שמעתי לא מזמן סיפור מעשה שבבסיס כלשהו (כנראה חטמ"ר, מי שסיפר את הסיפור לא היה סגור על זה) היה מקרה של פרה מטרידה שנהגה להסתובב בבסיס ולהציק לשומרים, לאכול את הגינות ולחרבן בכל פינה.

מפקד הבסיס הבטיח שבוע רגילה צ'ופר למי שיצליח לגרש את הפרה מהבסיס, אבל אף אחד לא הצליח וככל הידוע היא עדיין שם.

מישהו מכיר עוד פרטים על המעשה, אם אכן היה?

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

לא מכיר שום פרס וגם לא מכיר שזו פרה בודדת...
במקום בו ישבנו היו נכנסים עדרי פרות ,היו מתות בבסיס ואז מביאים מלגזה לזרוק את הגופות ..
הן היו מחרבנות בכן פינה ואוכלות את כן הפרחים , בזולה של המגורים שלנו פרה אחת אכלה את ה"עלים" של הרשת עלים ששימשה כציליה ... מה שנשאר נראה כמו רשת דייגים ..
והתופעה נמשכה יותא משנה ..

ורק כדי להמחיש ...

[IMG]

ביזיון - גם הפרות (מה קרה, אין כסף לגדרות? אם פרות יכולות להכנס, אז קל וחומר שמחבלים או גורמים עויינים יכולים להכנס) וגם הבסיס שנראה כמו מזבלה...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

יצא לי לראות באחד הבסיסים בצפון, פרות שמסתובבות חופשי בתוך הבסיס.
זה היה ממש מוזר.

מוזמנים לבקר באתר הצילומים שלי

בזמן קור"ס מכי"ם בחושנייה (גולן) הפרות היו מסתובבות חופשי, ובמוצב ישראלי (חרמון), הפרות היו מגיעות עד למוצב, ולפעמים גם עולות על מוקש בדרך .

בביסל"ח 17, היה מסתובב בתקופה כלשהיא חמור, אשר היה מרבה לשתות ממזרקתו של הרס"ר במרכז הגדוד.
הנחנו שהחמור משרת בתקן עובד הרס"ר שאף פעם לא אויש, בעקבות מנהגו ללכך בעשבים השוטים. .

פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ
משלי יד:טו

~

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Herbie בזמן קור"ס מכי"ם בחושנייה (גולן) הפרות היו מסתובבות חופשי, ובמוצב ישראלי (חרמון), הפרות היו מגיעות עד למוצב, ולפעמים גם עולות על מוקש בדרך . בביסל"ח 17, היה מסתובב בתקופה כלשהיא חמור, אשר היה מרבה לשתות ממזרקתו של הרס"ר במרכז הגדוד. הנחנו שהחמור משרת בתקן עובד הרס"ר שאף פעם לא אויש, בעקבות מנהגו ללכך בעשבים השוטים. .

הייתי בקורס מכי"ם הזה ב2001
ואני זוכר שהיו עושים לנו הקפצות לצורך הברחת העדר
כל פעם הייתי צוחק שבשביל להעיף פרות צריך להקפיץ את הכוננות
במקום לסגור את החורים בגדר
אבל ההסבר היה שגם ככה סוגרים את הבסיס בחושנייה אז לא צריך להשקיע

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

לא מכיר סיפור כזה על פרות אבל כשהייתי בשירות סדיר הייתי בבסיס מסויים בנגב הצפוני ושם היו נכנסים חמורים כל הזמן. הם היו אוכלים כל מה שהיה אפשר.
הבסיס כבר לא קיים ולא בגלל החמורים אלא בגלל זיהום אוויר שבא ממפעל מסויים באיזור...

באימון בזעורה בשנות השמונים פרה נכנסה לאוהל מטבח והשמידה כל דבר אכיל.
לדעתי אז הבשיל הרעיון לאמן את הפרות ולשלוח אותן ללבנון כדי לפתות רועים צעירים שהיו מסוכסכים עם הכבשה שלהם, ולחטוף אותם לארץ ( שייח עובייד, דיראני).

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

הראשונים שעולים לי לראש הם מחנה יואב ורוויה ג'.
אחת מהן חירבנה לי מחוץ לחדר, אחרת החליטה לעשות את צרכיה ממש ליד התומ"ת שלי.

לעולם אשא דגלך בגאווה

נכון לנובמבר 2007,הפרות והסוסים עדיין ביואב.

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

התמונה הזו צולמה בש.א זעורה בחורף 2003 , זה אומנם לא בסיס סגור אבל עדיין הפרות שם הסתובבו בין התומ"תים בנחת כאילו שהן נמצאות בניו זילנד...

NZSAS

אני מתפלא על הפליאה.

פרות וחמורים בבסיסים צבאיים הם חלק קבוע בנוף הצה"לי שאני מכיר.

גם בבסיסים היותר מסודרים כביכול...

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

פרה אחת בבסיס ברמת הגולן החליטה להמליט ליד עמדת השמירה שלי, מילואמניק קרוב עם הקצינת שלישות הצליח לצלם את האירוע, היה לו אחלה סיפור לספר למשפחה.

פרות (וגמלים, סוסים, חמורים, צבועים ונוודים) משוטטות בבסיסים הן אכן לא דבר חדש - בעצמי גירשתי במחנה וואסט פרה שהחליטה לגרד את אחוריה על זחל הטנק בעודה משפריצה עליו שילשול סמיך.

הסיפור שחיפשתי אמיתות לתוכנו הוא על פרה חמקנית שאיש לא הצליח לגרש, ועל כך שהובטחה רגילה לגיבור שיעמוד במשימה זו.

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

פרות שמסתובבות בבסיסים נראה לך כמו איזו שמועה, זו היתה המציאות בה חייתי במשך מספר חודשים.
חוץ מזה מגוון חיות הפרא באזורנו הן חלק מצה"ל כנראה לא פחות מהחיילים (ללא התייחסות לחיילים שהם חיות פרא)

בעת ששירתתי ברמת הגולן פרות שנכנסות לבסיס יה מחזה נפוץ ופשוט למדנו לחיות זה לצד זו, בסה"כ חיה נחמדה שאוכלת את העשב בבסיס.
הבעיה התחילה בוקר אחד כשהתעוררנו וכל העדר בא לביקור, תדמיינו את התמונה הבאה:
במשטח טנקים כל פרה תפסה פינה של טנק ופצחו במה שנראה כפעילות חביבה ביותר על פרות-להתגרד.
על כל טנק 4 פרות זזות ימינה ושמאלה בלי הפסקה. ראינו את הטנקים בתוך עדר פרות שהקיף אותם.

אבל הן נבהלות בקלות ולא היתה בעיה להזיז אותן לשדה הסמוך.

התנים והזאבים זה כבר סיפור אחר לגמרי שממש לא היה מצחיק.
ערב אחד ישבתי בספסל בבסיס ומאחוריו צמחיה עבותה, לפתע שמעתי קריאה של תן שהיה אולי 2-3 מטרים מאחורי.
באחד התילים ברמה"ג היו נכנסות למטבח באופן קבוע גיריות (אם אני לא טועה לגבי סוג החיה במקרה הזה)

תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.
(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)

גם בסדיר שלי היו הפרות של הבדואים בסביבה נכנסות חופשי (באיזור הכרמל).

גודל הפרצות בגדר מאפשר כניסת גורמים עוינים באין מפריע.

לא היו פרצות בגדר שלנו, במהלך פעילות שגרתית חלק מהשערים היו פתוחים במהלך היום

תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.
(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)

בזמן השירות הסדיר שלי שירתתי במחנה יואב - שהיה ידוע בתור "המחנה עם הענן" בגלל הערפל הכמעט תמידי ששורר בו...
באחד הבקרים הלכתי לכיוון עמדת הבונקר להחליף את שומר הלילה. בערך בחצי הדרך שמעתי צעדים מתקרבים אליי אבל בגלל הערפל אפשר היה לראות אולי מטר קדימה. התפלאתי שהשומר שיחרר את עצמו מהעמדה לפני שהגעתי. בירכתי את הצללית המגיחה אליי בבוקר טוב... לא קיבלתי שום תגובה מהסוס שהגיח מהערפל ומשום מה נראה עוד יותר עפוץ ממני.

לא בטוח שאלה היו גיריות..


החרמון, לדוגמא, שורץ בדלקים, שזו חיה זריזה ובעלת גוף ארוך שמזכירה חמוסים בצורה, אך גדולה מהם קצת. הם היו עושים אצלנו קרבות קבועים, מידי ערב, עם השועלים.

אתה מזכיר לי שגם בגלדיולה ב"כחול" נדמה לי היה זוג שועלים והזכר היה מפגין אבירות ונותן קודם לנקבה את קופסת ממרח השוקולד שהיינו פותחים לו.
כנראה שהיו לה גורים .

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

גיריות ראיתי במשולש הגבולות. שני זכרים, שהתכשתו דווקא על כביש צר ומשובש, כמעט נדרסו ע"י הבט"שית שנסעתי בה במבצע עופרת יצוקה.

אגב, אם כבר מדברים על פלישת בהמות למטווחים - לי יש תיעוד של מקרה שהסתיים ללא ה"נוהל מעצר חשוד" שניסו אחרים:
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=339710

ציטוט:

במקור נכתב על ידי a_tell הכל מוכן לתחילת הירי הרטוב. פתאום מזהים משהו זז שם במטווח - חדל! יש לנו כאן אורחת מוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּזר ה

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=339710

"היטלר מת, סטלין מת ועוד כמה ששכחתי את שמם

ובכל זאת עדיין נשפך כאן דם"

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח

הסיפור הספציפי הנ"ל נשמע לי קצת כמו א.א., כמו שסיפרת - פרות משוטטות בתוך בסיסים - זה נוף צה"לי ידוע ומוכר ברמה.
פרה שמתיישבת בתוך בסיס ולא יוצאת - נשמע לי מופרך מעט, פרות הן לא חיות פרא וגם אלו שמסתובבות "חופשי" ברמה, שייכות למגדל/ים שפחות או יותר יודעים את המס' המדוייק של הפרטים בעדר וגם היכן נמצא כל אחד.
בסופו של דבר פרה שווה קרוב ל- 6,000 ש"ח ואתה לא מוותר על אחת כזאת בכדי שהיא תחתם קבע באיזה בסיס.

עכשיו כבר אפשר לספר

אוי איזה נוסטלגיה!
קודם כל לעניין - "הפרה המפורסמת" היא מחטמ"ר אריה, ולמיטב ידיעתי כבר לא נמצאת שם היום, אבל הייתה מסופחת באופן קבוע לבסיס במשך זמן רב ולא יכלו להיפטר ממנה. היא ממש הייתה פרת המחמד של הבסיס לפי מה שידוע לי.
כמובן שאי אפשר להיות בטוחים ב-100% כי יש הרבה פרות בבסיסי צה"ל, אבל זאת באמת ידועה. מישהו מצליח להיזכר?
חטמ"ר אריה זה סיפור בפני עצמו... זה היה בסיס בלאי...... הייתי שם באבט"ש פעם, ומה שהלך שם - תענוג! אם לסכם במילה אחת....
לעולם לא אשכח את המגורים הבלויים שהיו בתחתית הבסיס, צמוד לש.ג., את הקפצות הכוננות שעשו לנו ברחבת הדגל, מה שדרש מקורסיסטים ג'ובניקים לרוץ עם כל הציוד בעליה ארוווווווכה ארוכה! את הזבובים, את ההסעות לעמדות על אביר פתוח ויותר טוב - אמבולנס! את עמדת קשתות, איך לא, שהיום כבר לא קיימת, אבל פעם הייתה נטושה, במרחק רב מהבסיס, קרוב לכפר הפלסטיני, והקשר שם אף פעם לא עבד!!!!
את ה-4 שעות עם אמר"ל על העיניים, ואת החלומות בירוק שהיו לי אחר כך, ואת הבהלה הנוראית בגלל רחשים של חתולים ושועלים מתחת לעמדה המקוללת. את עמדת מגדל מים שניתן היה לצפות ממנה בבנות מתקלחות, את הכיתובים על המגדלים, את העוף המשובח עם סלט חציל במיונז, וכמובן את השרותים-מקלחות, שם היו זוג "טושים" זה מול זה, מה שגרם לאנשים להתקלח גב-אל-גב ביחד (או פשוט להתקלח אחד-אחד) והשיא -
תא שרותים דוחה בטירוף, כשמיליון זבובים מתיישבים לך על התחת - ואז אתה מגלה על הדלת מולך סמיילי שמח במיוחד והכיתוב "חייך, מצלמים אותך עם מצלמה נסתרת" ואז, אז אתה יודע איפה אתה - בחטמ"ר אריה.
כשאני רואה חייל עונד את התג הזה, לעיתים נדירות, זה עושה לי צביטה בלב! עד היום.

ובאשר לשאר הדברים שנאמרו - הפרות בחרמון, השועלים, שלל החרקים המעניינים, כלבים, סוסים, חזירי בר, מוהנדסים בקו ראשון שלא מפסיקים לדבר על הפודרה בבהל"צ ואיך הם יגיעו למ"כים או למחס"ר, יו ניים איט - כל החיות האלה באמת משוטטות שם!

סיפורי פרות - אכן כמו שאמרו מעליי, פרות קטועות רגל שעלו על מוקש, פרות פצועות שהעלו קלע בשביל להמית אותן, פרות שירו להן ליד הרגליים כדי שיעופו כבר מהמטווח, והאהוב עליי:
יורדים מהחרמון בהסעה, עוברים ליד השלולית המפורסמת קצת מתחת למשל"ט, מוהנדסים נדבקים לחלון ואחד מצביע על בהמה ענקית ואומר - "יואו יואו, תראו איזה שור! תאו!!!!" ואז אנחנו עוברים מהצד ורואים שם וואחד עתינים נפוחים!!!! (יאמר לזכותו, זאת הייתה פרה עוצמתית, מפה הבלבול).
את הצחוק באוטובוס היה קשה להרגיע... (היום זה נראה לי פחות מצחיק, אבל בשביל אנשים שסגרו חודש וראו מעט אור יום זה בסדר...)
אה... ועם נקלעתם להסעה בדרך לחרמון, ויש לכם נהג עם מבטא מוזר, משקפי שמש וכיפה סרוגה ענקית על כל הראש - העונה לשם אנדריי.... אל, ואני מדגיש, בשום פנים ואופן אל תקראו לו "נהגוס"!!!!

לקיבוצי שטחי מרעה שעליהם ממוקמים בסיסי הרוויה למיניהם.
לעיתים אני נקרא לסיע לצוות הבקר כאשר יש צורך לאסוף את העדר לטיפולים - העבודה כוללת "חדירה"לבסיסים כדי לאסוף פרות שמצאו דרכן פנימה דרך הפרצות בגדר הבסיס.

באחת הפעמים שעלינו לאסוף מצאתי עצמי בשעת בוקר מוקדמת מאוד מול טנק שהוצב כעמדת שמירה בכניסה האחורית של אחת ה"רוויות" בתוך פרצה רחבה בגדר., מאחר ולא ראיתי נפש חיה נכנסתי לבסיס ואספתי את הפרות תוך שאני דוחק אותן לכוון הפרצה באמצעות זריקת אבנים . אחת האבנים המשיכה לכיוון הצריח וחדרה ככל הנראה לכיפת המפקד . התוצאה : שומר מבועת שהתעורר ויצא החוצה תוך שהוא משביע אותי לא להלשין..

אחד התותחנים מגדוד 195 (חטיבה 500 ז"ל) סיפר לי שפעם באחד המטווחים בגדוד הוא ירה פגז מעיך לכיוונה של פרה, שבמקרה עלתה על יד המטרה שלו באותו הרגע. הפגז פגע במטרה (בכל זאת, מג"ח 7 ) והפרה פשוט נפלה על צידה ומתה במקום ("כמו עץ שנכרת ונופל" - כך הוא סיפר לי).

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

היה לי מקרה דומה בצמ"פ שנה שעברה.
המ"מ שלי ירה על מטרה והייתה פרה כמה עשרות מטרים משם . .היית צריך לשמוע את הקשר
"משנה כאן 2 . . . הרגנו פרה"
"2 ממשנה . . . .מה מה עשיתם ???"

סטקים - לפחות עשיתם?

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

שהיה תרגיל בגולן של חטיבה 7 והביאו המון קצינים להר השיפון הביאו גם אותנו שנתעד את התרגיל בטרמי ונשרשר אותו על פלזמות
אחד מהמראות שראינו זה היה פגז נופל לתוך "פיתה סורית " אחרי כמה שניות מתחילה נהירה של עדר פרות מחוץ למתחם נהרגו שם מספר לא קטן של פרות לפי מה שסיפרו לי בבוקר

תשאלו את אפי פיין..

מתי- שהו בשנות השמונים התחולל קרב בין גדוד של גבעתי לעדר הבקר של קיבוצי שהיה מרוכז במכלאה הממוקמת על ציר נחל עורבים.
סופו של הקרב : 14 פרות מתות מפגיעת מרגמה 81.
הופיע אחד, אפי פיין, נדמה לי שהיה אז מח"ט או מגד בגבעתי ואמר : חברה , מה בעיה, תעשו על האש...

ניסית לשווק את התו"ל הזה לאוסטרלים?

לא כל הפרות בורחות בקלות כמו שכתבו כאן. בצמפ שלי (עליקה, מרץ 05) היו לנו פרות בבסיס כל הזמן אבל הן לא היו בורחות. העדר היה שוכב במשטח (וכמובן מתגרד על הטנים וכו') אבל הפרות לא היו בורחות גם כשהנענו ונסענו עד אליהן ממש. היו פרות שכדי לגרש אותן ולצאת מהמשטח נאלצנו לזרוק עליהן זיווד (לא ג'ק, אבל מקלות חוטר או לוף מיותר בהחלט כן).
אגב, באחד הבקרים נכנסה פרה למגורי המפקדים, מנעה מהם לצאת וסירבה להתפנות במשך דקות ארוכות עד שהופעלו נגדה אלפ"א- גרניק!

נוע, נוע! סוף

אין דבר מכעיס יותר מלהגיע לטנק במטרה להתעסק עם המזקו"ם, ולראות שעומד לידו עגל, מחייך אליך חיוך מטומטם, מרים את זנבו המלוכלך ו... אה.. מבצע ירי כבדה ישר על הזחל..

אם בחיות מרגיזות עסקינן, אין כמו הצפרדעים הקטנות, הזוהרות והמטפסות שהיו גרות במקלחות של חושניה. היה להן הרגל לטפס ולהצמד מחובקות לצינורות של המקלחת, ואז ברגע שהיית פותח את המים החמים זה לא היה נעים להן, והן היו פשוט משחררות אחיזה וקופצות - מה שגרם לך להתקלח בגשם של צפרדעים.

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

בבסיס חטיבת הבקעה (אריה) הסתובב לו במשך מספר שנים פר. הוא היה נוהג להסתובב לו בבסיס, לאכול או מהזבל ולהפחיד את החיילים (אני שקלתי פעם לבצע מולו קרב שוורים אחרי שהוא החליט לנגוח בעמדת השמירה שהייתי בה). היתה אגדה בבסיס שאחד המח"טים הבטיח רגילה על חשבון המערכת למי שיצליח לסלק את הפר. והאמת שהיו נסיונות, אבל כנראה שהיה לו יותר מדי טוב שם.
חלק מהחיילים אפילו הציעו לשנות את סמל החטיבה לפרה מכונפת או פשוט פר על רקע הבקעה.

אגב, בסוף 2004 בגיע צוות של משרד החקלאות והרדים את הפר בסופו של דבר.

בדיוק מה שאמרתי - המקרה המפורסם של חטמ"ר אריה. בדיוק ב-2004 הייתי שם
חבל שהרדימו אותו... אין HAPPY END בסיפור הזה.

עד שאפילו המראה של הפר המשוטט לא היה כל כך הזוי כמו שאר הבסיס

היה רמטכ"ל שהלך בגלל זה עם נעליים גבוהות..

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

בתחילת 1972, שהיתי כשבוע במחנה מחוז אילת, בבקעת הירח שליד העיר. היות והגעתי לשם בלילה, לאחר נסיעה ארוכה, והייתי עייף מאד, לא קלטתי כמעט היכן אני נמצא. מצאתי לי מיטה באחד הביתנים, ולאחר מקלחת עברתי למצב אפקי רגוע. בבוקר התעוררתי במיטה, מתחת לחלון, ועם צל של איזשהו ראש מחוץ לחלון, במרחק קצר ביותר ממני. היות והייתי ללא משקפיים, לא היה לי ברור מי או מה זה, והאם זה מישהו שמנסה להעיר אותי, או מה. שמתי את המשקפיים, וכשהפניתי את ראשי חזרה לחלון, ניבט בי ממרחק של חצי מטר, יעל זכר ענק, עם זקן שחור, זוג קרניים מפוארות, ופה שלעס במתינות פרוסת לחם. הוא סקר אותי במבט אטום, ולבסוף פלט "בההההההההההה" בנימה מאוכזבת משהו, הסתובב לאיטו והלך לדרכו.
בבסיס היו מספר מקומות להשקיית בעלי חיים, וליד המטבח סודרה פינת האכלה עם שאריות לחם וירקות. סיפרו לי שיש עוד כל מיני בעלי חיים שם, אך בשהותי הקצרה ראיתי רק יעלים. אף אחד לא חשב אפילו לגרש אותם, והיו אפילו אחדים שהתיידדו עם היעלים עד כדי כך שאלה הרשו להם ללטף אותם ולהאכילם ידנית. זה בהחלט לא היה כמו החוויות עם הפרות המתוארות לעיל, אלא משהו נחמד מאד.

באותם שנים תחילת שנות השבעים בסיס צהל בסיני .
היה מסביב ובתוך המחנה הרבה חיות .
לנו היה שור חביב וגדול שחרבן בכל מקום אבל הוא היה נחמד שמו היה עזרא .

ברמת הגולן היו חמורים שהסתובבו במזבלה והצליחו " להלביש " לעצמם קופסאות לוף על הרגלים
כמו טבעות ובלילה היתה שומע אותם ממרחק .

איציק

חיות מחמד - מלבד חיות בר, נקלעו למוצב החרמון גם חיות בית למיניהן.. היו שם חתולים ערסים מלאי פרווה (אחרים לא שרדו), שהכו את השועלים! והיו זוג כלבים שהסתובבו תמיד ביחד.
יום אחד, אחד הכלבים נעלם, ולאחר פרק זמן אימצנו את הכלב הבודד...
(הוא היה מסתובב במחילות ופעם נגע בי במחילה חשוכה וכמעט גרם לי להתקף לב)
הקצינים אפילו דאגו לשק בונזו, וה"לברדור" המעט מעורב, אדום האף, תפס את ספת העישון שהייתה ע"י המועדון שלנו, בצמוד למרפאה.
באותו מסדרון, מתחת לתקרה עברו כבלים רבים, וחתולים נהגו להלך עליהם (מיומנות לוליינית אדירה), ומשם לצלול לתוך התקרה האקוסטית של המועדון - כי המועדון חמים וזה אחלה מקום מסתור.
לעיתים קרס אחד הריבועים בתקרה וחתול יכל ליפול לך על הראש, ובחלק מהריבועים היו שלוליות של חתולים עם שלפוחית רגיזה.... חתולים גם נהגו להמליט שם ולעיתים שמענו ייללות מהתקרה.
בחורפים אוישה המרפאה ע"י רופא מילואימניק, ולאחד כזה נמאס מהיללות של הגורים, הוא פתח את התקרה, הוציא משם את החתלתול והעיף אותו לעגלת הזבל שלנו.
אימצנו גם את החתול, ואז קרה מקרה אדיר:
הגיע ביקורת תברואה למרפאה, והם קולטים כלב על הספה ליד המרפאה, ובחיילת אוחזת בידיה חתלתול!!!
ניתן לנו שבוע לביקורת חוזר ואזהרה חמורה. מצאנו קיבוץ ברמה"ג שאימץ את הכלב לכלביה, והורדנו אותו ברחב הלבן של המ"פ. המ"פ היה נהג שודים וירד את החרמון כהרגלו... הכלב הקיא על מ"מ
החתלתול טופל על ידינו בקפידה, האכלנו אותו במזרק, אפילו ניגנבו לו את התחת, אבל החלה אצלו נזלת והוא חלה.
חיילת אחת החליטה לקחת אותו לוטרינר בבית, אך הוא נפטר בקו 845. בעצירה בצומת פראדיס היא הניחה אותו ליד "העץ" והתקשרה לדווח על המקרה, בוכיה. (כיוון שקולה רעד, והיא הייתה היסטרית, לא ממש הצליחו להבין אותה בטלפון והתבלבלו תחילה עם שמו של חייל שהיה בגימלים עקב מחלה - זמן רב. אבל התברר שהחתול הוא שהלך לעולמו).
כשהגיעה שוב הביקרות נדרשנו לדווח על פינת הליטוף שלנו. הכרזנו בגאווה שהכלב בכלביה, ושהחתול מת! לאחר מספר שעות כולנו כבר נחקרנו בלשכת הבריאות של צפת, ועבדכם הנאמן חטף וואחד זריקה כואבת בתחת, וסדרת זריקות לכתף, במשך כשבעה חודשים!
כולנו היינו בהסגר, במוצב, ולא יכולנו לשבת על הישבנים כמה ימים - כזה סיפור.

חזרנו ממארב בימי החורף המושלגים ולהפתעתנו ראינו אמא חתולה ו4 גורים ישנים על הראש של אחד החיילים שישן בחדר ... הוא התעורר מבוהל ומלא פרווה ...

אם כבר סיפורים- במחנה אוהלים זמני ליד גן-נר ישב המפח"ט של גולני בתקופה מסויימת. אחד מנהגי המשאיות, סדירניק שמן ועצלן, נהג להישאר לישון עד מאוחר מקופל בשק"ש על מיטה צרפתית. כשהלכתי להעיר אותו בוקר אחד אני רואה כלב בוקסר ע-נ-ק נכנס לאוהל ומרחרח כל מה שיש. לפתע הניח חוטמו הלח על פניו של אותו נהג.

הנהג התעורר זועף, וראה מולו פנים של בוקסר. הבוקסר הביט בו, הוא הביט בבוקסר. לפתע כשהוא קלט מה מסתכל עליו, הוא נתן כזאת צרחה, כאילו חישמלו לו את האשכים. מרוב פחד, הבוקסר התחיל לייבב ודפק ספרינט הרחק מהבסיס.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

זה עוד כלום. פעם הייתי במוצב ובאותו חדר היה איתנו כלבן. הכלב שלו נהג לאנוס לאנשים את הרגל, והכלבן היה מרגיע אותם במילים "כולה כלב, תן לו להנות" ואף מדגים כיצד הוא מפקיר את רגלו למזמוטיו הנלהבים של כלבו.

ופעם הכלב גם קיים יחסי מין מלאים עם שק שינה של מישהו - למרבה המזל אותו בחור לא היה בשק"ש, אבל הוא גם לא יכל לישון בו לאחר שהכלב כילה בו את תאוותו.

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

"כולה כלב" שלמד איך להרוג בני אדם? לא נשמע מעודד.

אגב, לא מסרסים את כלבי צה"ל? כדי שלא תעבור כלבה בסמטאות הכפר ותסב את תשומת ליבו מהמטענים?

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

ברמת הגולן המקרה של הפרות נפוץ במיוחד. אישית יצא לי לראות עדר של כ50 פרות עובר מתחת לשער רק"מ באחד הבסיסים והשומר שהיה שם פשוט היה בהלם מוחלט ממה שקרה לידו.
מחנה אריה זה בסיס הזוי בפני עצמו שנמצא ליד כפר (ג'יפתליק) הזוי עוד יותר

עוד תמונה מרמת הגולן משנת 2007:

"אין זו סבלנות לשאת את שאתה יכול לשאת בסבלנות. סבלנות היא לשאת את שאינך יכול לשאת."

בוקר זה לא בוקר בבסיס ברמה"ג אם לא עובר לך עדר פרות בין האוהלים ומשאיר כמה "יציקות" במרכז פלוגה (הצעירים יעיפו )
כשהייתי באימונים בקלע ובצנובר כל בוקר מוקדם מוקדם היה אפשר לשמוע את הפרות מגיעות לפלוגה ואוכלות את הפריסה של אמש שעדיין נשארה על השולחן,עושות "מווו" בינן לבין עצמן,מורידות כמה גושים ואז הולכות.

אם התמזל מזלו () של מישהו פה להיות בתבץ (חור שלא ברא השטן) אז הוא גם יודע ששם יש לחמורים מן מנהג מגונה שכזה למות באמצע הבסיס,או במקרה הפחות טוב ממש באמצע מרכז פלוגה (כנראה בגלל החום) ואותם הצעירים כבר לא מעיפים,כי יש גבול,אז הם היו שוכבים כמה ימים עד שפינו אותם.

"התמזל" מזלו של כח מסויים פעם לפגוע בפרה בשטח אש ליד תבץ אא"לט ב-2004. (אשמתו של מאג2)
הפרה הייתה חצי מתה וכחושה (אין "על האש")
הבדואי פוצה. הכל בסדר.

"אין זו סבלנות לשאת את שאתה יכול לשאת בסבלנות. סבלנות היא לשאת את שאינך יכול לשאת."