ביום הסיירות ניתן להשיג גיבוש גיבוש מטכ"ל (כולל מטכ"ל, שלדג ו-669) גיבוש שייטת, או גיבוש חובלים.
אגב, מי שרוצה גיבוש חובלים יכול גם פשוט להתקשר למדור ים ולבקש גיבוש.

הקבוצה הראשונה שתסיים עם ריצת ה-2000, תתבקש להכין את הציוד הצוותי להמשך היום.

8. לאחר שכולם סיימו עם ריצת ה-2000, כולם מתרכזים במקום אחד, ומתבצעת חלוקה לצוותים. הצוות שבו תיהיו (בצוות יש בין 15 ל-20 איש פחות או יותר) הוא יהיה הצוות שלכם לחלק הפיזי המרכזי של יום הסיירות.
המפקד הראשי יכריז על מספר הצוות, ולאחר מכן, את המספרים של חברי הצוות, וכל אחד ממכם ניגש לצוות שבו המספר שלו מוקרא. לכל צוות יש ציוד צוותי (הכולל אתי חפירה, שקים, אלונקות, ג'ריקנים) ועל כל צוות יש כ-3 מפקדים, שאחד מהם יהיה המרכזי שייתן לכם את ההוראות. (אגב, המפקדים הם בוגרי היחידות (מטכ"ל, שייטת))
לאחר שמוודאים שכל חברי הצוות נוכחים, לוקחים את הציוד הצוותי וניגשים לאזור הדיונות הסמוך.

9. שוב, מוודאים שכולם נוכחים, ואז מתחילים. פה למעשה מתחיל החלק הפיזי והמרכזי של יום הסיירות.
התפקוד שלכם בחלק הזה, הוא זה שייקבע מה תקבלו ואם בכלל תקבלו, בסיום היום.
חשוב לזכור - אני מציג את מה שהיה בצוות שלי, ולא בכל צוות עושים בדיוק אותו דבר, אלא הכל תלוי ברצונם של מפקדי הצוות שלכם, אך אם יש שינויים, הם יהיו ממש קטנים.

החלק הפיזי המרכזי של היום, כולל 4 תרגילים מרכזיים:

א. ריצות ספרינט
ב. ריצות ספרינט עם ציוד (אלונקה, ג'ריקנים, שקים)
ג. חפירת בור/תעלה
ד. סחיבת שקים

בתוך התרגיל עצמו, אין הפסקות.
בסוף כל תרגיל, תקבלו מספר דקות שבהן תידרשו לשתות כמות מים מסוימת ולארגן את הציוד לתרגיל הבא - זאת אומרת שבסוף הזמן שניתן לכם, אתם צריכים לעמוד מסודרים מול המפקדים, שהציוד לתרגיל הבא מוכן, ולאחר ששתיתם מספיק מים כמו שאמרו המפקדים.

א. ריצות ספרינט - המפקד ייתן לכם הוראות, מהו מסלול הריצה. כאשר המפקד יכריז "צא", תצאו לריצה לפי המסלול, ותחזרו לנקודת ההתחלה ליד המפקדים. כשכולם יגיעו, יעברו רק מספר שניות עד שתצאו שוב לריצה הבאה, והדבר יחזור על עצמו שוב ושוב עד שהתרגיל יסתיים.
מרגע שהתרגיל מתחיל, לא תיהיה מנוחה של יותר ממספר שניות בין כל ספרינט לספרינט. התרגיל מאוד אינטנסיבי, ורוב האנשים שפורשים במהלך היום, ייפרשו בחלק הזה.


ב. ריצות ספרינט עם אלונקה, ג'ריקנים ושקים - עכשיו תידרשו לעשות את אותו מסלול בספרינט, אך יש שינוי - ארבעת הראשונים שמסיימים את הספרינט, ירימו אלונקה ויסחבו אותה באותו מסלול של הספרינט (כמובן שעל האלונקה יש מספר שקים והיא כבדה. בצוות שלי, גם ארבעת הבאים שמגיעים זוכים לסחוב - 3 ג'ריקנים ושק חול אחד. הדבר משתנה מצוות לצוות לפי רצון מפקדי הצוות. לדוגמה, יכול ליהיות שבצוות אחר, רק החמישי והשישי שמסיימים, ייסחבו משהו, אך בכל הצוותים יש אלונקה ו-4 הראשונים שמגיעים יסחבו אותה. השאר תלוי במפקדים כמו שאמרתי.
דוגמה לריצה בתרגיל - יוצאים לספרינט, 4 הראשונים שמגיעים מרימים אלונקה והבאים בתור ג'ריקנים ו/או שקים, ויוצאים למסלול הספרינט עם האלונקה והציוד. שחוזרים למפקדים מחכים עד שהם יגידו להוריד ציוד, ופה בעצם מסתיים סיבוב אחד. לאחר שהציוד הורד, שוב המפקד יזניק אתכם והראשונים יסחבו ציוד...

החלק הזה לא פחות אינטסיבי וקשה מהראשון, אלא אף יותר מכיוון שיש שיש בו גם ספרינט רגיל, וגם סוחבים ציוד, אבל רוב מי שנשאר לאחר התרגיל הראשון, יישאר גם פה. רבים פורשים בתרגיל הספרינט הראשון מכיוון שההלם מגיע בהתחלה, וסביר להניח שמי שעובר את השוק הראשוני יסיים את היום הזה.

ג. תרגיל חפירת בור/תעלה - התרגיל הזה משתנה מצוות לצוות - יש צוותים בהם ההוראות הן לחפור בור במידות מטר אורך, מטר אורך ומטר עומק, ויש צוותים (בכללם הצוות שלי) שההוראה הייתה לחפור תעלה שרוחבה יהיה אורך את החפירה, וגם עומקה יהיה אורך האת. ( אתם חופרים עם את חפירה קטנה מתקפלת שיהיה חלק מהציוד שלכם שם).
כאשר המפקד יגיד, תתחילו בחפירות, ולאחר זמן מסוים הוא יגיד לעצור ולהפסיק.
המפקדים יעברו ביניכם וישאלו אתכם שאלות על הבור ולפעמים גם עליכם עצמכם.
לאחר שהמפקדים מסיימים לשאול את כולם, תתבקשו לכסות את הבור שחפרתם.

ד. סחיבת שקים - לכל אחד בצוות יהיה שק (לפי הערכה שלי, שוקל 15 קילו פחות או יותר), והמפקד יגיד לכם מה הוא מסלול הסחיבה של השק. נקודת ההתחלה והסיום של כל סיבוב תיהיה ליד המפקדים, ובכל פעם שתסיימו סיבוב תידרשו לומר את המספר האישי שלכם, וכמה סיבובים עשיתם.
הסיבובים הם סיבובים גדולים, ומסלולם כולל גם עליות וירידות מן הדיונות החוליות.
לאחר זמן מה, המפקדים יגידו לכם לעצור.

ופה נגמר החלק הפיזי של יום הסיירות.

10. לוקחים את הציוד הצוותי מן הדיונות, וחוזרים לאזור המחנה. לאחר שתחזירו את הציוד, תשבו מספר דקות עם מפקדי הצוות שלכם, כל אחד יספר על עצמו מעט והמפקדים ישאלו אתכם כל מיני שאלות.

11. ממלאים דף דירוג סוציומטרי על חברי הצוות, ומהנקודה הזאת, תתייבשו בין שעה לשעתיים (אפשר לשתות, להשתין, בשלב מסוים גם מגישים לכם אוכל (לחם עם חומוס או משהו אחר), אבל כולם צריכים להתרכז במקום אחד לפי הוראות המפקדים.

12. לאחר ההתייבשות, מגיע המפקד ומקריא תוצאות - יגידו "לסיירת מטכ"ל עברו מספרים ... ... ..." "לשייטת ... ..." ולחובלים.... . רוב האנשים לא מקבלים כלום.

13. כל קבוצה של יחידה מתרכזת באזור אחר, יגיע מפקד וידבר איתכם מעט, לאחר מכן יגיעו נציגי מדור סיירות שיסבירו לכם בקצרה מה הם הליכי ההמשך ותקבלו דפי הסבר ותוכניות אימון.

14. אתם משוחררים הביתה - יש אוטובוסים לת"א ולחיפה בחינם למי שרוצה.

התחילו את היום כ-450 איש, פרשו כ-200 איש (הערכה גסה שלי)
כ-30 איש קיבלו מטכ"ל, אני מעריך שמספר דומה לשייטת.
אני יודע שאנשים קיבלו גם חובלים אבל לא שמתי לב כמה.
כמו שאמרתי, אנשים רבים פורשים, ורבים לא מקבלים כלום.


יום הסיירות מזווית הראיה שלי + טיפים:

יום הסיירות הוא ההזדמנות הבטוחה האחרונה שלכם להגיע ליחידה שאתם רוצים.
מי שזה חשוב לו, שייתאמן קודם, שישקיע, שילך למסגרת כושר קרבי (שם תקבלו את ההכנה הטובה ביותר).

אומנם מלבד ריצת ה-2000, החלק הפיזי נטו של יום הסיירות אורך סך הכל 3 שעות, אבל אלו שעות מאוד אינטנסיביות, במהלך התרגילים אין הפסקה, אין מנוחה. אנשים שלא התאמנו מגיעים לשם ונכנסים להלם.
כל מיני חכמולוגים שהתאמנו במכון כושר או באימונים בפארק ורגילים לאספלט חוטפים פה פתאום שוק.
מי שרוצה להתאמן ליום סיירות, שיתאמן ספציפית. ולהתאמן ספציפית זה אומר אימונים בחול ים, בדיונות, בעליות, להתנסות בסחיבת אלונקה, שקים וכו'. כמו שאמרתי, הכי טוב שצטרפו לקבוצת כושר קרבי לפחות חודשיים קודם.

בתור אחד שהתאמן במסגרת כושר קרבי (יובל עילם) , אני רוצה לומר לכם, בשום שלב במהלך היום לא הייתי מופתע, לא פיזית ולא מנטלית. בכל שלב ידעתי מה הולך, איך להתנהל, איך לחשוב במהלך יום כזה, איך להתמודד עם סיטואציות מנטליות מסוימות וכמובן שפיזית הכינו אותי בצורה מצוינת.
אני לא עושה פה פרסומת. אני אומר בכנות שאם הייתי מתאמן לבד, לא הייתי מוכן כמו שצריך, לא פיזית ולא מנטלית.

החלק שבו פורשים הכי הרבה אנשים ובעצם החלק הקשה ביותר הוא הספרינטים הראשונים, בהתחלה. לא משנה אם התאמנתם או לא, ברמה מסוימת תקבלו שוק. השאלה היא איך תתמודדו איתו.
לא משנה כמה קשה לכם, לא משנה מה המיקום שלכם, גם אם אתם אחרונים, אל תעצרו, אל תפרשו. אם תתגברו על ההתחלה, כנראה שתסיימו את היום הזה. רק לשם הדגמה, בצוות שלי היו בהתחלה בין 15 ל-20 איש וסיימנו 7 אנשים.
אומנם ברוב הקבוצות לא פורשים כל כך הרבה אנשים, אבל כמעט בכל קבוצה יהיו פורשים.

טיפ חשוב ביותר - לאכול בבוקר לפני יום הסיירות!!! פרוסות עם שוקולד/ריבה/דבש כשעתיים לפני (קחו בחשבון שלא מתחילים בדיוק ב-7 בבוקר אז אל דאגה. תאכלו בננה כשעה לפני כל חלק פיזי.

תשנו טוב בלילה.

לפני יום הסיירות תשאלו את עצמכם טוב טוב אם אתם בטוחים שאתם רוצים להגיע ליחידה כזאת או אחרת. תזכרו כמה חרא אוכלים במהלך המסלול, אלו קשיים פיזיים יש. אתם צריכים להגיע להבנה ששירות ביחידה הזאת דורש ממכם מאמצים פיזיים ומנטאליים עילאיים.
תזכרו שלהתקבל זה יחסית החלק ה"קל". המסלול הוא החלק הקשה באמת.
במהלך המסלול ביחידות העלית, אתם לא תדעו מה תעשו שעה או שעתיים מאוחר יותר, בטח שלא מחר. כל יום תופתעו מחדש, ובכל יום יכול ליהיות שתפרשו או שיפרישו אתכם. אי הידיעה הוא הדבר הקשה ביותר שיש. כל יום הוא מבחן.

במידה ואתם מחליטים ללכת על זה, תגיעו נעולים. נעולים בראש על המטרה שלכם, תחליטו שלא משנה מה, בכל רגע נתון אתם נותנים 180%, נותנים את הנשמה, גם אם קשה. תזכרו שזה נגמר מתישהו. זה היתרון שלכם. אתם יודעים מתי זה ייגמר. תזכרו שזו ההזדמנות שלכם להשיג את מה שתמיד חלמתם עליו, וזה הזמן להוכיח את זה. עד עכשיו דיברתם ועשיתם רעש כמה שאתם מורעלים וכמה שאתם רוצים, בטח גם חברים שלכם תפסו ממכם, בטח גם הבנות, אבל הכל חארטה ושטויות ודיבורי סרק עד שתגיעו למיונים (יום סיירות, גיבוש). זה הזמן להוכיח את עצמכם.

חשוב מאוד - תיהיו עצמכם. אם אתם חושבים שאם תתחנפו לכולם, או תשחקו אותה ליד המפקדים זה יעזור לכם, אתם טועים בגדול. אל תלכו להגיש מים לכולם אלא אם באמת זה מה שאתם רוצים לעשות ועושים בדרך כלל. זה פתטי לראות איך אנשים רצים לעשות את זה רק כדי שבסוציומטרי ידרגו אותם גבוה. את כל ההצגות האלו אנשים רואים, כמובן שהמפקדים רואים הכל.
תיהיה עצמכם. אם תתאימו, מצוין, אם לא, לא קרה כלום. זה רלוונטי.

אחד הדברים החשובים ביותר, ואולי החשוב ביותר, הוא שתיהיו חדים ונעולים. זמן תגובה מהיר וחד, יוכל להביא אתכם לכך שתיהיו הראשונים לצאת לכל ספרינט, ובדרך כלל מי שיוצא ראשון או בין הראשונים, גם יסיים בין הראשונים.
שאתם מתחילים את החלק הפיזי, פשוט תהפכו את עצמכם לרובוטים שמגיבים במהירות הגדולה ביותר שיש, ומבצעים מיד מה שצריך לבצע.
פשוט תנתקו את עצמכם, לא לחשוב על המשימה יותר מדי, פשוט לבצע.
אני מתכוון בעיקר לחלקים של הספרינטים.
שאדם מתחיל לחשוב ולהתעסק בראש עם כל מיני דברים, מהירות התגובה יורדת, אתם איטיים יותר, ומתחילים לעלות בכם ספקות.
פשוט תהפכו לרובוט שמבצע. לא משנה אם יש עוד ספרינט אחד או אם המפקד יגיד שיש "רק" עוד 70 ספרינטים, זה לא משנה לכם, אתם מתעסקים רק בהווה ובספרינט הנוכחי, דואגים לתת את המקסימום.
אז יהיה עוד ספרינט? אז מה?! מה קרה?! והתשובה היא שלא קרה כלום! פשוט יוצאים ועושים מה שצריך לעשות.
אתם עומדים דרוכים, חדים, וקשובים, מחכים למילה אחת. המילה היא "צא". אל תסתכלו מסביב, אל תסתכלו איך הולך לאחרים, לא משנה אם אתם עייפים, או שקשה, אתם מחכים למילה הזאת. שהמילה הזאת מגיע אתם פשוט משתגרים לעבר המסלול ומסיימים אותו הכי מהר שיש.
באתם למלחמה, ואתם הולכים לנצח בה.

יכול ליהיות שתחוו נקודות שבירה ביום הזה, אז ברגע שממש קשה, תסתכלו רגע הצידה לחבר'ה שבקבוצה שלכם, ותזכרו שלחבר'ה האלה קשה לא פחות ממכם, וכמו שאמרתי קודם לכן, השאלה היא איך תתמודדו עם הקושי. האם תהפכו לסמרטוטים שמתייאשים ופורשים?!
לא! אתם מריצים לעצמכם בראש מה המטרה שלכם, נזכרים בכמה אתם רוצים את זה, ונזכרים שזו ההזדמנות שלכם להוכיח את עצמכם מעבר לכל דיבורי הסרק! אתם רוצים להגיע ליחידת עלית?! צריך לעבוד קשה מאוד בשביל זה, צריך להרוויח את זה בדם, יזע, דמעות וכאב. רק בסוף תוכלו להנות מהפירות. אבל עד אז, דרך קשה מאוד.

אני אסיים בציטוט מתוך השיר lose yourself של אמינם. ממליץ לכם לשמוע את השיר הזה לפני יום הסיירות/גיבוש. הוא יכניס בכם קצת רעל.


Look, if you had one shot or one opportunity
To seize everything you ever wanted in one moment
Would you capture it or just let it slip? or just let it slip?


זכרו, אם אתם באמת רוצים משהו, לכו עליו עד הסוף, בכל הכוח, ותבואו מוכנים.

מאחל הצלחה לכולם, ומקווה שהמאמר שלי עזר לכם.

נערך לאחרונה ע"י Zed3 בתאריך 20-01-2010 בשעה 14:46. סיבה: הוספת פסקה לבקשת הגולש
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #7  
ישן 20-01-2010, 02:37
  omer k omer k אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 02.10.07
הודעות: 208
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי omer k שמתחילה ב "יום סיירות ינואר 2010 - מאמר"

אני יודע שזה רק שלב קטן והחלק הקשה באמת עוד לפניי, לכן עוד מהרגע שהקריאו את המספר שלי לקחתי את זה מאוד באיזי ואפילו באדישות לעומת חבר'ה אחרים שם שהתחילו לצעוק ולמחוא כפיים.
למרות שבכל אופן זה צעד קדימה לעבר המטרה, אני לוקח את השמחה והחגיגות בערבון מוגבל מאוד,
אני יודע מה עוד לפניי. אולי אני לא משוחרר מספיק ועצור מדי, לא שמח יותר מדי, אבל עד שלא אעבור את הקושי האמיתי, זו דרך הפעולה שלי. האמת שגם אם באמת אשתדל שכמה שפחות אנשים יידעו על כך, פשוט כי כזה אני.
אגב, רוב החברים שלי וחלק גדול מהמשפחה שלי לא יודעים בכלל שהלכתי ליום הסיירות מפני שלא סיפרתי לאף אחד, ובטח לא שקיבלתי מה שרציתי.

אולי זה רק אני ואולי אני טועה, אבל אני חושב שעד שלא מתקבלים ועוברים את הקשיים האמיתיים לא צריך לדבר על זה יותר מדי, לא לעשות רעש וצילצולים. צריך לעשות את העבודה בשקט, ולא להשתחצן בה, קל וחומר שעוד אין קבלות.

דודי - גם אני מתאמן בקבוצת הרצליה, אבל בבוגרים. בכל מקרה בחודש האחרון לא הגעתי לאימונים מפני שהייתה לי דלקת בברך. אני נותן לגוף עוד מספר ימים עד שאגיע לאימון הבא.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #10  
ישן 21-01-2010, 21:53
  משתמש זכר המעז שמנצח המעז שמנצח אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 18.08.09
הודעות: 55
בתגובה להודעה מספר 9 שנכתבה על ידי omer k שמתחילה ב "[font=Verdana]לא הוגן?..."

יודע מה, אני אלך עוד צעד עם ההשוואה שלך -

הסימולציה זה כמו לעבור על המבחן (שיהיה לך מחר בבית הספר) בבית שלך עם מורה פרטי שמסביר לך הכל ערב לפני

קורה שיש אנשים נאיבים שבטוחים שיום השדה נותן הזדמנות שווה לכולם ולא מעדיף אנשים שהתכוננו במיוחד לאותו היום על אותן הדיונות בדיוק עם אותם תרגילים בדיוק
תאמין או לא, יום סיירות זה יום של כושר ותוצאות על הדף
למי שיש יותר נסיון שם פשוט מאוד... יותר קל


בגיבושים לפחות (ככה הבנתי) המפקדים מבינים פחות או יותר מי אתה ושופטים אותך על פי התכונות שלך
, ולא לפי כמה טוב אתה מכיר את התרגילים או את הדיונות בווינגייט

נערך לאחרונה ע"י המעז שמנצח בתאריך 21-01-2010 בשעה 22:00.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #11  
ישן 21-01-2010, 23:07
  omer k omer k אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 02.10.07
הודעות: 208
בתגובה להודעה מספר 10 שנכתבה על ידי המעז שמנצח שמתחילה ב "יודע מה, אני אלך עוד צעד עם..."

סלח לי, אבל כל מי שרוצה לדעת מה יש ביום סיירות יודע. זה לא סוד. באינטרנט יש מאמרים רבים.
זה לא שמי שבהכנה של כושר קרבי מקבל מידע מיוחד. מי שזה מספיק מעניין אותו יודע למצוא יפה מאוד מה יש בכל מיון. ואם אדם "נאיבי" מגיע למיון בלי לדעת מה יש בו, ובלי להתכונן אליו, לדעתי זה אומר דבר אחד פשוט - שזה לא מספיק מעניין אותו.
אין פה שום רמאות או ייחוד לטובת המתאמנים מבחינת הידע מה יהיה במיון, כמו שאמרתי, הידע נמצא וגלוי בפני כל דורש.

יום השדה נותן הזדמנות שווה לכולם. זו עובדה. הם לא מעבירים/מעדיפים אדם כי הוא התאמן במסגרת כזו או אחרת, הם מעבירים אנשים שהגיעו לתוצאות טובות בלי קשר לאם הם התאמנו במסגרת או לבד. הם מקבלים אנשים שהיו טובים ולדעת הבוחנים הם מתאימים ליחידות ויכולים לעבור גיבוש. גם אנשים שלא התאמנו במסגרות כושר קרבי מקבלים גיבושים ומתקבלים.
אני חושב שבוחן בגיבושים רואה שאדם מסוים הגיע מוכן, והתאמן, בין אם זה דרך מסגרת או לבד, זה רק מראה לו שלאותו אדם יש מוטיבציה גבוהה, ורצון גבוהה להצליח ולהתקבל ליחידה.

כל אחד יכול להצטרף למסגרת כושר קרבי. זה תלוי ברצון שלך להצליח, ובכמה אתה מוכן להשקיע לשם כך.

ידוע שהדגש ביום הסיירות הוא על כושר, מהסיבה הפשוטה שהוא מאוד קצר, והוא עוד לא השלב הרציני שמכריע מי מתקבל ומי לא. פשוט מקבלים תמונה כללית על אנשים שיכולים לסיים גיבושים ולפי איך שנראה ביום הסיירות, יכולים להתאים ליחידה.
הגיבוש הוא מספר ימים, וכולל בין היתר גם משימות אישיות וקבוצתיות שעוזרות להבליט אופי של אנשים, ופשוט כי יש מספיק זמן כדי לקלוט אופי של אנשים.

אם מטרתו של אדם להתקבל ליחידה, למה שהוא לא ישקיע לשם כך בהכנה שתעלה את סיכויי התקבלותו? אם אדם יודע שבמסגרת כושר קרבי הוא יקבל את הכלים שיעזרו לו להצליח (הכנה פיזית ומנטלית), איזו סיבה יכולה ליהיות לו לא ללכת?

"רואים בקלות מי התכונן ליום הזה עם קבוצת הכנה ומי התכונן לבד (או לא התכונן בכלל)"

נכון מאוד. רואים בדיוק מי השקיע מספיק ומי רצה את זה מספיק. מי שלא התכונן זו בעיה שלו. מי שלא יודע לקראת מה הוא הולך ולא מתעניין, אז שלא ייתפלא אם הוא לא מצליח.

כמו שאמרתי, את הבוחנים מעניינות התוצאות, לא משנה להם אם התאמנת במסגרת או לבד.
אני לא פוסל אנשים שמתאמנים לבד ומצליחים. גם הם יודעים לקראת מה הם הולכים ומתאמנים לשם כך. אבל העובדה היא שלאנשים שנמצאים במסגרת הכנה, יש סיכויים כפולים ואף יותר משאר בני הנוער, ומי שרוצה גם הוא להכפיל את סיכוייו, מוזמן להצטרף, ולהכין את עצמו בצורה הטובה ביותר שיש, באופן ספציפי. למה לא?

אשמח לשמוע את תשובתך.

נערך לאחרונה ע"י omer k בתאריך 21-01-2010 בשעה 23:11.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #13  
ישן 22-01-2010, 12:35
  omer k omer k אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 02.10.07
הודעות: 208
בתגובה להודעה מספר 12 שנכתבה על ידי המעז שמנצח שמתחילה ב "קודם כל, בניגוד למה שאמרת..."

אז בוא אני אחדש לך משהו, אתה פשוט טועה.
כל אחד אחד להצטרף לכושר קרבי. לפחות למסגרת בה אני הייתי.
אנשים עם בעיות כלכליות אמיתיות מקבלים הנחה לפי יכולתם, ויש גם אנשים שמצבם ממש בעייתי, והם מתאמנים אך לא משלמים. יש הבנה, עזרה ותמיכה לכל מי שצריך זאת, ולכן כמו שאמרתי, כל אחד יכול להצטרף.

אם אתה מתכוון לעניין המרחק, גם זו לא פונקציה, מכיוון שמי רוצה להצליח ומוכן להשקיע יכול להגיע לכל מקום. לאימונים בקבוצת הרצליה שלנו מגיעים גם אנשים מבאר שבע, אשקלון, אשדוד, ירושלים, מודיעין ועוד. זה פשוט עניין של מספיק רצון והשקעה, כי מי שרוצה יימצא את הדרך והזמן להגיע.

אני מניח שעכשיו לפחות תסכים איתי שכל אחד יכול להצטרף.

כל האנשים שמצליחים, מצליחים בזכות עצמם. בסופו של דבר הבנאדם עצמו שנמצא בגיבוש הוא זה שמתמודד ולא המאמן שלך.
סלח לי, אבל שאני משקיע שעות רבות מחיי, שכוללות נסיעות רבות לאימונים, וכמובן השקעה כספית, ובזכות כל העבודה הקשה שלי אני מצליח במיונים, זה לא נקרא להצליח בזכות עצמי?! ברור שכן.
אני זה שדוחף את עצמי לעשות זה, אני זה שמשקיע, אני מניע את עצמי בעזרת רצון גדול ומוטיבציה, אז כן, אם אני אעבור את המיונים זה בזכות עצמי.
בכושר הקרבי פשוט נותנים לך כלים שיכולים לעזור לך. אתה זה שמשתמש בכלים האלה. אתה המיישם.
בנאדם שמתקבל מתקבל בזכות היכולות שלו נטו, זה לא משנה לבוחנים איפה ואיך התאמנת.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #15  
ישן 22-01-2010, 15:17
  omer k omer k אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 02.10.07
הודעות: 208
בתגובה להודעה מספר 14 שנכתבה על ידי המעז שמנצח שמתחילה ב "אני מסתמך על מה שחברים שלי..."

אני ממש לא אומר שהסימולציה הזאת וכל הדברים שאתה לומד ומקבל לא עוזרים.
הם עוזרים מאוד, ויכולים גם לקבוע אם תעבור או לא. בדיוק בגלל זה אנשים מגיעים למסגרות כושר קרבי. כי הם רוצים להצליח ולהתקבל.

אני מסכים איתך חלקית. חלקית מפני שכן, מי שיתכונן מספיק, יוכל לסיים את המיונים וליהיות טוב בהם,
אבל אופי של אדם נשאר, ובמיונים בודקים גם את זה. רואים מי אתה ברגעים הקשים ובמשימות כאלה ואחרות. מלבד זאת, אל תשכח שהמסלול הוא החלק הקשה באמת, ושם נעשה הסינון הסופי של האנשים שמתאימים או לא. לכן אנשים שלא מתאימים לא יעברו גיבוש, וגם אם עברו, הם יינשרו/יונשרו במסלול.

בסופו של דבר זה לא משנה אם היית במסגרת או לא, האופי האמיתי של אדם יצוף בסופו של דבר, ואם הוא מתאים ליחידה הוא יישאר בה. אם לא אז לא.
זה שאתה במסגרת לא הופך אותך לאדם אחר, ואם למישהו יש אופי חרא הוא יישאר כזה, אבל אני יכול לומר לך שאני מכיר אנשים רבים שפשוט השתנו מאוד לטובה לאחר ההצטרפות שלהם למסגרת. הכושר שלהם כמובן עלה, הביטחון העצמי עלה מאוד, הפכו למקצועיים יותר, אחראיים יותר, למדו לעבוד בצוות, למדו לעזור, פשוט אנשים שידרגו את עצמם. סיגלו לעצמם תכונות שלא היו להם בהתחלה. זה לא עושה אותם למזוייפים או רמאים.
כמו שכבר אמרתי, מי שרק משחק אותה ועושה הצגות והוא לא אמיתי, האופי האמיתי שלו יעלה ויצוף בסופו של דבר והוא לא יישאר ביחידות האלה.
אם אנשים יכולים להשתפר ולהשתדרג, וליהיות אנשים טובים יותר בהרבה תחומים, אז למה שלא יעשו זאת? למה שלא יקבלו כלים חדשים שלא היו להם ויוכלו להשתמש בהם על מנת ליהיות טובים יותר?

אני אשתמש בדוגמה שאתה נתת מקודם - למה אנשים נעזרים במורה פרטי? למה הם לא לומדים לבד?
כי למורה פרטי יש נסיון של שנים רבות בלימוד, והוא עוזר לך להבין דברים טוב יותר, מלמד אותך שיטות, טכניקות וכלים חדשים שיעזרו לך במבחן. בדיוק על אותו עיקרון עובדות מסגרות הכושר הקרבי.

מטרת הכושר הקרבי היא להביא אותך לרמת כושר גבוהה ביותר, תוך דגש על עבודה ספציפית לפי תכני הגיבושים, ובנוסף ללמד אותך ולסגל לך תכונות מסוימות שיעזרו לך בצבא ובחיים בכלל.
אנשים שמתאמנים לבד יכולים לפגוע בעצמם כי הם לא אנשי מקצוע ואין להם את הידע הדרוש. הם לא נמצאים תחת פיקוח מקצועי ובתכנית הדרגתית ומסודרת, ויכולים להעמיס על עצמם ולפגוע.
מצד שני, שאתה לא במסגרת ואתה מתאמן לבד, אתה לא מרגיל את עצמך להתמודד עם מצב של אי ודאות. אתה מחליט לעצמך מה תעשה, מתי תעשה, מתי הפסקה ומתי נגמר. שאתה בתוך אימון מסודר במשך תקופה, מביאים אותך להתמודד עם מצבי אי ודאות. לא עושים כל יום אותו דבר, הסדר משתנה, מוציאים אותך ממצב הנוחות שאתה יודע מה יהיה ומתי. אתה לא יודע מתי ייגמר התרגיל.
במסגרת יש גם שיחות והרצאות שאת הידע שתקבל מהן, לא תשיג לבד. הרצאות על תזונה, בטיחות, שמירה על הגוף והגב בפרט, מתיחות עיסויים ושחרורים, פיתוח מנהיגות, ביטחון עצמי ועמידה מול קהל, ידע רב על המיונים השונים וכו'. כמובן שאתה גם זוכה לשמוע מהבוגרים ששירתו/משרתים ביחידות השונות ויכול לקבל מהם מושג וידע רב שיעזור לך להחליט אם זה בשבילך ואם אתה רוצה את זה בכלל.

וכמובן שיש אנשים שמתאמנים לבד. אני לא פוסל את זה, אבל העובדה היא שמי שמתאמן במסגרות מגיע מוכן יותר פיזית ומנטלית, ולא רק לגיבוש, אלא שלאחר התקופה הארוכה שהוא למד בה, הוא סיגל לעצמו תכונות שיעזרו לו במסלול, בצבא, ובכלל בחיים. כמובן שגם נושא הבטיחות כמו שאמרתי, הוא עובד בתוכנית מסודרת ומפוקחת ובכך מקטין את הסיכויים שלו להפצע.

אני לא רואה שום סיבה שאדם ירגיש לא שלם עם עצמו אם הוא היה במסגרת. הוא קיבל כלים וידע, אבל הוא זה שעבד קשה והוא זה שמיישם את מה שלמד. אף אחד פה לא מרמה, ומי שלא מתאים יימצא את עצמו בסופו של דבר בחוץ. גם אנשים שהיו במסגרות וגם אנשים שהתאמנו לבד, מי שלא מתאים, לא יישאר. אין פה קסמים. על אנשים שלא מתאמנים בכלל ולא יודע לאן הם הולכים אני אפילו לא אדבר כי הבעיה היא רק שלהם ובהם.

שיהיה אחלה סופ"ש
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #17  
ישן 21-01-2010, 20:13
צלמית המשתמש של דור
  דור דור אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 09.04.02
הודעות: 8,000
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי omer k שמתחילה ב "יום סיירות ינואר 2010 - מאמר"

בכל המאמרים על היום סיירות כל כך מדגישים את החשיבות של הנחישות בספרינטים (החלק הראשון), ואני כל כך מצטער שלא קראתי אותם אתמול

כמו שנאמר:
ציטוט:
במקור נכתב על ידי Phosgene
הספרינטים זה החלק הכי קשה מבחינה מנטלית . ה"הלם" הפיזי מכריח אותך לחשוב על פרישה . אבל לא בכדי בכל המאמרים רשום אל תוותרו אל תוותרו אל תוותרו . שאר היום הוא לא פחות קשה פיזית , אבל לא סתם כל האנשים שפורשים עושים את זה בספרינטים . אני גם הייתי על סף פרישה - אמרתי למפקד שאני לא יכול לזוז , ולספרינט אחד לא יצאתי . בזמן הספרינט עצמו התלבטתי אם לחזור ולבסוף שאלתי את המפקד אם אפשר לחזור והוא אישר לי . זה החלק הכי שוחק מבחינת ההרגשה ,ואנשים באמת סתם פורשים . קשה ? תרוצו יותר לאט . קשה לרוץ ? תלכו . רק אל תפרשו . מתרגלים לסבל ולמאמץ מהר, אחרי הספרינטים עם הסדרי הגעה כולם כבר מתרגלים ואף אחד לא פורש .


קשה להבין עד כמה הספרינטים מטריפים. המפקד של הקבוצה עומד מולכם, אומר "שוב לא עמדתם בזמנים. 40 שניות הקפתם את הגבעה, צא". ככה שוב ושוב, ולשמוע את ה-"צא" הנונטשלנטי שלו נהיה מתסכל יותר ויותר עם כל סיבוב.
אני עשיתי שתי טעויות: 1) לא דחיתי את הזימון לאוקטובר כדי שיהיה לי יותר זמן להתאמן; 2) פרשתי בספרינטים.

טוב, לא נורא, אני ממילא לא חושב שהייתי עובר את הגיבוש. נראה מה יהיה בירפ"א א' ובגאמ"א
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #19  
ישן 03-07-2010, 00:45
  omer k omer k אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 02.10.07
הודעות: 208
בתגובה להודעה מספר 18 שנכתבה על ידי ססתתםם מישהו שמתחילה ב "כל סיבוב של ספרינט שאתם..."

הייתי אומר 60-80 מ' למקצה.

סיבוב אחד של ספרינט כולל עליה לדיונה, הקפת עצם מסוים וירידה למטה (או להיפך - בחלק מן הקבוצות מתחילים בירידה ומקיפים את העצם למטה וחוזרים למעלה).
לא יודע כמה זמן זה לוקח, אז אני לא רוצה לזרוק לך סתם מספרים. מה שכן, בדרך כלל במקצים הראשונים אין מובילים קבועים כי לכולם עוד יש כוחות, אך בהמשך כאשר מתעייפים והקושי עולה, החבר'ה שמצליחים הם אלו ששומרים על מיקום בין הראשונים ולאורך זמן. עדיף לך ליהיות כל היום שלישי למשל, מאשר שתיהיה פעם ראשון, ואחר כך תרד כמה מקומות טובים. המפתח פה הוא לשמור על מיקום טוב ולאורך זמן כמו שאמרתי.

אני ממליץ להשקיע בכל ספרינט וספרינט, להלחם על המקום ולא לוותר, אבל לא לעשות "all out" - כלומר לא להשתגע ולגמור את עצמך בספרינט הראשון או בכלל, כי זה אולי יביא אותך למקצה אחד למקום הראשון, אבל אחר כך תרד כמה מקומות טובים. לדוגמה, כשהתחלתי להתאמן בקבוצה ועשינו תרגיל של ספרינטים, פשוט נתתי הכל, ואומנם הגעתי ראשון, אבל בסיבוב הבא הייתי בין האחרונים אם לא אחרון, עד שהבנתי שזו לא עבודה נכונה, והשיטה היא להשקיע ולשמור על קצב מהיר שיקנה לי מיקום טוב, אבל שלא יהיה מהיר בצורה שתעייף אותי בצורה כזו שתפגע במקצה הבא.

דגש חשוב: אני מזכיר לכל החבר'ה שמתאמנים בריצות בפארקים או בכל מיני מסלולים למיניהם, חבר'ה, תתעוררו,
ביום הסיירות תרוצו על חול ים עמוק ובעליה לא פשוטה בכלל. ראיתי ושמעתי מספיק סיפורים מאנשים שאני מכיר שהתאמנו הרבה אבל לא בסביבה הנכונה ולא בצורה הנכונה, חשבו שהם בכושר, והופ!, מגיעים ליום סיירות או גיבוש ונתקלים בקושי שהם בכלל לא רגילים אליו, שגורם להם לכישלון במשימות וכמובן מביא מכה קשה למורל ולמנטליות.

תתאמנו ספציפית ויהיה בסדר.

בהצלחה
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #20  
ישן 04-07-2010, 16:44
  Amirst Amirst אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 30.04.09
הודעות: 24
גיבוש
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי omer k שמתחילה ב "יום סיירות ינואר 2010 - מאמר"

אהלן!
ת'אמת שעברתי על התגובות פה ורציתי להוסיף עמדה. ראשית, אני מאמין שאין ספק שלמי שהולך למסגרת אימונים של כושר קרבי יש יתרון באימונים. קשה מאוד מאוד להתאמן לבד לקראת גיבוש או יום סיירות. במסגרת של כושר קרבי מכוונים אותך, יש לך ציוד אופטימלי, וכמובן אנשים מקצועיים. יש לי חבר שהולך ליובל עילם. עד שהוא הצטרף ליובל עילם הוא לא היה מזיז את עצמו מהכורסא ושנה אחרי שהוא הצטרף הוא קיבל גיבוש חובלים ביום סיירות אין ספק שהאימונים ביובל עילם עזרו לו. קצת זמן לפני היום סיירות אותו חבר אמר לי שיש להם סימולציה של היום סיירות בוינגייט והוא ממש רצה שאני אבוא - אז באתי. הסימולציה הזאת הייתה ממש ממש ממש מועילה. אני לא אגיד שהיא הייתה אחד לאחד כמו היום סיירות - כי היא הייתה הרבה יותר קלה - אבל עדיין. בנוגע לתגובה שסברה שסימולציה היא כמו לקבל את הטופס לפני הבחינה ושיפתרו לך אותו - זה לא נכון. לקבל את הטופס אתה יכול בפורומים. אין בעיה למצוא אינספור מאמרים על היום סיירות, לצאת ולעשות אותו לבד זה בלתי אפשרי - עם קבוצת כושר קרבי זה כן. אני שקלתי להצטרף ליובל עילם, אולם בסוף החלטתי להישאר עם האימונים שלי..את הגיבוש קיבלתי ביום סיירות, ולקראתו אני אתחיל להתאמן במסגרת אחרת אולי.
ד"א, איזה גיבוש קיבלת? עשית אותו כבר?
ישר כוח על המאמר!
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #23  
ישן 06-07-2010, 18:30
  Amirst Amirst אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 30.04.09
הודעות: 24
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי omer k שמתחילה ב "יום סיירות ינואר 2010 - מאמר"

אחי תבין האימון בכושר קרבי הוא לא תנאי הכרחי לקבלה ליחידה מובחרת אבל הוא בהחלט יכול לעזור לך.

אני אומר לך שאני לא מתאמן בכושר קרבי, הייתי לפני היום סיירות עצמו רק בסימולציה של יובל עילם וכן קיבלתי את מה שרציתי.

אני באופן כללי משתדל להתאמן על סיבולת לב-ריאה. אני כבר שנים רבות רץ למרחקים ארוכים (כמובן שחשוב לרוץ עם נעליים טובות ועל משטח אופטימלי).

עכשיו חשוב לציין, ביום סיירות, יש חשיבות רבה לספרינטים שלך. אם אתה רץ 10-15 ק"מ זה לא מבטיח לך כלום חוץ מסיבולת לב-ריאה כמובן. לעניות דעתי, קשה מאוד להתאמן על ספרינטים לא במסגרת כל כושר קרבי (ושוב אני חוזר ואומר שאני לא מתאמן בכושר קרבי וזה כן אפשרי - אבל קשה). הדרך האידיאלית לפי דעתי להתאמן על ספרינטים זה דרך משחק כדורגל. הרי אם אתה יוצא להתאמן לבד על ספרינטים מה תעשה? תעשה 20 דקות ספרינטים? זהו אתה גמור, וגם אין חשק לצאת לכאלה אימונים. מנגד, אם אתה משחק כדורגל (ואני משחק בליגות הנמוכות במגרש דשא), אתה רץ לאורך ה90 דקות של המשחק הרבה ספרינטים וזה מאוד טוב!

עכשיו, החצי השני והלא פחות חשוב בימי סיירות ובגיבושים הוא הצד המנטלי.
את הצד הזה או שיש לך או שאין לך. ואם אין לך הדרך ה-כ-מ-ע-ט יחידה להשיג אותו זה דרך כושר קרבי או משו כמו יובל עילם.

ד"א לאיזה יחידה אתה רוצה להגיע?
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #25  
ישן 06-07-2010, 21:25
  Amirst Amirst אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 30.04.09
הודעות: 24
בתגובה להודעה מספר 24 שנכתבה על ידי ססתתםם מישהו שמתחילה ב "יש לי חלום מגיל קטן להגיע..."

כל הכבוד אחי!

טוב אם כך, גיבוש שייטת הוא לא מבוסס רק על ספרינטים אלא דווקא על מסעות.

החלק החשוב ביותר בגיבוש השייטת לפי דעתי, הוא המסעות, משמע - סיבולת לב-ריאה.

רק כדי לתת לך פרופורציה, המסע הארוך ביותר בגיבוש הוא 16 ק"מ. תחשוב שאת המסע הזה אתה

צריך לעשות אחרי מפקד שלא מרחם, ואם אתה תוכל גם עם אלונקה עלייך.

מה שזה אומר בעצם זה שאתה צריך לעשות ריצות ארוכות (10-15 ק"מ) ולעבוד הרבה על הסיבולת לב ריאה.

החלק שבודקים במים הוא לא מ-א-ו-ד חשוב אבל יש לו ערך לא מבוטל בעיני המגבשים.

בגיבוש המגבשים מחפשים אנשים שחזקים בראש, שנלחמים בשיניים על מה שהם רוצים וירקו דם כדי להשיג אותו.

גם בגיבוש שייטת יהיו לך תיזוזים ולכן אין צורך לחשוב שיש פטור מלהתאמן על ספרינטים.

עכשיו דווקא בגיבוש שכזה, שיש בו כמה וכמה מסעות עם אלונקה, כדאי מאוד שתתנסה לפחות מעט בסחיבת אלונקה.

איני יודע אם כבר יש לך זימון לגיבוש או לא, אך לא לשכוח שהדרך לשייטת מתחילה עוד לפניו - ביום סיירות.

ביום סיירות כמעט ואין דגש כלל על ריצות ארוכות (רק ריצת 2000 מטר בהתחלה). כל השאר - תיזוזים, אלונקה

סוציומטרית וכו'.

בהצלחה!
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
האשכול נעול

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 18:03

הדף נוצר ב 0.07 שניות עם 11 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר