אם אתה יוצא מנקודת הנחה שזה טווח כתובות ה IP *היחיד* של הבנק, אז כן, זה מעט כתובות, יחסית, באינטרנט, עבור בנק (אם כי, כשחושבים על זה, כמה כתובות הם צריכים שאפשר לגשת אליהן מהאינטרנט? לאתרים שלהם, לשירותי דואר ואולי שירותי מסלקה למיניהם...). אף אחד לא אמר שהם לא ביקשו (וקיבלו) טווחים נוספים.
לגבי "חיפוש כתובת", שוב, כתובות לא מחפשים. אתה שולח פאקט (רצף מידע) עם כתובת יעד מסויימת. אם כתובת היעד ברשת המקומית שלך, זה יעבור ישירות למחשב היעד. אם לא, זה ילך לראוטר כלשהוא - לפי טבלת הניתוב במחשב שלך (אתה מוזמן להריץ פקודת route print). הראוטר שקיבל ממך את החבילה, עושה בדיוק אותו דבר. אם זה באחת הרשתות שלו, זורק לרשת הרלוונטית. אם לא, מסתכל בטבלה, ומחליט לאן לשלוח.
אין כאן אלמנט של מדינות וגאוגרפיה. הראוטרים מחוברים בקצוות שונים של קווי תקשורת. קו תקשורת יכול להיות פנים ארצי וגם בין מדינות, יבשות, וכו'. טבלאות הניתוב הן הקובעות דרך איזה קו תקשורת הראוטר יעביר את הפאקט הלאה.
אולי דוגמא ויזואלית תסביר את זה יותר טוב. הנה סט הניתובים האפשרי מחברות נטויז'ן ובזק בינלאומי לכיוון האינטרנט (שזה בעצם - לאיזה ספקים הם מחוברים ולאן הספקים האלה מחוברים הלאה) :
נטויז'ן:
http://www.robtex.com/as/as1680.html
בזק בינלאומי:
http://www.robtex.com/as/as8551.html
(תוכל ללחוץ על ספקים [או ליתר דיוק - מספרי AS - Autonomous System] אחרים ולראות כיצד הם מחוברים לספקים אחרים...)
בסופו של דבר כולם מגיעים לרשתות העיקריות שמהוות את מרכז האינטרנט (רובן בארה"ב), במידה ולא היה שום ראוטר קרוב יותר שיכל להגיע ליעד. רשימת חברות האינטרנט שמנהלות את "מרכז" האינטרנט:
http://en.wikipedia.org/wiki/Tier_1...Tier_1_networks