מחפשת מידע על אירגון השןמר משנת 1909 ואת שמות החברים

מה קרה שהשבוע כל כך הרבה אנשים (כולל אותי) מתעניינים בארגון השומר?

חיפוש קצר בפורום יעלה חומר רב בנושא.

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

וכן ביוגרפיות של חבריו. אני מכיר של אלכסנדר זייד, יגאל מרדכי אלשיוביץ, מניה שוחט, צבי נדב, ובטח יש עוד

כשמצטרפים לפורום לבחון אם השאלה שהעלת אינה בגדר המצאת הגלגל. הפורום כולל כמה אשכולות עשירים במיוחד על "השומר", דרכו וממשיכיו, כולל ביוגרפיה מסודרת ומידע שאינו מופיע בספרות קונבנציונלית. כל מה שצריך זה לבצע חיפוש.

תודה לכל הרעיונות והשאלה שלי אינה בגדר המצאת גלגל היא לצורך אינפורמציה אישית .

אז אולי פשוט לשאול את השאלה וננסה לעזור? יש כאן ניסיון מצטבר גדול מאוד בענייני "השומר".

היי אני מחפשת מידע על מתיתיהו שטיין שלפי המידע שקיים אצלי היה חבר באירגון אין לי שום מידע עליו בן כמה היה אני יודעת רק שהיה אח של סבא שלי ואשמח לכל מידע שיגיע אליי תודה חני.

אכן היה חבר "השומר" והוא מופיע כחבר מס' 68 ברשימה שבעמוד 474 ב"ספר השומר - דברי חברים".
מתיתיהו שטיין מופיע גם ברשימת "ארגון חברי השומר לשעבר" - כלומר שהוא היה גם חבר ב"הקיבוץ החשאי".


בעמודים 306 - 311, מתאר שטיין במילותיו את דרכו מבית ההורים בעיירה משקלוב שעל גדות הדנייפר ועד לפעולותיו במסגרת "הקיבוץ החשאי", כולל בניית הסליק הגדול בכפר גלעדי.

אני בטוח שחיפוש נוסף ואף ביקור בבית השומר בכפר גלעדי יעלו דברים נוספים.

היי איזה התרגשות אופפת אותי עשית לי את היום מאוד מודה לך כל כך רציתי לדעת עליו קצת ואני אמשיך מפה אז תודה מקרב לב.

ואם תתקשי להשיג את הספר הנ"ל.. תודיעי לי ואני אנסה לסרוק לך את העמודים ל PDF .
בכלל נראה לי שהתחלתי לקבץ סביבי את הדור השלישי של משפחות "הקיבוץ החשאי".

מרלין........אם לא אמצע אחזור אליך בטוח תודה ושבת שלום.

1896-1/2/64, יליד מוהילוב שבבילורוסיה. למד בישיבה קטנה בסלוצק. אחד מתשעת ילדיהם של הסנדלר שאול ורעייתו מרים. המשיך לימודיו בשקלוב. התעורר לעלות ארצה משנתקל בעיתון ב'מעשיה מפלשתינה' אודות מאירקה חזנוביץ מהקווקז. החל לצעוד ארצה יחד עם חברו דודל במוצאי חג הסוכות תרע"ג על גבי מסילת הברזל לקופייסט. שנה אח"כ במוצאי חג הסוכות תרע"ד ירד בחוף חיפה והלך לעבוד בגליל ובתל עדשים. היה בגדודים העבריים, השתתף בהשגת נשק המגן לישוב ואח"כ היה בגדוד העבודה.
נעצר ע"י הבריטים אך נמלט לאיילת השחר בעודו מובל לצפת תוך שהוא חוטף אקדח מהשוטר השומר. הקים יחד עם צבי קרול מחסן נשק בכפר גלעדי. נדד לבת שלמה ולגבעת חיים עד ששב ב1928 לכפר גלעדי. נפטר בי"ח שבט תשכ"ד.

פרוט אודות מתתיהו מתוסקה שטיין ואשתו פשה שטיין לבית ברסקי בעמודים קפח וקפט בספר 'אנשי השומר בחייהם ובמותם'.

היי ישראלה נראה לי גם שהתחלת לקבץ דור שלישי לקיבוץ החשאי ולא תאמיני שאני גרה עשרים דקות מכפר גלעדי ואוכלת את הלב שלי שלא עשיתי כלום עם המידע הקטן שהיה לי בכל אופן שבוע הבא אני מתכוונת להגיע למוזיאון השומר ואני מודה לך ולמרלין על האינפורמציה ריגש אותי מאוד כי אני מנסה לשחזר את שורשי משפחתי הקטנה וזה עוד חלק לפזל .אם כן תודות ושבת שלום.

לתת לתת ל"ישראלה" את המשימה אבל "המקבץ את הקיבוץ" זה אני ...... טעית בשירשור.
בכל אופן, את השניה שבקשר איתי כרגע מקרב דור 3 של אנשי "הקיבוץ".
אני מתחיל לחשוב שיש כאן מקום לפתח את העניין. עוד יעלה תיעוד ממסמכים פרטיים, צילומים פרטיים וכו' שיוכלו לשחזר אולי חלק מהארכיון האבוד...

היי שבת שלום! כנראה מההתרגשות טעיתי בגדול מתנצלת ואני גם חושבת שכדאי לפתח את הענין בכל אופן השבת אני הולכת לספריה ומחפשת את הספרתולדות ההגנה א' ואחרי זה נראה הלאה.תודה על "הארה"

מכתב שכתבה לו נכדתו של הבחור שנשדד במעשה המרכבה המפורסם. בכלל הנושא של השומר והקיבוץ עלה לאחרונה עקב מאמרו של גור אלרועי שעורר בלאגן לא קטן.

שוד היה בעניין מטבעות הזהב.
ובכלל... אם יש לך את הכתבה / רשימה של מאיר שלו - סרוק והעלה לכאן. זה המקום ..
ולגבי ה"מחקר" של גור אלרואי.... כבר דובר כאן בדברי ההבל הללו. טובים ממנו לא יוכלו לקחת את חלקם של אנשי השומר ו"הקיבוץ" בבניית גרעין ראשון להגנה עברית, שהפכה את היהודי מ"ג'יד" שמהלך בפחד ליד קירות שמא יחטוף מכות מאיזה גוי מזדמן, לחייל לוחם בסיירת או לטייס קרב על כל המשתמע מכך.
קל להשמיץ, קל לבקר ואפשר גם אפשר לנפץ מיתוסים אם צריך, למען האמת, ההיסטוריה ולמען הפקת לקחים לעתיד. עם כל זאת - תנסו רק לראות את השינוי שחל ביהודי מלפני מאה שנה ועד היום...

הסריקה לא משהו. אפשר שנית?

אותו נשדד לכאורה - יצחק אביגדור עדן נסע בעגלה, בעוד שבפרשת האקספרופריאציה נסעו הנשדדים ברכב.
הוא סיפר ששודדיו היו יהודים מחופשים לערבים ובינהם גם אישה. בפרשת האקספרופריאציה השתתפו כידוע ארבעה אנשי "הקיבוץ" מחופשים לשוטרי מנדט ממוצא אירי. הללו היו צבי נדב, לוקה לוקאצ'ר, ביכמן וחייקינד. לא נמסר בשום מקום שאשה כלשהי ובטח לא מניה שוחט הייתה בינהם.

בספר "שבט הנועזים" מסופר על כי המבריחים שנשדדו נהיו שלושה ברכב -שני גברים ברכב ואיתם אישה להסוואה. את הללו שדדו אנשי "הקיבוץ" ולא מבריח בודד בעגלה.
הנשדדים נשארו במכונית המושבתת כשבסוף התהליך הם כבר הבינו שהם נשדדים אך לא העיזו להתנגד.
בהמשך מסופר שאותם מבריחים המשיכו להבריח זהב והפעם מקהיר תוך שהם שולחים דפי זהב מרוקעים בדואר ולא נתפסו מעולם.

עולה מכל הסיפור של אותו יצחק עדן, שהוא נשדד על ידי 3 אנשים ובהם אישה. האם שבו הנשדדים עצמם לאזור השוד על מנת להשיב לעצמם חלק מההשקעה בשוד נגדי של מבריח בודד עם עגלה, כשהם מחופשים לערבים?
מכל מקום, סיפורה של יעל רובוביץ' נכדתו של יצחק עדן אולי נכון בהקשר לשוד אך לחלוטין אינו נכון לגבי זהות השודדים ונראה לי שהסבא חיבר את הידיעות שהיו אז על השוד ביחד עם סיפורו האישי ועשה בכך עוול לאנשי "הקיבוץ" שאמנם החרימו כספים או שדדו אותם אך לא את כספו שלו.

העלילה מסתבכת וחבל רק על התגובה ה"תינוקית" של מאיר שלו למה שנכתב לו בעקבות רשימותיו.

על "הקיבוץ" לדבריו אביו לא היה חבר הקיבוץ אלא חבר כפר גלעדי. בכפר גלעדי ידעו בערך מה קורה והוא התנגד לפעולות מעין אלו מבחינה עקרונית. גם זייד שהיה חבר מזכירות התנגד ובגלל זה סולק מהמקום. לדבריו אמו שהייתה אחות במרפאה הלכה לילה אחד ושמעה ישיבה של חברים בנושא. הם דנו מה לעשות במתנגדים. לדבריהם קוזלובסקי לא ידע כלום אך את זייד צריך להשתיק. הוא טוען שלהשתיק באותם ימים פירושו באלימות, ואכן ראיתי איפשהו שבאו לזייד לשדה ואיימו להורגו. סיפור נוסף ומעניין הוא שאותו קוזלובסקי נשלח לחסל את יוסף לישנסקי עם ארליך אך הוא הצליח לברוח לאחר שנפצע בכתפו. כאשר בנו שאל אותו על הסיפור קוזלובסקי ענה לו שהוא לא עלה לארץ להרוג יהודים. הבן מספר שאם אביו היה רוצה להרוג את לישנסקי לא היה ללישנסקי סיכוי. בכל אופן לא נסלח לקוזלובסקי עניין "הקיבוץ" עד סוף ימיו.

בן כמה הבן? צריך להיות old timer רציני. אולי הכוונה לנכד?
את זייד לא היה איש מחסל. אשתו ואשת אחד הבכירים בחבורה שם היו אחיות. (שכחתי כרגע אחות שלי מי בדיוק). כמו כן חיסולו באותו שלב כבר היה מאוחר מידי וברור מידי כך שלא היה פרקטי.
אתה כותב שלקוזלובסקי שלא נסלח העניין עד יום מותו. זייד לעומתו העיד, מסר את "הקיבוץ"
למוסדות, עזב את כפר גלעדי/תל-חי וקיבל אחר כך משום מה אחוזה פרטית שהיא עד היום יישוב עצמאי בבעלות המשפחה. קשה שלא לתמוה על כך.
לא פחות מסקרנת מזה היא השאלה מה מידת האמינות של סיפור רצח זייד עשר שנים לאחר מכן. עם כל מה שלאט לאט מתגלה, אני לא אופתע אם היו אנשים אחרים שחיכו לו בפינה. אנחנו יודעים כבר שאנשי השומר אימצו כמה חלקים מדרך החיים הערבית במרחב. אז מה מונע מהם (קונספירציה !! קונספירציה !! ), לאמץ את הפתגם הידוע: "אל בדו אחד ת'רו בעד ארבעין סנה וקל - איסתעג'לת"...(הבדואי נקם נקמת דמו כעבור ארבעים שנה ואמר - מיהרתי). אחר כך מוצאים אנשי ההגנה איזה טמבל מההר הסמוך, דופקים בו קצת מכות עד שהוא מודה ואז עושים לו משפט שדה ומחסלים אותו. אבל זה כמובן בגדר של בידיון מחלט. ברור שהסיפור הרשמי הוא הנכון!!!!!! .

שנית זייד הוא גיסו של ישראל גלעדי שבאותה עת כבר היה מנוחתו עדן. בכפר גלעדי נשארו אלמנתו ו-2 בניו הקטנים ולא היה להם מעמד מיוחד. הגיס השני היה קוזלובסקי. "הקיבוץ" שאב השראה מתנועות המפכה הרוסיות ששם כידוע לו בחלו באלימות וטרור. לדברי בנו של קוזלובסקי העניין היה מי שלא איתנו הוא נגדנו. באותה עת הייתה מלחמת עולם בין גדוד העבודה וההסתדרות שעניין חשיפת "הקיבוץ" הוא חלק ממנו. כאשר הגדוד ביקש להשתלט על אדמות תל חי יצאו זייד ועוד כמה מאלמנות השומר עם ילדיהם ושכבו על הקרקע לפני המחרשות. נראה לי שבאותה עת היה באזור אוירת מלחמה בין הגדוד ו,הקיבוץ" למוסדות. ידוע הסיפור שבן גוריון ובן צבי ניסו להפגש עם אנשי כפר גלעדי והם סרבו לקבל את בן גוריון שהיה אויבם המר ביותר בזמנו. הם שלחו לו מסר ביד בן צבי ואמרו לו שבן גוריון פרובוקטור והם יתנהגו עמו כמו שמתנהגים עם פרובוקטורים. הדבר היה אחרי רצח דה האן שבתחילה מניה שוחט הואשמה בו. יש מכתב חריף של מניה לבן גוריון בו היא אומרת לו שהדרך שבחר "תהרוס אותו ואותנו". הוא הבין זאת כאיום ברצח. אני לא בקי כ,כ בקורות חיי זייד אבל מן הסתם הוא קיבל את האדמה בשיח אבקריק מההסתדרות או מגוף כזה שהרי הם הודאי תמכו בו על כך שהוא איתם. חשוב לציין שהמאבק בין הגדוד וההסתדרות היה למעשה מאבק על השליטה בציבור הפועלים והיה חריף ומר. והגיוני שהם עזרו לזייד שעזר להם. בכלל היתה פוליטיקה לא קטנה באותם ימים ולא הכל היה "לשם שמים" אלא לשם השליטה. הרבה מעשים של בן גוריון כשהיה ראש ממשלה אפשר לראות את ניצניהם באותם ימים.