01-12-2009, 14:13
|
|
|
חבר מתאריך: 04.07.07
הודעות: 125
|
|
תאונות אוויריות
רמת האימונים היא לא הפאקטור המרכזי. רמת הבטיחות (סדר עדיפות + מקצועיות)
לפי כמות המטוסים שצויינה - זה די מזכיר את חה"א שלנו לפני מספר שנים, חילות אוויר שעדיין לא הפנימו את חשיבות הבטיחות באימונים ימשיכו לאבד צוותים ומטוסים.
לצורך הדיון אני אגדיר את המושגים הנ"ל
רמת אימונים - מורכבות המתארים, צפיפות גיחות, דימוי אויב, דימוי תנאי סביבה, מנטליות ורמה מקצועית.
רמת בטיחות באימונים - זה הדירוג ותעדוף של סעיף הבטיחות בתכנון האימון. לדעתי באימונים סעיף זה אמור להמצא במקום ה1 בצורה חד משמעית . (כתפיסה ארגונית ולא מוחלטת - כן? יוצאים מהכלל יש תמיד).
לגבי המקצועיות - לא טסתי בחה"א ההודי, לא בקיא מספיק.
ואם אני אסכם (ואתעלם מסעיף המקצועיות, לדעתי אפשר כמעט ולהוציא אותו מחוץ למשוואה) - אפשר להקפיד על רמת בטיחות גבוהה במתארים לא מסובכים גם עם צוותים "חלשים".
רק כאשר יוצאים לאימון ויודעים שהיעד המרכזי זה 0 אירועי בטיחות (גם בתור מתכנן וגם בתור מתאמן) אפשר לצאת מזה בשלום באופן עיקבי והיעד השני כמובן אמור להיות "אלפא", "0 נפילות" וכו...
ככה שבגדול המספרים האלה מראים על ניהול לא נכון של הכוח בשגרה ובאימונים (אלא אם כן יש להם ממש שנה חריגה) אבל גם מאחורי שנים חריגות עומדת שורה ארוכה של סיבות וכשלים.
ההודים צריכים לתחקר את עצמם לחומרה עם סטטיסטיקה שכזו - כשעוסקים בתעופה מספרים כאלה צריכים לעורר דאגה - תחקיר וזעזוע אירגוני.
יום טוב
נערך לאחרונה ע"י DOZER בתאריך 01-12-2009 בשעה 14:18.
|