]"אחרי שנירה פגז אחד הסורים יברחו רק מהרעש של הפגז..." אמר חייל בפלוגת המילואים של סרן אמנון שרון, בשעה שהכניסו מעט תחמושת לטנקים חסרי הציוד, במחנה פילון, במוצאי יום הכיפורים תשל"ד. בבוקר שלמחרת מצא עצמו אמנון שבוי בידי צוות טנק סורי על ציר הנפט, לאחר שטנקים רבים מפלוגתו הושמדו, והתותחן הבוער שלו, שלמה טובי, שאותו חילץ מהטנק הפגוע והבוער, נהרג בידיו המחלצות של אמנון על צריח הטנק מצרור של מקלע סורי. שמונה חודשים היה אמנון בשבי הסורי הקשה, רובם בבידוד ובצינוק. הטראומה היא לכל החיים. זהו סיפורו. [/font]

לקריאה - לחץ כאן.[/font]
[font='Arial','sans-serif'][font='Arial','sans-serif'][/font][/font]
[font='Arial','sans-serif'][font='Arial','sans-serif'][/font][/font]
[font='Arial','sans-serif'][font='Arial','sans-serif'][font='Arial','sans-serif']
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.yadlashiryon.com/VF/ib_items/1712/Krav2.jpg]
[/font][/font]

tאמנון שרון כפי שצולם על-ידי הסורים ביום הראשון לשביו. הזקן על לחייו מסתיר את הדם שעל פניו[/font]
[/font]

מסתבר שהיה כדאי לנזוף ביד לשריון על אי התייחסותם לשיריונרים שהיו בשבי.
או אולי סתם צרוף מקרים?

אני רואה שאת פעילה בעמות ערים בלילה, את יכולה לראות כי בקישורים של אתר השריון יש הפניה לאתר העמותה (אגב, העמותה לא הסכימה לשים אצלה הפניה לאתר השריון - לטענתם הקשר לא ברור... - את מוזמנת לנזוף גם בהם).

סיפורו של אמנון שרון פורסם כבר בעבר בבטאון שריון.
כמו כן ניתן לראות בסקירת הספרים כי לא נפקד מקומם של ספרי שבי (ואני לא מתכוון לזוועתון הרכילותי דמיוני של סולימן א-שאפי) - ספרו של אבי וייס בשבי המצרי, ספרו של יעקב אריאל הדרך לדמשק, ספרו של טל משגב ימי לטרון (על מחנות המעטר בתקופת המנדט), וכמובן שפוי בדמשק של אמנון שרון, כולל את התייחסותו של אביגדור קהלני.

כך גם התייחסות למותו של יונה באומל, אביו של זכריה שנעדר משל"ג


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.yadlashiryon.com/VF/ib_items/1089/shafui.jpg]


אם יש עוד ספרים שכתבו טנקיסטים על השבי שלהם - את מוזמנת לצרף אותם לרשימת הספרים.

כמובן שההערה נכתבה בהומור!
לגבי קישורים באתר "ערים", הם העלו רק קישורים הקשורים לשבי ולדעתי יש בזה הגיון.
יפה שהתעלמתם מספרו של א-שאפי. בפורום של "ערים" היה דיון על כך וכולי תקווה שגם הם ימשיכו להתעלם ממנו.

אינני יודע מהיכן הקביעה שיד לשריון לא מתיחסים לשריונרים שהיו בשבי.
זה לא נכון, ומקומם, כמו גם ההומור על הנזיפה שלך.

התכתבותינו היתה פרטית, בינינו, בפורום מכובד זה.מה לעשות... קודם כל אני אדם פרטי.
איני משמש כדובר יד לשריון כמו שאינך משמשת כנוזפת מטעם (ויש לך את כל הזכויות לשמש ככזו).
אני משתדל להסביר את הנעשה בעמותה עתירת זכויות זו, אך צריך לקחת בחשבון שקשה להשביע את כל 5000 המשפחות היקרות של הנופלים, אלפי משפחות הנכים והפצועים, השבויים ומשפחותיהם, מאות בתי הספר , עשרות אלפי התלמידים ועוד ועוד.

משתדלים, יונה. אולם ההשתדלות אינה באה מכוח הנזיפות. מרבית אנשי העמותה הינם מתנדבים העוסקים בנושאי העמותה במיטב זמנם.

ברכות
מיכאל

שזה נכתב בהומור! ורק בגלל צרוף המקרים.
מה שלא נאמר בהומור, אלא מתוך ביקורת קשה זו העובדה שמכל המוזיאונים של צה"ל, לא נמצאה ולו פינה לנושא השבי. בזמנו ניסיתי לטפל בכך ונענתי בשלילה.
כנראה השבויים הם הבנים החורגים של צה"ל.
כמובן שלך כמתנדב אין כל קשר לכך. סתם שתדע....