22-11-2009, 09:57
|
|
|
חבר מתאריך: 01.10.07
הודעות: 201
|
|
יש שני צדדים לכל מטבע ואני בטוח שעניין האלכוהול והבזבוזים הם גם לא שקר. לבחורים בני 18 שרוצים קצת חופש יש סיכוי גדול מאוד למעוד מהבחינה הזו. הצבא צריך לדאוג לנושא האישי הזה - האחריות, הבגרות, תחושת השייכות... אבל -
על הנייר חייל בודד מקבל מספיק כדי להתקיים. במקרה "הטוב" מדובר על משכורת לוחם + תוספת חייל בודד + תלושים + חופשה מיוחדת לצרכי עבודה + סיוע בשכ"ד/קיבוץ/בית חייל.
לשכור ידרה היא לדעתי האפשרות הטיפשית ביותר, גם אם יש שותפים. שותפים יכולים להבריז, שותפים יכולים לבזבז יותר, להרוס משהו - ואתה זה שנדפק. וגם אם הכל תקין - עדיין יש הרבה הוצאות. קיבוץ לדעתי זה פיתרון טוב, אבל הציגו לנו שבית החייל הוא מקום רע ולא ברור לי מדוע (דווקא בבית החייל בק.שמונה הרגשתי לא רע). כאשר אתה בבית החייל אין לך הוצאות על דירה (כלומר מים, חשמל, שכ"ד, ריהוט ותחזוקה) - אזי בעצם חסכו לך המון. למעשה יש לך מיטה, יש לך מיזוג, יש לך ארון, יש לך מקלחת.
אז נכון שעדיין יש צורך בבגדים, בשמפו, וסבון, ומשחת שיניים - וכל אלה עולים כסף... ונכון שצריך לחדש גם את מלאי הגרביים, והתחתונים, וצריך גם FUN - בוודאי. אבל אם לחיות בצניעות ולחסוך אפשר גם לקבל FUN מאותו סופ"ש יחיד או שני סופ"שים בחודש בהם החייל יוצא מהבסיס. ואם יש בעיה - אז ניתן להישאר בבסיס בשבת, בהחלט. אוכל חם יהיה, את הפינה שלך יש, ויש מועדון, טלווייזיה, לעיתים חד"כ ואפילו בריכה.
בשורה התחתונה - זה לא קל. אפשר ולדעתי גם צריך לתת לחיילים יותר. אבל כלים בסיסיים יש, לא באמת מתעלמים ואטומים כלפיהם.
במהלך השירות שלי, מיומו הראשון ועד האחרון - שכרתי דירונת עם בת זוג, במשך רוב השירות עבדתי בעבודה פרטית (ושירתתי ביחידה סגורה, מבצעית, במרחק 300 ק"מ מהבית) באישור, קיבלתי חופשות מיוחדות אחת לשנה למשך חודש בהם הרווחתי משכורת יפה (וטחנתי ימים כלילות), הוצע לי לקחת אוכל מהמטבח המוצבי (סירבתי מתוך עיקרון), קיבלתי תלושים ובמקרים חריגים החברים לצוות סגרו שבת בשבילי, כדי שאוכל לצאת ולעבוד. --- ולא הייתי חייל בודד בכלל, כי יש לי אמא שהייתי בקשר איתה, ולא רציתי לשקר ולהגיד שאני לא. היא לא סייעה לי כספית, ולפעמים היה קשה... אז תקופה המחשב היה ענתיקה שנמצאה ברחוב, והשולחן נבנה משאריות עץ, והטלוויזיה 14 אינץ' עמדה על כיסא.... ונכון שאשפר להגיד שהיה לי מזל ולא לכולם יש, וגם אני לעיתים הרגשתי שהמערכת דופקת אותי. הייתי אומר שמש"קיות ת"ש עוברות טירונות 07 והן אלופות בהסוואה ובריצה - כי אף פעם לא יכולתי לתפוס אותן. הייתה ביורוקרטיה, ולפעמים היה נדמה שגם המפקדים לא מתאמצים לעזור אבל זאת כנראה הייתה רק תחושה.....
ובגלל זה אני מרגיש שמשהו בכתבה הזאת לא מסתדר... היא עושה תחושה לא טובה, ואני יודע שהכל בידיים של החיילים האלה... של רובם לפחות.
|