מה דעתכם להתחיל בתיעוד שעונים ציבוריים \ מגדלי שעון \ שעוני שמש?

אתמול נתקלתי באד כזה בכניסה לבאר שבע.

בירושלים יש\היו גם כמה וכמה:

1. מגדל השעון (ז"ל) שעל חומת שער יפו
2. שעון השמש מול שוק מחנה יהודה
3. שעון השמש בכביש מס' 1 מול בנין שער מנדלבאום (פחות או יותר)
4. שעון בי"ס למל
5. שעון השמש בחצר מגרש הרוסים
6. שעון השמש שליד הספריה הלאומית בגבעת רם
7. השעון בבניין טליתא קומי
8. השעון שבחזית בניין התחנה המרכזית

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

ירושלים - ליד הרמזור שבין מוזיאון ישראל ובנין הכנסת
אשקלון - בכיכר של אפרידר, בעבר היה הסמל המסחרי של העיר

מאפיין ארכיטקטוני של עיירות דרום אפריקאיות,
הועתק משם גם לסביון.

בסביבתו יש פסל בשם "שעוני השמש" של האמן יגאל תומרקין.

תמונה 1
תמונה 2

Alas, poor Yorick! I knew him, Horatio: a fellow of infinite jest, of most excellent fancy

ברצוני להסב את תשומת ליבכם לסיפרו של יהודה לבנוני, חוקר א"י, שפירסם בשנת 2003, כמדומני, ספר על מגדלי השעון שנבנו בא"י לרגל 25 שנה לשלטונו של השולטן עבדול חמיד השני. אמנם דובוש הזכיר את הספר הזה בחצי משפט אבל בשרשור כזה נראה לי שהזכרת הספר הזה שנקרא " למי צלצלו השעונים" חייבת להיות קצת יותר בולטת.
ותודה על העלאת השרשור המעניין.

וברשותך: מכובדי המנהלים, נא החליפו כותרת.

שעון השמש בהר הבית

שימו לב לצפלין שמציצה מהקשת הימנית.






מגדלון השעון בכנסיה היונית אורתודוכסית בכפר כנא



שעון שמש בכפר כנא
הוקם עי המועצה המקומית המורכבת ממוסלמים ונוצרים גם יחד.

...אבל צריך צילומים ותמונות. אתחיל לחפש אצלי.
א. בינתיים מוסיף כי יש הרבה במוזיאון א"י בת"א פינה שלמה של שעוני שמש.
ב. על פסגת הר התבור לפני הכניסה לכנסיה יש שדרה של כמה שעוני שמש לחורף ולקיץ.
ג. היה פעם שעון ענק ברחוב יפו בירושלים מול הכנסיה ל"מחנה יהודה" מקווה שעדיין קיים.
המוסלמים היו ידועים על התקנת השעונים ועיצובם.

נ.ב.
מצרף כאן גם אתר בקשר ל"שעוני מים" אם כבר אז כבר...

http://inventors.about.com/library/weekly/aa071401a.htm

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

להאזרח
השעון ביפו נבנה ע"י מויאל יהודי כשר לכל הדעות
כמו כן השעון מול הכניסה למחנה יהודה בנה משה שפירא השען שהתקין גם בבית כנסת הגר"א בשכונת שערי חסד שעון שמש
כמדומני גם בפתח תקוה בבית הכנסת הגדול ברחוב חובבי ציון אותו משה שפירא בנה את שעוני השמש
מומלץ לקרוא על האיש הקשור בפרשייה מענינת להר הבית

שמוליק -מורה דרך

כיום רחוב נתנזון פינת משה אהרון. גם מספר מרפסות משמאל נעלמו, וגם הדקל הוחלף בשדרת דקלים.

בית השעון, רחוב הרצל פינת ביאליק - 2 גלויות פלפוט.
תחנת הרכבת המזרחית - 2 גלויות.
מגדל השעון של מיסגד א ג'ריינה בעיר התחתית - גלויה.





ככר מילה ברנר, בלילה. פינת הצופים דרך הים.

בית השעון




שעון פרסומת במרכז הכרמל






א ג'ריינה ללא המחוגים

בנין הסיטי סנטר שדרות בן גוריון.

ממש מתחת לאף:
ישנו שעון שמש ע"ג חזית הכניסה לבניין מספר 20 (הפונה מערבה) בפארק מת"מ בחיפה (פינה דרום מערבית של מת"מ)....

בהחלט הפתעה

שמו כפי הנראה את קו הרוחב במקום קו האורך שהוא סביב

35 מעלות מזרח

צ"ל קו רוחב.
בחישוב שעה עם שעון שמש המשתנה הוא קו הרוחב (בגלל זווית הקרינה המשתנה מקו המשווה עד לקטבים בכפוף לעקמומיות כדור-הארץ) ויש לציין צפון או דרום. השעון בתמונה המצורפת מסביר את העניין - לחישוב מדויק של שעה יש לצפן את השעון ולדאוג שהגנומון (המצל) יוצב בקו הרוחב המתאים למקום בו נלקחת המדידה.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.instappraisal.com/files/appraisal_images/Butterfield%20Compass-Sundial%202.jpg?1241822741]


קו אורך הכרחי רק להפרשי זמן בעת חישוב שעה לפי זמן עולמי (גריניץ').

לגבי הקשר בין שעון שמש וקו רוחב.
האם אתה בטוח שקו הרוחב במקום הוא 32 מעלות 50 דקות ?

כך שהנתון סביר וגם אם הוא שגוי מדובר בטעות קטנה שהשלכתה על חישוב השעה - מזערית ובלתי מורגשת.

מהנתונים שהבאת. אני טוען שאם שמים שלט ובו נתון ברזולוציה של דקות. אזי לפחות ישימו נתון מדויק.
וכדי לא להכנס לרזולוציה של שניות, אכתוב רק שהמיקום הוא קצת דרומה ל 32 מעלות 48 דקות.

זה גם היה החישוב שלי פחות או יותר. העניין הוא שלצורך השעון הציבורי הנתון כנראה עוגל וממילא זה לא ממש משנה את תצוגת השעה.

ולא יכול לפעול - זה פסל סטטי, הגדלה של "טבעת שמש אוניברסלית" שיש בה חלקים נעים (בפסל חסרה הגררה המרכזית שמכוונים אותה בהתאם ליום בשבוע). אגב, זהו שעון שמש שעובד הפוך - במקום גנומון מטיל צל יש בו חריר שמטיל כתם אור מרוכז. בתנאים אופטימליים מדוייק מאד.

עדיין בחיפה - בניין הסיטי-סנטר שבראשו גמלון עם שעון פעיל:
http://www.arielgroup.co.il/images/mall.h16.jpg

בגן הוורדים שבגני הנדיב יש שעון שמש מסוגנן:
http://www.ynet.co.il/PicServer2/04...330254/1_wa.jpg

בעכו - מגדל השעון (אחד מהשבעה שנבנו בשנת 1900 לציון 25 שנה למלכותו של הסולטן עבד-אל-חמיד II) שבכניסה לח'אן אל-עומדאן:
http://www.7wonders.co.il/%D7%90%D7...%A2%D7%9B%D7%95

ושעון שמש מפורסם בעכו - במסגד אל-ג'זאר:
http://www.el-akko.info/page.asp?id=113

בעת חיפוש הקישורים מצאתי את הרשימה המצורפת, שסוקרת שעוני שמש בגליל המערבי:
http://www.travelhotels.co.il/%D7%A...7%91%D7%99.html

שימו לב, לשילוב של הימי עם הארצי...

על העירייה. את שני השעונים בחזיתות המזרחית והמערבית הרכיב ברוך פרידמן. השעונים הופעלו על ידי מנגנון משותף שמוקם מעל הכניסה הראשית. בעת התקנת בשעון שולשל פרידמן מהגג, אך אז הופעלה אזעקה (ע"מ להיכנס למקלט) והוא נותר תלוי בין שמיים וארץ (ע"פ עדות בתו).

המזרחי מרחוק.
המערבי מקרוב.

בת גלים, שני השעונים שבאולם.
חיפה מרכז, באולם ובחוץ

תחנת הרכבת השעון באולם, ותמונות שעונים ברציף.
השעון במרכזית חוף הכרמל (התמונה האחרונה)

כפי הנראה בשנות ה1960

בבית שומאכר, במושבה הגרמנית, ניצב בחצר שעון שמש. לבת המורה היה תפקיד, בהגיע השעה היעודה בכל יום היתה מרימה את ידה ואביה היה מצלצל בפעמון הניצב בראש בית הקהילה. היא ובן השכן, גוטליב, התאהבו בדקות המתנה אלו.

הנה הבסיס של שעון השמש של קוצ'ינר

http://digitool.haifa.ac.il/R/DKERB...2231&base=GEN01

נראה לי שאתה מתכוון לאבן סימון נקודת ה0 למדידות, שסימנה המשלחת הבריטית לחקר ארץ ישראל ב1875. ולא לשעון שמש. האבן הונחה בחצר בית שומאכר במושבה הגרמנית. קיצ'נר ( עם האות יוד) שהיה אז קצין, היה בין חבריה.

מסתבר שעל מגדל המים בהצטלבות רחובות המגדל והבריכה, היה מותקן שעון
הגדלתי קטע מתמונה ישנה. רואים את השעון במרכז, קצת במטושטש

מתוך הספר: הדר הכרמל, מאת חיים אהרונוביץ, הוצאת ועד הר הכרמל, 1958

על בניין סאלם (שיבת ציון פינת המגינים) הוצב שעון, שאיננו עוד, בראש פיר המעלית. הצילום מתוך הספר על אור-אל.

חבל שהם לא הצליחו למצוא תמונה אמיתית

בכניסה לבנין הראשי.

באתר
http://www.sundials.co.uk/~israel.htm
מופיע הפסל הבא כשעון שמש. כפי הנראה הצל של החלק הבולט, מוטל על הצלע הקדמית עם החריצים האנכיים. לפי הצל בתמונה, השעה קרוב ל 12.
על הפסל מוזכרת חיפה וחלק מהערים התאומות שלה.

הצל נופל בין 8 ל9 והעיר העליונה ברשימה היא חיפה, מתחתיה העיר אלבורג בדנמרק ושם השעה 7:30

השנה 1920


http://www.eretzyisroel.org/~dhershkowitz/pic95a-m.jpg

השעון הסיפרתי

השעון הסיפרתי

הנביאים פינת שבתאי לוי

חלק מאנדרטה לזכר יניב שמיאל ז"ל. בכניסה לקריית חיים צומת הרחובות אח"י אילת, דרך ההסתדרות.

על בית מגורים ברחוב האסיף 16

לדעתי הבניין הזה שופץ ממש לאחרונה והשעון הוא תוספת מאוחרת.

הבניין ממוקם גבוה מעל הכביש. לא נראה לי שמסתכלים למעלה, אלא אם אתה הולך עם הראש בעננים...

השעונים במרכז זיו על הפיצוציה והשען. שניהם לא עובדים ואני לא בטוח אם הם עבדו פעם בכלל. ד"א מרכז זיו ע"ש אבא זיו ולא משפחת זיו המפורסמת מאנגליה ששמעתי שכך מסבירים לתלמידים בבי"הס השכונתי.

שעת הצילום הייתה בערך 13:55, כך שתיקון השעה לפי הגרף אמנם מתאים.
הוגה הרעיון להקמת שעון השמש, הוא ד"ר גלעד אבן-צור.
הביא לידיעתי jbirman

נמצא על הרחבה שמעל שדרות הציונות

רחוב הפרסים 5.

בשדרות פלי"ם. וגם פעמון.

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

במוסד חינוכי גלבוע ז"ל שליד קיבוץ בית אלפא היה שעון שמש עד לפני 6 שנים. סביר להניח שהוא עדיין שם.

בילדותי, אי שם בראשית שנות השבעים, בכל נסיעה לסבא וסבתא הייתי כמעט מהופנט מהשעון הפלורוסנטי שהסתובב לו על המבנה שבו שכן המפעל של "סיפולוקס". המפעל, ועימו השעון, כבר מזמן אינם עימנו. יש למישהו תמונות?

באותה תקופה, אם אני לא טועה, היו בתל אביב כמה שלטי פרסום מוארים של שעוני "טיסו", ששימשו גם הם כשעונים ציבוריים.

ואם ממשיכים בקו של שעוני פרסום, בתקופה מאוחרת יותר עמד בצד המזרחי של איילון צפון, בקטע שבין קק"ל להרצליה, מכשיר "סטאר-טק" ענק (בימים שהם נחשבו לפלא טכנולוגי) ששימש כפרסומת לפלאפון, ושהראה את השעה והטמפרטורה.

על המבנה הצפון מזרחי.
כ"כ שעון נוסף היה קיים על אחד מבתי הטמפלרים שהוזזו אל מול בסיס הקרייה שבת"א.

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

השעון שחודש בחג השמונים של גבעת ברנר לפני שנה.

http://www.orianit.edu-negev.gov.il...Files/clock.swf

תיאור הסיפור:
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.givat-brenner.co.il/site_images/blank.gif]


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.givat-brenner.co.il/site_images/blank.gif]

השעון - בשנת 1984, ביוזמת יובל צמח וגלי חצור, נכדיהם של קרופרניק ומאירהוף המיתולוגיים, וניר יעקובי, נתלה על קיר ה'אסם' שעון הקיר הגדול במדינה. להלן נתונים טכניים של השעון: אורך המחוג הגדול- 04.2 מטרים, אורך המחוג הקטן- 06.1 מטרים, רדיוס השעון כ-5 מטרים. בצד הנגדי של כל מחוג יצוקה משקולת מעופרת של מצברים ישנים, תרומת הח' יעקב והבה. במקור עבד השעון על טיימר תעשייתי, אך כיום הוא מפוקד ע"י יחידה של 'גביש'. הגיר שלו היה גיר של משאבות מ'רימון', שתרמה חלקים נוספים. המחוגים מצינורות אלומיניום תרומת 'מטר'. ההשמצה הרווחת, שהשעון בדר"כ עומד, אינה נכונה. נהפוך הוא, זה שאחרי יותר מ- 20 שנים הוא עוד עובד, זה כבר הרבה מעבר ל'אחריות היצרן'. לקראת חג ה- 80 בשנת 2008 הכין צוות החג פסיפס ענק שהודבק על חזית האסם, מתחת לשעון. הפסיפס מורכב על פי יצירה של אריה חצור 'גלגל המזלות' בעיבודה של טלי שרמן (טוכמן) בסיוע חברים וחברות שנרתמו למבצע בהתנדבות ובהתלהבות
.http://www.givat-brenner.co.il/event.asp?eventID=1296

ירושלים מזמנת הפתעות. אני יליד העיר ומדריך בה רבות ולמרות זאת כל פעם מגלה אתר מפתיע או סיפור לא מוכר. שלשום צעדתי בשכונות הפחות מתויירות בנחלאות אחת מהן "שערי חסד" הסמוכה לרחביה.
ברחוב בר זכאי נמצא בית הכנסת הגר"א שהכניסה אליו יכולה להכלל ברשימה מתחרה ל"ביצורי המאורעות" הואיל והיא מוגנת על ידי קיר בטון, ששרד ממלחמת העצמאות

בחזית בית הכנסת, משמאל לכניסה, קבוע שעון שמש קטן אליו התייחס גם שמוליק. השעון משמש זה למעלה משבעים שנה את מתפללי מניין 'ותיקין' (מניין הבוקר הראשון עם הנץ החמה). את שעון השמש בנה השען משה שפירא - יהודי חרדי, ממאה שערים שרכש את ידיעותיו בתחום זה תוך עיון במקורות חז"ל, בספרי הגר"א ובתצפיות וניסויים. הוא התקין כמה שעוני שמש בירושלים, מהם שרדו שניים: הראשון בשערי חסד והשני בבית הכנסת זהרי חמה מול שוק מחנה יהודה.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.yoaview.com/Yoaview/SITE/userfiles/image/yoaView/Sites%20&%20more/Center/Jerusalem/JR%20hanuka191.JPG]


איציק שווקי מנהל מחוז ירושלים של המועצה לשימור אתרים - מספר באתר " 02 ירושלים ברשת" את הסיפור הבא:
ר‘ משה שפירא, יליד מאה שערים, היה מומחה לשעוני שמש, ונחשב "למלך השעונים" בארץ. כשנתגלע סכסוך חריף בין אנשי דת מוסלמיים לגבי המועד המדייק של תפילת הצהרים שלהם במסגדי הר הבית, הציע השיח‘ אבו נימר אפנדי להתקין שעון שמש, דוגמת זה שבמחנה-יהודה, על גבי הקשתות המוליכות לכיפת הסלע. הוא קיווה שהשעה "אותה יקבע אללה" תביא קץ לסכסוך, והשלום ישוב לשכון בין חכמי דתו. פנו המוסלמים לר‘ משה שפירא בהצעה מפתה להתקין שעון שמש על הר הבית תמורת עשרת אלפים נפוליוני זהב -סכום עתק בימים ההם
"איך אני", תהה שפירא, "יהודי בן יהודי, אציג את כף רגלי על המקום המקודש לנו ביותר?! והרי עונש כרת מצפה ליהודי שיעשה כן !".

העלו המוסלמים את הצעתם הכספית עוד ועוד, עד שהגיעו לשלושים אלף מטבעות זהב, "וגם נישא אותך על כפיים, כך שלא תצטרך לדרוך על ההר" הבטיחו לו

שפירא ניסה לשכנעם לפנות למישהו אחר. "יש רבים וטובים ממני", אמר להם "ולמה לכם להוציא סכום כה גבוה בשביל שעון שמש אחד?"

בסופו של דבר הוחלט לתת לשפירא "זמן לחשוב". שיח‘ אבו נימר לא חסך בדברי איומים, ואף ניסה לשכנעו כי באופן זה "יקדם שפירא את השלום בין הישמעאלים וישראל"

האיום על חייו, הובילו אותו אל הרב יוסף חיים זוננפלד כדי לטכס עצה ולהתחנן לעזרה.

בעצת הרב "נעלם" שפירא. הוא העתיק את מקום מגוריו לפתח-תקוה, וחי שם בחשאי עד הגיעו לשיבה. מספרים, שלא ראה עוד את ירושלים עד יום מותו. בסה"כ הותקנו בידי האומן ר‘ משה שפירא, חמישה שעונים שונים


הנה השעון בתקריב. הנקב אמור להטיל אור על לוח השעות. בעת הצילום - החל זרזיף גשם ...
אשמח לאיתור / צילום / מידע על של שאר שלושת שעוני שפירא.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.yoaview.com/Yoaview/SITE/userfiles/image/yoaView/Sites%20&%20more/Center/Jerusalem/JR%20hanuka195.JPG]

יואב

http://www.shofar.net/site/ARDetile.asp?id=10514
''ר' משה שפירא בנה גם את שעון השמש בחצר בית הכנסת 'חורבת רבי יהודה החסיד' ברובע היהודי בעיר העתיקה ועוד שעון דומה על בנין 'מושב זקנים' שבשכונת רוממה ליד 'בית אגד' כיום, אך שני השעונים הללו נהרסו. הראשון יחד עם ה'חורבה' במלחמת השחרור והשני כשהרסו את הבנין הישן של 'מושב הזקנים' והקימו תחתיו בית מידות חדש''. שפירא "ברח" לפתח תקוה:
בפתח תקוה, מקום מגוריו החדש, המשיך בונה שעוני השמש במלאכתו והותיר אחריו למזכרת על חזית הכניסה לבית הכנסת הגדול בעיר שלשה שעונים מסוג זה, ה''מכסים'' כמעט את כל ימות השנה, לעונותיהם, משעות הצהרים ועד לשקיעה, בדיוק מירבי: שנים מהם מורים את השעה המתאימה לשעונים המכניים והדיגיטאלים, כל אחד במשך חמשה וחצי חדשים בשנה ואילו השלישי מותאם במיוחד ל''שעות הירושלמיות'' – מזריחת החמה ועד לחצות היום, בשעות בהן זורחת כמובן השמש.
העתקים של השעונים נמצאים בכיכר שעוני השמש במוזיאון ארץ ישראל בת"א:
http://www.eretzmuseum.org.il/main/...ex.php3?page=57

במוזיאון ארץ ישראל. מתוך ת"א ואתריה אריאל. 49-48

יש שני שעונים שאני מכיר, האחד בבית פרטי במפגש רח' שבטי ישראל/טרומפלדור, והשני ברח' סוקולוב בבית משותף - "בית מולי" (השני בוודאות לא עובד ולא מתוחזק).

אבקש זיהוי ודאי, תודה

תמונה מ2007 , באדיבות אוסי במסגרת מסע בשביל ישראל.

יש שעון שמש בנמל קיסריה ליד תצוגת העוגנים

בית הסראיה בצפת.
מגדל השעון ביפו

הכנסיה הפרנציסקנית בפסגת יפו. קשה לראות אך השעון ממש מתחת לצ'ופצ'יק של המיגדל.
הכנסיה המרונית ברחוב הדולפין. קשה לראות אך השעון בתוך העיגול שבחזית שמעל הקשתות.
כנסית סנט אנטוני ברחוב יפת.

http://www.eretzyisroel.org/~dhershkowitz/pic146-m.jpg

המגדל כיום

לפני מספר שבתות הזדמנתי במקרה לככר השעון ביפו, בעודי חולף בסמוך הבחנתי כי דלת הכניסה למגדל אבוי.... פתוחה !
החלטתי שהזדמנות שכזו לא מפספסים בחיים ...
ניגשתי למגדל ונכנסתי פנימה. אל מרומי המגדל מוביל סולם מתכת אשר עלייה בו תביא אתכם לקומה הראשונה של המגדל אולם..... בעייה !
רוחב הפתח הוא כ 40 ס"מ, בני אדם "רחבים" - אין סיכוי שיצליחו להשתחל שלהערכתי, אדם בעל מבנה גוף של נער כבין 14 יצילח!
פרט לכך, המדרגות הפנימיות המובילות לכוון הקומות העליונות גם הן, צרות להחריד!!!
מכוון השעון יורד כבל אשר אליו מחוברת משקולת פלדה ענקית....

הנה התמונות:

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

הכנתי ושכחתי וזה כבר מתחיל להדאיג

1995

האם זה שעון השמש ששפירא נתבקש לבדוק ולסדר ובגלל זה "ברח" לפתח תקוה?

..

שעון שמש על דופן גורן עתיקה בחורבת סמען (איזור פדואל)





ובאותו אתר מצאתי גם את האבן הזו-
האם שעון?

מצמד הספרים: צילומי ירושלים הראשונים

תמונה ראשונה: מגדל השעון ומרכז התיירות, ליד ככר צה"ל של היום
השאר לכל אחת מופיעה כותרת.

המגדל נהרס ע"י הבריטים ב 1922
הבה כמה תמונות "תקריב"
עוד על מגדלי השעונים כאן בפרש
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=430359
ובספרו של יהודה לבנוני - למי צלצלו השעונים

של השעון עצמו, לפחות במגדל שער יפו - פול גרנייה, יצרן איכות שהתמחה בשעונים מיוחדים וציבוריים. גרנייה עצמו בחייו היה שען בית המלוכה הצרפתי, של לואי-פיליפ.
באותה נימה, שעון בית העיריה בחיפה יוצר ע"י חברת אבל EBEL, גם היא חברת יוקרה שקיימת עד היום ומייצרת בעיקר שעוני-יד.

http://www.yigalzemer.com/sundial/

http://shellanu.co.il/index.php?opt...=533&Itemid=155

http://www.travelhotels.co.il/%D7%A...7%91%D7%99.html

http://www.eretzyisroel.org/~dhershkowitz/pic222-m.jpg

אחרי שהודיעו הבריטים שהם מתכוונים להסיר את מגדל השעון ליד שער יפו (מתוך סנטימנט אנטי-עותומני) פנו אליהם רבים מנכבדי העיר בתחינה לא לפגוע באחד מסמלי העיר (שעלה להם הון ב- 1906).
הנציב הבטיח להקים אותו מחדש במקום אחר.
לרוע המזל, ולשמחת הבריטים, נפגעו אבני המבנה במהלך הפירוק.
במקומו הקימו הבריטים בכיכר אלנבי (היום כיכר צה"ל) מגדל חדש בתכנונו של קליפורד הולידיי. הקווים שלו היו נקיים יותר משל המגדל העותומני, בסגנון שניתן לכנות "אוריינטליזם מתון".
המגדל הוקם ב-1924 ונהרס ב-1934 כדי לפנות מקום לתנועה.

אז מה

מישהו מזהה מיקום מדויק?

הכוונה לזה?
(צילום מאת יואב לרמן בפליקר)

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://farm3.static.flickr.com/2236/1559994148_6f5a87d0c6_b.jpg]

אז מה

יפו 92, בית כנסת זהרי חמה. העלתי כבר תמונה שלו בשחור לבן.
ראו גם
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96...%97%D7%9E%D7%94
וכעת תמונה מ1999

שעון שמש אופקי, בקוטר כ-60 ס"מ, עשוי שייש הותקן בשנות ה-30 ב"גן המלך" בנתניה.

שעון שמש אנכי ענק הותקן על קיר בית-ההסתדרות, ברח' רמז, (כיום בית אבות).

שניהם לא קיימים כיום, ולצערי גם לא הצלחתי למצוא תצלומים.

בזכרון יעקב

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%90 %D7%95%D7%94%D7%9C_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91

תמונה מתוך הספר: סיפורה של חיפה עיר הכרמל, ראובן הכט עורך, ספרית מעריב, 1969

ותמונה משנת 2000