28-11-2009, 22:02
|
|
|
חבר מתאריך: 27.02.08
הודעות: 1,137
|
|
שאלות והתמקדות
זה שהיום כל דיכפין מארגן לעצמו נשק גנוב - זה כמעט ברור, למרבה הצער. אבל מסקרן יותר מה היה בשנים המעצבות של המדינה. כי לכאורה, באותה תקופה כולנו היינו קולקטיב שמח ומאושר שבקושי מחזיק מעמד מול האויבים הרבים. אז מוזר מאוד לראות פתאום, שלא הכל ורוד והיו מי שאגרו נשק בסיטונות.
בוא נתחיל מהשיוך. לפי ההגיון, צריכים להיות ארבעה סוגים עיקריים של סליקים: שמאל יהודי, ימין יהודי, פלילי יהודי וערבי. עכשיו נעבור לתקופה. בשני הסליקים האחרונים שהתגלו, בלטה נוכחות של נשק מצרי ממשפחת שיעתוקי הקארל-גוסטב/אם-3. מובן מאליו זה מכוון אותנו לאחרי תש"ח.
* אם הסליק הפוסט-תש"חי הוא של שמאל יהודי, ואם מדובר בנשק שנאגר מאחרי קום המדינה ועד, למשל, מותו של סטלין ב-1953 - האם ייתכן שמדובר במחתרת של ממש, שצוידה במישרין על ידי מצרים (ואולי קיבלה הוראות ממפעילים סובייטים)?
* או שאולי מדובר בתופעה שאפיינה את אחרי קדש -מאות לוחמים חזרו הביתה עם שלל, שהועבר לסליקים שממילא כבר נאגר בהם נשק, אולי מתקופת המנדט? פשוט, כי פחות מעשור אחרי קום המדינה עדיין לא שורשה סופית תרבות ה"מחסן נשק לכל פועל".
* אם מדובר בפלילי-יהודי - דווקא קל לראות נתיב הברחה של נשק שנגנב או נרכש מצבא מצרים, זולג דרך הגבולות באמצעות מבריחים בדואים מקצועיים (כמו כיום), ונמכר לכל מי שמוכן לשלם. על פניו, פשע מזוין היה נדיר בישראל הצעירה (ע"ע הרצח של מהנדס האווירונאוטיקה פיאטלי ב-1957, שזעזע את המדינה). אז אם מסתבר בדיעבד שהיו כמה וכמה מאגרי נשק פליליים - מעניין ומחדש.
* לגבי ימין יהודי - אין לי רעיונות. צריך לעיין קצת בהסטוריה של פרשיות כמו זו של שילנסקי, וחיסול קסטנר כדי להבין איך הם הצטיידו.
* לגבי אגירת נשק ערבית, השאלה היא אם מדובר בהטמנה שלא למטרות פנטזייה ופלילים, ומה היה ההיקף בתקופת המשטר הצבאי.
|